שינויים

גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2012) רוב העולם העסקי וכן מספר ממשלות מערביות נוקטים בגישה זו. המונח הנפוץ הוא [[דה-קפלינג]] (de-coupling) לפיו ניתן להגדיל את הצמיחה הכלכלית עוד ועוד אבל בלי לפגוע בסביבה.  בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2012) רוב העולם העסקי וכן מספר ממשלות מערביות נוקטים בגישה זו. המונח הנפוץ הוא [[דה-קפלינג]] (de-coupling) לפיו ניתן להגדיל את הצמיחה הכלכלית עוד ועוד אבל בלי לפגוע בסביבה.  בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

יש הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה. גישה זו מיוצגת על ידי [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. לפי הנחה זו מדינות עניות מזהמות את הסביבה כי ערך חיי האדם בהן נמוך, עם העליה בשכר עולה גם תוחלת החיים ואיכות חיים ולכן להגנה על הסביבה יש ערך חשוב יותר. גישה זו נתקפה במספר היבטים. ראשית יש חברות עתיקות, עניות בהרבה לעומת חברות מודרניות, שהצליחו לקיים כלכלה בת קיימא (ראו [[התמוטטות]]) במשך אלפי שנים. בנוסף, זיהום הוא רק היבט אחד של [[השפעה סביבתית]] ובתחומים אחרים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[טביעת רגל מימית]], [[טביעת רגל אנרגטית]] ועוד לא רואים עקומה כמו שקוזנץ הציעה אלא עליה של הצריכה לנפש. שלישית אפילו בתחום הזיהום, חלק גדול מהזיהום של מדינות מערביות יוצא למדינות עניות על ידי הוצאה של מפעלים מזהמים למדינות אלה (עובדה שנתפסת על ידי מדד כגון טביעת רגל מימית או טביעת רגל אקולוגית, ולא נתפס על ידי פרמטרים שקונזץ מדד של זיהום מקומי).  

יש הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה. גישה זו מיוצגת על ידי [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. לפי הנחה זו מדינות עניות מזהמות את הסביבה כי ערך חיי האדם בהן נמוך, עם העליה בשכר עולה גם תוחלת החיים ואיכות חיים ולכן להגנה על הסביבה יש ערך חשוב יותר. גישה זו נתקפה במספר היבטים. ראשית יש חברות עתיקות, עניות בהרבה לעומת חברות מודרניות, שהצליחו לקיים כלכלה בת קיימא (ראו [[התמוטטות]]) במשך אלפי שנים. בנוסף, זיהום הוא רק היבט אחד של [[השפעה סביבתית]] ובתחומים אחרים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[טביעת רגל מימית]], [[טביעת רגל אנרגטית]] ועוד לא רואים עקומה כמו שקוזנץ הציעה אלא עליה של הצריכה לנפש. שלישית אפילו בתחום הזיהום, חלק גדול מהזיהום של מדינות מערביות יוצא למדינות עניות על ידי הוצאה של מפעלים מזהמים למדינות אלה (עובדה שנתפסת על ידי מדד כגון טביעת רגל מימית או טביעת רגל אקולוגית, ולא נתפס על ידי פרמטרים שקוזנץ מדד של זיהום מקומי).  

===דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח===

===דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח===