שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 15 בתים ,  12:24, 14 בספטמבר 2015
הגהה
שורה 1: שורה 1: −
'''זיהום מים''' (Water pollution) הוא [[זיהום סביבתי|זיהום]] של גופי [[מים]] (כגון כמו אגמים, נהרות, אוקיינוסים ו[[מי תהום]]). זיהום מים משפיע על צמחים ובעלי חיים וכמעט בכל המקרים ההשפעה היא נזק לפרטים או לכלל אוכלוסיית המין או ל[[יכולת הנשיאה]] ול[[חוסן]] של ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]]. עבור [[בני אדם]], הנזק יכול להתבטא בנזקים בריאותיים שונים, בפגיעה כלכלית (לדוגמה בעקבות זיהום מקורות דיג) וכן בפגיעה באיכות המים המשמשים לרחצה או לפעילות נופש.  
+
'''זיהום מים''' (Water pollution) הוא [[זיהום סביבתי|זיהום]] של גופי [[מים]] (כמו אגמים, נהרות, אוקיינוסים ו[[מי תהום]]). זיהום מים משפיע על צמחים ובעלי חיים וכמעט בכל המקרים ההשפעה היא נזק לפרטים או לכלל אוכלוסיית המין או ל[[יכולת הנשיאה]] ול[[חוסן]] של ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]]. עבור [[בני אדם]], הנזק יכול להתבטא בנזקים בריאותיים שונים, בפגיעה כלכלית (לדוגמה בעקבות זיהום מקורות דיג) וכן בפגיעה באיכות המים המשמשים לרחצה או לפעילות נופש.  
 
[[תמונה:Water pollution.jpg|left|thumb|200px|זיהום מים תעשייתי]]
 
[[תמונה:Water pollution.jpg|left|thumb|200px|זיהום מים תעשייתי]]
    
==מקורות של זיהום מים ==
 
==מקורות של זיהום מים ==
זיהום מים מתרחש כאשר חומרים מזהמים משוחררים לתוך גופי מים בצורה ישירה או עקיפה ללא טיפול מתאים לנטרול או טיהור המזהמים.  
+
זיהום מים מתרחש כאשר חומרים מזהמים משוחררים לתוך גופי מים בצורה ישירה או עקיפה ללא טיפול מתאים לנטרול או טיהור המזהמים.
   −
גורמים טבעיים כמו הרי געש, פריחת אצות, סערות ורעידות אדמה יכולים לשנות בצורה דרמטית את איכות המים ואת מצב [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] המימיות, אך בדרך כלל משתמשים במונח "מים מזוהמים" רק כאשר ההפרעה היא ממקור אנושי, וכאשר הדבר הופך את המים לבלתי שמישים עבור בני האדם (לדוגמה מי-שתייה) או שהם עוברים שינוי משמעותי ביכולת שלהם לשמש כבית גידול לקהילות הביוטיות של יצורים חיים.  
+
גורמים טבעיים כמו הרי געש, פריחת אצות, סערות ורעידות אדמה יכולים לשנות בצורה דרמטית את איכות המים ואת מצב [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] המימיות, אך בדרך כלל משתמשים במונח "מים מזוהמים" רק כאשר ההפרעה היא ממקור אנושי, וכאשר הדבר הופך את המים לבלתי שמישים עבור בני האדם (לדוגמה מי-שתייה) או שהם עוברים שינוי משמעותי ביכולת שלהם לשמש כבית גידול לקהילות הביוטיות של יצורים חיים.
   −
ניתן לקבץ את סוגי הזיהום למזהמים שנובעים מ'''מקור נקודתי''' ו'''מזיהום היקפי'''. זיהום נקודתי נובע ממקור מסויים כמו מי שפכים מצינור ביוב של מכון טיהור שפכים, או עיר, מיכל דולף או [[זיהום תעשייתי|שפכים של מפעל מסויים]]. זיהום היקפי לא נובע ממקור יחיד אלא מהצטברות זיהומים קטנים יחסית המפוזרים על פני שטח גדול. דוגמאות לזיהום זה כוללות שפכים המכילים שאריות של [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]] משדות חקלאיים ([[זיהום חקלאי)]], או [[מתכות כבדות]] ו[[הידרו קרבונטים]] מאיזורים עירוניים המשתמשים ב[[מכונית|רכבים]].  
+
ניתן לקבץ את סוגי הזיהום למזהמים שנובעים מ'''מקור נקודתי''' ו'''מזיהום היקפי'''. זיהום נקודתי נובע ממקור מסויים כמו מי שפכים מצינור ביוב של מכון טיהור שפכים, או עיר, מיכל דולף או [[זיהום תעשייתי|שפכים של מפעל מסויים]]. זיהום היקפי לא נובע ממקור יחיד אלא מהצטברות זיהומים קטנים יחסית המפוזרים על פני שטח גדול. דוגמאות לזיהום זה כוללות שפכים המכילים שאריות של [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]] משדות חקלאיים ([[זיהום חקלאי)]], או [[מתכות כבדות]] ו[[הידרו קרבונטים]] מאיזורים עירוניים המשתמשים ב[[מכונית|רכבים]].
   −
המאמץ העיקרי מצד רשויות בעשורים האחרונים, התמקד קודם כל במקורות הזיהומים הנקודתיים. במקומות בהם זיהומים אלה קטנו בצורה משמעותית, קיים מאמץ גם בתחום המקורות המפוזרים, במיוחד באיזורי [[פרבור|פרברים]] או [[זיהום חקלאי]].  
+
המאמץ העיקרי מצד רשויות בעשורים האחרונים, התמקד קודם כל במקורות הזיהומים הנקודתיים. במקומות בהם זיהומים אלה קטנו בצורה משמעותית, קיים מאמץ גם בתחום המקורות המפוזרים, במיוחד באיזורי [[פרבור|פרברים]] או [[זיהום חקלאי]].
    
