שינויים

{{הפניה לערך מורחב|התמוטטות (ספר)}}

{{הפניה לערך מורחב|התמוטטות (ספר)}}

[[קובץ:Moai Rano raraku.jpg|300px|thumb|פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם ב[[מיתוס|סממן הדתי והתרבותי]] המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה לפגיעה קיצונית בחקלאות ובחברה עקב [[בירוא יערות]] קיצוני]]

[[קובץ:Moai Rano raraku.jpg|300px|thumb|פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם ב[[מיתוס|סממן הדתי והתרבותי]] המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה לפגיעה קיצונית בחקלאות ובחברה עקב [[בירוא יערות]] קיצוני]]

בספר [[התמוטטות]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות חקלאיות מסורתיות שהתמוטטו עקב גורמים של מחסור במזון יחד עם סיבות אחרות. התושבים של [[איי הפחסא]], [[איי פיטקרן]], [[האנסאזי]], [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]], [[בני המאיה]] ועוד חברות סבלו כולן מ[[חקלאות בת קיימא|חקלאות שאינה בת קיימא]] וחלקים נרחבים של האוכלוסייה מתו ב[[רעב]] או נדדו מחברות אלה.  

בספר [[התמוטטות]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות חקלאיות מסורתיות שהתמוטטו עקב גורמים של מחסור במזון יחד עם סיבות אחרות. התושבים של [[איי הפסחא]], [[איי פיטקרן]], [[האנסאזי]], [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]], [[בני המאיה]] ועוד חברות סבלו כולן מ[[חקלאות בת קיימא|חקלאות שאינה בת קיימא]] וחלקים נרחבים של האוכלוסייה מתו ב[[רעב]] או נדדו מחברות אלה.  

===מלתוס וחקלאות תעשייתית===

===מלתוס וחקלאות תעשייתית===

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות תעשייתית}}

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות תעשייתית}}

[[גידול אוכלוסין]] גורם לעליית הביקוש למזון, דרישה זו עוררה בעבר את חששו של [[תומס מלתוס]] מפני [[פיצוץ אוכלוסין]] - מצב שבו האוכלוסייה שמתרבה ב[[גידול מעריכי]] תעבור את היכולת להגדיל את ייצור המזון שגדלה רק בקצב לינארי או בקפיצות אקראיות.  

[[גידול אוכלוסין]] גורם לעליית הביקוש למזון, דרישה זו עוררה בעבר את חששו של [[תומס מלתוס]] מפני [[פיצוץ אוכלוסין]] - מצב שבו האוכלוסייה שמתרבה ב[[גידול מעריכי]] תעבור את היכולת להגדיל את ייצור המזון שגדלה רק בקצב לינארי או בקפיצות אקראיות.  

מלתוס לא לקח בחשבון שני גורמים חשובים. הגורם האחד הוא שהאוכלוסייה לא גדלה באופן מעריכי אלא ב[[גידול סיגומאידי]] שכן קצב גידול האוכלוסייה לא נשאר קבוע אלא יורד. בכל המדינות בעולם מתרחש תהליך איטי איך יציב של ירידה ב[[פריון הילודה]] (מספר הילדים שכל אישה יולדת) ודבר זה מאט את קצב הגידול.  

מלתוס לא לקח בחשבון שני גורמים חשובים. הגורם האחד הוא שהאוכלוסייה לא גדלה באופן מעריכי אלא ב[[גידול סיגמואידי]] שכן קצב גידול האוכלוסייה לא נשאר קבוע אלא יורד. בכל המדינות בעולם מתרחש תהליך איטי איך יציב של ירידה ב[[פריון הילודה]] (מספר הילדים שכל אישה יולדת) ודבר זה מאט את קצב הגידול.  

דבר זה מכונה בדרך כלל [[מעבר דמוגרפי]] שנובע משינויים חברתיים וכלכליים כמו [[צמיחה כלכלית]] והצורך ב[[התמחות כלכלית]], וכן עלייה במעמד האישה, גישה ל[[אמצעי מניעה]] ויציאת נשים לעבודה.  

דבר זה מכונה בדרך כלל [[מעבר דמוגרפי]] שנובע משינויים חברתיים וכלכליים כמו [[צמיחה כלכלית]] והצורך ב[[התמחות כלכלית]], וכן עלייה במעמד האישה, גישה ל[[אמצעי מניעה]] ויציאת נשים לעבודה.  

גורם נוסף שמלתוס לא לקח בחשבון הוא [[שינויים טכנולוגים]] שאיפשרו לקיים [[חקלאות תעשייתית]] שהובילה להגדלת היצע המזון. המצאות רבות במהלך [[המהפכה התעשייתית]] , כמו [[טרקטורים]], [[קטפות]] ומכונות חקלאיות נוספות איפשרו לרתום [[אנרגיה מחצבית]] לשם הקטנת עלויות בחקלאות ולעבד שטחים גדולים יותר. מאוחר יותר, במהלך המאה ה-20, יצירת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] כמו גם שיפור התנובה החקלאית על ידי [[השבחה גנטית]] ו[[הנדסה גנטית]]. כל אלו יצרו את [[המהפכה הירוקה]] ולכאורה ביטלו את החשש מפני [[אסון מלתוסיאני]].  

גורם נוסף שמלתוס לא לקח בחשבון הוא [[שינויים טכנולוגים]] שאיפשרו לקיים [[חקלאות תעשייתית]] שהובילה להגדלת היצע המזון. המצאות רבות במהלך [[המהפכה התעשייתית]], כמו [[טרקטורים]], [[קטפות]] ומכונות חקלאיות נוספות איפשרו לרתום [[אנרגיה מחצבית]] לשם הקטנת עלויות בחקלאות ולעבד שטחים גדולים יותר. מאוחר יותר, במהלך המאה ה-20, יצירת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] כמו גם שיפור התנובה החקלאית על ידי [[השבחה גנטית]] ו[[הנדסה גנטית]]. כל אלו יצרו את [[המהפכה הירוקה]] ולכאורה ביטלו את החשש מפני [[אסון מלתוסיאני]].  

משברי מזון ומקרי רעב המוניים התרחשו בכל אופן במדינות שונות, בעיקר במדינות עניות, לרוב בצורת, מלחמה או ניהול כלכלי שגוי. מקרה חריג התחרש ב[[רעב תפוחי האדמה של אירלנד]] באמצע המאה ה-19. שבו היו מעורבים גורם ביולוגי יחד עם [[נעילה טכנולוגית]] - הסתמכות גדולה מידי על גידול יחיד ועשיר מאד במזון- תפוח אדמה מזן מזין במיוחד, נתגלתה כבעייתית כאשר תפוחי האדמה נתקפו על ידי מחלה. הגידולים התחליפיים לא סיפקו מספיק מזון ומיליוני אירים היגרו מהמדינה ומתו ברעב.  

משברי מזון ומקרי רעב המוניים התרחשו בכל אופן במדינות שונות, בעיקר במדינות עניות, לרוב בצורת, מלחמה או ניהול כלכלי שגוי. מקרה חריג התחרש ב[[רעב תפוחי האדמה של אירלנד]] באמצע המאה ה-19. שבו היו מעורבים גורם ביולוגי יחד עם [[נעילה טכנולוגית]] - הסתמכות גדולה מידי על גידול יחיד ועשיר מאד במזון- תפוח אדמה מזן מזין במיוחד, נתגלתה כבעייתית כאשר תפוחי האדמה נתקפו על ידי מחלה. הגידולים התחליפיים לא סיפקו מספיק מזון ומיליוני אירים היגרו מהמדינה ומתו ברעב.  

# גידול מהיר של האוכלוסייה עקב זמינות של יותר מזון.

# גידול מהיר של האוכלוסייה עקב זמינות של יותר מזון.

# בשלב מאוחר יותר מתברר שהמשאב החדש מכיל בעיות, לדגומה מדובר בשדות שהיו פוריים בתחילה אבל מאבדים את הפוריות שלהם בהמשך, נוצר לחץ חברתי שכן לא ניתן להקטין את האוכלוסייה בצורה מהירה.  

# בשלב מאוחר יותר מתברר שהמשאב החדש מכיל בעיות, לדגומה מדובר בשדות שהיו פוריים בתחילה אבל מאבדים את הפוריות שלהם בהמשך, נוצר לחץ חברתי שכן לא ניתן להקטין את האוכלוסייה בצורה מהירה.  

# "סירות ההצלה המלאות" - האוכלוסייה גדולה מידי לכמות המזון שניתן לקיים עם המשאבים הישנים, נוצר משבר חברתי וא/ו רעב או מלחמת אזרחים שגורמים להקטנת האוכלוסייה או להתמוטטות כללית של החברה.  

