שינויים

דיימונד חבר גם ב"אגודה האמריקאית לפילוסופיה", "האקדמיה האמריקאית לאמנות ומדע" ו"האקדמיה הלאומית למדע".

דיימונד חבר גם ב"אגודה האמריקאית לפילוסופיה", "האקדמיה האמריקאית לאמנות ומדע" ו"האקדמיה הלאומית למדע".

==עבודתו==

==עבודתו==

בנוסף לפרסומים וספרים בתחומים של אקולוגיה ואורניתולוגיה (חקר העופות בזאולוגיה), דיימונד חיבר מספר ספרי מדע פופולרי, שמתאפיינים בשילוב של מקורות ממגוון תחומים מדעיים כמו גיאוגרפיה, אקולוגיה, ארכיאולוגיה, בלשנות ואנתרופולוגיה.  

בנוסף לפרסומים וספרים בתחומים של אקולוגיה ו/אורניתולוגיה (חקר העופות בזאולוגיה), דיימונד חיבר מספר ספרי מדע פופולרי, שמתאפיינים בשילוב של מקורות ממגוון תחומים מדעיים כמו גיאוגרפיה, אקולוגיה, ארכיאולוגיה, בלשנות ואנתרופולוגיה.  

ספרו '''השימפנזה השלישית: התפתחות ועתיד החיה האנושית''' (1991), בוחן את האבולוציה של בני האדם, ואת הרלבנטיות שלה לעולם המודרני. הספר משלב תובנות מאנתרופולוגיה, ביולוגיה התפחותית, גנטיקה, אקולוגיה ובלשנות. הספר זכה לביקורות מחמיאות, וזכה בפרס Rhône-Poulenc לספרי מדע לשנת 1992. בשנת 1997 דיימונד הוציא ספר המשך '''למה סקס הוא כיף?'''  שעקב אחר ההתפתחות של המיניות האנושית, שנשען גם הוא על מחקרים ופרסומים מממגוון תחומים.  

ספרו '''השימפנזה השלישית: התפתחות ועתיד החיה האנושית''' (1991), בוחן את האבולוציה של בני האדם, ואת הרלבנטיות שלה לעולם המודרני. הספר משלב תובנות מאנתרופולוגיה, ביולוגיה התפחותית, גנטיקה, אקולוגיה ובלשנות. הספר זכה לביקורות מחמיאות, וזכה בפרס Rhône-Poulenc לספרי מדע לשנת 1992. בשנת 1997 דיימונד הוציא ספר המשך '''למה סקס הוא כיף?'''  שעקב אחר ההתפתחות של המיניות האנושית, שנשען גם הוא על מחקרים ופרסומים מממגוון תחומים.  

ספרו השלישי והידוע ביותר הוא '''[[רובים חיידקים ופלדה|רובים, חיידקים ופלדה:גורלותיהן של חברות אדם]]''' שפורסם בשנת 1997. בספר מנסה להסביר מדוע זכתה התרבות האירו-אסייתית בהגמוניה עולמית. באמצעות ראיות מאקולוגיה, ארכיאולוגיה, גנטיקה, בלשנות ומספר גדול של מחקרים היסטוריים נקודתיים, טוען דיינמוד כי הפערים בעוצמה ובטכנולוגיה בין החברות האנושיות לא נובעים מהבדלים בין גזעים או בין תרבויות, אלא נובעים מתוך הבדלים סביבתיים שחוזקו על ידי מספר [[לולאת משוב|לולאות משוב]] חזקות.  

ספרו השלישי והידוע ביותר הוא '''[[רובים חיידקים ופלדה|רובים, חיידקים ופלדה:גורלותיהן של חברות אדם]]''' שפורסם בשנת 1997. בספר מנסה להסביר מדוע זכתה התרבות האירו-אסייתית בהגמוניה עולמית. באמצעות ראיות מאקולוגיה, ארכיאולוגיה, גנטיקה, בלשנות ומספר גדול של מחקרים היסטוריים נקודתיים, טוען דיינמוד כי הפערים בעוצמה ובטכנולוגיה בין החברות האנושיות לא נובעים מהבדלים בין גזעים או בין תרבויות, אלא נובעים מתוך הבדלים סביבתיים שחוזקו על ידי מספר [[לולאת משוב|לולאות משוב]] חזקות.  

כתוצאה מכך, הגיאוגרפיה והאקולוגיה של היבשת האירו-אסיתית העניקה לאוכלוסיה ביבשת זו יתרונות אינהרנטים יחסית לחברות ביבשות אחרות (אפריקה דרומית לסהרה, אמריקה, ואוסטרליה), שבאמצעותן הם שיעבדו כבשו או השמידו עמים אחרים. למרות שכמה דומגאות שמופיעות בספר, כמו גם הדטרמיניזם הסביבתי שלו היו נתונים לביקורת, הוא הפך לרב-מכר, וזכה במספר רב של פרסים, כולל פרס פוליצר, פרס Aventis לספרי מדע ופרס Phi Beta Kappa לספרי מדע לשנת 1997. החברה הגיאוגרפית הלאומית הפיקה סדרה תעודית המבוססת על הספר בשנת 2005.  

כתוצאה מכך, הגיאוגרפיה והאקולוגיה של היבשת האירו-אסיתית העניקה לאוכלוסיה ביבשת זו יתרונות אינהרנטים יחסית לחברות ביבשות אחרות (אפריקה דרומית לסהרה, אמריקה, ו/אוסטרליה), שבאמצעותן הם שיעבדו כבשו או השמידו עמים אחרים. למרות שכמה דומגאות שמופיעות בספר, כמו גם הדטרמיניזם הסביבתי שלו היו נתונים לביקורת, הוא הפך לרב-מכר, וזכה במספר רב של פרסים, כולל פרס פוליצר, פרס Aventis לספרי מדע ופרס Phi Beta Kappa לספרי מדע לשנת 1997. החברה הגיאוגרפית הלאומית הפיקה סדרה תעודית המבוססת על הספר בשנת 2005.  

ספרו הבא של דיימונד, '''[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות: כיצד חברות בחרו ליפול או להצליח]]''' (2005), בחן שורה של ציווליזציות מהעבר בנסיון לזהות מדוע הן קרסו או הצליחו, ולנסות להבין מה חברות בנות זמננו יכולות ללמוד מדוגמאות היסטוריות אלה. כמו ב"חיידקים רובים ופלדה" דיימונד יוצא נגד ההסברים ההיסטוריים המסורתיים לכשלונן של חברות היסטוריות, ותחת זאת מתמקד בגורמים אקולוגיים. בין החברות הנסקרות בספר - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד, המאיה, האנסאזי, הילידים באיי הפסחא, יפן, האיטי, הרפובליקה הדומיניקנית, ומונטנה המודרנית.  

ספרו הבא של דיימונד, '''[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות: כיצד חברות בחרו ליפול או להצליח]]''' (2005), בחן שורה של ציווליזציות מהעבר בנסיון לזהות מדוע הן קרסו או הצליחו, ולנסות להבין מה חברות בנות זמננו יכולות ללמוד מדוגמאות היסטוריות אלה. כמו ב"חיידקים רובים ופלדה" דיימונד יוצא נגד ההסברים ההיסטוריים המסורתיים לכשלונן של חברות היסטוריות, ותחת זאת מתמקד בגורמים אקולוגיים. בין החברות הנסקרות בספר - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד, המאיה, האנסאזי, הילידים באיי הפסחא, יפן, האיטי, הרפובליקה הדומיניקנית, ומונטנה המודרנית.