שינויים

לדוגמה, נדמיין שוק שבו יש שני צרכנים שהם גם מוכרים - רובינזון קרוזו וששת. לפי ההנחות של קין, אם רובינזון קרוזו מוכר אגוזי קוקוס, הוא ירוויח יותר אם מחירם יעלה, ביחס לששת שמוכר בננות. בהתאם להנחות, ששת, מעדיף בננות על אגוזי קוקוס.  

לדוגמה, נדמיין שוק שבו יש שני צרכנים שהם גם מוכרים - רובינזון קרוזו וששת. לפי ההנחות של קין, אם רובינזון קרוזו מוכר אגוזי קוקוס, הוא ירוויח יותר אם מחירם יעלה, ביחס לששת שמוכר בננות. בהתאם להנחות, ששת, מעדיף בננות על אגוזי קוקוס.  

בתנאים אלה מראה קין כי כאשר מחיר הבננות יורד, אפשר להגיע למצב בו כמות הקניה של בננות יורדת ולא עולה - שכן השכר של ששת, שמעדיף בננות על אגוזי קוקוס, יורד (יחסית לרובינזון). והיות והוא מעדיף בננות, יורד גם הביקוש היחסי אליהן. באופן זה עקומת הביקוש המצרפי של בננות - הגרף המתאר את הכמות של הביקוש בשוק יחסית למחירי המוצר, לא יורדת בצורה מונוטונית וגזירה, אלא מבצעת עליות וירידות. דבר שמאפשר ריבוי שיוויי משקל, דבר שמחייב ניתוח דינאמי. [http://www.youtube.com/watch?v=0SPqMDMbRlo]

בתנאים אלה מראה קין כי כאשר מחיר הבננות יורד, אפשר להגיע למצב בו כמות הקניה של בננות יורדת ולא עולה - שכן השכר של ששת, שמעדיף בננות על אגוזי קוקוס, יורד (יחסית לרובינזון). והיות והוא מעדיף בננות, יורד גם הביקוש היחסי אליהן. באופן זה עקומת הביקוש המצרפי של בננות - הגרף המתאר את הכמות של הביקוש בשוק יחסית למחירי המוצר, לא יורדת בצורה מונוטונית וגזירה, אלא מבצעת עליות וירידות. דבר שמאפשר ריבוי שיוויי משקל, דבר שמחייב ניתוח דינמי. [http://www.youtube.com/watch?v=0SPqMDMbRlo]

קין מצטט כלכלנים אחרים שהוכיחו על דרך השלילה כי מודל ההיצע והביקוש המצרפי אינו נכון. אם מניחים את התנאים ההתחלתיים של המודל - שיש יותר מצרכן אחד ושיש יותר ממוצר אחד , ואם מניחים כי מודל ההיצע והביקוש המצרפי הוא נכון, מגיעים למצב של סתירה - או שיש רק מוצר אחד , או שיש רק צרכן אחד ואלו סתירות להנחות הראשוניות ולכן מגיעים לכך כי מודל ההיצע והביקוש אינו נכון. [http://www.youtube.com/watch?v=0SPqMDMbRlo]. כלכלנים נאו קלאסיים שהיו מודעים לבעיה זו "פתרו" אותה על ידי הנחה כי טעמי הצרכנים אינם משתנים עם הגידול בהכנסה - כך ש-100 ש"ח שיקבל ביל גייטס יובילו לצריכת אותם מוצרים באותן כמויות כאילו היינו מחלקים אותם למשפחה עניה בהודו - דבר שאינו הגיוני גם לפי החשיבה הנאו קלאסית וגם לפי המידע הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל (עשירונים שונים מוציאים חלק שונה מהכנסתם על מוצרים שונים).

