שינויים

החומר האורגני מפורק על ידי חיידקים אירובים (אוהבי חמצן). הדבר גורם לדילדול ריכוז החמצן במים. כתוצאה מכך נוצרת עקה וחנק של היצורים החיים. בנוסף לכך מי הביוב יכולים להכיל גורמי מחלות.

החומר האורגני מפורק על ידי חיידקים אירובים (אוהבי חמצן). הדבר גורם לדילדול ריכוז החמצן במים. כתוצאה מכך נוצרת עקה וחנק של היצורים החיים. בנוסף לכך מי הביוב יכולים להכיל גורמי מחלות.

===מיקרו/אורגניזמים גורמי מחלות===

===מיקרואורגניזמים גורמי מחלות===

טפילים, פטריות נגיפים וחיידקים (פתוגנים) יכולים לגרום לתחלואה כרונית במחלות זיהומיות או להתפרצות מגפות. הידועות מבינן כוללות את ה[[כולרע]], [[דיזנטריה]], [[טיפוס]], ו[[קדחת]]. במדינות מתועשת בדרך כלל אלו אינן מהוות איום, אך פגיעתן חזקה במדינות עניות יותר.

טפילים, פטריות נגיפים וחיידקים (פתוגנים) יכולים לגרום לתחלואה כרונית במחלות זיהומיות או להתפרצות מגפות. הידועות מבינן כוללות את ה[[כולרע]], [[דיזנטריה]], [[טיפוס]], ו[[קדחת]]. במדינות מתועשת בדרך כלל אלו אינן מהוות איום, אך פגיעתן חזקה במדינות עניות יותר.

===מתכות כבדות===

===מתכות כבדות===

'''[[מתכות כבדות]]''' כולל [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כספית]] ועוד. מקורות הזיהום כוללים פעילות תעשייה וכרייה. בפעילות תעשייה אפשר לציין את תעשיית המצברים והבטריות (כספית וקדמיום), תעשיות צבעים (עופרת), ותעשיית ציפוי המתכות. בנוסף לפעילות התעשייתית מי כרייה חומציים מכילים מתכות כבדות. שריפה של [[דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], ועיבוד של [[מינרלים]] רבים מבטן האדמה פולטים מתכות כבדות כ[[זיהום אוויר]], המתכות שוקעות לאחר מכן כ[[זיהום קרקע]] ונשטפות במשך תקופה על ידי הגשם ומשקעים אחרים אל נחלים, ומשם לאגמים ימים ו/אוקיינוסים.

'''[[מתכות כבדות]]''' כולל [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כספית]] ועוד. מקורות הזיהום כוללים פעילות תעשייה וכרייה. בפעילות תעשייה אפשר לציין את תעשיית המצברים והבטריות (כספית וקדמיום), תעשיות צבעים (עופרת), ותעשיית ציפוי המתכות. בנוסף לפעילות התעשייתית מי כרייה חומציים מכילים מתכות כבדות. שריפה של [[דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], ועיבוד של [[מינרלים]] רבים מבטן האדמה פולטים מתכות כבדות כ[[זיהום אוויר]], המתכות שוקעות לאחר מכן כ[[זיהום קרקע]] ונשטפות במשך תקופה על ידי הגשם ומשקעים אחרים אל נחלים, ומשם לאגמים ימים ואוקיינוסים.

המתכות הכבדות הן רעילות מאוד וגם ריכוז קטן שלהן יכול לגרום לנזק משמעותי. בנוסף לכך חלקן, כמו [[קדמיום]] למשל הן גם מסרטנות. הן אינן מתפרקות לתרכובות אחרות, ואינן נכללות לרוב ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] כלשהם, ולכן הן יכולות להשאר במים או במשקעים במשך תקופות ארוכות. בנוסף, המתכות מצטברות ברקמות של יצורים חיים. הצטברות זו יכולה לעבור מיצור ליצור דרך הנקה, וקיים תהליך של [[הגדלה ביולוגית]] שבו אחוז הרעלים עולה ככל שעולים בשרשרת המזון ומשום כך השפעתם מזיקה במיוחד לטורפי על ולבני אדם הניזונים מתזונה מהחי. מסיבות אלה נחשבות המתכות הכבדות לאחד מסוגי המזהמים הגרועים והמסוכנים ביותר. בישראל קיימת בעיית זיהום במתכות כבדות בים שמרוכזת בעיקר באיזור מפרץ חיפה ועכו, וכן מול השפד"ן. מתכות אלה עלולות להגיע לדגים שנידוגו בים התיכון (ראו [[זיהום מזון בישראל]]).

המתכות הכבדות הן רעילות מאוד וגם ריכוז קטן שלהן יכול לגרום לנזק משמעותי. בנוסף לכך חלקן, כמו [[קדמיום]] למשל הן גם מסרטנות. הן אינן מתפרקות לתרכובות אחרות, ואינן נכללות לרוב ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] כלשהם, ולכן הן יכולות להשאר במים או במשקעים במשך תקופות ארוכות. בנוסף, המתכות מצטברות ברקמות של יצורים חיים. הצטברות זו יכולה לעבור מיצור ליצור דרך הנקה, וקיים תהליך של [[הגדלה ביולוגית]] שבו אחוז הרעלים עולה ככל שעולים בשרשרת המזון ומשום כך השפעתם מזיקה במיוחד לטורפי על ולבני אדם הניזונים מתזונה מהחי. מסיבות אלה נחשבות המתכות הכבדות לאחד מסוגי המזהמים הגרועים והמסוכנים ביותר. בישראל קיימת בעיית זיהום במתכות כבדות בים שמרוכזת בעיקר באיזור מפרץ חיפה ועכו, וכן מול השפד"ן. מתכות אלה עלולות להגיע לדגים שנידוגו בים התיכון (ראו [[זיהום מזון בישראל]]).