# "סירות ההצלה המלאות" - האוכלוסייה גדולה מידי לכמות המזון שניתן לקיים עם המשאבים הישנים, נוצר משבר חברתי ו/או רעב או מלחמת אזרחים שגורמים להקטנת האוכלוסייה או להתמוטטות כללית של החברה.  

[[משבר המזון העולמי 2007-2008 |בשנים 2007-2008 התרחש משבר מזון עולמי]]. העברת שימושי קרקע חקלאיים לגידול [[ביו דלק]], [[שיא תפוקת הנפט|מחירי דלק סביב 100 דולר לחבית]] (שהובילו לעלייה במחירי הדשנים, חומרי ההדברה והריסוס), עליה ב[[אוכלוסיית העולם]], [[שינויי אקלים]], [[אובדן קרקע חקלאית]] לשטחי מסחר ומגורים, וגידול בביקוש למזון בקרב אזרחי סין והודו, גרמו לעליית מחירי גרעיני התבואה המשמשים למזון ([[אורז]], [[חיטה]], [[תירס]], [[סויה]] וכו'). כתוצאה מכך התערער הבטחון התזונתי עבור מקומות רבים בעולם ובמדינות רבות פרצו מהומות מזון. בשנת 2010-2011 התרחש שוב משבר מזון עולמי, ומחירי המזון הגיעו לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנת 1990. משבר זה הוא אחת הסיבות המרכזיות למרמור בעולם הערבי שהוביל לנפילת המשטר בתוניס, מצרים וסוריה.  

[[משבר המזון העולמי 2007-2008 |בשנים 2007-2008 התרחש משבר מזון עולמי]]. העברת שימושי קרקע חקלאיים לגידול [[ביו דלק]], [[שיא תפוקת הנפט|מחירי דלק סביב 100 דולר לחבית]] (שהובילו לעלייה במחירי הדשנים, חומרי ההדברה והריסוס), עליה ב[[אוכלוסיית העולם]], [[שינויי אקלים]], [[אובדן קרקע חקלאית]] לשטחי מסחר ומגורים, וגידול בביקוש למזון בקרב אזרחי סין והודו, גרמו לעליית מחירי גרעיני התבואה המשמשים למזון ([[אורז]], [[חיטה]], [[תירס]], [[סויה]] וכו'). כתוצאה מכך התערער הבטחון התזונתי עבור מקומות רבים בעולם ובמדינות רבות פרצו מהומות מזון. בשנת 2010-2011 התרחש שוב משבר מזון עולמי, ומחירי המזון הגיעו לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנת 1990. משבר זה הוא אחת הסיבות המרכזיות למרמור בעולם הערבי שהוביל לנפילת המשטר בתוניס, מצרים וסוריה.  

[[לסטר בראון]] טוען כי הפריון החקלאי במדינות המפותחות הגיע ל"מישור" ולמרות מאמצים רבים להגדיל אותו אין התקדמות רבה בנושא זה. בראון מביא לדוגמה את תפוקת החיטה בבריטניה, צרפת וגרמניה בהן הגידול בפריון החקלאי הגיע לשיא ואינו מצליח לעלות מעל לשיא זה. דוגמאה נוספת היא פריון גידול האורז. ביפן הגיע הפריון לשיא ונעצר, סין מעלה את הפריון שלה אך פריון זה מתכנס לכיוון הפריון היפני.  

[[לסטר בראון]] טוען כי הפריון החקלאי במדינות המפותחות הגיע ל"מישור" ולמרות מאמצים רבים להגדיל אותו אין התקדמות רבה בנושא זה. בראון מביא לדוגמה את תפוקת החיטה בבריטניה, צרפת וגרמניה בהן הגידול בפריון החקלאי הגיע לשיא ואינו מצליח לעלות מעל לשיא זה. דוגמאה נוספת היא פריון גידול האורז. ביפן הגיע הפריון לשיא ונעצר, סין מעלה את הפריון שלה אך פריון זה מתכנס לכיוון הפריון היפני.  