סוגים נוספים של זיהום מים הם:
 
סוגים נוספים של זיהום מים הם:
* [[המלחת בארות]] עקב שאיבת יתר של בארות ליד מקורות מלוחים כמו ים
+
* [[המלחת בארות]] עקב שאיבת יתר של בארות ליד מקורות מלוחים כמו ים.
* [[זיהום תרמי]] - מי שנשאבים מהים כדי לקרר תחנות כוח מוחזרים לים כשהם חמים בכ-10 מעלות מהמים האחרים ודבר זה משנה את תנאי הסביבה ו
+
* [[זיהום תרמי]] - מים שנשאבים מהים כדי לקרר תחנות כוח מוחזרים לים כשהם חמים בכ-10 מעלות צלזיוס מהמים האחרים. מים אלו משנים את תנאי הסביבה.
 
* [[החמצת אוקיינוסים]] עקב פליטת [[פחמן דו חמצני]] ממקור אנושי ושינוי מאזן [[מחזור הפחמן]].
 
* [[החמצת אוקיינוסים]] עקב פליטת [[פחמן דו חמצני]] ממקור אנושי ושינוי מאזן [[מחזור הפחמן]].
    
===סוגי זיהום לפי סקטורים כלכליים===
 
===סוגי זיהום לפי סקטורים כלכליים===
[[קובץ:Muddy_USGS.jpg|ממוזער|400px|מי נחל מלאים ב[[סחף קרקע]] בארצות הברית. מבחינת רעילות הזיהום התעשייתי הוא המשמעותי ביותר, אבל מבחינות אחרות זיהום חקלאי והיבטי קרקע כמו [[סחף קרקע]] על מערכות ימיות עלול להיות משמעותי לא פחות בגלל היקפו הגדול. ]]
+
[[קובץ:Muddy_USGS.jpg|ממוזער|400px|מי נחל מלא ב[[סחף קרקע]] בארצות הברית. מבחינת רעילות, הזיהום התעשייתי הוא המשמעותי ביותר, אבל מבחינות אחרות זיהום חקלאי והיבטי קרקע כמו [[סחף קרקע]] על מערכות ימיות עלול להיות משמעותי לא פחות בגלל היקפו הגדול.]]
    
אפשר לחלק את זיהום המים לפי מקורות זיהום שונים:
 
אפשר לחלק את זיהום המים לפי מקורות זיהום שונים:
* [[זיהום תעשייתי]] כללי - זיהום הכולל [[מתכות כבדות]], [[חומרים אורגניים נדיפים]], שמנים.  
+
* [[זיהום תעשייתי]] כללי - זיהום הכולל [[מתכות כבדות]], [[חומרים אורגניים נדיפים]], שמנים.
* זיהום מתעשיות הדלק - כולל [[דלקים]] ו[[חומרים אורגניים נדיפים]]
+
* זיהום מתעשיות הדלק - כולל [[דלקים]] ו[[חומרים אורגניים נדיפים]].
* [[זיהום רדיואקטיבי]] - מ[[כורים גרעיניים]], [[נשק רדיואקטיבי]], וטיפולים רדיואקטיביים.  
+
* [[זיהום רדיואקטיבי]] - מ[[כורים גרעיניים]], [[נשק רדיואקטיבי]], וטיפולים רדיואקטיביים.
* זיהום מתחנות כוח מ[[דלק מחצבי]] - [[זיהום]] תרמי וזיהום על ידי חומצות הנוצרות מ[[גשם חומצי]].  
+
* זיהום מתחנות כוח מ[[דלק מחצבי]] - [[זיהום]] תרמי וזיהום על ידי חומצות הנוצרות מ[[גשם חומצי]].
* זיהום מתעשיות ה[[נייר]] , הבד והבדים - הצבעים לדפוס ולבדים מכילים [[עופרת]], ו[[הלבנת נייר|הלבנת הנייר]] נעשית לעיתים קרובות בכלור.
+
* זיהום מתעשיות ה[[נייר]], הבד והבדים - הצבעים לדפוס ולבדים מכילים [[עופרת]], ו[[הלבנת נייר|הלבנת הנייר]] נעשית לעיתים קרובות בכלור.
* [[זיהום חקלאי]] - כולל [[דשנים]], [[חומרי הדברה]], צואה, [[עמידות לאנטיביוטיקה|אנטיביוטיקה]] ועוד חומרים מ[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|תעשיית המזון מהחי]]. הזיהום החקלאי כתוצאה משימוש נרחב ב [[דשן כימי]] הוא נרחב וגדול כל כך שהוא עלול לפגוע בתפקוד של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]].  
+
* [[זיהום חקלאי]] - כולל [[דשנים]], [[חומרי הדברה]], צואה, [[עמידות לאנטיביוטיקה|אנטיביוטיקה]] ועוד חומרים מ[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|תעשיית המזון מהחי]]. הזיהום החקלאי כתוצאה משימוש ב[[דשן כימי]] הוא נרחב וגדול כל כך שהוא עלול לפגוע בתפקוד של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]].
* זיהום מ[[תעשיות הכרייה]]. - כולל חומצות ורעלים. זיהום מ[[מחצבות]].  
+
* זיהום מ[[תעשיות הכרייה]] - כולל חומצות ורעלים, זיהום מ[[מחצבות]].
* זיהום מתעשיות היערנות ו[[כריתת יערות]] - כולל [[סחף קרקע]], [[חומציות קרקע]].  
+
* זיהום מתעשיות היערנות ו[[כריתת יערות]] - כולל [[סחף קרקע]], [[חומציות קרקע]].
* [[זיהום עירוני]] - שפכים עירוניים ב[[מי ביוב]] הכוללים גורמי מחלות, [[דטרגנטים]], מלח מכביסה ומבריכות, ושאריות מזון.  
+
* [[זיהום עירוני]] - שפכים עירוניים ב[[מי ביוב]] הכוללים גורמי מחלות, [[דטרגנטים]], מלח מכביסה ומבריכות, ושאריות מזון.
 
* זיהום מתשטיפי כבישים - אלה עלולים לכלול [[מתכות כבדות]], [[פחמימנים]] (PAHs) ושמנים מינרליים, [[חומרים אורגנים נדיפים]] (VOCs), [[חומרי הדברה]], מוצקים מרחפים וחומר אורגני כללי.
 
* זיהום מתשטיפי כבישים - אלה עלולים לכלול [[מתכות כבדות]], [[פחמימנים]] (PAHs) ושמנים מינרליים, [[חומרים אורגנים נדיפים]] (VOCs), [[חומרי הדברה]], מוצקים מרחפים וחומר אורגני כללי.
* [[זיהום מחומרי בניין]].  
+
* [[זיהום מחומרי בניין]].
 
