שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קללת המשאבים

נוספו 770 בתים, 15:19, 24 בנובמבר 2015
ביקורת
==ביקורת==
מאמר משנת 2008 טוען כי הקללה נעלמת כאשר מסתכלים על מדדים אחרים. במקום להסתכל על החשיבות היחסית של ייצוא משאבי טבע מתוך התוצר הכלכלי מסתכלים עם השפע היחסי של משאבי טבע בקרקע. כאשר משווים בין מדינות שונות באמצעות מדד זה, נראה שריבוי משאבים בקרקע קשור בצורה קלה לצמיחה כלכלית מעט גבוה יותר ומעט פחות סכסוכים צבאיים. תלות גבוה בייצוא סחורות מקושר למדיניות גרוע ולטענת המאמר היא לא קשור לכמות גבוה של ייצוא סחורות אלא שיש סיבתיות בכיוון הפוך - סכסוכים ומדיניות גרועה יצרו את התלות הגבוה בייצוא של משאבי טבע. כאשר יש כאוס במדינה והמדיניות הכלכלית מפחידה משקיעים זרים ודוחפת החוצה יזמים פרטיים כדי לחפש אחר אפשרויות טובות יותר, תעשייה ושירותים עלולים להתכווץ אבל הפקה של מתכות יקרות ושל נפט נשארות היות והן קשורות למשאבים מקומיים. לכן הפקת משאבים הופכת להיות סקטור ברירת המחדל שעדיין מתפקד לאחר שתעשיות אחרות נעצרו. <ref> C. N. Brunnschweiler, E. H. Bulte [http://www.sciencemag.org/content/320/5876/616 Linking Natural Resources to Slow Growth and More Conflict], Science, 2008, vol 320, issue 5876, pages=616–617, doi=10.1126/science.1154539</ref><ref>Tierney John, [http://tierneylab.blogs.nytimes.com/2008/05/05/rethinking-the-oil-curse/ Rethinking the Oil Curse] Tierneylab.blogs.nytimes.com , 2008-05-05</ref>
 
מאמר משנת 2011 בדק את הקשרים ארוכי הטווח בין תלות במשאבי טבע ובין סוג השלטון בין 1800 לבין 2006. המאמר טוען כי גידול בתלות בהפקת משאבי טבע לא מגבירה את הטוטליטריות של השליט. החוקרים טוענים כי במחקרים הקודמים היו הטיות מחקריות, וכי השענות על משאבי טבע מעודדת דמוקרטיזציה, בניגוד גמור לחלק מהתאוריות של קללת המשאבים. ההטיה המחקרית של המחקרים הקודמים, לטענתם, היא אי התחשבות בשוני בין מדינות שונות. [http://www.hoover.org/publications/hoover-digest/article/49806]
מאמר משנת 2011 טוען כי טענות קודמות על כך שפע של נפט הוא קללה, מבוססות על מתודולוגיות שלא לקחו בחשבון הבדלים בין מדינות ותלויות שעולות ממשברים בינלאומייים, כמו שינוי בטכנולוגיה ובמחיר הנפט. החוקרים בודקים נתונים מהבנק העולמי בתקופה שבין 1980 ל-2006 עבור 53 מדינות, שכוללות 85% אחוז מהתמ"ג העולמי ו81% מהעתודות העולמיות של נפט. הם מוצאים כי שפע של נפט משפיע בצורה חיובית הן על הצמיחה הכלכלית קצרת הטווח והן על ההכנסות ארוכות הטוווח.<ref>Tiago Cavalcanti, Kamiar Mohaddes, Mehdi Raissi [http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13504851.2010.528356 Does Oil Abundance Harm Growth?] Applied Economics Letters, 2011, volu 18, pages=1181–1184</ref> במאמר נוסף החוקרים טוענים כי התנודתיות במחירי הסחורות, לא רק השפע של הסחורה עצמה, הוא זה שמניע את פרדוקס המשאבים.[http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1846429][http://www.econ.cam.ac.uk/dae/repec/cam/pdf/cwpe1145.pdf] (אם כי דבר זה נחשב כבר לאחת הבעיות הקשורות למחלה הולנדית שהיא חלק מקללת המשאבים)

תפריט ניווט