שינויים

;דיאוקסינים:  

;דיאוקסינים:  

Polychlorinated dibenzo-p-dioxins, או בראשי תיבות '''PCDDs''', או פשוט '''דיאוקסינים''' (Dioxins) שהן נגזרות של dibenzo-p-dioxin.יש 75 תרכובות דיאוקסינים, ומתוכן 8 תרכובות הן רעילות ומסוכנות.  

Polychlorinated dibenzo-p-dioxins, או בראשי תיבות '''PCDDs''', או פשוט '''דיאוקסינים''' (Dioxins) שהן נגזרות של dibenzo-p-dioxin. קיימות 75 תרכובות דיאוקסינים, ומתוכן 8 תרכובות הן רעילות ומסוכנות.  

TCDD טאטראכלורודיבנזו- פארא-דיוקסין 2,3,7,8  (Tetrachlorodibenzo- para - dioxin - 2,3,7,8) הוא אחר החומרים הרעילים ביותר במשפחה, ועליו בוצעו רוב המחקרים. את מידת הרעילות של תרכובות CDD אחרות נהוג להשוות אליו.  

TCDD טאטראכלורודיבנזו- פארא-דיוקסין 2,3,7,8  (Tetrachlorodibenzo- para - dioxin - 2,3,7,8) הוא אחד החומרים הרעילים ביותר במשפחה, ועליו בוצעו רוב המחקרים. בנוסף הוא גם מסרטן וודאי בבני אדם. את מידת הרעילות של תרכובות CDD אחרות נהוג להשוות אליו.  

;פוראנים:

;פוראנים:

;ביפנילים:

;ביפנילים:

Polychlorinated biphenyls, [[ביפנילים עתירי כלור]], או בראשי תיבות '''[[PCBs]]''' או '''ביפנילים'''. גם הן מבחינה כימית אינם דיוקסינים אבל מבחינה ביולוגית ל-12 מהן יש תכונות דומות לדיאוקסינים. תחת תנאים מסויימים עשויים להפוך ל-dibenzofurans  (שהנגזרות שהו הן פונראנים) כתוצאה מחמצון חלקי.  

Polychlorinated biphenyls, [[ביפנילים עתירי כלור]], או בראשי תיבות '''[[PCBs]]''' או '''ביפנילים'''. גם תרכובות אלה, לא נחשבות מבחינה כימית כדיוקסינים, אבל מבחינה ביולוגית ל-12 מהן יש תכונות דומות לדיאוקסינים. תחת תנאים מסויימים עשויים להפוך ל-dibenzofurans  ( פונראנים) כתוצאה מחמצון חלקי.  

;הרכב ותכונות:

;הרכב ותכונות הצטברות בסביבה הטבעית:

הדיאוקסינים הם חומרים כלורו-אורגנים ארומטיים הבנויים משתי טבעות ארומטיות עם גשר חמצן

הדיאוקסינים הם חומרים כלורו-אורגנים ארומטיים הבנויים משתי טבעות ארומטיות עם גשר חמצן ביניהן: כאשר הגשר מורכב משני אטומי חמצן, החומר נקרא "דיאוקסין", וכאשר חמצן בודד מקשר בין הטבעות החומר נקרא "פוראן". PCBs הם תרכובות אורגניות בעלות 1-10 אטומים של כלור הצמודים לביפניל (מולקולה המורכבת משתי טבעות בנזן).<ref name="phc2011">לוסיה ברגובוי-ילין, [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים: דיאוקסינים, פוראנים וביפנילים באוויר], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], אפריל 2011</ref>   

ביניהן: כאשר הגשר מורכב משני אטומי חמצן, החומר נקרא "דיאוקסין", וכאשר חמצן בודד מקשר בין

הטבעות החומר נקרא "פוראן". PCBs הם תרכובות אורגניות בעלות 1-10 אטומים של כלור הצמודים

לביפניל (מולקולה המורכבת משתי טבעות בנזן).<ref name="phc2011">לוסיה ברגובוי-ילין, [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים: דיאוקסינים, פוראנים וביפנילים באוויר], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], אפריל 2011</ref>   

חומרים אלו מתאפיינים בתכונות ביו-כימיות ופיזיקליות דומות: החומרים הם בעלי יציבות גבוהה - ולכן קשה לפרק אותם ולהפטר מהם למעט שריפה בטמפורטות גבוהות, יש להם מסיסות נמוכה במים לעומת מסיסות גבוהה בשומן - כך שכאשר הם מושלכים באוויר, במים או באדמה הם מתפרקים באיטיות רבה לתוך מאגרי מים, משם הם עוברים לתוך יצורים ביולוגיים ו[[הצטברות ביולוגית|ומצטברים ברקמות]]. בנוסף לכל החומרים יש גם רמות רעילות גבוהות גם בריכוזים נמוכים מאד.<ref name="phc2011"/>

