שינויים

על פי התפיסה של [[מערכות מורכבות]] ו[[אנרגיה]], מוסד חברתי הוא סוג של [[מערכת מפזרת]], שכן הסדר שמתקיים במסגרת המוסד החברתי, מחייב השקעה מתמדת של [[אקסרגיה]]. במובן זה מוסד חברתי דומה למערכות ביולוגיות או ל[[טכנולוגיה]] שהם דוגמאות אחרות של מערכת מפזרת. בדומה למערכות מפזרות רבות אחרות, גם מוסדות חברתיים נמצאים בתוך הקשר של מערכות מפזרות אחרות (כמו סוגי טכנולוגיה שונים, מוסדות חברתיים שונים) וקיומם ותפקודם תלוי גם ב[[נישה]] (שורה של תנאים סביבתיים המתקיימת מחוץ להם ומאפשרת להם לפעול). כך לדוגמה [[תאגיד]] מתפקד בתוך הקשר משפטי מסויים, וגודלו ותפקודו של [[תאגיד רב לאומי]] תלויים ב[[טכנולוגיות]] כמו [[מחשוב]], [[תחבורה]] ו[[תקשורת]].  

על פי התפיסה של [[מערכות מורכבות]] ו[[אנרגיה]], מוסד חברתי הוא סוג של [[מערכת מפזרת]], שכן הסדר שמתקיים במסגרת המוסד החברתי, מחייב השקעה מתמדת של [[אקסרגיה]]. במובן זה מוסד חברתי דומה למערכות ביולוגיות או ל[[טכנולוגיה]] שהם דוגמאות אחרות של מערכת מפזרת. בדומה למערכות מפזרות רבות אחרות, גם מוסדות חברתיים נמצאים בתוך הקשר של מערכות מפזרות אחרות (כמו סוגי טכנולוגיה שונים, מוסדות חברתיים שונים) וקיומם ותפקודם תלוי גם ב[[נישה]] (שורה של תנאים סביבתיים המתקיימת מחוץ להם ומאפשרת להם לפעול). כך לדוגמה [[תאגיד]] מתפקד בתוך הקשר משפטי מסויים, וגודלו ותפקודו של [[תאגיד רב לאומי]] תלויים ב[[טכנולוגיות]] כמו [[מחשוב]], [[תחבורה]] ו[[תקשורת]].  

התפקוד של מוסדות רבים תלוי לפעמים גם בגודל שלהם עצמם, כאשר הם מורכבים ממספר רב של פרטים או תתי-ארגונים. ארגונים גודלים נוטים לייצר [[היררכיה]] ודבר זה יכול ליצור בעיות תקשורת בגלל [[תורת המידע]]. היבטים רבים הנוגעים ל[[יתרון לגודל]] או [[חסרון לגודל]] משפיעים על מוסדות חברתיים רבים, כך שתפקודם משתנה עם הגודל. כך לדוגמה מצביע יובל הררי על כך שמעל גודל של 90-150 אנשים, יש קושים לקיים ארגוון חברתי על בסיס היכרות אישית, ויש צורך ב[[מיתוס]] כדי לבנות קבוצה גדולה יותר. מבנה הקשרים בקרב קבוצה גדולה יותר נוטה להיות יותר היררכי ופורמלי.  

התפקוד של מוסדות רבים תלוי לפעמים גם בגודל שלהם עצמם, כאשר הם מורכבים ממספר רב של פרטים או תתי-ארגונים. ארגונים גודלים נוטים לייצר [[היררכיה]] ודבר זה יכול ליצור בעיות תקשורת בגלל [[תורת המידע]]. היבטים רבים הנוגעים ל[[יתרון לגודל]] או [[חסרון לגודל]] משפיעים על מוסדות חברתיים רבים, כך שתפקודם משתנה עם הגודל. כך לדוגמה מצביע פרופ' [[יובל נח הררי]] על כך שמעל גודל של 90-150 אנשים, יש קושים לקיים ארגוון חברתי על בסיס היכרות אישית, ויש צורך ב[[מיתוס]] כדי לבנות קבוצה גדולה יותר. מבנה הקשרים בקרב קבוצה גדולה יותר נוטה להיות יותר היררכי ופורמלי.  

==דוגמאות למוסדות==

==דוגמאות למוסדות==

יש שיתופי פעולה בין מינים שונים. בניסוי שנעשה בקרב קופים, הם קיבלו [[כסף]] ויכלו להשתמש בו כדי להשיג מזון. קוף אחד שילם לקופה אחת בכסף כדי לזכות בשירותי מין. דבר זה מצביע על הדבר שלקופים יש יכולת להבין את המושג הבסיסי של כסף.  