* זיהום ממזבלות.
 
* זיהום ממזבלות.
 
* [[זיהום מבתי חולים]] - כולל שאריות תרופות, זיהום רדיואקטיבי, [[עמידות לאנטיביוטיקה|שאריות אנטיביוטיקה]], וגורמי מחלות.
 
* [[זיהום מבתי חולים]] - כולל שאריות תרופות, זיהום רדיואקטיבי, [[עמידות לאנטיביוטיקה|שאריות אנטיביוטיקה]], וגורמי מחלות.
    
==מקרים מפורסמים של זיהום מים אקוטי==
 
==מקרים מפורסמים של זיהום מים אקוטי==
היו מספר מקרים היסטוריים שבהם זיהום מים חמור גרם למוות נרחב של בני אדם.  
+
התרחשו מספר מקרים היסטוריים שבהם זיהום מים חמור גרם למוות נרחב של בני אדם.
   −
הזיהום של נהר התמזה בלונדון בשפכי ביוב ובשפכים תעשייתיים הוא אחד המקרים המפורסמים של זיהום נהרות. מעריכים כי בין 1830 ל -1860 מתו עשרות אלפי אנשים מ[[כולרה]] כתוצאה מזיהום התמזה בביוב מחד, ושימוש במים לשם רחצה ושתייה מאידך. בשנת 1878 טבעה בנהר הספינה SS Princess Alic, ומעל 650 מנוסעיה מתו. חלק ניכר מהם מת כנראה כתוצאה מחשיפה לזיהום בנהר. [http://resources.woodlands-junior.kent.sch.uk/riverthames/pollution.htm]
+
הזיהום של נהר התמזה בלונדון בשפכי ביוב ובשפכים תעשייתיים הוא אחד המקרים המפורסמים של זיהום נהרות. מעריכים כי בין 1830 ל-1860 מתו עשרות אלפי אנשים מ[[כולרה]] כתוצאה מזיהום התמזה בביוב מחד, ושימוש במים לשם רחצה ושתייה מאידך. בשנת 1878 טבעה בנהר הספינה SS Princess Alic, ומעל 650 מנוסעיה מתו. חלק ניכר מהם מת כנראה כתוצאה מחשיפה לזיהום בנהר. [http://resources.woodlands-junior.kent.sch.uk/riverthames/pollution.htm]
   −
אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה, לזיהום מים ולזיהום ב[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית הצטברה בגופם של רכיכות ודגים במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ 10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.  
+
אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה, לזיהום מים ולזיהום ב[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית הצטברה בגופם של רכיכות ודגים במפרץ ומשם הגיעה לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ 10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.  
   −
במשך 40 שנה תאגיד [[מונסנטו]] היה [[מונופול|היצרן הבלעדי]] של משפחת החומרים הרעילה ו[[חומר מסרטן|המסרטנת]] מסוג [[PCB]] בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך הייצור והשיווק הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. במשך שנים רבות שפכה מנוסנטו מיליוני ליטרים של [[PCB]] לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בארצות הברית ויצרה זיהום מים חמור. מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A46648-2001Dec31 Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref>  מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובות PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח ורמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html].  חברת סלושה, חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלוית המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר לכמה אלפים מתושבי העיירה.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>
+
במשך 40 שנה תאגיד [[מונסנטו]] היה [[מונופול|היצרן הבלעדי]] של משפחת החומרים הרעילה ו[[חומר מסרטן|המסרטנת]] מסוג [[PCB]] בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך הייצור והשיווק הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. במשך שנים רבות שפכה מונסנטו מיליוני ליטרים של [[PCB]] לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בארצות הברית ויצרה זיהום מים חמור. מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A46648-2001Dec31 Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref>  מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובות ה PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח ורמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html].  חברת סלושה, חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלויות המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר לכמה אלפים מתושבי העיירה.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדירה התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורייתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>
    
==סוגים של זיהומי מים==
 
==סוגים של זיהומי מים==
שורה 47: שורה 47:     
===שפכים וחומר אורגני===
 
===שפכים וחומר אורגני===
[[מי ביוב]] המכילים צואה ושאריות מזון ממשקים ביתיים, וכן מחקלאות בעלי חיים, ושפכים ממפעלים העוסקים בייצור מזון.  
+
[[מי ביוב]] המכילים צואה ושאריות מזון ממשקים ביתיים, וכן מחקלאות בעלי חיים, ושפכים ממפעלים העוסקים בייצור מזון.
   −
החומר האורגני מפורק על ידי חיידקים אירובים (אוהבי חמצן). הדבר גורם לדילדול ריכוז החמצן במים. כתוצאה מכך נוצרת עקה וחנק של היצורים החיים. בנוסף לכך מי הביוב יכולים להכיל גורמי מחלות.  
+
החומר האורגני מפורק על ידי חיידקים אירובים (אוהבי חמצן). הדבר גורם לדילדול ריכוז החמצן במים. כתוצאה מכך נוצרת עקה וחנק של היצורים החיים. בנוסף לכך מי הביוב יכולים להכיל גורמי מחלות.
    
