שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 11,276 בתים ,  11:39, 25 בינואר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''חוק קואס''' (נקרא גם התיאורמה של קוז (the Coase theorem), היא תאוריה ב[[כלכלה נאו קלאסית]] ובמשפטים שמתארת את [[יעילות פארטו]] של הקצאה כלכלית נוכח קיום של [[השפעה חיצונית]]. התיאורמה טוענת כי אם יש אפשרות למסחר בהשפעה החיצונית ואם יש [[עלויות עסקה]] נמוכות מספיק, המיקוח בין הצדדים יוביל ל"הקצאה יעילה" (בהקשר של יעילות פארטו) בלי קשר להקצאה הראשונית של קניין.  
+
'''חוק קואס''' (the Coase theorem) או '''התיאורמה של קואס'''  היא תאוריה ב[[כלכלה נאו קלאסית]] ובמשפטים שמתארת את [[יעילות פארטו]] של [[הקצאה כלכלית]] נוכח קיום של [[השפעה חיצונית]]. התיאורמה טוענת כי אם יש אפשרות למסחר בהשפעה החיצונית ואם יש [[עלויות עסקה]] נמוכות מספיק, המיקוח בין הצדדים יוביל ל"הקצאה יעילה" (בהקשר של יעילות פארטו) בלי קשר להקצאה הראשונית של קניין.  בפועל, מכשולים בפני התמקחות כזו, או קושי להגדיר [[זכויות קניין]] יכולים למנוע התמקחות כפי שקואס מתאר אותה. יש המבקרים את יישום התאוריה בצורה רחבה מידי, שכן במקרים רבים היא יכולה להצדיק את [[הפרטת אלימות], גביית מחיר נסתר מהציבור. היא במיוחד בעייתית בהקשר של בעיות [[קיימות]] המשלבות אלמנטים של אלימות, [[תהליך ארוך טווח]] המונע יכולת מסחר, [[מידע א-סימטרי]] ומידע חסר.  
   −
בפועל, מכשולים בפני התמקחות כזו, או קושי להגדיר [[זכויות קניין]] יכולים למנוע התמקחות כפי שקואז מתאר אותה. ה"תיאורמה" הזאת מיוחסת לרוב לכלכלן זוכה מאוניברסיטת שיקגו [[רונלד קוז]], עם זאת קוז עצמו הצהיר שהתאוריה מבוססת אולי על 4 עמודים מתוך מאמר שלו בשנות ה-1960, "The Problem of Social Cost" וכי היא לא פרי עבודתו בכלל.  
+
התאוריה מיוחסת לרוב לכלכלן מאוניברסיטת שיקגו [[רונלד קואס]], עם זאת קואס עצמו הצהיר שהתיאוריה מבוססת אולי על 4 עמודים מתוך מאמר שלו בשנות ה-1960 , "The Problem of Social Cost" וכי היא לא פרי עבודתו בכלל. מאמר זה, וכן מאמר של קואס משנת 1937 "on the nature of the firm" (שגם בו יש תפקיד נכבד לעלויות עסקה), זיכו את קואס ב[[פרס נובל בכלכלה]] לשנת 1991. במאמר משנת 1960 טען קואס כי בדרך כלל עלויות העסקה בעולם האמיתי הן גבוהות מכדי לאפשר התמקחות יעילה ולכן התיאורמה היא לרוב לא ישימה במציאות הכלכלית. מאז הדגימו אחרים את החשיבות של הנחות אחרות לקיום של [[יעילות פארטו]] בהקשר זה, כמו [[מידע מושלם]] תוך שימוש ב[[תורת המשחקים]].  
   −
מאמר זה, וכן מאמר של קוז משנת 1937 "on the nature of the firm" (שגם בו יש תפקיד נכבד לעלויות עסקה), זיכו את קוז ב[[פרס נובל בכלכלה]] לשנת 1991. במאמר משנת 1960 טען קוז כי בדרך כלל עלויות העסקה בעולם האמיתי הן גבוהות מכדי לאפשר התמקחות יעילה ולכן התאורמה היא לרוב לא ישימה במציאות הכלכלית. מאז הדגימו אחרים את החשיבות של הנחות אחרות לקיום של יעילות פארטו בהקשר זה, כמו [[מידע מושלם]] תוך שימוש ב[[תורת המשחקים]].
+
עם זאת, חוק קואס נחשב כבסיס חשוב עבור רוב הניתוח הכלכלי המודרני של [[רגולציה|רגולציה ממשלתית]], במיוחד בהקשר של [[עלויות חיצוניות]]. נעשה בו שימוש על ידי משפטנים ומלומדים משפטיים לנתח מחלוקות משפטיות. George Stigler סיכם את המסקנות של תאורית ההשפעות החיצוניות בהעדר עלויות עסקה בספר ללימוד כלכלה משנת 1966 במונחים של עלויות פרטיות וחברתיות, ובפעם הראשונה התייחס קרה לזה "תיאורמה". מאז שנות ה-60 נכתבה ספרות ענפה על התיאורמה של קואז והפרשניות, הוכחות אליה וביקורת עליה המשיכו להתפתח.  
 
  −
עם זאת, חוק קואס נחשב כבסיס חשוב עבור רוב הניתוח הכלכלי המודרני של רגולציה ממשלתית, במיוחד בהקשר של [[עלויות חיצוניות]]. נעשה בו שימוש על ידי משפטנים ומלומדים משפטיים לנתח מחלוקות משפטיות. George Stigler סיכם את המסקנות של תאורית ההשפעות החיצוניות בהעדר עלויות עסקה בספר ללימוד כלכלה משנת 1966 במונחים של עלויות פרטיות וחברתיות, ובפעם הראשונה התייחס קרה לזה "תיאורמה". מאז שנות ה-60 נכבתה ספרו ענפה על התיאורמה של קוז והפרשניות, הוכחות אליה וביקורת עליה המשיכו להתפתח.  
      
