שינויים

הנפט, יחד עם [[פחם]] ו[[גז טבעי]], הוא אחד מ-3 [[משק האנרגיה העולמי|ממקורות האנרגיה הראשיים]] עבור [[הכלכלה העולמית]] כיום. חשיבותו העיקרית לכלכלה העולמית היא בהספקת מקור אנרגיה איכותי למכוניות, מטוסים, משאיות ואוניות. דלקים אחרים מתקשים לספק איכויות דומות לנפט מבחינת צפיפות האנרגיה שלהם (היחס בין כמות האנרגיה לבין משקל ונפח הדלק) וקלות השימוש, האכסון וההובלה שלו.  

הנפט, יחד עם [[פחם]] ו[[גז טבעי]], הוא אחד מ-3 [[משק האנרגיה העולמי|ממקורות האנרגיה הראשיים]] עבור [[הכלכלה העולמית]] כיום. חשיבותו העיקרית לכלכלה העולמית היא בהספקת מקור אנרגיה איכותי למכוניות, מטוסים, משאיות ואוניות. דלקים אחרים מתקשים לספק איכויות דומות לנפט מבחינת צפיפות האנרגיה שלהם (היחס בין כמות האנרגיה לבין משקל ונפח הדלק) וקלות השימוש, האכסון וההובלה שלו.  

רוב הנפט מופק על ידי שאיבת נפט. דבר זה מבוצע לאחר סקרים ומחקרים של מבנה גאולוגי (ברמת מאגרי הנפט), אנליזה של אגן המשקעים, מאפייני מאגר הנפט. הנפט הגולמי מועבר לבתי זיקוק שם הוא עובר מופרד לחומרי דלק וגלם שונים בעיקר על ידי הבדלים בנקודות רתיחה. כך מופקים בנזין, דיזל, קרוסין, [[אספלט]] ומגיבים כימיים שמשתמשים בהם כדי לייצר סוגי [[פלסטיק]] שונים (אתילן ודרכו פוליאתילן, גומי סינתטי, ניילון, פוליסטירן, PVC ועוד), [[תרופות]] ועוד. הנפט משמש לכן [[חומר גלם]] למאות ואלפי מוצרים אחרים. על פי הערכות כלכלת העולם צורך כ-88 מיליון חביות נפט ביום.  

רוב הנפט מופק על ידי שאיבת נפט. דבר זה מבוצע לאחר סקרים ומחקרים של מבנה גאולוגי (ברמת מאגרי הנפט), אנליזה של אגן המשקעים, מאפייני מאגר הנפט. הנפט הגולמי מועבר לבתי זיקוק שם הוא עובר מופרד לחומרי דלק וגלם שונים בעיקר על ידי הבדלים בנקודות רתיחה. כך מופקים בנזין, דיזל, קרוסין, [[אספלט]] ומגיבים כימיים שמשתמשים בהם כדי לייצר סוגי [[פלסטיק]] שונים (אתילן ודרכו פוליאתילן, גומי סינטטי, ניילון, פוליסטירן, PVC ועוד), [[תרופות]] ועוד. הנפט משמש לכן [[חומר גלם]] למאות ואלפי מוצרים אחרים. על פי הערכות כלכלת העולם צורך כ-88 מיליון חביות נפט ביום.  

השימוש ב[[דלק מחצבי]] כמו נפט הוא בעל [[השפעות סביבתיות]] ניכרות שפוגעות [[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]] ו[[בני אדם]]. היבט אחד הוא תרומה ל[[זיהום קרקע]] ו[[כריתת יערות]] וכן תרומה ל[[זיהום ימי]] בעקבות דליפות נפט. שריפת הנפט, בדומה לשריפת [[פחם]], גוררת [[זיהום אוויר]] ופליטת [[גזי חממה]] שעלולים לגרום ל[[התחממות עולמית]]. הנפט, כמו דלקים מחצביים אחרים הוא [[משאב מתכלה]], ולכן קיימת דאגה הנוגעת לירידה בעתודות שלו ביחס לגידול בצריכה שלו, ולהשפעות הכלכליות והחברתיות של דבר זה, דאגה זו מכונה [[שיא תפוקת הנפט]].  

השימוש ב[[דלק מחצבי]] כמו נפט הוא בעל [[השפעות סביבתיות]] ניכרות שפוגעות [[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]] ו[[בני אדם]]. היבט אחד הוא תרומה ל[[זיהום קרקע]] ו[[כריתת יערות]] וכן תרומה ל[[זיהום ימי]] בעקבות דליפות נפט. שריפת הנפט, בדומה לשריפת [[פחם]], גוררת [[זיהום אוויר]] ופליטת [[גזי חממה]] שעלולים לגרום ל[[התחממות עולמית]]. הנפט, כמו דלקים מחצביים אחרים הוא [[משאב מתכלה]], ולכן קיימת דאגה הנוגעת לירידה בעתודות שלו ביחס לגידול בצריכה שלו, ולהשפעות הכלכליות והחברתיות של דבר זה, דאגה זו מכונה [[שיא תפוקת הנפט]].  

