שינויים

במקור בטחון תזונתי הובן כמושג הנוגע למדינות. מדינה שיש לה בטחון תזונתי היא כזו שיש לה די מזון כדי "לתמוך בהגדלה מתמדת של צריכת המזון ולאזן במידה מספקת תנודות בייצור ובמחירים". הגדרה חדשה של המושג ניתנה בפסגת המזון העולמית של 1996; הפעם הדגש ניתן לבטחון תזונתי עבור בני אדם יחידים, במקום אומות שלמות. [[לפי ארגון החקלאות העולמי]], בטחון תזונתי מתקיים כאשר כל האנשים, בכל הזמנים, הם בעלי גישה פיזית וכלכלית למזון מזין בטוח ומספיק שדי בו כדי לתמוך בצרכים התזונתיים שלהם, ובהעדפות המזון שלהם, למען חיים פעילים ובריאים".<ref>Raj Patel, [http://www.ft.com/cms/s/0/584ed992-4216-11e3-9d3c-00144feabdc0.html Raj Patel: ‘Food sovereignty’ is next big idea], Financial Times, 20 Nov 2013</ref> ל[[משק בית]] יש ביטחון תזונתי כאשר לכל האנשים בו, בכל הזמנים, יש גישה למספיק מזון לקיום של חיים פעילים ובריאים.<ref name="autogenerated8">[http://www.ers.usda.gov/Briefing/FoodSecurity/measurement.htm Food Security in the United States: Measuring Household Food Security], USDA</ref> אנשים שיש להם בטחון לא חיים ב[[רעב]] או בחשש מפני [[מוות ברעב]].<ref name=FAO>[ftp://ftp.fao.org/es/ESA/policybriefs/pb_02.pdf Food Security], FAO Agricultural and Development Economics Division, June 2006, issue 2</ref>  

במקור בטחון תזונתי הובן כמושג הנוגע למדינות. מדינה שיש לה בטחון תזונתי היא כזו שיש לה די מזון כדי "לתמוך בהגדלה מתמדת של צריכת המזון ולאזן במידה מספקת תנודות בייצור ובמחירים". הגדרה חדשה של המושג ניתנה בפסגת המזון העולמית של 1996; הפעם הדגש ניתן לבטחון תזונתי עבור בני אדם יחידים, במקום אומות שלמות. [[לפי ארגון החקלאות העולמי]], בטחון תזונתי מתקיים כאשר כל האנשים, בכל הזמנים, הם בעלי גישה פיזית וכלכלית למזון מזין בטוח ומספיק שדי בו כדי לתמוך בצרכים התזונתיים שלהם, ובהעדפות המזון שלהם, למען חיים פעילים ובריאים".<ref>Raj Patel, [http://www.ft.com/cms/s/0/584ed992-4216-11e3-9d3c-00144feabdc0.html Raj Patel: ‘Food sovereignty’ is next big idea], Financial Times, 20 Nov 2013</ref> ל[[משק בית]] יש ביטחון תזונתי כאשר לכל האנשים בו, בכל הזמנים, יש גישה למספיק מזון לקיום של חיים פעילים ובריאים.<ref name="autogenerated8">[http://www.ers.usda.gov/Briefing/FoodSecurity/measurement.htm Food Security in the United States: Measuring Household Food Security], USDA</ref> אנשים שיש להם בטחון לא חיים ב[[רעב]] או בחשש מפני [[מוות ברעב]].<ref name=FAO>[ftp://ftp.fao.org/es/ESA/policybriefs/pb_02.pdf Food Security], FAO Agricultural and Development Economics Division, June 2006, issue 2</ref>  

נכון לשנים 2011-13, היקף [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] כולל כ-842 מיליוני בני אדם שנמצאים במצב של [[רעב כרוני]]. <ref name="FAO, WFP, IFAD 2013">[http://www.fao.org/docrep/018/i3434e/i3434e.pdf The State of Food Insecurity in the World 2013. The multiple dimensions of food security], FAO</ref> בעקבות [[עוני]] קיצוני, מלחמות וסיבות נוספות, בעוד שכ-2 מיליארד בני אדם נמצאים במצב של '''אי-ביטחון תזונתי''' מעת לעת בגלל רמות משתנות של עוני (נכון לשנת 2003). ארגון החקלאות העולמי מזהה את 4 העמודים של בטחון תזונתי כ: זמיניות, גישה, שימוש ויציבות.<ref>[http://www.fao.org/fileadmin/templates/wsfs/Summit/Docs/Final_Declaration/WSFS09_Declaration.pdf Food and Agriculture Organization of the United Nations] Food and Agriculture Organization of the United Nations, 2009</ref>

