שינויים

== העדפת זרמי מחשבה רדיקליים ==  

== העדפת זרמי מחשבה רדיקליים ==  

בעקרון, כל הזרמים הרדיקלים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם רדיקליים. הסיבה היא שביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'.

בעקרון, כל הזרמים הרדיקלים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם רדיקליים. העדפה זו, אין משמעה שזרמים שאינם רדיקלים בהכרח לא יהיו כאן, אלא שהם יזכו ליצוג מופחת. העדפת הזרמים הרדיקליים נעשית מהסיבות הבאות:

הדיון הזה לדעתנו מוביל למבוי סתום. אנחנו דוחים את התאוריה הנאו קלאסית ואת האידאולוגיה הקפיטליסטית ומחפשים פתרונות אחרים. ומצד שני, כפי שאומר גם אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל בכלכלה, לשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או אלטרנטיבה ברורה. כלומר מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו ליברליזם".  

*הדיון הלא רדיקלי מוביל לדעתנו למבוי סתום. אנחנו דוחים את התאוריה הנאו קלאסית ואת האידאולוגיה הקפיטליסטית ומחפשים פתרונות אחרים. הסיבה לדחיה זו היא שאין דיון רציני בנושא של קיימות בתוך השיח המרכזי. אין הבנה אמיתית ועמוקה של שורשי המשבר הסביבתי חברתי ושל ההשלכות שלו.

 

* ביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'. אין לה ממש צורך בעוד אכסניה.

 

* כפי שאומר גם אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל בכלכלה, לשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או אלטרנטיבה ברורה. מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו ליברליזם", או מול תמונת העולם של הימין "התאגידי".  

===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:===

===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:===

* '''מארקסיזם''' - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו וניתוחיה החלקיים את המציאות. משום שהיא מקבלת את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה. משום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקרטיה, לחופש או לחיפוש רוחני.  

* '''מארקסיזם''' - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו וניתוחיה החלקיים את המציאות. משום שהיא מקבלת את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה. משום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקרטיה, לחופש או לחיפוש רוחני.  

* '''קייסניזים''', או '''סוציאל דמוקרטיה''' - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא בינלאומיות. משום שגם הם חושבים שהבעיה היא הקטנת אי השיוויון, בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה, בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה", בגלל התעלמות מבעיות כמו תאגידים (להבדיל ממונופולים), או תרבות הצריכה. בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה אשר הגורמות למשבר הסביבתי.

* '''קייסניזים''', או '''סוציאל דמוקרטיה''' - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא בינלאומיות; כיוון שגם הם חושבים שכל הבעיה היא הקטנת אי השיוויון; בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה, בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה"; בגלל התעלמות מבעיות כמו תאגידים (להבדיל ממונופולים), או תרבות הצריכה; בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה ובגלל חוסר הרצינות בהתייחסות למשבר הסביבתי.

כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסים, המארקסי, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.

כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסים, המארקסי, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.