עתודות נפט (רזרבות) מסווגות לרוב ל-3 קטגוריות: '''עתודות מוכחות''' הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''עתודות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''עתודות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref>   

עתודות נפט (רזרבות) מסווגות לרוב ל-3 קטגוריות: '''עתודות מוכחות''' הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''עתודות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''עתודות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref>   

רוב הנתונים הזמינים במרחב הציבורי אודות עתודות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב לא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני, ומכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים <ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל העתודות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. כך לדוגמה עתודות הנפט של איראן שהיו בגודל 59 מיליארד חביות לאורך שנות ה-80, קפצו בשנת 1986 ל92.9 מיליארד חביות ונשארו ברמה זו עד לשנת 2002 ואז הן קפצו שוב לרמה של 130 מיליארד חביות. עתודות הנפט של סעודיה שנוע סביב 170 מיליארד חביות קפצו ל-255 מיליארד חביות בשנת 1988. ישנו ספק באמיתות הדיווחים האלה שלא ניתנים עם שום צורה של דרך לאמת אותם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Oil_reserves#Estimated_reserves_by_country] עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], [[משרד האנרגיה של ארצות הברית]] או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעיתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע על שדות מסויימים שנאסף על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  

רוב הנתונים הזמינים במרחב הציבורי אודות עתודות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב לא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני, ומכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים <ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל העתודות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. כך לדוגמה עתודות הנפט של איראן שהיו בגודל 59 מיליארד חביות לאורך שנות ה-80, קפצו בשנת 1986 ל-92.9 מיליארד חביות ונשארו ברמה זו עד לשנת 2002 ואז הן קפצו שוב לרמה של 130 מיליארד חביות. עתודות הנפט של סעודיה שנעו סביב 170 מיליארד חביות קפצו ל-255 מיליארד חביות בשנת 1988. ישנו ספק באמיתות הדיווחים האלה שלא ניתנים עם שום צורה של דרך לאמת אותם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Oil_reserves#Estimated_reserves_by_country] עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], [[משרד האנרגיה של ארצות הברית]] או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעיתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע על שדות מסויימים שנאסף על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  

הערכות קיימות לגבי גודל עתודות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם [[חולות זפת]]), 1184  WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מראה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>

הערכות קיימות לגבי גודל עתודות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם [[חולות זפת]]), 1184  WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מראה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>

על פי תאוריית [[שיא תפוקת הנפט]], למרות שיש עוד כמות משמעותית של נפט במאגרים מוכחים, ולמרות שבכל שנה מתגלים מאגרי נפט חדשים, צפוי להתרחש [[שיא תפוקה]] של נפט בין השנים 2000 ל-2020. מעבר לשיא תפוקת הנפט כמות הנפט שניתן להפיק בכל שנה תלך ותפחת.  

על פי תאוריית [[שיא תפוקת הנפט]], למרות שיש עוד כמות משמעותית של נפט במאגרים מוכחים, ולמרות שבכל שנה מתגלים מאגרי נפט חדשים, צפוי להתרחש [[שיא תפוקה]] של נפט בין השנים 2000 ל-2020. מעבר לשיא תפוקת הנפט כמות הנפט שניתן להפיק בכל שנה תלך ותפחת.  

הדבר נובע משילוב של מספר גורמים - הגורם הראשון הוא שאי אפשר להפיק נפט שלא גילו אותו קודם, ולכן תפוקת הנפט מוגבלת על ידי גודל המאגרים שנתגלו עד כה. שיא הגילוי של מאגרי נפט קונבנציונלים התרחש בשנות ה-60. סיבה נוספת לקשיי הפקה קשוקה למנגנון הכלכלי של [[תפוקה שולית פוחתת]] בהקשר של משאבי טבע. מסיבות כלכליות, קודם מפתחים את השדות הקלים יותר להפקה ונשאב מהם הנפט האיכותי יותר. עם השנים הולך ויורד [[החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי להשקעה]] - כמה אנרגיה שמקבלים בעקבות השקעה של חבית נפט אחת בחיפושים ובזיקוק. אם בעבר נתון זה עמד אל כ-100 חביות, כיום הוא עומד על כ -10 חביות או פחות מכך. (מושג מקביל לכך הוא "שימוש עצמי בתעשייה") הסיבה לכך היא שהנפט שעוד לא הופק נמצא במקומות נידחים יותר או קשים יותר להפקה (כמו קרקעית האוקיינוס, הקטבים), או שהוא עמוק יותר או באיכות נמוכה יותר (מכיל יותר גופרית וזיהומי נפט אחרים ויש צורך להשקיע יותר אנרגיה בשאיבה ובזיקוק שלו יחסית לנפט "מתוק").  