נכון לשנים 2011-13, היקף [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] כולל כ-842 מיליוני בני אדם שנמצאים במצב של [[רעב כרוני]]. <ref name="FAO, WFP, IFAD 2013">[http://www.fao.org/docrep/018/i3434e/i3434e.pdf The State of Food Insecurity in the World 2013. The multiple dimensions of food security], FAO</ref> בעקבות [[עוני]] קיצוני, מלחמות וסיבות נוספות, בעוד שכ-2 מיליארד בני אדם נמצאים במצב של '''אי-ביטחון תזונתי''' מעת לעת בגלל רמות משתנות של עוני (נכון לשנת 2003). ארגון החקלאות העולמי מזהה את 4 העמודים של בטחון תזונתי כ: זמינות, גישה, שימוש ויציבות.<ref>[http://www.fao.org/fileadmin/templates/wsfs/Summit/Docs/Final_Declaration/WSFS09_Declaration.pdf Food and Agriculture Organization of the United Nations] Food and Agriculture Organization of the United Nations, 2009</ref>

לאורך שנים רבות מאז [[המהפכה התעשייתית]], השתפר הבטחון התזונתי בעולם. המקרים של [[רעב המוני]] הצמטמצמו בעקבות [[המהפכה הירוקה]] ושיפור [[התנובה החקלאית]] של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. [[רעב]] הפך להיות נדיר במדינות מפותחות ולאחר מכן גם במדינות מתפתחות רבות.  

לאורך שנים רבות מאז [[המהפכה התעשייתית]], השתפר הבטחון התזונתי בעולם. המקרים של [[רעב המוני]] הצטמצמו בעקבות [[המהפכה הירוקה]] ושיפור [[התנובה החקלאית]] של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. [[רעב]] הפך להיות נדיר במדינות מפותחות ולאחר מכן גם במדינות מתפתחות רבות.  

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון;  "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]] . עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].  

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון;  "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]] . עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].  

דו"ח של ראש המודיעין האמריקאי שהתפרסם באפריל 2013, צופה כי מחירי המזון בעולם ימשיכו להיות תנודתיים עקב שורה של גורמים טבעיים והחלטות מדיניות. הדו"ח מציין כי בטווח הקרוב משבר המזון ימשיך עקב גורמים הטבעיים כמו [[הצפות]], [[בצורת]], [[גלי חום]] ו[[מחלות חקלאיות]] של היבולים ושל בעלי חיים. צעדי מדיניות עשויים להחמיר את המשבר כוללים איסור ייצוא, והסטה של גידולים חקלאיים לשימושים אחרים כמו [[עיור]] וכן קניה וחכירה של אדמות חקלאיות בידי מדינות זרות.[http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

דו"ח של ראש המודיעין האמריקאי שהתפרסם באפריל 2013, צופה כי מחירי המזון בעולם ימשיכו להיות תנודתיים עקב שורה של גורמים טבעיים והחלטות מדיניות. הדו"ח מציין כי בטווח הקרוב משבר המזון ימשיך עקב גורמים הטבעיים כמו [[הצפות]], [[בצורת]], [[גלי חום]] ו[[מחלות חקלאיות]] של היבולים ושל בעלי חיים. צעדי מדיניות עשויים להחמיר את המשבר כוללים איסור ייצוא, והסטה של גידולים חקלאיים לשימושים אחרים כמו [[עיור]] וכן קניה וחכירה של אדמות חקלאיות בידי מדינות זרות.[http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

   

   

הדו"ח מציין כי מדינות שאינן מצוידות במשאבים מאבדות את ה[[אמון]] ביכלתו של [[שוק משוכלל|שוק העולמי]] לספק משאבים חיוניים, ומגבירות את המאמצים כדי להגן על האוכלוסיה שלהן. לטענת הדו"ח יש סיכוי גבוהה כי מאמצים אלו יהוו איום על הספקת המזון העולמי. לשם דוגמה מדינות מתפתחות כמו סין ומדינות במפרץ הפרסי קונות אדמות חקלאות ואדמות מרעה ברחבי העולם כאמצעי גידור נגד המשך מגמות הגידול בביקושים והמשאבים שמתקשים לספק ביקושים אלה. הספקת המזון נמצא בסכנה גם מצג מחלות של גרעיני תבואה וזרעי שמן וכן ממחלות שמועברות על ידי בעלי חיים כמו H5N1 ומחלת הפה והטלפיים. בו בזמן התשומות החקלאיות כמו [[מים]], [[דשן]], [[קרקע]] ו[[נפט]] הופכות להיות נדירות ויקרות יותר, ומחריפות את מגמות התייקרות המזון.   