===מיקרואורגניזמים גורמי מחלות===
 
===מיקרואורגניזמים גורמי מחלות===
טפילים, פטריות נגיפים וחיידקים (פתוגנים) יכולים לגרום לתחלואה כרונית במחלות זיהומיות או להתפרצות מגפות. הידועות מבינן כוללות את ה[[כולרע]], [[דיזנטריה]], [[טיפוס]], ו[[קדחת]]. במדינות מתועשת בדרך כלל אלו אינן מהוות איום, אך פגיעתן חזקה במדינות עולם עניות יותר.  
+
טפילים, פטריות נגיפים וחיידקים (פתוגנים) יכולים לגרום לתחלואה כרונית במחלות זיהומיות או להתפרצות מגפות. הידועות מבינן כוללות את ה[[כולרע]], [[דיזנטריה]], [[טיפוס]], ו[[קדחת]]. במדינות מתועשת בדרך כלל אלו אינן מהוות איום, אך פגיעתן חזקה במדינות עניות יותר.
   −
גורמי המחלות נמצאים במחזור ביולוגי של הדבקה, דגירה, הפצה והדבקה של נשא נוסף. שלב ההפצה הוא דרך הפרשות שעוברות למי ביוב לא מטוהרים שמקורם במשקים ביתיים, וב[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|חקלאות בעלי חיים]]. בחלק מהמקומות, בעיקר במדינות עניות מי הביוב מתערבבים עם מי השתיה וכך הפתוגנים ממשיכים להדביק עוד אנשים. זהו אחר הגורמים המרכזיים לתמותת ילדים במדינות העניות. דרך הפצה נוספת היא דרך השקיה של ירקות במים מזוהמים בטפילים.  
+
גורמי המחלות נמצאים במחזור ביולוגי של הדבקה, דגירה, הפצה והדבקה של נשא נוסף. שלב ההפצה הוא דרך הפרשות שעוברות למי ביוב לא מטוהרים שמקורם במשקים ביתיים, וב[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|חקלאות בעלי חיים]]. בחלק מהמקומות, בעיקר במדינות עניות, מי הביוב מתערבבים עם מי השתייה וכך הפתוגנים ממשיכים להדביק עוד אנשים. זהו אחר הגורמים המרכזיים לתמותת ילדים במדינות העניות. דרך הפצה נוספת היא דרך השקיה של ירקות במים מזוהמים בטפילים.
   −
מספר רב של גופות של בני אדם ובעלי חיים בעקבות מחלה, סופה, שטפון רעידות אדמה או מלחמה, מזהמים את המים וגורמים פעמים רבות להתפרצות מגפה שיכולה להיות קטלנית לא פחות מהאסון הראשוני.  
+
מספר רב של גופות של בני אדם ובעלי חיים בעקבות מחלה, סופה, שטפון, רעידות אדמה או מלחמה, מזהמים את המים וגורמים פעמים רבות להתפרצות מגפה שיכולה להיות קטלנית לא פחות מהאסון הראשוני.
   −
הדבקה במיקרו-אורגיזמים יכולה להיות בלתי מורגשת. 10-60% מבני האדם נגועים בטפיל טוקסופלזמה גונדי (T. gondii) שגורם למחלת הטוקסופלסמוסיס שיכולה לפגוע בנשים בהריון. בנוסף חושדים כיום כי לטפיל יש השפעה על המוח. ידוע כי הטפיל עלול לגרום לחולדות לשינויים מוחיים שמובילים להתנהגות שמגדילה את הסיכוי שלהן להטרף כמו הגברת יותר תזוזה ומשיכה לריח שתן של חתולים. בבני אדם יש חשד כי הטפיל עלול לגרור ארכת זמן התגובה ולהגביר את הסיכון ל[[תאונות דרכים]], למחלות כמו סכיזופרניה, לנטיה לקחת סיכון-יתר ולהתאבדויות. הטפיל מועבר דרך [[זיהום במזון]] על ידי אכילת בשר לא מבושל, ודרך הפרשות חתולים אך עיקר ההדבקה בבני אדם היא דרך מים לא מטוהרים (בעיקר במדינות עניות) ודרך ירקות שלא נוקו. <ref>קתלין מקאוליף, [http://www.haaretz.co.il/1.1692677 איך החתול שלכם עלול לשגע לכם את המוח] אטלנטיק 27.04.2012</ref> [http://www.biomedcentral.com/1471-2334/9/72]
+
הדבקה במיקרו-אורגיזמים יכולה להיות בלתי מורגשת. 10-60% מבני האדם נגועים בטפיל טוקסופלזמה גונדי (T. gondii) שגורם למחלת הטוקסופלסמוסיס שיכולה לפגוע בנשים בהריון. בנוסף חושדים כיום כי לטפיל יש השפעה על המוח. ידוע כי הטפיל עלול לגרום לחולדות לשינויים מוחיים שמובילים להתנהגות שמגדילה את הסיכוי שלהן להטרף כמו הגברת תזוזה ומשיכה לריח שתן של חתולים. בבני אדם יש חשד כי הטפיל עלול לגרור הארכת זמן התגובה ולהגביר את הסיכון ל[[תאונות דרכים]], למחלות כמו סכיזופרניה, לנטיה לקחת סיכון-יתר ולהתאבדויות. הטפיל מועבר דרך [[זיהום במזון]] על ידי אכילת בשר לא מבושל, ודרך הפרשות חתולים אך עיקר ההדבקה בבני אדם היא דרך מים לא מטוהרים (בעיקר במדינות עניות) ודרך ירקות שלא נוקו. <ref>קתלין מקאוליף, [http://www.haaretz.co.il/1.1692677 איך החתול שלכם עלול לשגע לכם את המוח] אטלנטיק 27.04.2012</ref> [http://www.biomedcentral.com/1471-2334/9/72]
    
===מזהמים אורגניים מתעשייה===
 
===מזהמים אורגניים מתעשייה===
 
קיימים מספר מזהמים אורגניים שמקורם בתעשייה:
 