הדבר נובע משילוב של מספר גורמים - הגורם הראשון הוא שאי אפשר להפיק נפט שלא גילו אותו קודם, ולכן תפוקת הנפט מוגבלת על ידי גודל המאגרים שנתגלו עד כה. שיא הגילוי של מאגרי נפט קונווציונלים התרחש בשנות ה-60. סיבה נוספת לקשיי הפקה קשורה למנגנון הכלכלי של [[תפוקה שולית פוחתת]] בהקשר של משאבי טבע. מסיבות כלכליות, קודם מפתחים את השדות הקלים יותר להפקה ונשאב מהם הנפט האיכותי יותר. עם השנים הולך ויורד [[החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי להשקעה]] - כמה אנרגיה שמקבלים בעקבות השקעה של חבית נפט אחת בחיפושים ובזיקוק. אם בעבר נתון זה עמד אל כ-100 חביות, כיום הוא עומד על כ -10 חביות או פחות מכך. (מושג מקביל לכך הוא "שימוש עצמי בתעשייה") הסיבה לכך היא שהנפט שעוד לא הופק נמצא במקומות נידחים יותר או קשים יותר להפקה (כמו קרקעית האוקיינוס, הקטבים), או שהוא עמוק יותר או באיכות נמוכה יותר (מכיל יותר גופרית וזיהומי נפט אחרים ויש צורך להשקיע יותר אנרגיה בשאיבה ובזיקוק שלו יחסית לנפט "מתוק").  

לפי התאוריה עלול להיווצר פער גדל בין כמות הנפט שניתן להפיק לבין הביקוש לנפט שימשיך לגדול עקב שילוב של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] שמובילה לגידול בצריכת הנפט והאנרגיה לנפש. פער כזה לא יכול להתקיים ולכן צפוי מחסור בנפט שיוביל ל[[משבר כלכלי]]. משבר כזה יוביל לירידה בביקוש לנפט, ולכן לירידת מחירי הנפט. לאחר מכן יהיה שוב תהליך איטי יותר של צמיחה כלכלית ועלייה של מחיר הנפט עד למשבר הבא. לכן לפי התאוריה צפוי לא רק גידול במחיר הנפט לאורך זמן, אך גם שורה של עלויות וירידות במחיר. גידול זה של תנודתיות במחיר הנפט, מוביל בעצמו להגדלת אי-הוודאות בשווקי הנפט ובשווקים נוספים.

לפי התאוריה עלול להיווצר פער גדל בין כמות הנפט שניתן להפיק לבין הביקוש לנפט שימשיך לגדול עקב שילוב של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] שמובילה לגידול בצריכת הנפט והאנרגיה לנפש. פער כזה לא יכול להתקיים ולכן צפוי מחסור בנפט שיוביל ל[[משבר כלכלי]]. משבר כזה יוביל לירידה בביקוש לנפט, ולכן לירידת מחירי הנפט. לאחר מכן יהיה שוב תהליך איטי יותר של צמיחה כלכלית ועלייה של מחיר הנפט עד למשבר הבא. לכן לפי התאוריה צפוי לא רק גידול במחיר הנפט לאורך זמן, אך גם שורה של עלויות וירידות במחיר. גידול זה של תנודתיות במחיר הנפט, מוביל בעצמו להגדלת אי-הוודאות בשווקי הנפט ובשווקים נוספים.

בנובמבר 2013 פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שילוב של המשך ביקושי האנרגיה, וכן בגלל שההפקה מבארות זולות הולכת ומסתיימת, וההפקה הולכת ומתסתמכת יותר ויותר על הפקה ממקורות יקרים יותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000897022]

בנובמבר 2013 פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שילוב של המשך ביקושי האנרגיה, וכן בגלל שההפקה מבארות זולות הולכת ומסתיימת, וההפקה הולכת ומסתמכת יותר ויותר על הפקה ממקורות יקרים יותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000897022]

==שימושים שונים של נפט==

==שימושים שונים של נפט==

| Pemex||פאמקס||מקסיקו||102||56||111

| Pemex||פאמקס||מקסיקו||102||56||111

|-

|-

| PDVSA||PDVSA||ונצולאה||99||171||129

| PDVSA||PDVSA||ונצואלה||99||171||129

|-

|-

| ADNOC||חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי||אבו דאבי||92||199||126

| ADNOC||חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי||אבו דאבי||92||199||126

===סיאוב והתפתחות משטר דיקטטורי===

===סיאוב והתפתחות משטר דיקטטורי===

{{הפניה לערך מורחב|השפעות גיאופוליטיות של נפט וגז טבעי}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות גיאופוליטיות של נפט וגז טבעי}}

השפעה נוספת של ייצוא נפט היא הגדלת הסיכוי ל[[שחיתות]], סאוב שלטוני והתפתחות משטר דיקטטורי.  