הדו"ח מציין כי מדינות שאינן מצוידות במשאבים מאבדות את ה[[אמון]] ביכולתו של [[שוק משוכלל|שוק העולמי]] לספק משאבים חיוניים, ומגבירות את המאמצים כדי להגן על האוכלוסיה שלהן. לטענת הדו"ח יש סיכוי גבוהה כי מאמצים אלו יהוו איום על הספקת המזון העולמי. לשם דוגמה מדינות מתפתחות כמו סין ומדינות במפרץ הפרסי קונות אדמות חקלאות ואדמות מרעה ברחבי העולם כאמצעי גידור נגד המשך מגמות הגידול בביקושים והמשאבים שמתקשים לספק ביקושים אלה. הספקת המזון נמצא בסכנה גם מצג מחלות של גרעיני תבואה וזרעי שמן וכן ממחלות שמועברות על ידי בעלי חיים כמו H5N1 ומחלת הפה והטלפיים. בו בזמן התשומות החקלאיות כמו [[מים]], [[דשן]], [[קרקע]] ו[[נפט]] הופכות להיות נדירות ויקרות יותר, ומחריפות את מגמות התייקרות המזון.   

בטווח הקצר, בצורת במערב התיכון בארצות הברית ועליית ביקושים של [[מזון מול דלק]] וכיבול להאבסת בהמות, צפוי כי מחיר ה[[תירס]] יעלה. מחלת חיטה בשם "חידלון הקנה" שמופצת על ידי גזע עמיד של פטריות [[Ug99]] מתפשטת במדינות אפריקה ואסיה וצפוי להגיע לדרום מזרח אסיה (הודו וסין) ולהקטין את תנובת ה[[חיטה]]. יש עליה בתנובת החיטה של מזרח אירופה, אבל יש תנודתיות ביבולים והממשלה במדינות אלה הוכיחה כי היא מוכנה להטיל מגבלות ייצוא.  

בטווח הקצר, בצורת במערב התיכון בארצות הברית ועליית ביקושים של [[מזון מול דלק]] וכיבול להאבסת בהמות, צפוי כי מחיר ה[[תירס]] יעלה. מחלת חיטה בשם "חידלון הקנה" שמופצת על ידי גזע עמיד של פטריות [[Ug99]] מתפשטת במדינות אפריקה ואסיה וצפוי להגיע לדרום מזרח אסיה (הודו וסין) ולהקטין את תנובת ה[[חיטה]]. יש עליה בתנובת החיטה של מזרח אירופה, אבל יש תנודתיות ביבולים והממשלה במדינות אלה הוכיחה כי היא מוכנה להטיל מגבלות ייצוא.  

המודיעין האמריקאי צופה כי יש איום חלש בשל סכסוך מזון ישיר בין מדינות, אבל יש סיכוי לסכסוך בין חוואים לבין חקלאים. כמו כן יש סיכוי למחלוקות על [[איזורי דיג]] שנפגעו עקב [[דייג יתר]].  במדינות בעלות משטר חלש עשויות קבוצות אופוזציה להשתמש במחירי המזון העולים כדי לקדם את האג'נדה שלהן להפלת המשטר הקיים. [http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

המודיעין האמריקאי צופה כי יש איום חלש בשל סכסוך מזון ישיר בין מדינות, אבל יש סיכוי לסכסוך בין חוואים לבין חקלאים. כמו כן יש סיכוי למחלוקות על [[איזורי דיג]] שנפגעו עקב [[דייג יתר]].  במדינות בעלות משטר חלש עשויות קבוצות אופוזיציה להשתמש במחירי המזון העולים כדי לקדם את האג'נדה שלהן להפלת המשטר הקיים. [http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

;כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח:

;כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח:

===גידול אוכלוסין===

===גידול אוכלוסין===

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטסיטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). וזאת בהנחה שלא יתקיים [[אסון מלתוסיאני]]]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). וזאת בהנחה שלא יתקיים [[אסון מלתוסיאני]]]]

[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] הוא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים לשינויים בבטחון התזונתי, הן בחברות היסטוריות והן בימינו. השפעה מרכזית אחת היא שגידול האוכלוסיה מגביר את הביקוש למזון. היות וגידול אוכלוסין יכול לעבוד לפי עקרון של [[גידול מעריכי]] הגידול בביקוש אינו בהכרח לינארי, אלא מתגבר עם הזמן. עם הזמן גידול האוכלוסין יכול גם להתמתן עקב [[מעבר דמוגרפי]].  

[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] הוא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים לשינויים בבטחון התזונתי, הן בחברות היסטוריות והן בימינו. השפעה מרכזית אחת היא שגידול האוכלוסיה מגביר את הביקוש למזון. היות וגידול אוכלוסין יכול לעבוד לפי עקרון של [[גידול מעריכי]] הגידול בביקוש אינו בהכרח לינארי, אלא מתגבר עם הזמן. עם הזמן גידול האוכלוסין יכול גם להתמתן עקב [[מעבר דמוגרפי]].  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסיה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסיה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

* גידול האוכלוסיה מגביר את ה[[משק האנרגיה העולמי|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

* גידול האוכלוסיה מגביר את ה[[משק האנרגיה העולמי|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

* גידול יותר מזון בשיטות אינטיסיביות יותר, כדי לספק יותר מזון ליותר אנשים, שוחק היבטים רבים הן בקרקע החקלאית ובמשאבים הדרושים לה, והן ב[[מערכות אקולוגיות]] המספקות [[שירותים אקולוגיים|שירותים]] לקרקעות חקלאיות.

