שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 12 בתים ,  23:27, 17 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ארה"ב" ב־"ארצות הברית"
שורה 86: שורה 86:  
* כמות הפוטוסינתזה השנתית אקוולנטית ל 50 מיליארד GJ, דבר המקביל ל-צריכה שנתית של 60% מ[[דלק מחצבי|הדלקים המחצביים]].<ref name="NREL"/>
 
* כמות הפוטוסינתזה השנתית אקוולנטית ל 50 מיליארד GJ, דבר המקביל ל-צריכה שנתית של 60% מ[[דלק מחצבי|הדלקים המחצביים]].<ref name="NREL"/>
   −
בממוצע, צמחים מצליחים לתפוס 0.1% מאנרגיית השמש שמגיעה לכדור הארץ. שטח האדמה של 48 המדינות הדרומית בארה"ב מקבל אנרגיית אור שמש בגודל 50 מיליארד GJ בשנה, פי 500 מהשימוש השנתי באנרגיה. <ref name="NREL"/>
+
בממוצע, צמחים מצליחים לתפוס 0.1% מאנרגיית השמש שמגיעה לכדור הארץ. שטח האדמה של 48 המדינות הדרומית בארצות הברית מקבל אנרגיית אור שמש בגודל 50 מיליארד GJ בשנה, פי 500 מהשימוש השנתי באנרגיה. <ref name="NREL"/>
    
'''ההספק המיטבי המירבי של קרינת שמש''' בצהרי יום בקו המשווה בכדור הארץ הוא 1000 וואט למטר רבוע (שטח של קולט כלשהו שמופנה לשמש). כדי לחשב את ההספק המירבי במקום אחר יש להתחשב ב-3 גורמים שמקטינים את ההספק הזה - המרחק במעלות מקו המשווה (ככל שמתרחקים מקו המשווה, כן קטן השטח של שטף האור שמגיע לכל יחידת שטח), כמות שעות האור (משתנה עם העונה ועם קו הרוחב), ועוצמת הקרינה בכל שעה (עוצמת הקרינה נמוכה יותר בשעות לפני או אחרי צהרי היום) וכן כיסוי על ידי עננים. [http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c6/page_38.shtml]
 
'''ההספק המיטבי המירבי של קרינת שמש''' בצהרי יום בקו המשווה בכדור הארץ הוא 1000 וואט למטר רבוע (שטח של קולט כלשהו שמופנה לשמש). כדי לחשב את ההספק המירבי במקום אחר יש להתחשב ב-3 גורמים שמקטינים את ההספק הזה - המרחק במעלות מקו המשווה (ככל שמתרחקים מקו המשווה, כן קטן השטח של שטף האור שמגיע לכל יחידת שטח), כמות שעות האור (משתנה עם העונה ועם קו הרוחב), ועוצמת הקרינה בכל שעה (עוצמת הקרינה נמוכה יותר בשעות לפני או אחרי צהרי היום) וכן כיסוי על ידי עננים. [http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c6/page_38.shtml]

תפריט ניווט