==הדגמת התיאורמה של קוז==
 
==הדגמת התיאורמה של קוז==
נניח שבתא רכבת נוסעים שנים: ראובן, שאוהב לעשן מקטרת ושמעון הסולד מריח הטבק. עבור ראובן התועלת בעישון היא 20 שקלים ועבור שמעון הנזק שבעשן הוא 10 שקלים. אם יקבע החוק ברכבת כי העישון אסור, יהיה כדאי לראובן לשלם לשמעון 10 שקלים (או סכום אחר בין 10 ל-20) תמורת אישור לעשן.  
+
נניח שבתא רכבת נוסעים שנים: ראובן, שאוהב ל[[עישון טבק|עשן מקטרת]] ושמעון הסולד מריח הטבק. עבור ראובן התועלת בעישון היא 20 שקלים ועבור שמעון הנזק שבעשן הוא 10 שקלים. אם יקבע החוק ברכבת כי העישון אסור, יהיה כדאי לראובן לשלם לשמעון 10 שקלים (או סכום אחר בין 10 ל-20) תמורת אישור לעשן.  
    
לעומת זאת, אם על פי החוק מותר לעשן, לא יוכל שמעון לפתות את ראובן שלא לעשן, משום שלא כדאי לו להציע עבור הוויתור יותר מ-10 שקלים. התוצאה היעילה מבחינה כלכלית, היא שראובן מעשן וסך הרווחה בקרון היא 10. החוק משנה רק את אופן החלוקה של הרווחה: 20 לראובן ו- (10-) לשמעון אם החוק מתיר עישון, או 10 לראובן ו-0 לשמעון אם לאו.
 
לעומת זאת, אם על פי החוק מותר לעשן, לא יוכל שמעון לפתות את ראובן שלא לעשן, משום שלא כדאי לו להציע עבור הוויתור יותר מ-10 שקלים. התוצאה היעילה מבחינה כלכלית, היא שראובן מעשן וסך הרווחה בקרון היא 10. החוק משנה רק את אופן החלוקה של הרווחה: 20 לראובן ו- (10-) לשמעון אם החוק מתיר עישון, או 10 לראובן ו-0 לשמעון אם לאו.
   −
דוגמה פופולרית זו, מכילה בעצמה בעיות רבות של התיאורמה, שכן היא מניחה שכל הנזק מ[[עישון טבק]] הוא עניין של העדפה, ואינה רואה ב"ריח הטבק" [[גורם מסרטן]] (ראו דיון בהמשך).  
+
דוגמה פופאלרית זו, מכילה בעצמה בעיות רבות של התיאורמה, שכן היא מניחה שכל הנזק מ[[עישון טבק]] הוא עניין של העדפה, ואינה רואה ב"ריח הטבק" [[גורם מסרטן]] (ראו דיון בהמשך).  
    
==תנאים לקיום המשפט==
 
==תנאים לקיום המשפט==
כדי שמשפט קוז יתקיים יש צורך שהמידע בידי כל הצדדים יהיה מלא וסימטרי. תנאי זה אינו מתקיים בדרך כלל. לדוגמה הבעלים של מפעל מזהם אינו יודע את התועלות של אנשים שמושפעים מהזיהום ומי שמושפע מהזיהום אינו יודע את התועלות של המפעל מקיום הזיהום. בנוסף לכך גם במקרים של שקיפות מלאה, יש בעיות של העדר מידע מלא שפשוט אינו בנמצא. במקרים רבים של זיהום, יש אי-וודאות - גם אלו החשופים לזיהום לא תמיד יודעים את גודל הנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מהזיהום. גם אם חלו אנשים בסרטן לדוגמה שיכול להיגרם מזיהום מסויים יתקשו להוכיח שדווקא חשיפה כזו לזיהום גרמה להם לנזק בריאותי, זאת בשל האופי הסטטיסטי של [[גורם מסרטן]] ובשל קיום של מספר גורמים מסרטנים שהצטברותם יחד מעלה את הסיכון ל[[סרטן]].  
+
כדי שמשפט קואס יתקיים יש צורך שהמידע בידי כל הצדדים יהיה [[מידע מלא|מלא]] ו[[מידע סימטרי|סימטרי]]. תנאי זה אינו מתקיים בדרך כלל. לדוגמה הבעלים של [[זיהום תעשייתי|מפעל מזהם]] אינו יודע את התועלות של אנשים שמושפעים מהזיהום ומי שמושפע מהזיהום אינו יודע את התועלות של המפעל מקיום הזיהום. ברוב המקרים יש מצב של [[מידע א-סימטרי]] - בעל המפעל נמצא בעמדה שבה לרוב הוא יכול לדעת את כמות הזיהום, הרכב הזיהום ואת עיתוי הזיהום (לעיתים בעל המפעל אינו רוצה לדעת מידע זה בגלל הכחשה או בגלל שעליו להשקיע מאמץ כדי לברר את הנושא). מידע כזה לא זמין לתושבים והם חייבים [[רגולציה]] שתאפשר [[שקיפות של הזיהום]] כדי לדעת היבטים אלה.  גם במקרים של שקיפות מלאה, יש בעיות של העדר מידע מלא ששלא תמיד נמצא בידי מישהו. במקרים רבים של זיהום, יש אי-וודאות - גם אלו החשופים לזיהום לא תמיד יודעים את גודל הנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מהזיהום. גם אם חלו אנשים ב[[סרטן]] לדוגמה שיכול להיגרם מזיהום מסויים יתקשו להוכיח שדווקא חשיפה כזו לזיהום גרמה להם לנזק בריאותי, זאת בשל האופי הסטטיסטי של [[גורם מסרטן]] ובשל קיום של מספר גורמים מסרטנים שהצטברותם יחד מעלה את הסיכון ל[[סרטן]]. לדוגמה בשנת 2013 הכריז ארגון הבריאות העולמי על [[זיהום אוויר]] וכן על [[חומר חלקיקי]] כעל [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] קודם לתאריך זה אנשים הושפעו מהזיהום אבל המידע לגבי השפעה זו לא היה וודאי. גם היום [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר |היקף ההשפעה של זיהום אוויר]] אינו ידוע במלואו.  
   −
תנאי הכרחי השני לקיומו של משפט קואס הוא העדרן של [[עלויות עסקה]] בקיום של מסחר על פיצוי בגין עלויות חיצוניות. כך לדוגמה אם שכנים של מפעל מזהם רוצים לדון איתו בגובה הפיצויים שהם יקבלו, העדר עלויות עסקה פרושו שלא יהיו כרוכים בדבר הוצאות כלשהן. הוצאות על הוכחת הנזק הבריאותי וחשיפה לזיהום, או הוצאות משפטיות הכרוכות בקבלת פיצויים אמורות להיות אפסיות. במציאות המצב שונה לגמרי ובמקרים רבים מתקיימים משפטים ארוכים ומסובכים, הדורשים גם הוכחות של מומחים ומחקרים מדעיים כדי לקבוע מה מקור הזיהום ומה הן השפעותיו. דבר זה מסתבך עוד יותר כאשר קיימים מספר מפעלים מזהמים ומספר השפעות בריאותיות, כמו במקרה של [[זיהום האוויר בחיפה]] לדוגמה, כך שקשה לדעת איזה מפעל גרם לאיזה סוג זיהום, וניתן לטעון גם שחלק מ[[זיהום האוויר]] שם מקורו בכלל ב[[תחבורה]]. גם אם הסכימו על גובה הפיצוי יש צורך למדוד את כמות הזיהום שנפלט באופן תמידי כדי להעריך כמה פיצוי יצטרכו לשלם. הוצאות העסקה הן לרוב כה גבוהות עד כי הן הופכות את הרעיון של הסכם בין הצדדים ללא כדאי לשניהם.  
+
תנאי הכרחי השני לקיומו של משפט קואוז הוא העדרן של [[עלויות עסקה]] בקיום של מסחר על פיצוי בגין עלויות חיצוניות. כך לדוגמה אם שכנים של מפעל מזהם רוצים לדון איתו בגובה הפיצויים שהם יקבלו, העדר עלויות עסקה פרושו שלא יהיו כרוכים בדבר הוצאות כלשהן. הוצאות על הוכחת הנזק הבריאותי של מזהם מסויים, הוכחת החשיפה לזיהום, או הוצאות משפטיות הכרוכות בקבלת פיצויים אמורות להיות אפסיות. במציאות המצב שונה לגמרי ובמקרים רבים מתקיימים משפטים ארוכים ומסובכים, הדורשים גם הוכחות של מומחים ומחקרים מדעיים כדי לקבוע מה מקור הזיהום ומה הן השפעותיו. דבר זה מסתבך עוד יותר כאשר קיימים מספר מפעלים מזהמים ומספר השפעות בריאותיות. במקרים רבים לא מדובר במפעל תעשייה בודד, אלא באיזורי תעשייה שבו יכולים להיות עשרות מפעלים מזהמים וחשודים בזיהום, כך המצב במקרה של [[זיהום האוויר בחיפה]] לדוגמה - כך שקשה לדעת איזה מפעל גרם לאיזה סוג זיהום, וניתן לטעון גם שחלק מ[[זיהום האוויר]] שם מקורו בכלל ב[[זיהום אוויר מתחבורה]]. גם אם הסכימו על גובה הפיצוי יש צורך למדוד את כמות הזיהום שנפלט באופן תמידי כדי להעריך כמה פיצוי יצטרכו לשלם. הוצאות העסקה הן לרוב כה גבוהות עד כי הן הופכות את הרעיון של הסכם בין הצדדים ללא כדאי לשניהם.  
    