* גידול יותר מזון בשיטות אינטנסיביות יותר, כדי לספק יותר מזון ליותר אנשים, שוחק היבטים רבים הן בקרקע החקלאית ובמשאבים הדרושים לה, והן ב[[מערכות אקולוגיות]] המספקות [[שירותים אקולוגיים|שירותים]] לקרקעות חקלאיות.

===דלק ביולוגי===

===דלק ביולוגי===

===שוק הסחורות העולמי===

===שוק הסחורות העולמי===

[[שוק הסחורות העולמי]] מגלגל מיליארדי דולרים בשנה. השוק אינו חופשי לגמרי, אלא מנווט על ידי גורמים אינטרסטים. [[קרנות גידור|קרנות גידור]] (קרנות פרטיות למליונירים בלבד) משתמשות בכוחן הפיננסי כדי לבצע "תקיפת שוק" בשוק הסחורות. הקרנות קנו כמויות גדולות של סחורות או של חוזים עתידיים של הסחורה במטרה להעלות את מחירה (בדומה למנגנון של הרצת מניות בבורסה). ידועות דוגמאות מתחום הקקאו, וייתכן שגם בתחום החיטה עבד מנגנון דומה.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096357,00.html]

[[שוק הסחורות העולמי]] מגלגל מיליארדי דולרים בשנה. השוק אינו חופשי לגמרי, אלא מנווט על ידי גורמים אינטרסנטים. [[קרנות גידור|קרנות גידור]] (קרנות פרטיות למיליונרים בלבד) משתמשות בכוחן הפיננסי כדי לבצע "תקיפת שוק" בשוק הסחורות. הקרנות קנו כמויות גדולות של סחורות או של חוזים עתידיים של הסחורה במטרה להעלות את מחירה (בדומה למנגנון של הרצת מניות בבורסה). ידועות דוגמאות מתחום הקקאו, וייתכן שגם בתחום החיטה עבד מנגנון דומה.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096357,00.html]

בצד הגדלה זמנית של מחירי סחורות ומזון, יש לשוק הסחורות השפעות נוספות. גזירת הרווח של קרנות הגידור באה על חשבון משקיעים פרטיים ומוסדיים שאינם מבצעים תעלולים כאלה. פגיעה נוספת היא ביצרנים של [[חומרי גלם]], מפעלים מייצרים, וחקלאים. הספקולציות על סחורות יכולים לגרום לתנודות גבוהות בחומרי גלם עבור יצרנים כמו [[ברזל]] [[פלדה]] או המתכת כסף. במצב זה העלויות עבור ייצרנים של [[אופניים]] לדוגמה, עולות שכן אי וודאות גדלה בהוצאות מתרגמת עבור היצרן בעלויות גבוהות יותר (שכן הוא צריך לבטח את עצמו כנגד עליה של חומרי הגלם). חקלאים קטנים נפגעים מכך שהם לא יודעים האם היבול שלהם ימכר בסוף השנה ברווח גדול או בהפסד גדול בגלל שעד סוף העונה ייתכן והמחיר ישתנה לחלוטין. הגדלת אי-הוודאות של החקלאים מתרגמת למחירי מזון גבוהים יותר ו[[יתרון לגודל|לסגירה של חוות קטנות]] יותר ולהקמת חוות ענק שמסתמכות על שיטות חקלאות בלתי מקיימות.

בצד הגדלה זמנית של מחירי סחורות ומזון, יש לשוק הסחורות השפעות נוספות. גזירת הרווח של קרנות הגידור באה על חשבון משקיעים פרטיים ומוסדיים שאינם מבצעים תעלולים כאלה. פגיעה נוספת היא ביצרנים של [[חומרי גלם]], מפעלים מייצרים, וחקלאים. הספקולציות על סחורות יכולים לגרום לתנודות גבוהות בחומרי גלם עבור יצרנים כמו [[ברזל]] [[פלדה]] או המתכת כסף. במצב זה העלויות עבור ייצרנים של [[אופניים]] לדוגמה, עולות שכן אי וודאות גדלה בהוצאות מתרגמת עבור היצרן בעלויות גבוהות יותר (שכן הוא צריך לבטח את עצמו כנגד עליה של חומרי הגלם). חקלאים קטנים נפגעים מכך שהם לא יודעים האם היבול שלהם ימכר בסוף השנה ברווח גדול או בהפסד גדול בגלל שעד סוף העונה ייתכן והמחיר ישתנה לחלוטין. הגדלת אי-הוודאות של החקלאים מתרגמת למחירי מזון גבוהים יותר ו[[יתרון לגודל|לסגירה של חוות קטנות]] יותר ולהקמת חוות ענק שמסתמכות על שיטות חקלאות בלתי מקיימות.