השיפורים בפריון החקלאי באים לעיתים קרובות על חשבון ה[[קיימות]] וה[[עמידות]] של ה[[חקלאות]]. לעיתים קרובות השיפור בפריון מקודם על ידי שימוש ב[[מונוקלצ'ר]] - שימוש בזן אחד שיש לו תכונות של צמיחה מהירה. אבל שימוש כזה מצמצם את [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ועלול גם לבוא על חשבון תכונות של עמידות של הצמחים בפני מזיקים שונים. המקרה המפורסם ביותר הוא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] במאה ה-19. עקב שימוש אינטנסיבי בתפוחי אדמה מזן מסויים מזין במיוחד, התפשטות מחלה בתפוחי האדמה גררה מצב שבו החלקות הקיימות לא יכלו לכלכל משפחות תוך שימוש בגידולים אחרים. כתוצאה מתמותה ב[[רעב]] וב[[עוני]] והגירה מאסיבית של תושבים, אוכלוסיית אירלנד הצטמצמה בתוך שנים ספורות ב -3 מיליון איש.  

השיפורים בפריון החקלאי באים לעיתים קרובות על חשבון ה[[קיימות]] וה[[עמידות]] של ה[[חקלאות]]. לעיתים קרובות השיפור בפריון מקודם על ידי שימוש ב[[מונוקלצ'ר]] - שימוש בזן אחד שיש לו תכונות של צמיחה מהירה. אבל שימוש כזה מצמצם את [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ועלול גם לבוא על חשבון תכונות של עמידות של הצמחים בפני מזיקים שונים. המקרה המפורסם ביותר הוא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] במאה ה-19. עקב שימוש אינטנסיבי בתפוחי אדמה מזן מסויים מזין במיוחד, התפשטות מחלה בתפוחי האדמה גררה מצב שבו החלקות הקיימות לא יכלו לכלכל משפחות תוך שימוש בגידולים אחרים. כתוצאה מתמותה ב[[רעב]] וב[[עוני]] והגירה מסיבית של תושבים, אוכלוסיית אירלנד הצטמצמה בתוך שנים ספורות ב-3 מיליון איש.  

מבחינת קיימות השיפור בפריון החקלאי מושג בדרך כלל על ידי [[חקלאות תעשייתית]] שגוררת בעיות שונות כמו [[סחף קרקע]] והסתמכות על [[דלק מחצבי]] ו[[משאבים מתכלים]] אחרים להפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] וכן יוצרים [[זיהום תעשייתי]].

מבחינת קיימות השיפור בפריון החקלאי מושג בדרך כלל על ידי [[חקלאות תעשייתית]] שגוררת בעיות שונות כמו [[סחף קרקע]] והסתמכות על [[דלק מחצבי]] ו[[משאבים מתכלים]] אחרים להפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] וכן יוצרים [[זיהום תעשייתי]].

[[צמיחה כלכלית]] משפיעה במספר דרכים על הבטחון התזונתי. מצד אחד צמיחה כזו מאפשרת [[המהפכה המדעית|מחקר מדעי]] ו[[פיתוח טכנולוגי]] שמאפשרים להגדיל את [[פריון חקלאי|התנובה החקלאית]] בטווח הקצר. דוגמה בולטת לכך היא פיתוח [[המהפכה הירוקה]]. מצד שני השינוי הטכנולוגי העיקרי שהתרחש בעקבות המהפכה הירוקה הוא השענות [[דלק מחצבי]] (לשם חומרי הדברה) וכן כריית [[פוספט]] ו[[אשלג]] ו[[גז טבעי]] (לייצור [[דשן כימי]]) שהם [[משאב מתכלה|משאבים מתכלים]] והשינוי החברתי שנגרם בעקבותיה היא גידול באוכלוסיית העולם. לכן המהפכה זו היא סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - היא יצרה תנאים חברתיים שמקשים מאד את הניתוק ממנה, ומצד שני היא מכילה תנאים להרס עצמי שלה עצמה ושל החברה שתלויה בה.  

[[צמיחה כלכלית]] משפיעה במספר דרכים על הבטחון התזונתי. מצד אחד צמיחה כזו מאפשרת [[המהפכה המדעית|מחקר מדעי]] ו[[פיתוח טכנולוגי]] שמאפשרים להגדיל את [[פריון חקלאי|התנובה החקלאית]] בטווח הקצר. דוגמה בולטת לכך היא פיתוח [[המהפכה הירוקה]]. מצד שני השינוי הטכנולוגי העיקרי שהתרחש בעקבות המהפכה הירוקה הוא השענות [[דלק מחצבי]] (לשם חומרי הדברה) וכן כריית [[פוספט]] ו[[אשלג]] ו[[גז טבעי]] (לייצור [[דשן כימי]]) שהם [[משאב מתכלה|משאבים מתכלים]] והשינוי החברתי שנגרם בעקבותיה היא גידול באוכלוסיית העולם. לכן המהפכה זו היא סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - היא יצרה תנאים חברתיים שמקשים מאד את הניתוק ממנה, ומצד שני היא מכילה תנאים להרס עצמי שלה עצמה ושל החברה שתלויה בה.  

