שינויים

[[תמונה:Jared_diamond.jpg|left|thumb|300px|ג'ארד דיימונד]]  

[[תמונה:Jared_diamond.jpg|left|thumb|300px|ג'ארד דיימונד]]  

'''ג'ארד דיימונד''' Jared Diamond (נולד 10 בספטמבר 1937) הוא ביולוג, פיזיולוג וביוגרף של תורת ה[[אבולוציה]] מארצות הברית. נכון ליוני 2004 הוא מכהן כפרופסור ל[[גיאוגרפיה]] באוניברסיטת קליפורניה , לוס אנג'לס, והיה פרופסור לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת UCLA.

'''ג'ארד דיימונד''' Jared Diamond (נולד 10 בספטמבר 1937) הוא ביולוג, פיזיולוג וביוגרף של תורת ה[[אבולוציה]] מארצות הברית. נכון ליוני 2004 הוא מכהן כפרופסור ל[[גאוגרפיה]] באוניברסיטת קליפורניה , לוס אנג'לס, והיה פרופסור לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת UCLA.

דיימונד ידוע בעיקר כמחברן של יצירות מדע פופולרי המשלבות אנתרופולוגיה, ביולוגיה והיסטוריה. הוא זכה בפרס פוליצר לשנת 1998 עבור ספרו '''[[רובים חיידקים ופלדה|רובים, חיידקים ופלדה]]''', שבו העלה השערה שגורמים גיאוגרפיים וסיבות הקשורות לסביבה היו הגורם המכריע בהתפשטות ה[[הגמוניה]] המערבית בעולם. לאחר מכן הוציא דיימונד את הספר '''[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]''' שבחן חברות עבר שנהרסו עקב שילוב של גורמים חברתיים וסביבתיים וניסה לגזור מכך לקחים לחברה המודרנית.   

דיימונד ידוע בעיקר כמחברן של יצירות מדע פופולרי המשלבות אנתרופולוגיה, ביולוגיה והיסטוריה. הוא זכה בפרס פוליצר לשנת 1998 עבור ספרו '''[[רובים חיידקים ופלדה|רובים, חיידקים ופלדה]]''', שבו העלה השערה שגורמים גאוגרפיים וסיבות הקשורות לסביבה היו הגורם המכריע בהתפשטות ה[[הגמוניה]] המערבית בעולם. לאחר מכן הוציא דיימונד את הספר '''[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]''' שבחן חברות עבר שנהרסו עקב שילוב של גורמים חברתיים וסביבתיים וניסה לגזור מכך לקחים לחברה המודרנית.   

לדיימונד ניסיון עשיר בעבודת שדה. הוא ערך 17 מסעות לגינאה החדשה ולאיים הסמוכים, על מנת לחקור את ה[[אקולוגיה]] והתפתחות הציפורים. בין היתר גילה מחדש ציפור שחשבו כי נכחדה (goldenfronted bowerbird). כפעיל ב[[שמירת טבע]] תכנן תוכנית מקיפה, שיושמה ברובה, למערכת פארקים לאומיים בחלק האינדונזי של גינאה החדשה. כמו כן ערך מסעות מחקר בשרות ממשלת אינדונזיה וקרן חיות־הבר העולמית.

לדיימונד ניסיון עשיר בעבודת שדה. הוא ערך 17 מסעות לגינאה החדשה ולאיים הסמוכים, על מנת לחקור את ה[[אקולוגיה]] והתפתחות הציפורים. בין היתר גילה מחדש ציפור שחשבו כי נכחדה (goldenfronted bowerbird). כפעיל ב[[שמירת טבע]] תכנן תוכנית מקיפה, שיושמה ברובה, למערכת פארקים לאומיים בחלק האינדונזי של גינאה החדשה. כמו כן ערך מסעות מחקר בשרות ממשלת אינדונזיה וקרן חיות־הבר העולמית.

דיימונד חבר גם ב"אגודה האמריקאית לפילוסופיה", "האקדמיה האמריקאית לאמנות ומדע" ו"האקדמיה הלאומית למדע".

דיימונד חבר גם ב"אגודה האמריקאית לפילוסופיה", "האקדמיה האמריקאית לאמנות ומדע" ו"האקדמיה הלאומית למדע".

==עבודתו==

==עבודתו==

בנוסף לפרסומים וספרים בתחומים של אקולוגיה ואורניתולוגיה (חקר העופות בזואולוגיה), דיימונד חיבר מספר ספרי מדע פופולרי, שמתאפיינים בשילוב של מקורות ממגוון תחומים מדעיים כמו גיאוגרפיה, אקולוגיה, ארכיאולוגיה, בלשנות ואנתרופולוגיה.  

בנוסף לפרסומים וספרים בתחומים של אקולוגיה ואורניתולוגיה (חקר העופות בזואולוגיה), דיימונד חיבר מספר ספרי מדע פופולרי, שמתאפיינים בשילוב של מקורות ממגוון תחומים מדעיים כמו גאוגרפיה, אקולוגיה, ארכיאולוגיה, בלשנות ואנתרופולוגיה.  

ספרו '''השימפנזה השלישית: התפתחות ועתיד החיה האנושית''' (1991), בוחן את האבולוציה של בני האדם, ואת הרלבנטיות שלה לעולם המודרני. הספר משלב תובנות מאנתרופולוגיה, ביולוגיה התפתחותית, גנטיקה, אקולוגיה ובלשנות. הספר זכה לביקורות מחמיאות, וזכה בפרס Rhône-Poulenc לספרי מדע לשנת 1992. בשנת 1997 דיימונד הוציא ספר המשך '''למה סקס הוא כיף?'''  שעקב אחר ההתפתחות של המיניות האנושית, שנשען גם הוא על מחקרים ופרסומים ממגוון תחומים.  