היבטים של עלויות עסקה הם מסובכים עוד יותר אם יש לדוגמה גורם מזהם אחד ונפגעים רבים מכך ויש צורך בכך שכל חוזה בין מזהם ונפגע ינוסח ויאכף בנפרד.  
 
היבטים של עלויות עסקה הם מסובכים עוד יותר אם יש לדוגמה גורם מזהם אחד ונפגעים רבים מכך ויש צורך בכך שכל חוזה בין מזהם ונפגע ינוסח ויאכף בנפרד.  
   −
תנאי שלישי לקיומו של המשפט הוא היכולת לקיום של מסחר בין הנפגע לבין הפוגע. יש מקרים רבים של השפעות סביבתיות בהן ההחלטה על קיום פעילות הגורמת השפעה חיצונית מתרחשת שנים רבות לפני הביטוי של ההשפעה הסביבתית עצמה, כך שלנפגע אין אפשרות לדרוש פיצוי מהנפגע. באופן דומה גם ההנחה של אכיפת זכויות קניין לא תמיד מתקיימת - הן בגלל קיומם של מוצרים שקשה להגדיר זכויות קניין עליהם (כמו דגים באוקיינוס) או בגלל זיהום שנודד בין מדינות שונות שלפעמים נמצאות ביחסי עימות. היבט זה מסתבך עוד יותר במזהמים כמו [[מזהמים אורגניים עמידים]] שיכולים לנדוד ממדינה אחרת עם זרמי הים, להצטבר בגופו של אדם ולגרום לבעיות רק שנים רבות לאחר החשיפה למזהם שהיא עצמה מתרחשת שנים לאחר ההחלטה על קיום הזיהום עצמו.  
+
תנאי שלישי לקיומו של המשפט הוא היכולת לקיום של מסחר בין הנפגע לבין הפוגע. יש מקרים רבים של השפעות סביבתיות בהן ההחלטה על קיום פעילות הגורמת השפעה חיצונית מתרחשת שנים רבות לפני הביטוי של ההשפעה הסביבתית עצמה, כך שלנפגע אין אפשרות לדרוש פיצוי מהנפגע. לדוגמה [[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים באיזור התעשייה של חולון נגרם בשנות -1950 על ידי מפעלים שהיו שם, הזיהום חלחל לאט למי התהום וכיום הוא מהווה [[זיהום מים]] שעלול לאיים על בריאותם של תושבי האיזור. יש מקרים רבים אחרים של [[השהיה]] ארוכת שנים ואף [[תהליך בלתי הפיך|נזק בלתי הפיך]] בין התחלת הפעילות שייצרה את הפגיעה לבין התרחשות הפגיעה וגילוי הפגיעה - מקרים כוללים [[התחממות עולמית]], [[דילדול שכבת האוזון]], זיהום ב[[PCB]], [[ניסויים בנשק גרעיני]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ועוד.  גם ההנחה של אכיפת [[זכויות קניין]] לא תמיד מתקיימת - הן בגלל קיומם של מוצרים שקשה להגדיר זכויות קניין עליהם (כמו דגים באוקיינוס) או בגלל [[נדידת זיהום]] בין מדינות שונות, בתנאים שמתשתנים תדירות (מבחינת היקף הזיהום ומשטר הרוחות). לדוגמה כיום טוענים מומחים כי חלק מהחשיפה של [[זיהום אוויר בישראל|תושבי ישראל]] ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]], זיהום אוויר שעלול לגרום לתחלואה במחלות לב, סרטן ומחלות נוספות, נגרם עקב נדידת זיהום ממרכז ומזרח אירופה. הבעיה מסובככת יותר כאשר מדובר בנדידת זיהום בין מדינות עויינות, או כאשר זיהום נוצר עקב זיהום שניוני (כך שזיהום שנפלט במקום אחד, יכול להתרכב עם זיהום אחר במקום אחר וליצור זיהום מסוג חדש - כמו במצב של [[אוזון בגובה הקרקע]],  היבט זה מסתבך עוד יותר במזהמים כמו [[מזהמים אורגניים עמידים]] שיכולים לנדוד ממדינה אחרת עם זרמי הים, להכנס למארג המזון ולעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולאחר מכן להצטבר בגופו של אדם ולגרום לבעיות רק שנים רבות לאחר החשיפה למזהם שהיא עצמה מתרחשת שנים לאחר ההחלטה על קיום הזיהום עצמו.
 +
 
