שינויים

'''חוד אסף פלדה''' (הידוע גם כ '''חוד מתכות''' ו'''חוד פלדה''' ולשעבר - '''קריית הפלדה''' ו'''מפעלי הפלדה בעכו''') הוא מפעל לעיבוד מתכת ולמחזור פסולת מתכת למטילי פלדה לתעשיית הבניין. המפעל ממוקם 3 ק"מ מדרום לעכו, באיזור התעשייה של עכו דרום, סמוך ל[[זיהום אוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה ולקריות]]. כיום הוא בבעלות הפירמה '''חוד אסף פלדות'''.

'''חוד אסף פלדה''' (הידוע גם כ '''חוד מתכות''' ו'''חוד פלדה''' ולשעבר - '''קריית הפלדה''' ו'''מפעלי הפלדה בעכו''') הוא מפעל לעיבוד מתכת ולמחזור פסולת מתכת למטילי פלדה לתעשיית הבניין. המפעל ממוקם 3 ק"מ מדרום לעכו, באיזור התעשייה של עכו דרום, סמוך ל[[זיהום אוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה ולקריות]]. כיום הוא בבעלות הפירמה '''חוד אסף פלדות'''.

במשך שנים יצר המפעל [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] חמור ב[[מתכות כבדות]]. בנוסף המפעל יצר [[זיהום אוויר]] חמור במשך שנים ב[[דיאוקסין|דיאוקסינים]] וב[[מתכות כבדות|מתכות כבדות]]. בעקבות סגירת המפעל בשנת 2001 מינוי מפרק נתגלה זיהם הקרקע באיזור, עשרות שנים לאחר שהחל לעבוד. בעקבות ומכירותו מחדש טופלו חלק מהמפגעים וירדה רמת הפליטות, והמדינה והמפרק פעלו לניטור זיהום הקרקע, והתחייבו לשקם אותה. בשנת 2006 הוגשה תביעה יצוגית נגד הפירמה שהמפעל בבעלותה, ובשנת 2009 גובש הסכם פשרה שכולל השקעת 14 מיליון ש"ח לצמצום הזיהום מהמפעל.  

במשך שנים יצר המפעל [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] חמור ב[[מתכות כבדות]]. בנוסף המפעל יצר [[זיהום אוויר]] חמור במשך שנים ב[[דיאוקסין|דיאוקסינים]] וב[[מתכות כבדות|מתכות כבדות]]. בעקבות סגירת המפעל בשנת 2001, ומינוי מפרק - נתגלה זיהם הקרקע באיזור, עשרות שנים לאחר שהחל לעבוד. בעקבות מכירותו מחדש טופלו חלק מהמפגעים, ירדה רמת הפליטות, והמדינה והמפרק פעלו לניטור זיהום הקרקע, והתחייבו לשקם אותה. בשנת 2006 הוגשה תביעה יצוגית נגד הפירמה שהמפעל בבעלותה, ובשנת 2009 גובש הסכם פשרה שכולל השקעת 14 מיליון ש"ח לצמצום הזיהום מהמפעל.  

נכון לשנת 2012, המפעל הוא המקור העיקרי לפליטת [[כספית]], [[עופרת]] ו[[קדמיום]] ל[[זיהום אוויר במפרץ חיפה|אוויר של מפרץ חיפה]] - שלוש [[מתכות כבדות]] [[גורמים מסרטנים|מסרטנות]] ורעילות מאד. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mt5TJk0IfJBJ3XzVFkgy4bGQb8yoMF5WoZ1Qf9YvGtk/edit?usp=sharing]  

נכון לשנת 2012, המפעל הוא המקור העיקרי לפליטת [[כספית]], [[עופרת]] ו[[קדמיום]] ל[[זיהום אוויר במפרץ חיפה|אוויר של מפרץ חיפה]] - שלוש [[מתכות כבדות]] [[גורמים מסרטנים|מסרטנות]] ורעילות מאד. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mt5TJk0IfJBJ3XzVFkgy4bGQb8yoMF5WoZ1Qf9YvGtk/edit?usp=sharing]  

==פעילות==

==פעילות==

מפעל חוד אסף פלדה בעכו משתרע על פני 80 אלף מטרים ונמצא מצפון לקריות.  