קין מצטט כלכלנים אחרים שהוכיחו על דרך השלילה כי מודל ההיצע והביקוש המצרפי אינו נכון. אם מניחים את התנאים ההתחלתיים של המודל - שיש יותר מצרכן אחד ושיש יותר ממוצר אחד , ואם מניחים כי מודל ההיצע והביקוש המצרפי הוא נכון, מגיעים למצב של סתירה - או שיש רק מוצר אחד , או שיש רק צרכן אחד ואלו סתירות להנחות הראשוניות ולכן מגיעים לכך כי מודל ההיצע והביקוש אינו נכון. [http://www.youtube.com/watch?v=0SPqMDMbRlo]. כלכלנים נאו קלאסיים שהיו מודעים לבעיה זו "פתרו" אותה על ידי הנחה כי טעמי הצרכנים אינם משתנים עם הגידול בהכנסה - כך ש-100 ש"ח שיקבל ביל גייטס יובילו לצריכת אותם מוצרים באותן כמויות כאילו היינו מחלקים אותם למשפחה עניה בהודו - דבר שאינו הגיוני גם לפי החשיבה הנאו קלאסית וגם לפי המידע הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל (עשירונים שונים מוציאים חלק שונה מהכנסתם על מוצרים שונים).

במקרה השני, סראפה מניח שמדובר בשוק קטן יותר - לדוגמה בשוק החיטה. בתחום זה סביר להניח שההיצע לא משפיע על הביקוש בגלל שחלקם של העובדים מכלל המשק הוא זניח. מצד שני סראפה וקין טוענים כי במצב זה ניתן לנייד משאבים מתחומים אחרים (כמו שטחי אדמה, מכונות או עובדים של תחומי חקלאות אחרים) וכי לא סביר להניח שניתן לשנות רק גורם ייצור אחד.  

במקרה השני, סראפה מניח שמדובר בשוק קטן יותר - לדוגמה בשוק החיטה. בתחום זה סביר להניח שההיצע לא משפיע על הביקוש בגלל שחלקם של העובדים מכלל המשק הוא זניח. מצד שני סראפה וקין טוענים כי במצב זה ניתן לנייד משאבים מתחומים אחרים (כמו שטחי אדמה, מכונות או עובדים של תחומי חקלאות אחרים) וכי לא סביר להניח שניתן לשנות רק גורם ייצור אחד.  

[[תמונה:Debunking_03_13.png|ימין|thumb|300px|תאור של שוק המוצרים לאחר פרקים 2 ו-3 של "הפרכת הכלכלה", אם מסתכלים בשוק בעל ניתוח סטטי (בו אין חשיבות לזמן). עקומת ההיצע יורדת, ועקומת הביקוש יורדת גם אם לא בצורה "חלקה" ומונוטונית. מקבלים נקודות שיווי משקל רבות, כאשר אין שינוי ברצונות הצרכנים, בתמהיל הפירמות בשוק או בטכנולוגיית הייצור. קין אינו טוען שזה המצב, אלא עובר בהמשך לתאור דינאמי של הכלכלה.]]

[[תמונה:Debunking_03_13.png|ימין|thumb|300px|תאור של שוק המוצרים לאחר פרקים 2 ו-3 של "הפרכת הכלכלה", אם מסתכלים בשוק בעל ניתוח סטטי (בו אין חשיבות לזמן). עקומת ההיצע יורדת, ועקומת הביקוש יורדת גם אם לא בצורה "חלקה" ומונוטונית. מקבלים נקודות שיווי משקל רבות, כאשר אין שינוי ברצונות הצרכנים, בתמהיל הפירמות בשוק או בטכנולוגיית הייצור. קין אינו טוען שזה המצב, אלא עובר בהמשך לתאור דינמי של הכלכלה.]]

קין בוחן מספר תגובות כלכליות אפשריות מול הטיעון של סראפה. בהמשך הפרק קין טוען כי פירמות שרוצות למקסם את הרווח שלהן, לא יביאו לשוויון בין ה"עלות השולית" ל"תפוקה השולית". בניתוח סטטי של פעילות פירמה, שבו אין חשיבות לזמן, נראה שיש להשוות בין עלות שולית לבין תפוקה שולית. כאשר עוברים לניתוח דינאמי, הפירמה רוצה למקסם את הרווח לא רק בנקודה נתונה בזמן אלה להיות מסוגלת להשתמש במימד הזמן כדי למקסם את הרווח. קין מגיע למסקנה כי במצב כזה פירמה צריכה לשמור על אפשרות לעודף ייצור. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.