 +
במקרים רבים של זיהום מעורבים בתהליך תהליכים מסובכים של גאו-פיזיקה, אקולוגיה, ביוכימיה ותהליכי מטבוליזם עדינים בגוף האדם כך שהקישור בין מקורות הפגיעה לבין תוצאות הפגיעה הופך להיות קשה מאד. הוכחת הנזק של נזקי הזיהום קלה במקרים של הרעלה אוקטית, הרעלת קרינה או נזקים ברורים כמו [[ברונכיט]] או [[אסתמה]]. במקרים של מחלות אחרות הנגרמים עקב תהליכים סרטניים, מחלות אוטו-אימוניות כמו [[כרוהן]], [[זאבת]] או מחלות רבות ונדירות, ובמקרים של פגיעה בעוברים ([[טטרוגן|חומר טטרוגני]]) או פגיעה במערכת הרבייה, המוח או המערכת החיסונית (של ההורים או של הצאצאים) מסלולי השיבושים במערכת הם מסובכים מאד, תלויים ברקע גנטי של הציבור (ולכן קשה להוכיח אותם במבדקים רחבים), השיבושים הם נדירים יחסית או שהם מתרחשים דרך מספר אפיקים שמערבים חומרים שונים. היבטים אלה משקים מאד על כל ההנחות של חוק קואס - ה[[ידע]] על השפעת הזיהום לא בהכרח קיים או מלא, השגת [[מידע]] על המקרה הספציפי של זיהום או פגיעה דורש השקעת כסף ניכר, השגת שני הדברים דורשת זמן רב שיכול למנוע אפשרויות של מיקוח ושל אכיפת זכויות קניין.  
    
==השלכות המשפט==
 
==השלכות המשפט==
אם מתקיימים כל התנאים ההכרחיים של משפט קוז, אזי לכאורה מנקודת מבט של הבטחת יעילות פארטו, אין הבדל בשאלה מי משלם למי בגלל ההשפעות החיצוניות. המזהם עשוי לשלם למי שסובל מהזיהום, או מי שניזוק מהזיהום צריך לשלם למזהמים כדי שיזהמו פחות, אבל בשני המקרים מגיעים להקצאה יעילה פארטו.
+
אם מתקיימים כל התנאים ההכרחיים של משפט קואס, אזי לכאורה, מנקודת מבט של הבטחת [[יעילות פארטו]], אין הבדל בשאלה מי משלם למי בגלל ההשפעות החיצוניות. המזהם עשוי לשלם למי שסובל מהזיהום, או מי שניזוק מהזיהום צריך לשלם למזהמים כדי שיזהמו פחות, אבל בשני המקרים מגיעים להקצאה יעילה פארטו.  
 
  −
על סמך המסקנות של משפט קוז, טענו כלכלנים מ[[אסכולת שיקגו]] כמו [[מילטון פרידמן]] כי תפקיד הממשלה בהקשר של השפעות חיצוניות ובעיות סביבה אינו לבצע חקיקה נגד השפעות אלה, וגם לא להטיל מיסים שונים כנגד מזהמים כמו [[מס פיגוביאני]] אלא רק לקבוע את זכויות הקניין ולדאוג לאכיפת החוזים שאמורים להתקיים בין הנפגעים מהשפעה חיצונית לבין מי שגורם לה.  
      +
על סמך המסקנות של משפט קואס, טוענים [[כלכלה נאו-קלאסית]] ובמיוחד מ[[אסכולת שיקגו]] כמו [[מילטון פרדימן]], כי תפקיד הממשלה בהקשר של השפעות חיצוניות ו[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] אינו לבצע חקיקה נגד השפעות אלה, וגם לא להטיל מיסים שונים כנגד מזהמים כמו [[מס פיגובינאי]] אלא רק לקבוע את זכויות הקניין ולדאוג לאכיפת החוזים שאמורים להתקיים בין הנפגעים מהשפעה חיצונית לבין מי שגורם לה.
 
טענה זו אינה מקובלת בקרב כלכלנים רבים בגלל שהתנאים לקיום המשפט הם נדירים וקיומם המשותף הוא דבר נדיר עוד יותר.
 
טענה זו אינה מקובלת בקרב כלכלנים רבים בגלל שהתנאים לקיום המשפט הם נדירים וקיומם המשותף הוא דבר נדיר עוד יותר.
   שורה 33: שורה 32:     
;עלויות עסקה:
 
;עלויות עסקה:
רונלד קוז עצמו הדגיש את הבעיות ביישום תאורמת קוז: עלויות עסקה הן "לרוב גבוהות מאד, מספיק גבוהות בכל מקרה כדי למנוע עסקאות שהיו יכולות להתרחש בעולם שבו מערכת המחירים עובדת ללא עלויות". (קוז, 1960, הפסקה הראשונה של פרק 4). זו אינה ביקורת על התאורמה עצמה, היות והיא מתרחשת רק במצבם שבהם אין עלויות עסקה, תחת זו היא התנגדות ליישום מוגזם של המשפט, והזנחת התנאים לקיומו.  
+
רונלד קואס עצמו הדגיש את הבעיות ביישום תאורמת קואס: עלויות עסקה הן "לרוב גבוהות מאד, מספיק גבוהות בכל מקרה כדי למנוע עסקאות שהיו יכולות להתרחש בעולם שבו מערכת המחירים עובדת ללא עלויות". (קואס, 1960, הפסקה הראשונה של פרק 4). זו אינה ביקורת על התיאורמה עצמה, היות והיא מתרחשת רק במצבם שבהם אין עלויות עסקה, תחת זו היא התנגדות ליישום מוגזם של המשפט, והזנחת התנאים לקיומו.  
   −
לכן ביקורת מרכזית על משפט קוז הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו היתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התיאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חקלאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו.  
+
לכן ביקורת מרכזית על משפט קואס הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו היתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התיאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חקלאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו.  
    
