שינויים

[[קובץ:האמת על באמת.jpg|ממוזער|עטיפת הספר באמת על באמת, בעברית|200px]]

[[קובץ:האמת על באמת.jpg|ממוזער|עטיפת הספר באמת על באמת, בעברית|200px]]

התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים מרמים כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים [[ראציונליזם|רצאיונלים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להתפס וחומרת העונש,  אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור כלשהו, שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, ויאפשר להם לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.

התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים מרמים כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים [[רציונליזם|רצאיונלים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להתפס וחומרת העונש,  אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור כלשהו, שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, ויאפשר להם לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.

==רקע==

==רקע==

אריאלי התעניין בשאלה מדוע מנהלי [[אנרון]] רימו את החברה ואת הציבור. מה גורם למנהלים ולברוקרים לרמות את הציבור ולגנוב ממנו כסף. האם מדובר בציבור קטן ומיוחד או בתופעה רחבה יותר? ומה גורם לאנשים לרמות יותר או פחות?  

אריאלי התעניין בשאלה מדוע מנהלי [[אנרון]] רימו את החברה ואת הציבור. מה גורם למנהלים ולברוקרים לרמות את הציבור ולגנוב ממנו כסף. האם מדובר בציבור קטן ומיוחד או בתופעה רחבה יותר? ומה גורם לאנשים לרמות יותר או פחות?  

==המודל הראציונלי לפשיעה ורמייה==

==המודל הרציונלי לפשיעה ורמייה==

בתאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]] של התנהגות [[ראציונלית]], הנטיה לרמות או לבצע מעשה פשע אחר תושפע משיקול ראציונלי. התאוריה הזו נוסחה על ידי הכלכלן [[גרי בקר]] שזכה גם ב[[פרס נובל לכלכלה]]. אריאלי מכנה גישה זו '''גישת הדפ"ר''' - המו'''ד'''ל הפשוט של ''''פ'''שע '''ר'''צאיונלי.  

בתאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]] של התנהגות [[רציונלית]], הנטיה לרמות או לבצע מעשה פשע אחר תושפע משיקול רציונלי. התאוריה הזו נוסחה על ידי הכלכלן [[גרי בקר]] שזכה גם ב[[פרס נובל לכלכלה]]. אריאלי מכנה גישה זו '''גישת הדפ"ר''' - המו'''ד'''ל הפשוט של ''''פ'''שע '''ר'''צאיונלי.  

לפי הגישה הראציונלית לרמייה ולפשיעה - הסיכוי למעשה פשע גדל אם יש תמריץ גדול יותר לרמות. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להבנת סוגים שונים של [[פשיעה]]. על פי הדפ"ר יש לחברה שתי דרכים להקטין את הפשיעה - האחת היא להגדיל את הסיכוי שפושעים ורמאים יתפסו - לדוגמה  יותר מצלמות אבטחה, יותר שוטרים, יותר שקיפות וכו', והשניה היא להחמיר את הענישה על ידי מאסרים ממושכים יותר, קנסות גבוהים יותר וכו'.  

לפי הגישה הרציונלית לרמייה ולפשיעה - הסיכוי למעשה פשע גדל אם יש תמריץ גדול יותר לרמות. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להבנת סוגים שונים של [[פשיעה]]. על פי הדפ"ר יש לחברה שתי דרכים להקטין את הפשיעה - האחת היא להגדיל את הסיכוי שפושעים ורמאים יתפסו - לדוגמה  יותר מצלמות אבטחה, יותר שוטרים, יותר שקיפות וכו', והשניה היא להחמיר את הענישה על ידי מאסרים ממושכים יותר, קנסות גבוהים יותר וכו'.  

אריאלי ביצע ניסויים שבהם ניתן לאנשים הזדמנות לרמות ובדק מה היקף הרמייה ואיזה גורמים השפיעו עליו. אחד המבדקים שבו השתמשו הוא מבחן שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע  על 4 שאלות. כאשר נותנים לאנשים הזדמנות לרמות - על ידי קריעת הדף או גריסתו, ואז להגיד כמה הם עונים נכון ולקחת את התשלום בהתאם.  במצב זה אנשים מרמים ואומרים שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט.  

אריאלי ביצע ניסויים שבהם ניתן לאנשים הזדמנות לרמות ובדק מה היקף הרמייה ואיזה גורמים השפיעו עליו. אחד המבדקים שבו השתמשו הוא מבחן שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע  על 4 שאלות. כאשר נותנים לאנשים הזדמנות לרמות - על ידי קריעת הדף או גריסתו, ואז להגיד כמה הם עונים נכון ולקחת את התשלום בהתאם.  במצב זה אנשים מרמים ואומרים שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט.  

בניסויים נתברר שלפחות לגבי רמייה בהיקפים קטנים, לא היתה השפעה לגורמים הראציונלים. גובה סכום הפרס שאפשר להרוויח מרמייה לא הביא לכך שיותר אנשים רימו, או שאנשים רימו בהיקף גדול יותר, למעשה בסכומים גבוהים יותר היתה נטיה להקטין במעט את כמות הרמייה. גם הגדלת הסיכוי להתפס לא שינתה את דפוס הרמייה הנפוץ - של הרבה אנשים שמרמים מעט. בניסוי אחר בדקו אם הנטייה לרמות מושפעת מהחשש להתלבט והאם אנשים ירמו יותר כל עוד הם בטוחים שהיקף הרמייה שלהם מביא תוצאה הנחשבת נורמלית וגם לדבר זה לא היתה השפעה.  