===שיפורים בפריון החקלאי===

===שיפורים בפריון החקלאי===

מחקרים בבוטיניקה, אגרונמיה, ופרקטיקות של השבחת זנים, [[הנדסה גנטית]] ועוד הובילו לשיפור עצום בתנובה החקלאית לדונם. במדינות עניות רבות בעולם עוד לא יושמו פרקיטות אלה בגלל עלותן הכלכלית, בגלל אינטרסים מסחריים ובגלל היבטים חברתיים. כמו כן מחקרים רבים נוספים נעשים במטרה לשפר עוד יותר את הפריון החקלאי, וכן להגדיל את ההיצע בדרכים אחרות כמו גידול זנים שדורשים פחות מים, זנים שיכולים לחיות באדמות מלוחות יותר, בשטחים שיש בהם פחות מים ועוד.

מחקרים בבוטניקה, אגרונומיה, ופרקטיקות של השבחת זנים, [[הנדסה גנטית]] ועוד הובילו לשיפור עצום בתנובה החקלאית לדונם. במדינות עניות רבות בעולם עוד לא יושמו פרקטיקות אלה בגלל עלותן הכלכלית, בגלל אינטרסים מסחריים ובגלל היבטים חברתיים. כמו כן מחקרים רבים נוספים נעשים במטרה לשפר עוד יותר את הפריון החקלאי, וכן להגדיל את ההיצע בדרכים אחרות כמו גידול זנים שדורשים פחות מים, זנים שיכולים לחיות באדמות מלוחות יותר, בשטחים שיש בהם פחות מים ועוד.

[[לסטר בראון]] טוען כי הפריון החקלאי במדינות המפותחות הגיע ל"מישור" ולמרות מאמצים רבים להגדיל אותו אין התקדמות רבה בנושא זה. בראון מביא לדוגמה את תפוקת החיטה בבריטניה, צרפת וגרמניה בהן הגידול בפריון החקלאי הגיע לשיא ואינו מצליח לעלות מעל לשיא זה. דוגמאה נוספת היא פריון גידול האורז. ביפן הגיע הפריון לשיא ונעצר, סין מעלה את הפריון שלה אך פריון זה מתכנס לכיוון הפריון היפני.  

[[לסטר בראון]] טוען כי הפריון החקלאי במדינות המפותחות הגיע ל"מישור" ולמרות מאמצים רבים להגדיל אותו אין התקדמות רבה בנושא זה. בראון מביא לדוגמה את תפוקת החיטה בבריטניה, צרפת וגרמניה בהן הגידול בפריון החקלאי הגיע לשיא ואינו מצליח לעלות מעל לשיא זה. דוגמאה נוספת היא פריון גידול האורז. ביפן הגיע הפריון לשיא ונעצר, סין מעלה את הפריון שלה אך פריון זה מתכנס לכיוון הפריון היפני.  

השיפורים בפריון החקלאי באים לעיתים קרובות על חשבון ה[[קיימות]] וה[[עמידות]] של ה[[חקלאות]]. לעיתים קרובות השיפור בפריון מקודם על ידי שימוש ב[[מונוקלצ'ר]] - שימוש בזן אחד שיש לו תכונות של צמיחה מהירה. אבל שימוש כזה מצמצם את [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ועלול גם לבוא על חשבון תכונות של עמידות של הצמחים בפני מזיקים שונים. המקרה המפורסם ביותר הוא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] במאה ה-19. עקב שימוש אינטנסיבי בתפוחי אדמה מזן מסויים מזין מביוחד, התפשטות מחלה בתפוחי האדמה גררה מצב שבו החלקות הקיימות לא יכלו לכלכל משפחות תוך שימוש בגידולים אחרים. כתוצאה מתמותה ב[[רעב]] וב[[עוני]] והגירה מאסיבית של תושבים, אוכלוסיית אירלנד הצטמצמה בתוך שנים ספורות ב -3 מיליון איש.  

השיפורים בפריון החקלאי באים לעיתים קרובות על חשבון ה[[קיימות]] וה[[עמידות]] של ה[[חקלאות]]. לעיתים קרובות השיפור בפריון מקודם על ידי שימוש ב[[מונוקלצ'ר]] - שימוש בזן אחד שיש לו תכונות של צמיחה מהירה. אבל שימוש כזה מצמצם את [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ועלול גם לבוא על חשבון תכונות של עמידות של הצמחים בפני מזיקים שונים. המקרה המפורסם ביותר הוא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] במאה ה-19. עקב שימוש אינטנסיבי בתפוחי אדמה מזן מסויים מזין במיוחד, התפשטות מחלה בתפוחי האדמה גררה מצב שבו החלקות הקיימות לא יכלו לכלכל משפחות תוך שימוש בגידולים אחרים. כתוצאה מתמותה ב[[רעב]] וב[[עוני]] והגירה מאסיבית של תושבים, אוכלוסיית אירלנד הצטמצמה בתוך שנים ספורות ב -3 מיליון איש.  