קיימים מספר מזהמים אורגניים שמקורם בתעשייה:
* '''VOC - [[תרכובות אורגניות נדיפות]]''' כמו ממיסים תעשייתיים, שמשתחררים לסביבה משימוש או אחסון לקוי.  
+
* '''VOC - [[תרכובות אורגניות נדיפות]]''' כמו ממיסים תעשייתיים, שמשתחררים לסביבה משימוש או אחסון לקוי.
* '''[[מזהמים אורגניים עמידים]]''' - חומרים הגורמים לנזק גם בכמות קטנה, מצטברים בגוף ומזיקים גם למי שאוכל חיה שנחשפה לזיהום זה.  
+
* '''[[מזהמים אורגניים עמידים]]''' - חומרים הגורמים לנזק גם בכמות קטנה, מצטברים בגוף ומזיקים גם למי שאוכל חיה שנחשפה לזיהום זה.
* '''DNAPLs''' חומרים כמו ממיסים כלורידיים שיכולים לשקוע בתחית של מאגרי מים היות והם לא מתעררבים היטב במים והם כבדים יותר.  
+
* '''DNAPLs''' חומרים כמו ממיסים כלורידיים שיכולים לשקוע בתחית של מאגרי מים היות והם לא מתעררבים היטב במים והם כבדים יותר.
* תוצרי דלק והידרו קרבונטים (Petroleum Hydrocarbons) כולל דלקים (דלק, דיזל, דלק מטוסים, ואדי דלק) ולובריקנטים משדות לשאיבת [[נפט]],[[בתי זיקוק]], קווי הולכת נפט, תחנות דלק קמועניות, מיכלי אחסון, ופעילות הולכת דלק (מיכליות לדוגמה). הערה - חומרים אורגניים נדיפים כוללים הידרו קרבונטים.  
+
* תוצרי דלק והידרו קרבונטים (Petroleum Hydrocarbons) כולל דלקים (דלק, דיזל, דלק מטוסים, ואדי דלק) ולובריקנטים משדות לשאיבת [[נפט]], [[בתי זיקוק]], קווי הולכת נפט, תחנות דלק קמועניות, מיכלי אחסון, ופעילות הולכת דלק (מיכליות לדוגמה). הערה - חומרים אורגניים נדיפים כוללים הידרו קרבונטים.
* תרכובות שונות מתעשיית הפלסטיקה
+
* תרכובות שונות מתעשיית הפלסטיקה.
* [[דטנרגנטים]].  
+
* [[דטנרגנטים]].
* שמנים תעשייתים.  
+
* שמנים תעשייתים.
 
* תרכובות כימיות שונות שנמצאות במוצרי קוסמטיקה והיגיינה.
 
* תרכובות כימיות שונות שנמצאות במוצרי קוסמטיקה והיגיינה.
    
===חומרי הדברה===
 
===חומרי הדברה===
'''[[חומרי הדברה]]''' נגד חרקים ונגד עשבים המשמשים ב[[חקלאות תעשייתית]]. מגוון גדול של רעלים בעלי השפעות נרחבות כולל סרטן.  
+
'''[[חומרי הדברה]]''' נגד חרקים ונגד עשבים המשמשים ב[[חקלאות תעשייתית]]. מגוון גדול של רעלים בעלי השפעות נרחבות כולל סרטן.
   −
===עודף נוטריינטים ===
+
===עודף נוטריינטים===
עודף נוטריינטים (חומרי מזון לאצות וצמחים) - ניטראט ו[[זרחן]] יוצרים בעיות סביבתיות במערכות אקולוגיות מימיות.  
+
עודף נוטריינטים (חומרי מזון לאצות וצמחים) - ניטראט ו[[זרחן]] יוצרים בעיות סביבתיות במערכות אקולוגיות מימיות.
   −
מזהמים אורגניים אלה מקורה בעיקר מ[[חקלאות תעשייתית]], יערנות וכריתת עצים, ומתעשיית המזון. הדבר כולל '''[[דשן כימי]]''' משדות כולל [[ניטראט]] ו[[פוספאט]]. וכן שאריות של עצים ועשבים בעקבות פעילות כריתת עצים.
+
מזהמים אורגניים אלה מקורם בעיקר מ[[חקלאות תעשייתית]], יערנות וכריתת עצים, ומתעשיית המזון. הדבר כולל '''[[דשן כימי]]''' משדות כולל [[ניטראט]] ו[[פוספאט]]. וכן שאריות של עצים ועשבים בעקבות פעילות כריתת עצים.
   −
ההשפעה של עודף נוטריינטים היא '''אאטרופיקציה''' - המרצה של צמיחת אצות שבסופו של דבר מתות ומפורקות על ידי חיידים מפרקים אירוביים, המדלדלים את המים מחמצן וכך גורמים לנזק לחיים במים.
+
ההשפעה של עודף נוטריינטים היא '''אאטרופיקציה''' - המרצה של צמיחת אצות שבסופו של דבר מתות ומפורקות על ידי חיידקים מפרקים אירוביים, המדלדלים את המים מחמצן וכך גורמים לנזק לחיים במים.
   −
מלבד זאת, רמות גבוהות של ניטראט במים גורמים לתחלואה לאדם ולחי.
+
מלבד זאת, רמות גבוהות של ניטראט במים גורמות לתחלואה לאדם ולחי.
    
===מלחים מומסים===
 
===מלחים מומסים===
מלחים ממקורות ביתיים, תעשיתיים וחקלאים: אבקות כביסה, בריכות שחייה המשתמשות בכלור, השקיית יתר של קרקעות אלקיניות.  
+
מלחים ממקורות ביתיים, תעשיתיים וחקלאים: אבקות כביסה, בריכות שחייה המשתמשות בכלור, השקיית יתר של קרקעות אלקיניות.
   −
כמו כן קיימת המלחת בארות כתוצאה משאיבת יתר של מי תהום באיזורים ימיים, והורדת מפלסי מי התהום, דבר שמאפשר למי ים מלוחים (הפן הביני) להכנס לבארות.  
+
כמו כן קיימת המלחת בארות כתוצאה משאיבת יתר של מי תהום באיזורים ימיים, והורדת מפלסי מי התהום, דבר שמאפשר למי ים מלוחים (הפן הביני) להכנס לבארות.
 
 
 
תוצאה אחת של מלחים מומסים אלה היא המלחת בארות ומאגרי מי תהום מתוקים, בעיקר בעקבות שאיבת יתר. תוצאה נוספת היא [[המלחת קרקעות]] - הצטברות מלח ב[[קרקע]] והורדת הפוריות שלה ב[[חקלאות]] או ביכולת נשיאה של מערכות אקולוגיות.
 
תוצאה אחת של מלחים מומסים אלה היא המלחת בארות ומאגרי מי תהום מתוקים, בעיקר בעקבות שאיבת יתר. תוצאה נוספת היא [[המלחת קרקעות]] - הצטברות מלח ב[[קרקע]] והורדת הפוריות שלה ב[[חקלאות]] או ביכולת נשיאה של מערכות אקולוגיות.
    
