47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 19:
שורה 19: − + + + + + + + + + + + + +
←תרומתו של ג'ורג'סקיו-רוגן
*[[ברוס הנון]] ובולראנד והרנדין (1973, 1975) - יישום של טכניקות [[תשומות תפוקות]] (של לאוניטייף) לאנליזה של אנרגיה במערכות כלכליות ואקולוגיות.
*[[ברוס הנון]] ובולראנד והרנדין (1973, 1975) - יישום של טכניקות [[תשומות תפוקות]] (של לאוניטייף) לאנליזה של אנרגיה במערכות כלכליות ואקולוגיות.
הדבר שייחד את רוגן מחלוצים אחרים היתה היכולת שלו להסביר מונחים ביופיסיים בשפה יומיומית ולשלב אותם לתוך מודלים כלכליים סטנדרטיים.
הדבר שייחד את גורגסקיו רוגן מחלוצים אחרים היתה היכולת שלו להסביר מונחים ביופיסיים בשפה יומיומית ולשלב אותם לתוך מודלים כלכליים סטנדרטיים.
בעיה עיקרית שגורגסקיו רוגן (1979) מאבחן בניתוח הכלכלי הרגיל הוא הבלבול בין מאגרים לזרמים. דבר שמוביל לייצוג מוטעה ביחסים הבסיסים בין הון טבעי להון מיוצר. דוגמה מוכרת לייצוג זרמים ומאגרי היא פונקציית היצור קוב דאגלס.
Q = K ^a1* L^a2 *R^a3
Q הוא זרם של מוצרים, או כמות מוצרים בזמן נתון. K הוא מאגר של הון, L הוא הספקת העבודה בזמן נתון, וR הוא זרם של משאבי טבע. a1, a2,a3 הם קבועים. מכאן שבכמות נתונה של עבודה L0, ניתן להגיע לכל גודל זרם נתון של מוצר Q0, כל עוד R מקיים את היחס:
R^a3 = Q0/K^a1 * L0^a2
פרושה של משוואה זו שהון מכונות וזרם המאגרים הם תחליפייים לחלוטין, או במילים אחרות שניתן להגיע לכל כמות של מוצרים שנרצה Q0, גם אם נפחית מאוד את R על ידי הגדלה מתאימה של K.
דבר זה בעייתי בשני מישורים- האחד הוא שכאשר מיישמים את המשוואה למודלי מאקרו, הגדלה של K לאינסוף פרושה כילוי מהיר של מקור המשאבים של R. (Christensen, 1989) המישור השני הוא שפיסית דבר זה הינו בלתי אפשרי. אי אפשר לשמור את כמות הייצור הפיסי של מוצרים כאשר מורידים עוד ועוד את כמות החומר והאנרגיה הדרושה לייצורם.
==עיקרים==
==עיקרים==