צמיחה כלכלית תורמת לביקוש למזון בפרט ולתוצרת חקלאית בכלל ולכן היא משפיעה על הביקוש למזון ולא רק משפיעה על התנאים האקולוגיים לגידול המזון. הצמיחה הכלכלית במדינות העניות מגדילה את הביקוש למזון מהחי. היות וכל שדות המרעה הקיימים כבר מנוצלים לגידול בעלי חיים, הגדלת מזון נוסף מבוצעת על ידי הגדלת התשומות החקלאיות דבר שדורש עוד משאבים כמו שטח חקלאי מעובד , מים וכו'. הצמיחה משפיעה גם על לביקוש למזון שמגודל במדינות מרוחקות דבר שגורם לעיבוד אינטנסיבי נוסף.

צמיחה כלכלית תורמת לביקוש למזון בפרט ולתוצרת חקלאית בכלל ולכן היא משפיעה על הביקוש למזון ולא רק משפיעה על התנאים האקולוגיים לגידול המזון. הצמיחה הכלכלית במדינות העניות מגדילה את הביקוש למזון מהחי. היות וכל שדות המרעה הקיימים כבר מנוצלים לגידול בעלי חיים, הגדלת מזון נוסף מבוצעת על ידי הגדלת התשומות החקלאיות דבר שדורש עוד משאבים כמו שטח חקלאי מעובד, מים וכו'. הצמיחה משפיעה גם על לביקוש למזון שמגודל במדינות מרוחקות דבר שגורם לעיבוד אינטנסיבי נוסף.

צמיחה כלכלית מאפשרת רתימת משאבים נוספים לפיתוח חקלאי על ידי השקעות [[הון]] במונחים של [[הון תעשייתי]], לדוגמה הכשרה של שדות חקלאיים נוספים, ייצור של עוד טרקטורים, מפעלים לייצור חומרי הדברה ודשנים, פיתוח חקלאות ימית וכו'. עם זאת הדבר בא לרוב במקביל לפגיעה ב[[הון טבעי]] שחיוני גם הוא לקיום החקלאות.  

צמיחה כלכלית מאפשרת רתימת משאבים נוספים לפיתוח חקלאי על ידי השקעות [[הון]] במונחים של [[הון תעשייתי]], לדוגמה הכשרה של שדות חקלאיים נוספים, ייצור של עוד טרקטורים, מפעלים לייצור חומרי הדברה ודשנים, פיתוח חקלאות ימית וכו'. עם זאת הדבר בא לרוב במקביל לפגיעה ב[[הון טבעי]] שחיוני גם הוא לקיום החקלאות.  

צמיחה כלכלית משפיעה בדרכים שונות על [[בזבוז מזון]] - במדינות עניות צמיחה כלכלית יכולה לגרום להקטנת הבזבוז על ידי שיפור תנאי אחסנה של תבואה ומנעת קלקול בדרכים שונות. אבל בזבוז מזון נגרם גם בגלל מזון שלא נאכל ונזרק - בעיקר במדינות עשירות יותר , וצמיחה כלכלית עלולה להגביר השפעה זו.  

צמיחה כלכלית משפיעה בדרכים שונות על [[בזבוז מזון]] - במדינות עניות צמיחה כלכלית יכולה לגרום להקטנת הבזבוז על ידי שיפור תנאי אחסנה של תבואה ומנעת קלקול בדרכים שונות. אבל בזבוז מזון נגרם גם בגלל מזון שלא נאכל ונזרק - בעיקר במדינות עשירות יותר, וצמיחה כלכלית עלולה להגביר השפעה זו.  