עלויות עסקה במקרים של זיהומים רבים, היא גבוהה מאד וכרוכה בהשהייה ארוכה וחוסר וודאות. כך לדוגמה במקרים של [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]],  ו[[דיוקסינים]] המסוגלים לנדוד מרחקים גדולים, לנדוד בין האוויר, הים והקרקע, לעבור [[הצטברות ביולוגית]] שבסופה הזיהום (לדוגמה ב[[כספית]] או ב[[דיאוקסין]]) מגיעה כ[[זיהום במזון]] אל האדם. יכול עובר זמן רב (עשרות שנים) בין התרחשות פליטת הזיהום, לבין הגעת הזיהום למזון (בשל מסיסות נמוכה לדוגמה של דיאוקסינים במים) ועוד עשרות שנים בין התרחשות ההרעלה עצמה לבין הופעת תסמינים (לדוגמה [[סרטן]]), במקרים של [[טרטוגנים]], זיהום של האם יכול להשפיע על הפוריות של הילד, כך שהפגיעה תתגלה רק כשהילד ינסה להעמיד ילדים. היות ויש מאות ואלפי מקורות לחומרים מזהמים אלה ולא חומר יחיד הנפלט ממקור אחד, קשה מאד גם לדעת מה מקור הזיהום גם אם היה לא היתה השהייה כזו.  
 
עלויות עסקה במקרים של זיהומים רבים, היא גבוהה מאד וכרוכה בהשהייה ארוכה וחוסר וודאות. כך לדוגמה במקרים של [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]],  ו[[דיוקסינים]] המסוגלים לנדוד מרחקים גדולים, לנדוד בין האוויר, הים והקרקע, לעבור [[הצטברות ביולוגית]] שבסופה הזיהום (לדוגמה ב[[כספית]] או ב[[דיאוקסין]]) מגיעה כ[[זיהום במזון]] אל האדם. יכול עובר זמן רב (עשרות שנים) בין התרחשות פליטת הזיהום, לבין הגעת הזיהום למזון (בשל מסיסות נמוכה לדוגמה של דיאוקסינים במים) ועוד עשרות שנים בין התרחשות ההרעלה עצמה לבין הופעת תסמינים (לדוגמה [[סרטן]]), במקרים של [[טרטוגנים]], זיהום של האם יכול להשפיע על הפוריות של הילד, כך שהפגיעה תתגלה רק כשהילד ינסה להעמיד ילדים. היות ויש מאות ואלפי מקורות לחומרים מזהמים אלה ולא חומר יחיד הנפלט ממקור אחד, קשה מאד גם לדעת מה מקור הזיהום גם אם היה לא היתה השהייה כזו.  
שורה 43: שורה 42:     
;הקצאת זכויות קניין:
 
;הקצאת זכויות קניין:
ביקורת שלישית על התיאורמה באה מצד עבודתו של המלומד המשפטי Duncan Kennedy שטועים כי ההקצאה הראשונית של זכויות קניין תמיד משפיעה במציאות. דבר זה נובע מכך שמחקרים פסיכולוגיים מראים כי לאחר שיש לך מוצר כלשהו אתה מבקש עליו מחיר גבוה יותר ממה שהיית מוכן לשלם עליו אם הוא לא היה ברשותך.  
+
ביקורת שלישית על התיאורמה באה מצד עבודתו של המלומד המשפטי Duncan Kennedy שטוען כי ההקצאה הראשונית של זכויות קניין תמיד משפיעה במציאות. דבר זה נובע מכך שמחקרים פסיכולוגיים מראים כי לאחר שיש לך מוצר כלשהו אתה מבקש עליו מחיר גבוה יותר ממה שהיית מוכן לשלם עליו אם הוא לא היה ברשותך. ביקורת זו קשורה להנחות נאו-קלאסיות אחרות שטוענות כי לצרכנים יש [[העדפות אקוסוגנניות]] (שנקבעות לפני התחלת המסחר בשוק) בני אדם הם [[ראציונליות|רצאיונלים]] וכי בשוק יש [[שיווי משקל יחיד]]. בניגוד לכך פסיכולוגיה, [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] טוענים ומדגימים כי בני אדם אינם רציונלים, סוציולוגים ומומחי טכנולוגיה מדגימים מקרים של [[העדפות אנדוגניות]] - מקרים שבהם העדפות הצרכנים נקבעות על ידי שילוב של [[התרגלות]] השפעות עקב [[שיווק]], והשפעות עקב [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה מוסדית]] - כך שבמצבים אלה נוצר [[שיווי משקל מרובה]] שבו הקצאה שונה של זכויות קניין תניב העדפות שונות של הצרכנים והתפלגות שונה של מסלולי יעילות פארטו.  
   −
Steven N. S. Cheung טוען כי [[זכויות קניין]] הם [[מוסד חברתי]] שנועד כדי להקטין עלויות עסקה. הקיום של זכויות קניין מצביע על כך שעלויות עסקה אינן אפס. אם יש עלויות עסקה בגובה אפס, כל מערכת זכויות קניין תסתיים בהקאצת משאבים יעילה וזהה לכולם ולכן אין הנחה של זכויות קניין פרטיות אינה הכרחית. מכאן שהעלויות עסקה אפסיות וזכויות קניין לא יכולות להתקיים יחד.  
+
Steven N. S. Cheung טוען כי [[זכויות קניין]] הם [[מוסד חברתי]] שנועד להקטין עלויות עסקה. הקיום של זכויות קניין מצביע על כך שעלויות עסקה אינן אפס. אם יש עלויות עסקה בגובה אפס, כל מערכת זכויות קניין תסתיים בהקאצת משאבים יעילה וזהה לכולם ולכן אין הנחה של זכויות קניין פרטיות אינה הכרחית. מכאן שהעלויות עסקה אפסיות וזכויות קניין לא יכולות להתקיים יחד.  
    