חומרים אלו מתאפיינים בתכונות ביו-כימיות ופיזיקליות דומות: התרכובות הן בעלות יציבות גבוהה - ולכן קשה לפרק אותן ולהפטר מהן למעט שריפה בטמפורטות גבוהות, יש להם מסיסות נמוכה במים לעומת מסיסות גבוהה בשומן - כך שכאשר הם מושלכים לאוויר, למים או לאדמה הם מתפרקים באיטיות רבה לתוך מאגרי מים, משם הם עוברים לתוך יצורים ביולוגיים ו[[הצטברות ביולוגית|ומצטברים ברקמות]]. בנוסף לכל החומרים יש גם רמות רעילות גבוהות גם בריכוזים נמוכים מאד.<ref name="phc2011"/>

==מקורות לדיוקסינים==

==מקורות לדיוקסינים==

{{תבנית:זיהום אוויר}}

{{תבנית:זיהום אוויר}}

דיוקסינים נוצרים בתהליכים טבעיים כגון התפרצות הרי געש ו[[שריפת יערות]], אולם המקור העיקרי שלהם כיום הוא תוצרי לוואי של תהליכי תעשייה. <ref name = "health_il"/>

דיוקסינים נוצרים בתהליכים טבעיים כגון התפרצות הרי געש ו[[שריפת יערות]], אולם המקור העיקרי שלהם כיום הוא תוצרי לוואי של תהליכי תעשייה. <ref name = "health_il"/>

==מאגרי דיוקסין==

==מאגרי דיוקסין==

דיוקסינים נמצאו בעולם בכל המצעים כולל אוויר, קרקע, מים, משקעים ומזון.  

דיוקסינים נמצאו בעולם בכל המצעים כולל אוויר, [[זיהום קרקע|קרקע]], [[זיהום מים|מים, משקעים]] ו[[זיהום במזון|מזון]].  

בכל מדינות העולם קיימים מאגרים גדולים של פסולת שמנים תעשייתים עם רמות גבוהות של דיוקסינים. איחסון ממושך של חומרים אלו עלול לשחרר דיוקסינים לסביבה ולזהם את אספקת המזון לאדם ולבע"ח.

בכל מדינות העולם קיימים מאגרים גדולים של פסולת שמנים תעשייתים עם רמות גבוהות של דיוקסינים. איחסון ממושך של חומרים אלו עלול לשחרר דיוקסינים לסביבה ולזהם את אספקת המזון לאדם ולבעלי חיים.

==חשיפה לדיוקסין בבני אדם==

==חשיפה לדיוקסין בבני אדם==

החשיפה העיקרית של האדם לדיוקסין היא כ[[זיהום במזון]], בעיקר מזון מהחי (המכיל שומן) כמו בשר, מוצרי חלב, דגים וביצים. מעט מחשיפה לזיהום אוויר - בעיקר בקרב אוכלוסיות הנמצאות ליד מפעלים מזהמים או [[משרפות פסולת]]. עם זאת, חלק גדול מזיהום האוויר אינו נעלם אלא הופך לזיהום קרקע ומים שנכנסים בתורם לתוך המערכות הביולוגיות ולמזונות של בעלי חיים ובני אדם.  

החשיפה העיקרית של האדם לדיוקסין היא כ[[זיהום במזון]], בעיקר מזון מהחי (המכיל שומן) כמו בשר, מוצרי חלב, דגים וביצים. מעט מחשיפה לזיהום אוויר - בעיקר בקרב אוכלוסיות הנמצאות ליד מפעלים מזהמים או [[משרפות פסולת]]. עם זאת, חלק גדול מזיהום האוויר אינו נעלם אלא הופך לזיהום קרקע ומים שנכנסים בתורם לתוך המערכות הביולוגיות ולמזונות של בעלי חיים ובני אדם.  