קין בוחן מספר תגובות כלכליות אפשריות מול הטיעון של סראפה. בהמשך הפרק קין טוען כי פירמות שרוצות למקסם את הרווח שלהן, לא יביאו לשוויון בין ה"עלות השולית" ל"תפוקה השולית". בניתוח סטטי של פעילות פירמה, שבו אין חשיבות לזמן, נראה שיש להשוות בין עלות שולית לבין תפוקה שולית. כאשר עוברים לניתוח דינמי, הפירמה רוצה למקסם את הרווח לא רק בנקודה נתונה בזמן אלה להיות מסוגלת להשתמש במימד הזמן כדי למקסם את הרווח. קין מגיע למסקנה כי במצב כזה פירמה צריכה לשמור על אפשרות לעודף ייצור. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.

==ניתוח דינאמי==

==ניתוח דינמי==

פרק 8 של הספר עוסק בקצרה בניתוח דינאמי של הכלכלה.

פרק 8 של הספר עוסק בקצרה בניתוח דינמי של הכלכלה.

===הפרפר של לורנץ===

===הפרפר של לורנץ===

קין מתחיל בתאור עבודתו של המטאורולוג אי. אנ. לורנץ (E.N Lorentz) משנת 1963. לורנץ  פיתח מודל פיזי פשוט של זרמי מערבולות, כהקדמה לפיתוח מודל מורכב יותר של מערבולות באטמוספירה. המודל הכיל רצועה דקה של מים המוחזקת בין שני לוחות מתכת, שאחד מהם חם יותר מהשני. הבדל הטמפרטורה הזה גרם לזרם מערבולות של מים. לורנץ השתמש בנוסח מפושט של מודל מתמטי ידוע של זרם מערבולת כדי לנסות ולהסביר את תנועת הנוזל. במודל שלו היו רק 3 משוואות עם 3 קבועים ו-3 משתנים, והמערכת משתנה על פני זמן (כך שהמצב של המשתנים בזמן הקודם קובע את מצבם בנקודת הזמן הבאה). המשוואה הראשונה (x) תארה את תנועת הנוזל בכיוון מזרח- מערב; השניה (y) תארה את תנועת הנוזל בגיוון צפון- דרום; והשלישית (z) תארה את שינוי הטמפרטורה כשהנוזל זז מערבה- מזרחה צפונה-ודרומה.   

קין מתחיל בתאור עבודתו של המטאורולוג אי. אנ. לורנץ (E.N Lorentz) משנת 1963. לורנץ  פיתח מודל פיזי פשוט של זרמי מערבולות, כהקדמה לפיתוח מודל מורכב יותר של מערבולות באטמוספירה. המודל הכיל רצועה דקה של מים המוחזקת בין שני לוחות מתכת, שאחד מהם חם יותר מהשני. הבדל הטמפרטורה הזה גרם לזרם מערבולות של מים. לורנץ השתמש בנוסח מפושט של מודל מתמטי ידוע של זרם מערבולת כדי לנסות ולהסביר את תנועת הנוזל. במודל שלו היו רק 3 משוואות עם 3 קבועים ו-3 משתנים, והמערכת משתנה על פני זמן (כך שהמצב של המשתנים בזמן הקודם קובע את מצבם בנקודת הזמן הבאה). המשוואה הראשונה (x) תארה את תנועת הנוזל בכיוון מזרח- מערב; השניה (y) תארה את תנועת הנוזל בגיוון צפון- דרום; והשלישית (z) תארה את שינוי הטמפרטורה כשהנוזל זז מערבה- מזרחה צפונה-ודרומה.