;מידע מלא והתמקחות:
 
;מידע מלא והתמקחות:
במאמר משנת 2009, הראו Hahnel  וSheeran  מספר הנחות מוטעות נפוצות שכאשר מתחשבים בהם מקטינים מאד את היכולת ליישם את התיאורמה של קוז בבעיות מדיניות וכלכלה של העולם האמיתי. ראשית, הם מם מציינים כי הפתרון בין מזהם יחיד לבין קורבן יחיד הוא בעצם התמקחות, ולא [[שוק]]. ככזה, הוא מתאים לניתוח הנרחב שנעשה על התחום ב[[תורת המשחקים]] ותורת ההתמקחות. דבר זה מבין למגוון גדול של פתרונות מיקוח, דבר שגורם לכך שלא סביר שדווקא [[יעילות פארטו|הפתרון היעיל]] יהיה התוצאה. סביר יותר שמגוון גורמים כמו מבנה ההתמקחות, שיעור ההיוון וגורמים אחרים של כוח מיקוח יחסי יקבעו את התוצאה. אם המיקוח אינו משחק חד פעמי, אזי אפקטים של חזרה יכולים להתרחש, דבר שיכול לעוות את התוצאה ואך להביא לכשלון המיקוח.  
+
במאמר משנת 2009, הראו Hahnel  וSheeran  מספר הנחות מוטעות נפוצות שכאשר מתחשבים בהן מקטינים מאד את היכולת ליישם את התיאורמה של קואס בבעיות מדיניות וכלכלה של העולם האמיתי. ראשית, הם מציינים כי הפתרון בין מזהם יחיד לבין קורבן יחיד הוא בעצם התמקחות, ולא [[שוק]]. ככזה, הוא מתאים לניתוח הנרחב שנעשה על התחום ב[[תורת המשחקים]] ותורת ההתמקחות. דבר זה מבין למגוון גדול של פתרונות מיקוח, דבר שגורם לכך שלא סביר שדווקא [[יעילות פארטו|הפתרון היעיל]] יהיה התוצאה. סביר יותר שמגוון גורמים כמו מבנה ההתמקחות, [[היוון|שיעור ההיוון]] וגורמים אחרים של כוח מיקוח יחסי יקבעו את התוצאה. אם המיקוח אינו משחק חד פעמי, אזי אפקטים של חזרה יכולים להתרחש, דבר שיכול לעוות את התוצאה ואף להביא לכשלון המיקוח.
 +
 
 +
היבט נוסף במאמר זה הוא שההנחות בדבר קיום [[מידע ]]הדרושות כדי ליישם את התיאורמה של קואס בצורה נכונה כדי להביא לתוצאה יעילה פארטו, דורשת [[מידע מלא]] - כלומר שלשני הצדדי אין מידע פרטי, שהעלויות האמיתיות שלהם הן ידועות לגמרי לא רק לעצמם אלא גם לצד האחר וכי מידע זה הוא גם [[מידע משותף]] (כולם יודעים שכולם יודעים וכך הלאה עד אינסוף). כאשר המצב אינו כזה, פתרונות קואס עלולים להוביל לתוצאות מאד לא יעילות, עקב תמריצים של שני הצדדים לשקר.
 +
 