מבחינת קיימות השיפור בפריון החקלאי מושג בדרך כלל על ידי [[חקלאות תעשייתית]] שגוררת בעיות שונות כמו [[סחף קרקע]] והסתמכות על [[דלק מחצבי]] ו[[משאבים מתכלים]] אחרים להפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] וכן יוצרים [[זיהום תעשייתי]].

מבחינת קיימות השיפור בפריון החקלאי מושג בדרך כלל על ידי [[חקלאות תעשייתית]] שגוררת בעיות שונות כמו [[סחף קרקע]] והסתמכות על [[דלק מחצבי]] ו[[משאבים מתכלים]] אחרים להפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] וכן יוצרים [[זיהום תעשייתי]].

===סחף קרקע השפעות סביבתיות נוספות===

===סחף קרקע השפעות סביבתיות נוספות===

קיימות מספר [[השפעות סביבתיות]] שמשפיעות על פריון הקרקע ועל התנובה החקלאית. השפעה מרכזית כזו היא [[סחף קרקע]] שמרתחש במדינות רבות, כולל בארצות הברית ובישראל. פרוש הדבר הוא פגיעה באדמות חקלאיות והקטנת השטח שניתן לעבד אותו.  

קיימות מספר [[השפעות סביבתיות]] שמשפיעות על פריון הקרקע ועל התנובה החקלאית. השפעה מרכזית כזו היא [[סחף קרקע]] שמתרחש במדינות רבות, כולל בארצות הברית ובישראל. פרוש הדבר הוא פגיעה באדמות חקלאיות והקטנת השטח שניתן לעבד אותו.  

כמו כן שטח שעובד בעבד באופן אינטנסיבי וכעת יש צורך לעבד אותו בעדינות רבה יותר, פרושו הקטנה נוספת בהיצע המזון. דוגמה לפגיעה קשה של סחף קרקע כוללות לדוגמא את [[קערת האבק]] - הרס נרחב של שטחי חקלאות במישורי ארצות הברית בשנות 1930.  

כמו כן שטח שעובד בעבד באופן אינטנסיבי וכעת יש צורך לעבד אותו בעדינות רבה יותר, פרושו הקטנה נוספת בהיצע המזון. דוגמה לפגיעה קשה של סחף קרקע כוללות לדוגמא את [[קערת האבק]] - הרס נרחב של שטחי חקלאות במישורי ארצות הברית בשנות 1930.  

פוריות החקלאות התעשייתית תלויה ב[[דשן כימי]] שתלוי בעיקר בהפקת [[משאבים מתכלים]]- [[פוספט]] [[אשלג]] ו[[גז טבעי]]. בעוד שעתודות האשלג צפוית להספיק למאות שנים, יש סימני שאלה גדולים באשר למחיר ולזמינות של גז טבעי עקב [[שיא תפוקת הגז]] ושל פוספטים עקב [[שיא תפוקת הזרחן]].  

פוריות החקלאות התעשייתית תלויה ב[[דשן כימי]] שתלוי בעיקר בהפקת [[משאבים מתכלים]]- [[פוספט]] [[אשלג]] ו[[גז טבעי]]. בעוד שעתודות האשלג צפוית להספיק למאות שנים, יש סימני שאלה גדולים באשר למחיר ולזמינות של גז טבעי עקב [[שיא תפוקת הגז]] ושל פוספטים עקב [[שיא תפוקת הזרחן]].  

בתחומים שונים בכלכלה האנושית ניתן להקטין את המצוקה שנוצרת עקב כילוי של [[משאב מתכלה]] אחד על ידי טכנולוגיות אחרות או על ידי שימוש בחומרים אחרים. לדוגמה סיבים אופטיים במקום סיבי [[נחושת]] להובלת תקשורת, שימוש בצילום דגיטלי במקום השימוש ב[[כסף]] לפיתוח צילומים, או שימוש ב[[אלומיונום]] או [[פלסטיק]] במקום שימושים שונים בברזל ובפלדה. לעומת זאת,  זרחן ואשלגן הם חומרים חסרי תחליף. לא ניתן לספק לצמחים תחליפים אחרים שכן הדבר דורש התערבות בתהליכים ביו-כימיים יסודיים בתאים. כמו כן בהיותם יסודות כימיים, לא ניתן לסתנז אותם מתוך תרכובות כימיות אחרות.  