בניסויים נתברר שלפחות לגבי רמייה בהיקפים קטנים, לא היתה השפעה לגורמים הרציונלים. גובה סכום הפרס שאפשר להרוויח מרמייה לא הביא לכך שיותר אנשים רימו, או שאנשים רימו בהיקף גדול יותר, למעשה בסכומים גבוהים יותר היתה נטיה להקטין במעט את כמות הרמייה. גם הגדלת הסיכוי להתפס לא שינתה את דפוס הרמייה הנפוץ - של הרבה אנשים שמרמים מעט. בניסוי אחר בדקו אם הנטייה לרמות מושפעת מהחשש להתלבט והאם אנשים ירמו יותר כל עוד הם בטוחים שהיקף הרמייה שלהם מביא תוצאה הנחשבת נורמלית וגם לדבר זה לא היתה השפעה.  

ביקורת אפשרית אחת על הניסויים האלה היא שהם בתנאי מעבדה שבהם אנשים יודעים שהם במסגרת ניסוי. אריאלי וחוקרות אחרות ניסו לבדוק את התזה הראציונלית בתנאי שדה. עיוורת ורואה קנו שתיהן עגבניות בשוק. לפי התאוריה הרצאיונלית למוכרים בשוק יהיה תמריץ גדול יותר לרמות את העיוורת היות והיא אינה רואה את טיב העגבניות, אלא שהמוכרים דווקא עזרו לה לבחור עגבניות טובות יותר. גם נהגי מוניות, שנוהגים לדוגמה לרמות תיירים על ידי בחירת מסלול ארוך יותר, לא ניצלו את נכותה של העיוורת כדי לרמות אותה.  

ביקורת אפשרית אחת על הניסויים האלה היא שהם בתנאי מעבדה שבהם אנשים יודעים שהם במסגרת ניסוי. אריאלי וחוקרות אחרות ניסו לבדוק את התזה הרציונלית בתנאי שדה. עיוורת ורואה קנו שתיהן עגבניות בשוק. לפי התאוריה הרצאיונלית למוכרים בשוק יהיה תמריץ גדול יותר לרמות את העיוורת היות והיא אינה רואה את טיב העגבניות, אלא שהמוכרים דווקא עזרו לה לבחור עגבניות טובות יותר. גם נהגי מוניות, שנוהגים לדוגמה לרמות תיירים על ידי בחירת מסלול ארוך יותר, לא ניצלו את נכותה של העיוורת כדי לרמות אותה.  

המסקנה של אריאלי ושל עמיתיו מניסויים אלה הוא שאפשר לקבוע בביטחון שאנשים אינם מבצעים ניתוח פשוט של עלות-תועלת כלכלית כאשר הם רוצים לרמות (או לבצע מעשים אחרים שעלולים לפגוע במישהו).  

המסקנה של אריאלי ושל עמיתיו מניסויים אלה הוא שאפשר לקבוע בביטחון שאנשים אינם מבצעים ניתוח פשוט של עלות-תועלת כלכלית כאשר הם רוצים לרמות (או לבצע מעשים אחרים שעלולים לפגוע במישהו).  

בשנת 1977 תקף הכלכלן [[אמרטיה סן]] את אחת ההנחות המרכזיות בכלכלה לפיה אנשים מתנהגים בצורה אנוכית לגמרי כל הזמן. סן טען שכלכלנים קודמים, לדגומה אדגוו'ראת בספרו מ-1881, טעו כאשר הסיקו כי אם אנשים אינם זולתניים בצורה מוחלטת, אזי הם בהכרח אנוכיים בצורה מוחלטת. באופן מיוחד סן טען כי אנשים אינם תמיד ממקסמים את הרווח הכלכלי במובנו הצר, כאשר הם משיבים תשובות. סן הדגים זאת על ידי הסיטואציה הבאה במפגש בין שני [[האדם הכלכלי|"הומו אקונומיקס"]]:

בשנת 1977 תקף הכלכלן [[אמרטיה סן]] את אחת ההנחות המרכזיות בכלכלה לפיה אנשים מתנהגים בצורה אנוכית לגמרי כל הזמן. סן טען שכלכלנים קודמים, לדגומה אדגוו'ראת בספרו מ-1881, טעו כאשר הסיקו כי אם אנשים אינם זולתניים בצורה מוחלטת, אזי הם בהכרח אנוכיים בצורה מוחלטת. באופן מיוחד סן טען כי אנשים אינם תמיד ממקסמים את הרווח הכלכלי במובנו הצר, כאשר הם משיבים תשובות. סן הדגים זאת על ידי הסיטואציה הבאה במפגש בין שני [[האדם הכלכלי|"הומו אקונומיקס"]]:

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה  בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="ראציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה  בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

חשיבות דבר זה היא לפי סן בשאלה האם עד כמה אנשים ישקרו ביחס לצורך שלהם ב[[מוצר ציבורי]] כלשהו. לדעת סן, אנשים אינם משקרים או דוברים אמת רק לפי האינטרס הכלכלי שלהם. עבודתו של אריאלי מחזקת את טיעונו של סן.

חשיבות דבר זה היא לפי סן בשאלה האם עד כמה אנשים ישקרו ביחס לצורך שלהם ב[[מוצר ציבורי]] כלשהו. לדעת סן, אנשים אינם משקרים או דוברים אמת רק לפי האינטרס הכלכלי שלהם. עבודתו של אריאלי מחזקת את טיעונו של סן.