שינויים

[[צרכנות]] - '''הדרך לשיפור החיים היא על ידי צריכת עוד מוצרים'''. בניסוח התאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] - לצרכן יש [[פונקציית תועלת]] מונוטונית עולה מצריכת מוצרים, כלומר - ככל שהוא קונה יותר מוצרים, כך חייו משתפרים. תפיסה זו עומדת בניגוד לממצאים של [[כלכלה התנהגותית]] לפיהן יש [[התרגלות הדונית]] - עם הזמן בני אדם מתרגלים לשינויים (כמו זכייה בכסף, הגדלת הצריכה או נכות) וחוזרים לרמת אושר דומה.  

[[צרכנות]] - '''הדרך לשיפור החיים היא על ידי צריכת עוד מוצרים'''. בניסוח התאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] - לצרכן יש [[פונקציית תועלת]] מונוטונית עולה מצריכת מוצרים, כלומר - ככל שהוא קונה יותר מוצרים, כך חייו משתפרים. תפיסה זו עומדת בניגוד לממצאים של [[כלכלה התנהגותית]] לפיהן יש [[התרגלות הדונית]] - עם הזמן בני אדם מתרגלים לשינויים (כמו זכייה בכסף, הגדלת הצריכה או נכות) וחוזרים לרמת אושר דומה.  

הניתוח של הצרכנות מתעלם בדרך כלל מהשפעות לוואי דינאמיות הנגרמות על ידי המבנים החברתיים ו[[השפעות סביבתיות]] שנוצרים כדי לאפשר [[צמיחה כלכלית]] ולשם הגדלת הצריכה בהקשרים חברתיים ופיזיקליים הקשורים לצריכה ולייצור, כמו גם מהדינמיקה הנפשית והחברתית של הגדלת הצריכה. השפעה מרכזית אחת היא סוג ותנאי העבודה. אנשים רבים עובדים בעבודות שאינן מספקות אותם במטרה לצבור בטחון כלכלי, לזכות במעמד חברתי או להיות מסוגלים לתמוך בקניות ברמה שאליה התרגלו. תהליכים שונים גורמים שעות עבודה ארוכות לחלק מהציבור ודבר זה פוגם בבריאות ובאיכות החיים.  

הניתוח של הצרכנות מתעלם בדרך כלל מהשפעות לוואי דינמיות הנגרמות על ידי המבנים החברתיים ו[[השפעות סביבתיות]] שנוצרים כדי לאפשר [[צמיחה כלכלית]] ולשם הגדלת הצריכה בהקשרים חברתיים ופיזיקליים הקשורים לצריכה ולייצור, כמו גם מהדינמיקה הנפשית והחברתית של הגדלת הצריכה. השפעה מרכזית אחת היא סוג ותנאי העבודה. אנשים רבים עובדים בעבודות שאינן מספקות אותם במטרה לצבור בטחון כלכלי, לזכות במעמד חברתי או להיות מסוגלים לתמוך בקניות ברמה שאליה התרגלו. תהליכים שונים גורמים שעות עבודה ארוכות לחלק מהציבור ודבר זה פוגם בבריאות ובאיכות החיים.  

הגדלת הייצור לשם הספקת הצריכה, כמו גם ייצור המוצרים ודפוסי השיווק והצריכה עצמם, עלולים ליצור השפעות לוואי כמו הגדלת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]], פגיעה ב[[הון חברתי]] - בכמות ובאיכות של קשרים חברתיים וב[[אמון]], פגיעה בתפקוד משפחות, מתח נפשי, [[דיכאון]] ובעיות נפשיות אחרות, מחלות בריאותיות, הרס מערכות סביבתיות, כילוי [[משאבים מתכלים]] ו[[זיהום]].  

הגדלת הייצור לשם הספקת הצריכה, כמו גם ייצור המוצרים ודפוסי השיווק והצריכה עצמם, עלולים ליצור השפעות לוואי כמו הגדלת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]], פגיעה ב[[הון חברתי]] - בכמות ובאיכות של קשרים חברתיים וב[[אמון]], פגיעה בתפקוד משפחות, מתח נפשי, [[דיכאון]] ובעיות נפשיות אחרות, מחלות בריאותיות, הרס מערכות סביבתיות, כילוי [[משאבים מתכלים]] ו[[זיהום]].