===מתכות כבדות===
 
===מתכות כבדות===
'''[[מתכות כבדות]]''' כולל [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כספית]] ועוד. מקורות הזיהום כוללים פעילות תעשייה וכרייה. בפעילות תעשייה אפשר לציין את תעשיית המצברים והבטריות (כספית וקדמיום), תעשיות צבעים (עופרת), ותעשיית ציפוי המתכות. בנוסף לפעילות התעשייתית מי כרייה חומציים מכילים מתכות כבדות. שריפה של [[דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], ועיבוד של [[מינרלים]] רבים מבטן האדמה פולטים מתכות כבדות כ[[זיהום אוויר]], המתכות שוקעות לאחר מכן כ[[זיהום קרקע]] ונשטפות במשך תקופה על ידי הגשם ומשקעים אחרים אל נחלים, ומשם לאגמים ימים ואוקיינוסים.  
+
'''[[מתכות כבדות]]''' כולל [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כספית]] ועוד. מקורות הזיהום כוללים פעילות תעשייה וכרייה. בפעילות תעשייה אפשר לציין את תעשיית המצברים והבטריות (כספית וקדמיום), תעשיות צבעים (עופרת), ותעשיית ציפוי המתכות. בנוסף לפעילות התעשייתית מי כרייה חומציים מכילים מתכות כבדות. שריפה של [[דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], ועיבוד של [[מינרלים]] רבים מבטן האדמה פולטים מתכות כבדות כ[[זיהום אוויר]], המתכות שוקעות לאחר מכן כ[[זיהום קרקע]] ונשטפות במשך תקופה על ידי הגשם ומשקעים אחרים אל נחלים, ומשם לאגמים ימים ואוקיינוסים.
   −
המתכות הכבדות הן רעילות מאוד וגם ריכוז קטן שלהם יכול לגרום לנזק משמעותי. בנוסף לכך חלקן, כמו [[קדמיום]] למשל הם גם מסרטנות. הן אינן מתפרקות לתרכובות אחרות, ואינן נכללות לרוב ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולגיים]] כלשהם, ולכן הם יכולים להשאר במים או במשקעים במשך תקופות ארוכות. בנוסף המתכות מצטברות ברקמות של יצורים חיים. הצטברות זו יכולה לעבור מיצור ליצור דרך הנקה, וקיים תהליך של [[הגדלה ביולוגית]] שבו אחוז הרעלים עולה ככל שעולים בשרשרת המזון ומשום כך השפעתם מזיקה במיוחד לטורפי על ולבני אדם הניזונים מתזונה מהחי. מסיבות אלה נחשבות המתכות הכבדות לאחד מסוגי המזהמים הגרועים והמסוכנים ביותר. בישראל קיימת בעיית זיהום במתכות כבדות בים שמרוכזת בעיקר באיזור מפרץ חיפה ועכו, וכן מול השופד"ן. מתכות אלה עלולות להגיע לדגים שנידוגו בים התיכון (ראו [[זיהום מזון בישראל]]).
+
המתכות הכבדות הן רעילות מאוד וגם ריכוז קטן שלהן יכול לגרום לנזק משמעותי. בנוסף לכך חלקן, כמו [[קדמיום]] למשל הן גם מסרטנות. הן אינן מתפרקות לתרכובות אחרות, ואינן נכללות לרוב ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולגיים]] כלשהם, ולכן הן יכולות להשאר במים או במשקעים במשך תקופות ארוכות. בנוסף, המתכות מצטברות ברקמות של יצורים חיים. הצטברות זו יכולה לעבור מיצור ליצור דרך הנקה, וקיים תהליך של [[הגדלה ביולוגית]] שבו אחוז הרעלים עולה ככל שעולים בשרשרת המזון ומשום כך השפעתם מזיקה במיוחד לטורפי על ולבני אדם הניזונים מתזונה מהחי. מסיבות אלה נחשבות המתכות הכבדות לאחד מסוגי המזהמים הגרועים והמסוכנים ביותר. בישראל קיימת בעיית זיהום במתכות כבדות בים שמרוכזת בעיקר באיזור מפרץ חיפה ועכו, וכן מול השפד"ן. מתכות אלה עלולות להגיע לדגים שנידוגו בים התיכון (ראו [[זיהום מזון בישראל]]).
    
===זיהום רדיואקטיבי===
 
===זיהום רדיואקטיבי===
שורה 100: שורה 100:  
===מזהמים א-אורגניים נוספים===
 
===מזהמים א-אורגניים נוספים===
 
בנוסף למתכות כבדות, קיימים מספר סוגי זיהום אנ-אורגניים נוספים:
 
בנוסף למתכות כבדות, קיימים מספר סוגי זיהום אנ-אורגניים נוספים:
* חומצות שונות שנכללות בתהליכים תעשייה שונים, וגורמים לחומציות יתר של המים. מקור חשוב לזיהום זה הוא '''[[גשם חומצי]]''' שנגרם כתוצאה מפליטת [[זיהום אוויר]] של [[גופרית דו חמצנית]] מתחנות כוח.  
+
* חומצות שונות שנכללות בתהליכים שונים בתעשייה, וגורמות לחומציות יתר של המים. מקור חשוב לזיהום זה הוא '''[[גשם חומצי]]''' שנגרם כתוצאה מפליטת [[זיהום אוויר]] של [[גופרית דו חמצנית]] מתחנות כוח.
* שפיכה של חומרי גלם שמאופסנים בצורה לא בטוחה.  
+
* שפיכה של חומרי גלם שמאופסנים בצורה לא בטוחה.
* זיהום כימי כתוצר לוואי של פעילות תעשייתית.  
+
* זיהום כימי כתוצר לוואי של פעילות תעשייתית.
 
* [[סחף קרקע]], סחופת או גרופת - חלקיקים קטנים שנשטפים במים מאתרי בניה, כרייה, כריתת יערות, ו[[חקלאות כרות והבער]].
 
* [[סחף קרקע]], סחופת או גרופת - חלקיקים קטנים שנשטפים במים מאתרי בניה, כרייה, כריתת יערות, ו[[חקלאות כרות והבער]].
    
===זיהום מאקרוסקופי===
 
===זיהום מאקרוסקופי===
 
בנוסף למזהמים אלה יש זיהום מאקרוסקופי - כלומר של עצמים גדולים יחסית שניתן לראות בעין. אלה כוללים:
 
בנוסף למזהמים אלה יש זיהום מאקרוסקופי - כלומר של עצמים גדולים יחסית שניתן לראות בעין. אלה כוללים:
* חתיכות פלסטיק , שקיות ובקבוקים שצפים על פני המים.  
+
* חתיכות פלסטיק, שקיות ובקבוקים שצפים על פני המים.
 