השפעה נוספת של ייצוא נפט היא הגדלת הסיכוי ל[[שחיתות]], סיאוב שלטוני והתפתחות משטר דיקטטורי.  

פרידמן בספר [[חם שטוח וצפוף]] מתאר מנגנון של דיכוי הדמוקרטיה משום שהשלטון אינו נזקק ל[[מס|מיסים]] מהציבור. המוטו של [[המהפכה האמריקנית]] היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם.  

פרידמן בספר [[חם שטוח וצפוף]] מתאר מנגנון של דיכוי הדמוקרטיה משום שהשלטון אינו נזקק ל[[מס|מיסים]] מהציבור. המוטו של [[המהפכה האמריקנית]] היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם.  

כאשר מדינה רגילה מתנהגת בצורה תוקפנית או מפרה זכויות אדם. מדינות אחרות, [[תאגידים רב לאומיים]], משקיעים וצרכנים יכולים להשתמש ב[[שוק משוכלל|מנגנון השוק]] ו[[מדיניות חוץ|מדיניות החוץ]] כדי להפעיל עליה לחץ להשתנות. קשה יותר לבצע לחץ כזה מול מדינות שמייצאות נפט - שכן זהו משאב שקשה מאד להחליף אותו, והוא מצוי בשפע רק במספר מצומצם של מדינות. צרכנים יתקשו להחרים קניית נפט ממדינה מסויימת, ותודות להכנסות הקלות מהנפט, קל (או לפחות נסבל) למדינות המייצאות הנפט להסתדר ללא השקעות זרות.  

כאשר מדינה רגילה מתנהגת בצורה תוקפנית או מפרה זכויות אדם. מדינות אחרות, [[תאגידים רב לאומיים]], משקיעים וצרכנים יכולים להשתמש ב[[שוק משוכלל|מנגנון השוק]] ו[[מדיניות חוץ|מדיניות החוץ]] כדי להפעיל עליה לחץ להשתנות. קשה יותר לבצע לחץ כזה מול מדינות שמייצאות נפט - שכן זהו משאב שקשה מאד להחליף אותו, והוא מצוי בשפע רק במספר מצומצם של מדינות. צרכנים יתקשו להחרים קניית נפט ממדינה מסויימת, ותודות להכנסות הקלות מהנפט, קל (או לפחות נסבל) למדינות המייצאות הנפט להסתדר ללא השקעות זרות.  

   

   

העיתונאי [[תומס פרידמן]] מדבר על היבטים אלה בספרו [[חם שטוח וצפוף]]: "אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קאעידה, את חמאס, את חזבאללה והג'יהאד האסלאמי".  

העיתונאי [[תומס פרידמן]] מדבר על היבטים אלה בספרו [[חם שטוח וצפוף]]: "אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קעידה, את חמאס, את חיזבאללה והג'יהאד האיסלאמי".  

פרידמן טוען שהמקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי [[איראן]] (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). פרידמן טוען שגם קונדוליסה רייס, שרת החוץ בממשל בוש, מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם.  

פרידמן טוען שהמקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי [[איראן]] (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). פרידמן טוען שגם קונדוליסה רייס, שרת החוץ בממשל בוש, מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם.  

* [http://www.investopedia.com/ask/answers/06/oilpricesinflation.asp הקשר בין מחירי נפט ואינפלציה]

* [http://www.investopedia.com/ask/answers/06/oilpricesinflation.asp הקשר בין מחירי נפט ואינפלציה]

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1907261 שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם] מאבק נגד חברת נפט באקוודור,  ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.01.2013

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1907261 שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם] מאבק נגד חברת נפט באקוודור,  ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.01.2013

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2304098 הישראלי שליוה את מאבקו של שבט ההוארני באקואדור נגד חברות הנפט וחזר עם סרט] יריב פלג, 24.04.2014, הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2304098 הישראלי שליוה את מאבקו של שבט ההוארני באקוודור נגד חברות הנפט וחזר עם סרט] יריב פלג, 24.04.2014, הארץ

* [https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=-8712iXENac שומרי גן העדן -הרצאתו של יורם פורת]

* [https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=-8712iXENac שומרי גן העדן -הרצאתו של יורם פורת]

* [http://www.pumpthemovie.com/ הסרט PUMP] אודות תעשיית הנפט בארה"ב

* [http://www.pumpthemovie.com/ הסרט PUMP] אודות תעשיית הנפט בארה"ב