יש שיתופי פעולה בין מינים שונים. בניסוי שנעשה בקרב קופים, הם קיבלו [[כסף]] ויכלו להשתמש בו כדי להשיג מזון. קוף אחד שילם לקופה אחת בכסף כדי לזכות בשירותי מין. דבר זה מצביע על הדבר שלקופים יש יכולת להבין את המושג הבסיסי של כסף.  

יובל הררי מציין כי [[המהפכה הלשונית]] היתה אחד ההבדלים הגדולים שהובילה לשינוי מהותי ולהבדלות האדם, משום שהיא הובילה ליצירת [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]] ובכך לסדר חברתי שאינו מבוסס על תהליכים גנטיים. כך לדוגמה שימפנזות נקבות אינן יכולות לבצע מהפכה ולהפוך למנהיגות הלהקה, משום שההסדרים החברתיים מעוגנים בסדר גנטי ולא בתהנגות נרכשת. עם זאת גם לבעלי חיים אחרים יש קשת התנהגות מסויימת שהיא התנהגות נרכשת שיכולה להשתנות בעקבות חוויות או לימוד ממשחק. מאפיין נוסף של בני אדם הוא שחלק ניכר מההתנהגותם היא נרכשת ולא מולדת, ולכן גם המוסדות החברתיים שלהם מורכבים בהרבה. [[מיתוס]] הוא זה שמאפשר לבני אדם רבים, שאינם מכירים זה את זה, לשתף פעולה.  

פרופ' [[יובל נח הררי]] מציין כי [[המהפכה הלשונית]] היתה אחד ההבדלים הגדולים שהובילה לשינוי מהותי ולהבדלות האדם, משום שהיא הובילה ליצירת [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]] ובכך לסדר חברתי שאינו מבוסס על תהליכים גנטיים. כך לדוגמה שימפנזות נקבות אינן יכולות לבצע מהפכה ולהפוך למנהיגות הלהקה, משום שההסדרים החברתיים מעוגנים בסדר גנטי ולא בתהנגות נרכשת. עם זאת גם לבעלי חיים אחרים יש קשת התנהגות מסויימת שהיא התנהגות נרכשת שיכולה להשתנות בעקבות חוויות או לימוד ממשחק. מאפיין נוסף של בני אדם הוא שחלק ניכר מההתנהגותם היא נרכשת ולא מולדת, ולכן גם המוסדות החברתיים שלהם מורכבים בהרבה. [[מיתוס]] הוא זה שמאפשר לבני אדם רבים, שאינם מכירים זה את זה, לשתף פעולה.  

שיתוף פעולה המוני והיררכי קיים בממלכת החי בהקשר של כוורת או תל נמלים, ודבר זה הוביל חוקרי חברה מסויימים להאמין שמבנים היררכים בקרב בני אדם דומים לכוורת, שבה בני אדם מצייתים ל"מלכה". עם זאת, המבנה ההיררכי בכוורת ושיתוף הפעולה בה מבוססים על כך שהפועלות והחיילות הן עקרות, והמלכה היא מעין "אבר מין" שמהווה עבורן את הסיכוי היחיד להעביר הלאה את הגנים שיצרו אותן. על פי ההגיון של [[הגן האנוכי (ספר)|הגן האנוכי]] ניתן להגיד כי הגנים של דבורים לדוגמה מייצרים מבנה חי מבוזר שבו התאים לא מאוגדים באורגניזם אחד, אלא בכמה סוגי אורגניזמים, שמשתפים יחד פעולה משום שלכולם מטרה גנטית אחת. מבנה חברתי דומה אך שונה הוא שימוש ב[[סריס|סריסים]] כדי להוות שומרים על מלך או לשם שמירה והעברה תרבות או רעיון הלאה.  

שיתוף פעולה המוני והיררכי קיים בממלכת החי בהקשר של כוורת או תל נמלים, ודבר זה הוביל חוקרי חברה מסויימים להאמין שמבנים היררכים בקרב בני אדם דומים לכוורת, שבה בני אדם מצייתים ל"מלכה". עם זאת, המבנה ההיררכי בכוורת ושיתוף הפעולה בה מבוססים על כך שהפועלות והחיילות הן עקרות, והמלכה היא מעין "אבר מין" שמהווה עבורן את הסיכוי היחיד להעביר הלאה את הגנים שיצרו אותן. על פי ההגיון של [[הגן האנוכי (ספר)|הגן האנוכי]] ניתן להגיד כי הגנים של דבורים לדוגמה מייצרים מבנה חי מבוזר שבו התאים לא מאוגדים באורגניזם אחד, אלא בכמה סוגי אורגניזמים, שמשתפים יחד פעולה משום שלכולם מטרה גנטית אחת. מבנה חברתי דומה אך שונה הוא שימוש ב[[סריס|סריסים]] כדי להוות שומרים על מלך או לשם שמירה והעברה תרבות או רעיון הלאה.