משוואת [[I=PAT]] מצביעה על כך שצמיחה כלכלית, יחד עם גידול האוכלוסייה, מהווה משתנה בסיסי שמגדיל את רוב [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]] שבתורם משפיעים על הבטחון התזונתי. לדוגמה צמיחה כלכלית גורמת להגדלת דרישה להספקת [[נייר]], ו[[מוצרי-עץ]] שמובילים ל[[כריתת יערות]]; צמיחה כלכלית מובילה להגדלת השימוש ב[[רכב פרטי]] ובחשמל שגורמים  לעוד [[התחממות עולמית]]; הצמיחה הכלכלית גוררת הגדלת הדרישה למים, לשטחי קרקע, להגדלת ה[[זיהום]] ועוד השפעות רבות, שכולן מערערות את [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שתומכות את המערכות החקלאיות ומספקות להן [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]].

משוואת [[I=PAT]] מצביעה על כך שצמיחה כלכלית, יחד עם גידול האוכלוסייה, מהווה משתנה בסיסי שמגדיל את רוב [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]] שבתורם משפיעים על הבטחון התזונתי. לדוגמה צמיחה כלכלית גורמת להגדלת דרישה להספקת [[נייר]], ו[[מוצרי-עץ]] שמובילים ל[[כריתת יערות]]; צמיחה כלכלית מובילה להגדלת השימוש ב[[רכב פרטי]] ובחשמל שגורמים  לעוד [[התחממות עולמית]]; הצמיחה הכלכלית גוררת הגדלת הדרישה למים, לשטחי קרקע, להגדלת ה[[זיהום]] ועוד השפעות רבות, שכולן מערערות את [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שתומכות את המערכות החקלאיות ומספקות להן [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]].

בספר [[התמוטטות]], מביא דיימונד מספר רב של מקרים בהם מצוקת מזון על רקע גידול אוכלוסין ושיטות חקלאיות לא בנות קיימא, הובילה לאימוץ פתרונות קצרי טווח. פתרונות אלה  אישפרו לתמוך בגודל האוכלוסייה במשך זמן מה, אבל בהמשך הובילו להרס אקולוגי נרחב יותר, והרס זה הוביל להתרסקות של החקלאות, ייצור המזון והציביליזציה שנשענה על חקלאות זו. דוגמא בולטת לתהליכים אלה הן פרקטיקות ההשקיה בקרב האנסאזי שהובילו ל[[סחף קרקע]].  

בספר [[התמוטטות]], מביא דיימונד מספר רב של מקרים בהם מצוקת מזון על רקע גידול אוכלוסין ושיטות חקלאיות לא בנות קיימא, הובילה לאימוץ פתרונות קצרי טווח. פתרונות אלה  אישפרו לתמוך בגודל האוכלוסייה במשך זמן מה, אבל בהמשך הובילו להרס אקולוגי נרחב יותר, והרס זה הוביל להתרסקות של החקלאות, ייצור המזון והציביליזציה שנשענה על חקלאות זו. דוגמא בולטת לתהליכים אלה הן פרקטיקות ההשקיה בקרב האנסאזי שהובילו ל[[סחף קרקע]].  

דוגמה נפוצה למנגנון זה הן בחקלאות מסורתית והן בחברות מודרניות היא [[כריתת יערות]] בנסיון לפנות שטחים נוספים לחקלאות. היבט זה התקיים בחברת איי הפסחא, בני המאיה, איי מונגרנווה ועוד. בירוא היערות גרם ל[[סחף קרקע]] שפגע קשות בחקלאות והוביל לקריסה גדולה עוד יותר. דוגמאות מודרניות לבירוא יערות עקב לחץ חקלאי הן [[חקלאות כרות והבער]] והן קיימות במדינות עניות רבות.

דוגמה נפוצה למנגנון זה הן בחקלאות מסורתית והן בחברות מודרניות היא [[כריתת יערות]] בנסיון לפנות שטחים נוספים לחקלאות. היבט זה התקיים בחברת איי הפסחא, בני המאיה, איי מונגרנווה ועוד. בירוא היערות גרם ל[[סחף קרקע]] שפגע קשות בחקלאות והוביל לקריסה גדולה עוד יותר. דוגמאות מודרניות לבירוא יערות עקב לחץ חקלאי הן [[חקלאות כרות והבער]] והן קיימות במדינות עניות רבות.