בתחומים שונים בכלכלה האנושית ניתן להקטין את המצוקה שנוצרת עקב כילוי של [[משאב מתכלה]] אחד על ידי טכנולוגיות אחרות או על ידי שימוש בחומרים אחרים. לדוגמה סיבים אופטיים במקום סיבי [[נחושת]] להובלת תקשורת, שימוש בצילום דיגיטלי במקום השימוש ב[[כסף]] לפיתוח צילומים, או שימוש ב[[אלומיניום]] או [[פלסטיק]] במקום שימושים שונים בברזל ובפלדה. לעומת זאת,  זרחן ואשלגן הם חומרים חסרי תחליף. לא ניתן לספק לצמחים תחליפים אחרים שכן הדבר דורש התערבות בתהליכים ביו-כימיים יסודיים בתאים. כמו כן בהיותם יסודות כימיים, לא ניתן לסנתז אותם מתוך תרכובות כימיות אחרות.  

===התייקרות אנרגטית ושיא תפוקת הנפט===

===התייקרות אנרגטית ושיא תפוקת הנפט===

פעילי [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] רבים חוששים ממשבר מזון חריף בעקבות מספר סיבות יסודיות - [[גידול אוכלוסין|עליה באוכלוסיית העולם]], יחד עם [[שיא תפוקת הנפט]].

פעילי [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] רבים חוששים ממשבר מזון חריף בעקבות מספר סיבות יסודיות - [[גידול אוכלוסין|עליה באוכלוסיית העולם]], יחד עם [[שיא תפוקת הנפט]].

פוריות החקלאות התעשייתית תלויה כאמור ב[[דשן כימי]] שתלוי בהפקת [[דלק מחצבי]]. אנרגיה זולה היא תנאי מקדים ליכולת [[כרייה|לכרות]] כמויות גבוהות של אשלג ופוספט והתייקרות אנרגטית צפויה לייקר את עלויות הכרייה ודרכן גם את עלויות הפקת הדשן הכימי. נפט הוא גם מוצר חלופי לגז, כך שעליה במחיר הנפט גוררת אחריה ביקוש גדל לגז הטבעי וגם זה עלול לייקר את עלות הפקת הדשן הכימי. בנוסף נפט הוא חומר גלם מרכזי להפקת [[חומרי הדברה]] ולכן התייקרות שלו תייקר חומרים עלה. בנוסף לנפט יש השפעה על מחירי התפעול של ציוד חקלאי כמו טרקטורים, קטפות וקומביאינים, על מחירי הובלת התצורת החקלאית ועוד.  

פוריות החקלאות התעשייתית תלויה כאמור ב[[דשן כימי]] שתלוי בהפקת [[דלק מחצבי]]. אנרגיה זולה היא תנאי מקדים ליכולת [[כרייה|לכרות]] כמויות גבוהות של אשלג ופוספט והתייקרות אנרגטית צפויה לייקר את עלויות הכרייה ודרכן גם את עלויות הפקת הדשן הכימי. נפט הוא גם מוצר חלופי לגז, כך שעליה במחיר הנפט גוררת אחריה ביקוש גדל לגז הטבעי וגם זה עלול לייקר את עלות הפקת הדשן הכימי. בנוסף נפט הוא חומר גלם מרכזי להפקת [[חומרי הדברה]] ולכן התייקרות שלו תייקר חומרים עלה. בנוסף לנפט יש השפעה על מחירי התפעול של ציוד חקלאי כמו טרקטורים, קטפות וקומביאינים, על מחירי הובלת התוצרת החקלאית ועוד.  

בנוסף, שיא תפוקת הנפט עלול לגרום לכמה תהליכים במקביל - אינפלציה של חומרי גלם, התייקרות התובלה ובעקבותיה התייקרות של כלל המוצרים, מיתון ואבטלה. דבר זה עם התייקרות המזון עלול לגרום למהומות, מהפכות ומלחמות. יש כלכלנים הטוענים כי השילוב של ייקור המזון עם ייקור הדלק הוא הגורם המרכזי במהומות ובמלחמות אזרחים במזרח התיכון ובמדינות עניות נוספות. אי שקט כזה עלול בעצמו לגרור החרפה בבטחון התזונתי על ידי שיבושים בהספקת המזון ממדינות אלה.  

בנוסף, שיא תפוקת הנפט עלול לגרום לכמה תהליכים במקביל - אינפלציה של חומרי גלם, התייקרות התובלה ובעקבותיה התייקרות של כלל המוצרים, מיתון ואבטלה. דבר זה עם התייקרות המזון עלול לגרום למהומות, מהפכות ומלחמות. יש כלכלנים הטוענים כי השילוב של ייקור המזון עם ייקור הדלק הוא הגורם המרכזי במהומות ובמלחמות אזרחים במזרח התיכון ובמדינות עניות נוספות. אי שקט כזה עלול בעצמו לגרור החרפה בבטחון התזונתי על ידי שיבושים בהספקת המזון ממדינות אלה.  