ספרו '''השימפנזה השלישית: התפתחות ועתיד החיה האנושית''' (1991), בוחן את האבולוציה של בני האדם, ואת הרלבנטיות שלה לעולם המודרני. הספר משלב תובנות מאנתרופולוגיה, ביולוגיה התפתחותית, גנטיקה, אקולוגיה ובלשנות. הספר זכה לביקורות מחמיאות, וזכה בפרס Rhône-Poulenc לספרי מדע לשנת 1992. בשנת 1997 דיימונד הוציא ספר המשך '''למה סקס הוא כיף?'''  שעקב אחר ההתפתחות של המיניות האנושית, שנשען גם הוא על מחקרים ופרסומים ממגוון תחומים.  

ספרו השלישי והידוע ביותר הוא '''[[רובים חיידקים ופלדה|רובים, חיידקים ופלדה:גורלותיהן של חברות אדם]]''' שפורסם בשנת 1997. בספר מנסה להסביר מדוע זכתה התרבות האירו-אסייתית בהגמוניה עולמית. באמצעות ראיות מאקולוגיה, ארכיאולוגיה, גנטיקה, בלשנות ומספר גדול של מחקרים היסטוריים נקודתיים, טוען דיינמוד כי הפערים בעוצמה ובטכנולוגיה בין החברות האנושיות לא נובעים מהבדלים בין גזעים או בין תרבויות, אלא נובעים מתוך הבדלים סביבתיים שחוזקו על ידי מספר [[לולאת משוב|לולאות משוב]] חזקות.  

ספרו השלישי והידוע ביותר הוא '''[[רובים חיידקים ופלדה|רובים, חיידקים ופלדה:גורלותיהן של חברות אדם]]''' שפורסם בשנת 1997. בספר מנסה להסביר מדוע זכתה התרבות האירו-אסייתית בהגמוניה עולמית. באמצעות ראיות מאקולוגיה, ארכיאולוגיה, גנטיקה, בלשנות ומספר גדול של מחקרים היסטוריים נקודתיים, טוען דיינמוד כי הפערים בעוצמה ובטכנולוגיה בין החברות האנושיות לא נובעים מהבדלים בין גזעים או בין תרבויות, אלא נובעים מתוך הבדלים סביבתיים שחוזקו על ידי מספר [[לולאת משוב|לולאות משוב]] חזקות.  

כתוצאה מכך, הגיאוגרפיה והאקולוגיה של היבשת האירו-אסיתית העניקה לאוכלוסייה ביבשת זו יתרונות אינהרנטים יחסית לחברות ביבשות אחרות (אפריקה דרומית לסהרה, אמריקה, ואוסטרליה), שבאמצעותן הם שיעבדו כבשו או השמידו עמים אחרים. למרות שכמה דומגאות שמופיעות בספר, כמו גם הדטרמיניזם הסביבתי שלו היו נתונים לביקורת, הוא הפך לרב-מכר, וזכה במספר רב של פרסים, כולל פרס פוליצר, פרס Aventis לספרי מדע ופרס Phi Beta Kappa לספרי מדע לשנת 1997. החברה הגיאוגרפית הלאומית הפיקה סדרה תעודית המבוססת על הספר בשנת 2005.  

כתוצאה מכך, הגאוגרפיה והאקולוגיה של היבשת האירו-אסיתית העניקה לאוכלוסייה ביבשת זו יתרונות אינהרנטים יחסית לחברות ביבשות אחרות (אפריקה דרומית לסהרה, אמריקה, ואוסטרליה), שבאמצעותן הם שיעבדו כבשו או השמידו עמים אחרים. למרות שכמה דומגאות שמופיעות בספר, כמו גם הדטרמיניזם הסביבתי שלו היו נתונים לביקורת, הוא הפך לרב-מכר, וזכה במספר רב של פרסים, כולל פרס פוליצר, פרס Aventis לספרי מדע ופרס Phi Beta Kappa לספרי מדע לשנת 1997. החברה הגאוגרפית הלאומית הפיקה סדרה תעודית המבוססת על הספר בשנת 2005.  

ספרו הבא של דיימונד, '''[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות: כיצד חברות בחרו ליפול או להצליח]]''' (2005), בחן שורה של ציווליזציות מהעבר בנסיון לזהות מדוע הן קרסו או הצליחו, ולנסות להבין מה חברות בנות זמננו יכולות ללמוד מדוגמאות היסטוריות אלה. כמו ב"חיידקים רובים ופלדה" דיימונד יוצא נגד ההסברים ההיסטוריים המסורתיים לכשלונן של חברות היסטוריות, ותחת זאת מתמקד בגורמים אקולוגיים. בין החברות הנסקרות בספר - ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד, המאיה, האנסאזי, הילידים באיי הפסחא, יפן, האיטי, הרפובליקה הדומיניקנית, ומונטנה המודרנית.  

ספרו הבא של דיימונד, '''[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות: כיצד חברות בחרו ליפול או להצליח]]''' (2005), בחן שורה של ציווליזציות מהעבר בנסיון לזהות מדוע הן קרסו או הצליחו, ולנסות להבין מה חברות בנות זמננו יכולות ללמוד מדוגמאות היסטוריות אלה. כמו ב"חיידקים רובים ופלדה" דיימונד יוצא נגד ההסברים ההיסטוריים המסורתיים לכשלונן של חברות היסטוריות, ותחת זאת מתמקד בגורמים אקולוגיים. בין החברות הנסקרות בספר - ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד, המאיה, האנסאזי, הילידים באיי הפסחא, יפן, האיטי, הרפובליקה הדומיניקנית, ומונטנה המודרנית.