==השפעות בריאותיות על בני אדם==

==השפעות בריאותיות על בני אדם==

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety , הגדירה את הדיוקסינים ותרכובות דמוייות דיוקסינים, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety , הגדירה את הדיוקסינים ותרכובות דמוייות דיוקסינים, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]

 

 

 

 

===גורם מסרטן===

===גורם מסרטן===

על פי מחקר השוואתי במימון ממשלת צרפת, שכלל 135 אלף מקרי סרטן ב-16 ערים על פני 9 שנים, נמצא קשר מובהק בין מגורים בסמוך למשרפות פסולת עירוניות הפולטות דיוקסין לאוויר, מעלה את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות סרטן]] ספציפיות: ב[[סרטן הכבד]] (7%), סרטן סרקומה של הרקמות הרכות (9%), [[סרטן השד]] (5%) וסרטן [[לימפומה נון-הודג'קין]] (2%). כמו כן, בקרב נשים שגרו בקרבת המשרפות, עלה הסיכון לחלות בכל סוגי הסרטן.

על פי מחקר השוואתי במימון ממשלת צרפת, שכלל 135 אלף מקרי סרטן ב-16 ערים על פני 9 שנים, נמצא קשר מובהק בין מגורים בסמוך למשרפות פסולת עירוניות הפולטות דיוקסין לאוויר, מעלה את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות סרטן]] ספציפיות: ב[[סרטן הכבד]] (7%), סרטן סרקומה של הרקמות הרכות (9%), [[סרטן השד]] (5%) וסרטן [[לימפומה נון-הודג'קין]] (2%). כמו כן, בקרב נשים שגרו בקרבת המשרפות, עלה הסיכון לחלות בכל סוגי הסרטן.

===תרומה לסוכרת===

===תרומה לסוכרת===

הדיוקסין גורם לדיכוי תאי המערכת החיסונית, מגביר את הרגישות לזיהום, ויוצר תגובה אוטו-אמונית.<ref name="gereenpeace"/>

הדיוקסין גורם לדיכוי תאי המערכת החיסונית, מגביר את הרגישות לזיהום, ויוצר תגובה אוטו-אמונית.<ref name="gereenpeace"/>

===השפעות על מערכת הרבייה הגברית ===  

===השפעות על מערכת הרבייה===

גורם לירידה בספירת הזרע, ניוון אשכין, מבנה לא רגיל של האשכים, אבר מין מוקטן, יצירת חוסר שיווי משקל הורמונלי-מיני.<ref name="gereenpeace"/>

כאמור, דיוקסינים גורמים לפגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות.<ref name="health1"/> דיוקסינים פוגעים בצורות שונות בפוריות הגבר - גורמים לירידה בספירת הזרע, ניוון אשכים, מבנה לא רגיל של האשכים, אבר מין מוקטן, יצירת חוסר שיווי משקל הורמונלי-מיני.<ref name="gereenpeace"/> הדיוקסינים פוגעים גם במערכות המין של נשים - הם קשורים לירידה בפריון, חוסר יכולת לשמירה על הריון, חוסר תפקוד של השחלות ופגיעה תוך-תאית.<ref name="gereenpeace"/>

===השפעות על התפתחות עוברים וילדים ===  

לטענת גרינפיס דיוקסינים גורמים למומים מולדים, מוות עוברי, פגיעה במערכת העצבית ועקב כך פגיעה ביכולות קוגניטיביות, פגיעה בהתפתחות המינית.<ref name="gereenpeace"/>

===השפעות על התפתחות ===  

מומים מולדים, מוות עוברי, פגיעה במערכת העצבית ועקב כך פגיעה ביכולות קוגניטיביות, פגיעה בהתפתחות המינית.<ref name="gereenpeace"/>

==מניעה והקטנת חשיפה==

 

==מניעה==

במאי 2001 נערכה [[ועידת סטוקהולם]] ברשות מספר ממשלות מערביות. הועידה החליטה על הפסקת הייצור והשימוש ב-12 המזהמים האורגניים היציבים שנחשבו לחמורים ביותר, כולל דיוקסינים.  

במאי 2001 נערכה [[ועידת סטוקהולם]] ברשות מספר ממשלות מערביות. הועידה החליטה על הפסקת הייצור והשימוש ב-12 המזהמים האורגניים היציבים שנחשבו לחמורים ביותר, כולל דיוקסינים.  

גרינפיס מתנגדת לשימוש ב[[טכנולוגיית קצה צינור]] כגון מסננים, שימוש במשרפות או הטמנה שמעבירים את  הכימיקלים מסביבה אחת לאחרת, ורואים בדבר זה התחמקות מפתרון הבעיה אלא דחייה של הפתרון. הארגון גם מתנגד לשריפת חומרים המכילים כלור משום שזו דרך נוספת המשחררת דיוקסינים לסביבה.<ref name="gereenpeace"/>