 +
אם למזהם יש את זכויות הקניין על הזיהום (צריכים לשלם לו כדי שיפסיק לזהם), יש לו תמריץ להפריז ביתרונות שיש לו כתוצאה מקיום הזיהום. אם הקורבן הוא בעל זכויות הזיהום, הוא בעל תמריץ להפריז בנזקים שנגרמו לו. כתוצאה מכך, תחת מצבים של מידע שאינו מלא , המצב היחיד כמעט שיש במצבים אמיתיים, הפתרון של קוז לא מוביל למצב יעיל. בנוסף, אם מדובר במספר קורבנות, וזכויות הזיהום הן של המזהם, אזי לקורבנות יש תמריץ להעמיד פנים שהם לא נפגעים או להמעיט בערך הנזק שנגרם להם, כדי להנות מ"נסיעה חופשית" עקב קיום של "[[מוצר ציבורי]]" שבו אחרים משלמים עבורם. אם המזהם משלם, לנפגעים יש תמריץ להדגיש את הנזק שנגרם להם ולנפח אותו.  
   −
היבט נוסף במאמר זה הוא שההנחות בדבר קיום מידע הדרושות כדי ליישם את התאורמה של קוז בצורה נכונה כדי להביא לתוצאה יעילה פארטו, דורשת מידע מלא - כלומר שלשני הצדדי אין מידע פרטי, שהעלויות האמיתיות שלהם הן ידועות לגמרי לא רק לעצמם אלא גם לצד האחר וכי מידע זה הוא גם [[מידע משותף]] (כולם יודעים שכולם יודעים וכך הלאה עד אינסוף). כאשר המצב אינו כזה, פתרונות קוז עלולים להוביל לתוצאות מאד לא יעילות, עקב תמריצים של שני הצדדים לשקר.  
+
Sheeran ו-Hahnel  מדגישים כי בעיות אלה בתיאורמה אינם נובעים מ[[כלכלה התנהגותית|נושאים של כלכלה התנהגותית]] כמו [[רציונליות חסומה]] וכי לא מדובר בעלויות עסקה (אם כי גם בעיות אלה קיימות), ותחת זאת הם מתקיימים תודות לדרישות יסודיות ותאורטיות של משפט קואס (תנאים הכרחיים),  שלרוב לא מבינים אותם בצרה נכונה. כאשר תנאים אלא לא נמצאים אבל ננקטת הגישה של קואס, הדבר מקטין את הסיכוי להגיע לתוצאות יעילות - וגורמות ל"נעילה" של פתרונות לא יעילים. הם מסכמים כי מאד לא סביר שהתנאים הדרושים לשם פתרון קואס יעיל יתקיימו בתנאים של כלכלה מציאותית.  
   −
אם למזהם יש את זכויות הקניין על הזיהום (צריכים לשלם לו כדי שיפסיק לזהם), יש לו תמריץ להפריז ביתרונות שיש לו כתוצאה מקיום הזיהום. אם הקורבן הוא בעל זכויות הזיהום, הוא בעל תמריץ להפריז בנזקים שנגרמו לו. כתוצאה מכך, תחת מצבים של מידע שאינו מלא, המצב היחיד כמעט שיש במצבים אמיתיים, הפתרון של קוז לא מוביל למצב יעיל. בנוסף, אם מדובר במספר קורבנות, וזכויות הזיהום הן של המזהם, אזי לקורבנות יש תמריץ להעמיד פנים שהם לא נפגעים או להמעיט בערך הנזק שנגרם להם, כדי להנות מ"נסיעה חופשית" עקב קיום של "[[מוצר ציבורי]]" שבו אחרים משלמים עבורם. אם המזהם משלם, לנפגעים יש תמריץ להדגיש את הנזק שנגרם להם ולנפח אותו.  
+
ביקורת אחרת היא שההחלטות על ערך היחסי של הצדדים לא משקף את הערך המציאותי שהצדדים שואפים אליו אלמלא הצדדים השונים מתחילים בנקודות התחלה כלכליות שוות. במציאות סביר שהצדדים יתחילו מנקודות מוצא כלכליות שונות. התוצאה היא שדולר יכול להיות בעל ערך יחסי גבוה יותר עבור הקורבן מאשר למזהם (תוצאה הנובעת מ[[אי שוויון כלכלי]]. בנוסף חוק קואס מניח שניתן לכמת כל דבר במונחים כלכליים, כולל לדוגמה חיי אדם, ודבר זה אינו מקובל על כולם.
   −
Sheeran ו-Hahnel  מדגישים כי בעיות אלה בתיאורמה אינם נובעים מ[[כלכלה התנהגותית|נושאים של כלכלה התנהגותית]] כמו [[רציונליות חסומה]] וכי לא מדובר בעלויות עסקה (אם כי גם בעיות אלה קיימות), ותחת זאת הם מתקיימים תודות לדרישות יסודיות ותאורטיות של משפט קוז (תנאים הכרחיים). שלרוב לא מבינים אותם בצרה נכונה. כשהם לא נמצאים הם מקטינים את הסיכוי של תוצאות בגישות של קוז להגיע לתוצאות יעילות - וגורמות ל"נעילה" של פתרונות לא יעילים. הם מסכמים כי מאד לא סביר שהתנאים הדרושים לשם פתרון קוז יעיל יתקיימו בתנאים של כלכלה מציאותית.  
+
;חוק קואס כסוג של הצדקת אלימות והפרטת אלימות:
 +
הנחת המוצא של הניתוח הכלכלי היא שהמסחר נעשה בצורה חופשית ואינו כרוך ב[[כפייה]] או ב[[אלימות]]. יוצא מן הכלל בהיבט זה הם מקרים של [[זיהום]] המתוארים בספרות הכלכלית הנאו-קלאסית כ"[[השפעות חיצוניות]]", כלומר בסוג של מוצר או נזק כספי שניתן לסחור בו. במקום זאת ניתן להתייחס לזיהום כאל סוג של אלימות (או של שוד עם או בלי רצח), ולהיתר לזהם כסוג של היתר להפעיל אלימות. במקרים של זיהום חוק קואס לא נוגע רק לזכויות קניין אלא גם לזכויות אדם בסיסיות יותר כמו הזכות לחיים. אם בספרות של תחומי הכלכלה, מדעי המדינה והמשפט מניחים כי למדינה יש מונופול על האלימות, חוק קואס הוא חריגה מקו זה- שכן ניתנת בו זכות להפעיל אלימות פרטית בתנאי שיש מי שנהנה מאלימות כזו.
   −
ביקורת אחרת היא שההחלטות על ערך היחסי של הצדדים לא משקף את הערך המציאותי שהצדדים שואפים אליו אלמלא הצדדים השוני מתחילים בנקודות התחלה כלכליות שוות. במציאות סביר שהצדדים יתחילו מנקודות מוצא כלכליות שונות. התוצאה היא שדולר יכול להיות בעל ערך יחסי גבוה יותר עבור הקורבן מאשר למזהם. בנוסף חוק קוז מניח שניתן לכמת כל דבר במונחים כלכליים, כולל לדוגמה חיי אדם, ודבר זה אינו מקובל על כולם.
+
בדוגמה המפורסמת של חוק קואס, מתייחסים אל המזהם כאל מי "מעשן טבק" ואת האחר כמישהו ש"אינו אוהב את ריח הטבק". כאשר פורסם חוק קואס נחשב הנזק של עישון בכלל ושל עישון כפוי בפרט כמטרד -ריח ותו לאו. כיום מקובל להתחייס לעישון כזה כאל סיכון בריאותי, בין היתר בגלל פליטה של [[קדמיום]] - חומר מסרטן ו[[טרטוגן|טרטוגני]]. דבר זה כשלעצמו מדגים את אחד הקשיים הגדולים של חוק קואס שכן יש הבדל מהותי בין ריח לא נעים לבין פגיעה בבריאות וסיכון חיים. את הדוגמה של "ריח לא נעים" ניתן להחליף בכרטיס הגרלה להוצאה להורג, שמנפיק המעשן לחברו לתא, או בכך שהמעשן יוכל להתאמן בקראטה או בירי בתוך התא, תוך גרימת סיכון לחייו של חברו לתא. במקום לראות בכך פגיעה יסודית בזכויות של האדם השני, חוק קואס מעניק לצד הפוגע היתר לפעול בצורה אלימה ולהפעיל כפייה, ומתחיל דיון בשאלה מי צריך לשלם על הזכות להיות חופשי מאלימות זו.  
   −
;חוק קוז כהצדקת אלימות:
+
קיימים כמה הבדלים בין זיהום לבין מקרים אחרים של אלימות - כמו רצח, אונס, שוד, תאונה, עבדות, או סחיטה באיומים. הבדל אחד הוא שהקשר בין הפוגע לבין הנפגע הוא פחות אישי וברור, הן לפוגע והן לנפגע, ויותר קשה להוכיח את הפגיעה בגלל האופי המבוזר והמסובך שלה. אבל סוג כזה של קושי קיים גם בהקשרים אחרים של אלימות כמו תאונות או פשע מאורגן. מבחינה נורמטיבית זיהום הוא מקובל הרבה יותר לעומת שאר צורות האלימות, בגלל שקודם הוא בוצע ולקח זמן רב לחברה כולה להבין את הנזקים ממנו (וחלקים ממנו עדיין אינם ידועים לנו - לדוגמה איננו יודעים מה ההשפעות האקולוגיות של זיהום ומה ההשפעות של תהליכים אלה על [[קיימות]]). כמו כן לפוגע בדרך כלל אין כוונת זדון להפעיל אלימות נגד הנפגע, ואין לו שום דבר אישי נגדו. גם הנפגע לא בהכרח יודע שנוצרו נגדו פגיעה. כל ההיבטים האלה אינם מהווים הצדקה לאלימות במקרים אחרים. לדוגמה החוק לא מתיר אונס או עבדות של ילד או של מפגר עקב זה שהם לאו דווקא מודעים לכך שנעשית כלפיהם פגיעה.  
הנחת המוצא של הניתוח הכלכלי היא שהמסחר נעשה בצורה חופשית ואינו כרוך בכפייה או באלימות. יוצא מן הכלל בהיבט זה הם מקרים של [[זיהום]] המתוארים כ [[השפעות חיצוניות]] - המזהם גורם נזק למי שסופג את הזיהום, ונזק זה אינו מסתכם בנזק כספי בלבד, אלא גם באלימות ממש.  
     −
בדוגמה המפורסמת של חוק קוז, מתייחסים אל המזהם כאל מי "מעשן טבק" ואת האחר כמישהו ש"אינו אוהב את ריח הטבק". כאשר פורסם חוק קוז נחשב הנזק של עישון בכלל ושל עישון כפוי בפרט כמטרד ריח ותו לאו. כיום מקובל להתייחס אליו כאל סיכון בריאותי, בין היתר בגלל פליטה של [[קדמיום]] - חומר מסרטן ו[[טרטוגן|טרטוגני]]. את הדוגמה של "ריח לא נעים" ניתן להחליף בכרטיס הגרלה להוצאה להורג, שמנפיק המעשן לחברו לתא, או בכך שהמעשן יוכל להתאמן בקראטה בתוך התא, תוך גרימת סיכון לחייו של חברו לתא. במקום לראות בכך פגיעה יסודית בזכויות של האדם השני, חוק קואס מגן על הזכויות של הצד הפוגע לקבל פיצוי עקב נכונותו להימנע מהפעלת אלימות כלפי אחרים.
+
;חוק קואס בבעיות קיימות:
 +
בעיות [[קיימות]] אינן נוגעות לשאלה של פגיעה מוגבלת והפיכה ברווחה הכלכלית של פרט שהוא יכול לקבל עליה פיצוי, אלא לבעיות הנוגות לפגיעה ביכולת הקיום העתידית של חברה שלמה או של כלל דורות העתיד, כולל אבל לא בהכרח של דורות העתיד. בבעיות כאלה מצטרפות כל הבעיות הקיימות בנוגע לחוק קואס. יש בעיה לדעת מה ההשלכות של זיהום על המערכות האקלוגיות ומה ההשלכה של הפגיעה במערכות אקולוגיות על מערכות אנושיות כמו [[חקלאות]] או על [[שירותי המערכת האקולוגית]] המאפשרים את הקיום של [[המין האנושי]], תתכן [[תהליך ארוך טווח|פגיעה ארוכת טווח]] שמקשה על דורות העתיד להתמקח על הפגיעה בהם עם הדור הנוכחי, קיום של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] מקשה על תהליך המיקוח ועל עצם זיהוי הבעיה, ובעיות קיימות נוגעות לחברה שלמה ולא לפרטים בודדים, בדומה לבעיות בטחון צבאי. ההקבלה של חוק קואס למקרים אלה דומה יותר להיתר מסחר בפצצות אטום (תוך מיקוח על זכויות הקניין במקרה של הפעלת פצצות אלה) ולא לדוגמה של אדם המפעיל פגיעה מינורית וידועה ברווחה של אדם אחר.  
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 +
* [[כלכלה נאו-קלאסית]]
 