* שברי ספינות וספינות זנוחות.
 
* שברי ספינות וספינות זנוחות.
    
==השפעות==
 
==השפעות==
זיהום מים גורם לתחלואה ולמוות בקרב בני אדם וכן גורם ל[[הכחדת מינים]] ולפגיעה מערכתית בקרב כלל [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]].  
+
זיהום מים גורם לתחלואה ולמוות בקרב בני אדם וכן גורם ל[[הכחדת מינים]] ולפגיעה מערכתית בקרב כלל [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]].
   −
זיהום מים גורם כ-14,000 מקרי מוות ביום, רובם בגלל זיהום של מי שתייה על ידי [[מי ביוב]] במדינות עניות. לשם דוגמה לכ-700 מיליון הודים אין גישה למים נקיים, וכ-1,000 ילדים הודים מתים כל יום כתוצאה משלשול. לכ-500 מיליון סינים אין גישה למי שתייה נקיים.  
+
זיהום מים גורם כ-14,000 מקרי מוות ביום, רובם בגלל זיהום של מי שתייה על ידי [[מי ביוב]] במדינות עניות. לשם דוגמה, לכ-700 מיליון הודים אין גישה למים נקיים, וכ-1,000 ילדים הודים מתים כל יום כתוצאה משלשול. לכ-500 מיליון סינים אין גישה למי שתייה נקיים.
   −
זיהום [[כספית]] יכול להוביל לבעיות התפתחות בילדים ולפגיעה במערכת העצבים, זיהום מים ב[[עופרת]] וב[[מתכות כבדות]] אחרות עלול להוביל גם הוא לבעיות במערכת העצבים. זיהום כימי ורדיואקטיבי עלול לגרום ל[[סרטן]] , בעיות פוריות ו [[מומים מולדים]].  
+
זיהום [[כספית]] יכול להוביל לבעיות התפתחות בילדים ולפגיעה במערכת העצבים, זיהום מים ב[[עופרת]] וב[[מתכות כבדות]] אחרות עלול להוביל גם הוא לבעיות במערכת העצבים. זיהום כימי ורדיואקטיבי עלול לגרום ל[[סרטן]], בעיות פוריות ו[[מומים מולדים]].  
    
יש סוגי מזהמים הגורמים לנזק מיידי - כמו לדוגמה חומצות הגורמות להרס קרקע, נזק חקלאי לצמחים ולהרס מי תהום. קיימים סוגי זיהום שהם כמו פצצה בעלת פתיל השהיה - לוקח להן שנים להחלחל למערכות מימיות או למערכות ביולוגיות, הם מצטברים במערכות אלה, והנזק מורגש רק לאחר שנים רבות של זיהום. דוגמאות לסוגי מזהמים אלה הם [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגניים עמידים]] כמו [[PCB]] ועוד.
 
יש סוגי מזהמים הגורמים לנזק מיידי - כמו לדוגמה חומצות הגורמות להרס קרקע, נזק חקלאי לצמחים ולהרס מי תהום. קיימים סוגי זיהום שהם כמו פצצה בעלת פתיל השהיה - לוקח להן שנים להחלחל למערכות מימיות או למערכות ביולוגיות, הם מצטברים במערכות אלה, והנזק מורגש רק לאחר שנים רבות של זיהום. דוגמאות לסוגי מזהמים אלה הם [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגניים עמידים]] כמו [[PCB]] ועוד.
שורה 123: שורה 123:  
[[זיהום מים בישראל|זיהום המים בישראל]] כולל את זיהום כלל [[משק המים בישראל]] (זיהום מי התהום והכינרת, [[זיהום נחלים בישראל |זיהום הנחלים]])  ו[[זיהום ימי]] (הים התיכון, ים אילת וים המלח). במשך שנים רבות התקיים [[זיהום תעשייתי]] נרחב ממפעלי תעשייה של גורמים מסחריים וממשלתיים, ולא היתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות. כמו כן קיים זיהום נקודתי נרחב עקב [[מזבלות]], כבישים, תחנות דלק, ופעילות חקלאית לגידול צמחים ובעלי חיים.
 