גרינפיס מתנגדת לשימוש ב[[טכנולוגיית קצה צינור]] כגון מסננים, שימוש במשרפות או הטמנה שמעבירים את  הכימיקלים מסביבה אחת לאחרת, ורואים בדבר זה התחמקות מפתרון הבעיה אלא דחייה של הפתרון. הארגון גם מתנגד לשריפת חומרים המכילים כלור משום שזו דרך נוספת המשחררת דיוקסינים לסביבה.<ref name="gereenpeace"/>

==הפטרות==

==הפטרות==

[[הקואליציה לבריאות הציבור]] גרמה לחשיפת מידע מהרשויות ומהמפעלים, שהוכיח כי פליטות דיוקסינים ומסרטנים נוספים מהמפעלים באזור מפרץ חיפה הגיעו לרמות של פי 10 עד ‭10,000‬ מהרמות המותרות בחוק הישראלי והמומלצות במדינות המפותחות.<ref>יפה שיר-רז [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769181,00.html זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?] ynet 30.08.09 </ref>

[[הקואליציה לבריאות הציבור]] גרמה לחשיפת מידע מהרשויות ומהמפעלים, שהוכיח כי פליטות דיוקסינים ומסרטנים נוספים מהמפעלים באזור מפרץ חיפה הגיעו לרמות של פי 10 עד ‭10,000‬ מהרמות המותרות בחוק הישראלי והמומלצות במדינות המפותחות.<ref>יפה שיר-רז [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769181,00.html זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?] ynet 30.08.09 </ref>

בשנת 2008 פורסם מחקר, שנערך עבור המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, שהעריך את סך הפליטות של דיאוקסינים בארץ בשנת 2005 . ממצאי המחקר הראו כי סך הפליטות עמד על 302.545 גרם. מכלל זה, סך הפליטות לאוויר היה 31.712 גרם. מקורות הפליטה הגדולים ביותר לאוויר שזוהו במחקר זה היו תעשיית המתכת 17.399 גרם ושריפות בלתי מבוקרות 7.892 גרם.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012]</ref>

בשנת 2008 פורסם מחקר, שנערך עבור המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, שהעריך את סך הפליטות של דיאוקסינים בארץ בשנת 2005 . ממצאי המחקר הראו כי סך הפליטות עמד על 302.545 גרם. מכלל זה, סך הפליטות לאוויר היה 31.712 גרם. מקורות הפליטה הגדולים ביותר לאוויר שזוהו במחקר זה היו: תעשיית המתכת 17.399 גרם ושריפות בלתי מבוקרות 7.892 גרם.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012]</ref>

בשנת 2012 סה"כ דיווחו למפל"ס רק 4 מפעלים על פליטת דיאוקסינים לאוויר, שהסתכמו ב 5.7 גרם בשנה. 106 מפעלים נוספים דיווחו כי פליטות הדיאוקסינים שלהם הן מתחת לסף הדיווח. הפליטה היחידה לאוויר שדווחה למפל"ס ממפעל מתכת היתה של מפעל [[יהודה פלדות]] באשדוד של 0.3 גרם. בין הרישומים השונים יש 7 שנים הפרש (2005 מול 2012) אך הדבר מעורר תמיהה, שכן סך כמות הפליטות משנת 2012 מהווה רק 1.88% מתוך כלל הפליטות שנגלו בשנת 2005. למרות שהיו פליטות בשנת 2005 למים ולקרקע בשנת 2012 כביכול לא היו פליטות כלל שעברו את סף הדיווח. <ref name="adamteva"/>

בשנת 2012 סה"כ דיווחו למפל"ס רק 4 מפעלים על פליטת דיאוקסינים לאוויר, שהסתכמו ב 5.7 גרם בשנה. 106 מפעלים נוספים דיווחו כי פליטות הדיאוקסינים שלהם הן מתחת לסף הדיווח. הפליטה היחידה לאוויר שדווחה למפל"ס ממפעל מתכת היתה של מפעל [[יהודה פלדות]] באשדוד של 0.3 גרם. בין הרישומים השונים יש 7 שנים הפרש (2005 מול 2012) אך הדבר מעורר תמיהה, שכן סך כמות הפליטות משנת 2012 מהווה רק 1.88% מתוך כלל הפליטות שנגלו בשנת 2005. למרות שהיו פליטות בשנת 2005 למים ולקרקע בשנת 2012 כביכול לא היו פליטות כלל שעברו את סף הדיווח. <ref name="adamteva"/>

בשנת 2013 ערך משרד הבריאות סקר על [[זיהום במזון|המצאות דיאוקסינים במזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]

בשנת 2012 ערך משרד הבריאות סקר על [[זיהום במזון|המצאות דיאוקסינים במזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]

 

==ראו גם==

==ראו גם==