* [[כלכלה סביבתית]]
 
* [[כלכלה סביבתית]]
 
* [[השפעה חיצונית]]
 
* [[השפעה חיצונית]]
שורה 69: שורה 74:  
דוגמה מעשית לקושי לזהות את הקשר בין מקור הפגיעה לבין התרחשות הפגיעה:
 
דוגמה מעשית לקושי לזהות את הקשר בין מקור הפגיעה לבין התרחשות הפגיעה:
 
* [[חומרי הדברה]] [[דיוקסין]] או [[קדמיום]] שמגיעים ממגוון גדול של מקורות, עוברים [[הצטברות ביולוגית]] ו[[נדידת זיהום]] ומגיעים כ[[זיהום במזון]]
 
* [[חומרי הדברה]] [[דיוקסין]] או [[קדמיום]] שמגיעים ממגוון גדול של מקורות, עוברים [[הצטברות ביולוגית]] ו[[נדידת זיהום]] ומגיעים כ[[זיהום במזון]]
 +
* [[PCB]], [[חומר טטרוגני]], [[עתידנו הגנוב]]
 +
* [[דלדול שכבת האוזון]] כדוגמה ל[[תהליך ארוך טווח]]
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Coase_theorem  התיאורמה של קוז] בוויקיפדיה האנגלית
+
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Coase_theorem  התיאורמה של קואס] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://www.biu.ac.il/soc/ec/students/teach/322/nitzan/data/2009/322_1.pdf השפעות חיצוניות], תורת המחירים ג', פרופסור שמואל ניצן, האוניברסיטה הפתוחה.  
 
* [http://www.biu.ac.il/soc/ec/students/teach/322/nitzan/data/2009/322_1.pdf השפעות חיצוניות], תורת המחירים ג', פרופסור שמואל ניצן, האוניברסיטה הפתוחה.  
* [http://www.econ.ucsb.edu/~tedb/Courses/UCSBpf/readings/coase.pdf The Problem of Social Cost], המאמר המקורי של קוז,  the journal of law & Economics, october 1960
+
* [http://www.econ.ucsb.edu/~tedb/Courses/UCSBpf/readings/coase.pdf The Problem of Social Cost], המאמר המקורי של קואס,  the journal of law & Economics, october 1960
    
[[קטגוריה:כלכלה סביבתית]]
 
[[קטגוריה:כלכלה סביבתית]]
שורה 80: שורה 87:  
[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]
 
[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]
 
[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]
 
[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]
 +
[[קטגוריה:קיימות]]

תפריט ניווט