[[זיהום מים בישראל|זיהום המים בישראל]] כולל את זיהום כלל [[משק המים בישראל]] (זיהום מי התהום והכינרת, [[זיהום נחלים בישראל |זיהום הנחלים]])  ו[[זיהום ימי]] (הים התיכון, ים אילת וים המלח). במשך שנים רבות התקיים [[זיהום תעשייתי]] נרחב ממפעלי תעשייה של גורמים מסחריים וממשלתיים, ולא היתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות. כמו כן קיים זיהום נקודתי נרחב עקב [[מזבלות]], כבישים, תחנות דלק, ופעילות חקלאית לגידול צמחים ובעלי חיים.
   −
בעיית הזיהום העיקרית היא זיהום כרוני של מאגרי מי התהום של ישראל - [[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]] שבהם רוב מי השתייה של מדינת ישראל. עיקר הזיהום מתרכז באקוויפר החוף שהוא מאגר המים הגדול ביותר במדינת ישראל, ונמצא מתחת לאיזור מיושב ומזוהם. עקב הזיהום ועקב שאיבת יתר שהובילה להמלחה, איכות המים באקוויפר החוף בעייתית. אקוויפר ההר נמצא במצב טוב יותר חלק מהזיהום של אקוויפר זה נגרם עקב ביוב לא מטוהר ופעילות תעשייתית ברשות הפלסטינית.
+
בעיית הזיהום העיקרית היא זיהום כרוני של מאגרי מי התהום של ישראל - [[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]] שבהם רוב מי השתייה של מדינת ישראל (למעט התפלה). עיקר הזיהום מתרכז באקוויפר החוף שהוא מאגר המים הגדול ביותר במדינת ישראל, ונמצא מתחת לאיזור מיושב ומזוהם. עקב הזיהום ועקב שאיבת יתר שהובילה להמלחה, איכות המים באקוויפר החוף בעייתית. אקוויפר ההר נמצא במצב טוב יותר, חלק מהזיהום של אקוויפר זה נגרם עקב ביוב לא מטוהר ופעילות תעשייתית ברשות הפלסטינית.
   −
מקרים מפורסמים של זיהום שגרם לתחלואה ולמוות ברורים בישראל כוללים את זיהום [[נחל הירקון]], וזיהום [[נחל הקישון]]. ב'''אסון המכביה''' שהתרחש בשנת 1997, נפלו ספורטאים שצעדו על גשר לתוך הירקון, בלעו ונחשפו למים מזוהמים, ונפגעו כתוצאה מכך. 4 מתוכם מתו, ו69 מהם נפצעו בדרגות חומרה שונות. צוללים צבאיים משייטת 13 שצללו בנחל הקישון חלו ב[[סרטן]]. למרות חילוקי דעות בין המומחים לקשר לזיהום במים, הכיר משרד הביטחון בתביעתם לפיצויים מן המדינה. לעומת זאת דייגים שדגו במי הקישון לא זכו להכרה בפגיעה במצבם. עד היום ממשיך [[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלי ישראל]] כאשר בנוסף לירקון ולקישון מזוהמים גם נחל חדרה, נחל אלכסנדר, נחל הנעמן ונחל שורק, וכן בנחלים הזורמים לירדן.  
+
מקרים מפורסמים של זיהום שגרם לתחלואה ולמוות ברורים בישראל כוללים את זיהום [[נחל הירקון]], וזיהום [[נחל הקישון]]. ב'''אסון המכביה''' שהתרחש בשנת 1997, נפלו ספורטאים שצעדו על גשר לתוך הירקון, בלעו ונחשפו למים מזוהמים, ונפגעו כתוצאה מכך. 4 מתוכם מתו, ו 69 מהם נפצעו בדרגות חומרה שונות. צוללים צבאיים משייטת 13 שצללו בנחל הקישון חלו ב[[סרטן]]. למרות חילוקי דעות בין המומחים לקשר לזיהום במים, הכיר משרד הביטחון בתביעתם לפיצויים מן המדינה. לעומת זאת דייגים שדגו במי הקישון לא זכו להכרה בפגיעה במצבם. עד היום ממשיך [[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלי ישראל]] כאשר בנוסף לירקון ולקישון מזוהמים גם נחל חדרה, נחל אלכסנדר, נחל הנעמן ונחל שורק, וכן נחלים הזורמים לירדן.
    
מקרי זיהום קשים של [[זיהום קרקע]] וזיהום מי תהום קשורים למתחמי תע"ש שונים כמו [[תע"ש מגן]] בגבול ת"א גבעתיים (בנחלת יצחק) ו[[תע"ש רמת השרון]]. מקור זיהום-מים נוסף הוא באיזור הצפון לדוגמה ליד עכו, באיזור מפרץ חיפה, וליד איזור [[המועצה התעשייתית תפן]].
 
מקרי זיהום קשים של [[זיהום קרקע]] וזיהום מי תהום קשורים למתחמי תע"ש שונים כמו [[תע"ש מגן]] בגבול ת"א גבעתיים (בנחלת יצחק) ו[[תע"ש רמת השרון]]. מקור זיהום-מים נוסף הוא באיזור הצפון לדוגמה ליד עכו, באיזור מפרץ חיפה, וליד איזור [[המועצה התעשייתית תפן]].
שורה 138: שורה 138:     
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Water_pollution זיהום מים] בויקיפדיה האנגלית
+
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Water_pollution זיהום מים] בויקיפדיה האנגלית.
* זיהום מים ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]: [http://www.eoearth.org/article/Pollution%3A_agricultural_operations זיהום בחקלאות], [http://www.eoearth.org/article/Nonpoint_source_pollution זיהום היקפי], [http://www.eoearth.org/article/Point_source_pollution זיהום נקודתי], [http://www.eoearth.org/article/Pollution%3A_urban_and_suburban_areas זיהום עירוני ופרברי]
+
* זיהום מים ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]: [http://www.eoearth.org/article/Pollution%3A_agricultural_operations זיהום בחקלאות], [http://www.eoearth.org/article/Nonpoint_source_pollution זיהום היקפי], [http://www.eoearth.org/article/Point_source_pollution זיהום נקודתי], [http://www.eoearth.org/article/Pollution%3A_urban_and_suburban_areas זיהום עירוני ופרברי].
 
{{מילון חומרים מזהמים}}
 
{{מילון חומרים מזהמים}}
* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה] של מפעלים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]
+
* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה] של מפעלים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]].
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2699 זיהום מים] חגית מאור, בספריית מט"ח 1993, (בעיקר סוגי מזהמים עיקריים).  
+
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2699 זיהום מים] חגית מאור, בספריית מט"ח 1993, (בעיקר סוגי מזהמים עיקריים).
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/sub.asp?kwd=317 מאמרים בנושא זיהום מים] בספריית מט"ח.  
+
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/sub.asp?kwd=317 מאמרים בנושא זיהום מים] בספריית מט"ח.
* [http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l2983&enZone=mekorot_zihum_m זיהום מים מכבישים] [[המשרד להגנת הסביבה]] 2006.  
+
* [http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l2983&enZone=mekorot_zihum_m זיהום מים מכבישים] [[המשרד להגנת הסביבה]] 2006.
 
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=city_waste&enZone=city_waste& שפכים עירוניים] [[המשרד להגנת הסביבה]] 2006.
 
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=city_waste&enZone=city_waste& שפכים עירוניים] [[המשרד להגנת הסביבה]] 2006.
* [http://www.earthweb.tau.ac.il/default.asp?PageId=173 זיהום מים] קמפוס טבע
+
* [http://www.earthweb.tau.ac.il/default.asp?PageId=173 זיהום מים] קמפוס טבע.
* [http://www.hayadan.org.il/new-filter-for-organic-water-polution-2610130/ "יישום" מציגה: חומרים ידידותיים לסביבה להרחקת מזהמים אורגניים ממים] , "הידען", 27 באוקטובר 2013  
+
* [http://www.hayadan.org.il/new-filter-for-organic-water-polution-2610130/ "יישום" מציגה: חומרים ידידותיים לסביבה להרחקת מזהמים אורגניים ממים] , "הידען", 27 באוקטובר 2013.
* ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010
+
* ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010.
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

תפריט ניווט