==ביטחון תזונתי בישראל==

==ביטחון תזונתי בישראל==

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה בישראל|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה בישראל|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

[[חקלאות תעשייתית]] אינה בת קיימא ועלולה לסבול מקשיים שונים כמו התייקרות [[דשן כימי|הדשן הכימי]] עקב [[שיא תפוקת הגז]] (או [[שיא תפוקת הנפט]]), [[גידול אוכלוסיית העולם]], [[סחף קרקע]], [[משבר המים העולמי]] , [[שינויי אקלים]] ועוד. בכל התרחישים אלה, המזון שישראל מייבאת יתייקר לעומת השירותים והמוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והי-טק. בנוסף עלולים להתייקר גם הדלק וחומרי הגלם שישראל מייבאת. בעשור של שנת 2000-2010 התייקרו מחירי המזון, הדלקים וחומרי הגלם בשיעור של 200-350%.  

[[חקלאות תעשייתית]] אינה בת קיימא ועלולה לסבול מקשיים שונים כמו התייקרות [[דשן כימי|הדשן הכימי]] עקב [[שיא תפוקת הגז]] (או [[שיא תפוקת הנפט]]), [[גידול אוכלוסיית העולם]], [[סחף קרקע]], [[משבר המים העולמי]], [[שינויי אקלים]] ועוד. בכל התרחישים אלה, המזון שישראל מייבאת יתייקר לעומת השירותים והמוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והי-טק. בנוסף עלולים להתייקר גם הדלק וחומרי הגלם שישראל מייבאת. בעשור של שנת 2000-2010 התייקרו מחירי המזון, הדלקים וחומרי הגלם בשיעור של 200-350%.  

המשך הייקור של המזון יגרור לא רק תשלום גבוה יותר עבורו, אלא צמצום המסחר הבינלאומי בו כאשר מדינות שונות יצמצמו את הייצוא בנסיון להגן על אזרחיהם מפני [[רעב המוני]].  

המשך הייקור של המזון יגרור לא רק תשלום גבוה יותר עבורו, אלא צמצום המסחר הבינלאומי בו כאשר מדינות שונות יצמצמו את הייצוא בנסיון להגן על אזרחיהם מפני [[רעב המוני]].  

* [http://www.isees.org.il/DMPage.aspx?MenuId=3&ItemId=545&mytabsmenu=xxx זוהו הגורמים למשבר המזון העולמי שהתרחש ב 2007-2008], חדשות [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]], 24.01.2011

* [http://www.isees.org.il/DMPage.aspx?MenuId=3&ItemId=545&mytabsmenu=xxx זוהו הגורמים למשבר המזון העולמי שהתרחש ב 2007-2008], חדשות [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]], 24.01.2011

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?] , סרטון קצר , Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217450.html מומחים מזהירים: על הרשויות בארץ להיערך למחסור עתידי במוצרי מזון חיוניים] צפריר רינת, הארץ 27/02/11

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217450.html מומחים מזהירים: על הרשויות בארץ להיערך למחסור עתידי במוצרי מזון חיוניים] צפריר רינת, הארץ 27/02/11

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4023514,00.html האו"ם: מחירי המזון בעולם עלו לשיא היסטורי] ynet 3.2.2011

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4023514,00.html האו"ם: מחירי המזון בעולם עלו לשיא היסטורי] ynet 3.2.2011

* [http://www.guardian.co.uk/environment/blog/2013/mar/06/food-riots-new-normal מדוע סביר שמהומות מזון יהפכו לדבר נורמלי] בלוג בגרדיאן, מרץ 2013

* [http://www.guardian.co.uk/environment/blog/2013/mar/06/food-riots-new-normal מדוע סביר שמהומות מזון יהפכו לדבר נורמלי] בלוג בגרדיאן, מרץ 2013

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4362373,00.html מצרים במשבר מזון ואנרגיה: "עניים נדחקים לקיר"] רועי קייס והסוכנויות, 13.3.2013 ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4362373,00.html מצרים במשבר מזון ואנרגיה: "עניים נדחקים לקיר"] רועי קייס והסוכנויות, 13.3.2013 ynet

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2213122 יותר חם, יותר צפוף - המגמות הסביבתיות הצפויות בשנים הקרובות] אלונה שפר (קארו), 09.01.2014  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2213122 יותר חם, יותר צפוף - המגמות הסביבתיות הצפויות בשנים הקרובות] אלונה שפר (קארו), 09.01.2014  

* עידן דורפמן, [http://globeblog.co.il/2014/11/11/%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95/ לנטוע את היער ולאכול אותו], [[GLOBEBLOG]], 11.11.14

* עידן דורפמן, [http://globeblog.co.il/2014/11/11/%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95/ לנטוע את היער ולאכול אותו], [[GLOBEBLOG]], 11.11.14

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23   

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23