ההשלכה הבולטת והמיידית ביותר של העדר בטחון תזונתי היא אי שקט חברתי: החל מחוסר שביעות רצון מהמשטר, עבור בהחלפת ממשלות בבחירות ועבור במרידות, מהפכות, מלחמות, מלחמות אזרחים, ורצח עם.  

ההשלכה הבולטת והמיידית ביותר של העדר בטחון תזונתי היא אי שקט חברתי: החל מחוסר שביעות רצון מהמשטר, עבור בהחלפת ממשלות בבחירות ועבור במרידות, מהפכות, מלחמות, מלחמות אזרחים, ורצח עם.  

לדוגמה, יש חוקרים הטוענים כי המהפכות בעולם הערבי שהתרחשו בתוניס, לוב, מצרים, תימן וסוריה נגרמו בין היתר עקב [[רעב המוני|רעב]] הולך ומתפשט עקב משבר המזון העולמי של 2008. ועליות מחירי המזון שנמשכו גם לאחריו. לטענת 3 חוקרים מניו אינגלנד, Marco Lagi, Karla Z. Bertrand, וYaneer Bar-Yam, קיים מתאם ברור בין עליית מחירי המזון בשנים 2008 ו-2011  (לפי אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי) לבין מהומות שהיו ב-2008 בהודו, מוזבמיק, סודן, מצרים, תימן, מוזמביק, חוף השנהב, האיטי, סומליה ותוניס.  וכן למהומות "האביב הערבי" בשנת 2011 בתוניס, אלג'יר, לוב, מצרים, סוריה, תימן, עיראק, אוגנדה, אומאן, ומאוריטניה. [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11]

לדוגמה, יש חוקרים הטוענים כי המהפכות בעולם הערבי שהתרחשו בתוניס, לוב, מצרים, תימן וסוריה נגרמו בין היתר עקב [[רעב המוני|רעב]] הולך ומתפשט עקב משבר המזון העולמי של 2008. ועליות מחירי המזון שנמשכו גם לאחריו. לטענת 3 חוקרים מניו אינגלנד, Marco Lagi, Karla Z. Bertrand, וYaneer Bar-Yam, קיים מתאם ברור בין עליית מחירי המזון בשנים 2008 ו-2011  (לפי אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי) לבין מהומות שהיו ב-2008 בהודו, מוזמביק, סודן, מצרים, תימן, מוזמביק, חוף השנהב, האיטי, סומליה ותוניס.  וכן למהומות "האביב הערבי" בשנת 2011 בתוניס, אלג'יר, לוב, מצרים, סוריה, תימן, עיראק, אוגנדה, עומאן, ומאוריטניה. [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11]

[[המהפכה הצרפתית]] התרחשה בין היתר על רקע רעב מתפשט בקרב עניי צרפת. עם זאת, ההיסטוריון יובל הררי טוען כי שינוי ב[[סדר מדומיין|סדר חברתי]] מתרחש על ידי שינוי של [[מיתוס|מיתוסים]] שרווחים בחברה. ללא שינויים אלה, העניים פשוט גוועים ברעב, משום שאין להם אתוס משותף שאיתו הם יכולים להחליף את המשטר הקודם.  

[[המהפכה הצרפתית]] התרחשה בין היתר על רקע רעב מתפשט בקרב עניי צרפת. עם זאת, ההיסטוריון יובל הררי טוען כי שינוי ב[[סדר מדומיין|סדר חברתי]] מתרחש על ידי שינוי של [[מיתוס|מיתוסים]] שרווחים בחברה. ללא שינויים אלה, העניים פשוט גוועים ברעב, משום שאין להם אתוס משותף שאיתו הם יכולים להחליף את המשטר הקודם.  

==ביטחון תזונתי בישראל==

==ביטחון תזונתי בישראל==

===ביטחון תזונתי היום===

===ביטחון תזונתי היום===

נכון לשנת 2012, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה [[רעב המוני]] או [[תת תזונה]] במימדים המוניים. יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פרוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים המנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשמפחות יש נטיה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [http://www.doctors.co.il/xID-4870,xCT-230,m-Doctors,a-Article.html]

נכון לשנת 2012, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה [[רעב המוני]] או [[תת תזונה]] במימדים המוניים. יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פרוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים המנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשפחות יש נטיה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [http://www.doctors.co.il/xID-4870,xCT-230,m-Doctors,a-Article.html]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה יצחק הרצוג וועדה בשם '''הוועדה לביטחון תזונתי''' ברשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006,  31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/716/359.html]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה יצחק הרצוג וועדה בשם '''הוועדה לביטחון תזונתי''' ברשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006,  31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/716/359.html]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:אוכלוסין}}

{{אוכלוסין}}

{{תבנית:חקלאות}}

{{חקלאות}}

[[קטגוריה:מזון]]

[[קטגוריה:מזון]]