מפעל חוד אסף פלדה בעכו משתרע על פני 80 אלף מטרים ונמצא מצפון לקריות. המפעל עוסק בפעילות התכה של גרוטאות (בין היתר גרוטאות רכב), וייצור מטילי [[פלדה]]. הגרוטואות מותכות באמצעות קשת חשמלית, ולאחר מכן מוספים אליהן תוספים שונים כדי לייצר מוטות פלדה המשמשים ל[[בטון מזויין]] לבנייה. יציקת מטילי הפלדה מתבצעת במערכת יציקה רציפה. ממפעל זה מועברים מטילי פלדה למפעל הערגול שנמצא בקריית גת ואשר מייצר כ 250,000 טונות פלדה לבנייה, רשתות ושימושים נוספים. [http://www.hodmetal.co.il/%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/]

עסוק בפעילות התכה של גרוטאות (בין היתר גרוטאות רכב), וייצור מטילי [[פלדה]]. הגרוטואות מותכות באמצעות קשת חשמלית, ולאחר מכן מוספים להם תוספים שונים כדי לייצר מוטות פלדה המשמשים ל[[בטון מזויין]] לבנייה. יציקת מטילי הפלדה מתבצעת במערכת יציקה רציפה. ממפעל זה מועברים מטילי פלדה למפעל הערגול שנמצא בקריית גת ואשר מייצר כ 250,000 טונות פלדה לבנייה, רשתות ושימושים נוספים. [http://www.hodmetal.co.il/%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/]

לפי דייוח המפעל לבורסה נכון לשנת 2013, היו לו הכנסות של כמיליארד ש"ח, רווח גולמי של 99 מיליון ש"ח, ורווח נקי של 1.5 מיליון ש"ח.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=351]  

לפי דייוח המפעל לבורסה נכון לשנת 2013, היו לו הכנסות של כמיליארד ש"ח, רווח גולמי של 99 מיליון ש"ח, ורווח נקי של 1.5 מיליון ש"ח. [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=351]  

בשנת 2009 עבדו במפעל 400 עובדים, מתוכם 150 עובדי ייצור. 90 עובדים במפעל ההתכה ו-70 עובדים בחצר מחזור הגרוטאות. <ref name="nrg2009">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/968/890.html נשם קדמיום: מה קורה במפעל חוד אסף מתכות בעכו?] עדי חשמונאי, nrg, 20/11/2009</ref>

בשנת 2009 עבדו במפעל 400 עובדים, מתוכם 150 עובדי ייצור. 90 עובדים במפעל ההתכה ו-70 עובדים בחצר מחזור הגרוטאות. <ref name="nrg2009">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/968/890.html נשם קדמיום: מה קורה במפעל חוד אסף מתכות בעכו?] עדי חשמונאי, nrg, 20/11/2009</ref>

==בעלות==

==בעלות==

המפעל קיים מתחילת שנות ה-50, וברוב השנים היה בבעלות תאגיד [[כור]]. בשנות ה-90 נקלע המפעל לקשיים פיננסיים וביולי 2001 המפעל נסגר. ומונה למפעלים מפרק, עורך הדין אילן שביט.  

המפעל קיים מתחילת שנות ה-50, וברוב השנים היה בבעלות תאגיד [[כור]]. בשנות ה-90 נקלע המפעל לקשיים פיננסיים וביולי 2001 המפעל נסגר, ומונה למפעל מפרק, עורך הדין אילן שביט.  

בשנת 2003 נמכר המפעל לחברת '''"חוד אסיף תעשיות בע"מ"''' (שבבעלותה מפעל נוסף לערגול ולעיבוד מתכת בקריית גת), בבעלות אורי שני, אשר נסחרת בבורסה[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=351]. באוקטובר שנת 2004 חזר המפעל לפעול.  

בשנת 2003 נמכר המפעל לחברת '''"חוד אסיף תעשיות בע"מ"''' (שבבעלותה מפעל נוסף לערגול ולעיבוד מתכת בקריית גת), בבעלות אורי שני, אשר נסחרת בבורסה [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=351]. באוקטובר שנת 2004 חזר המפעל לפעול.  

==זיהום קרקע ומים==

==זיהום קרקע ומים==

באיזור המפעל הצטברו ערימות גדולות של פסולת המכילות סוגים שונים של מזהמים שהובילו ל[[זיהום קרקע]] חמור ב[[עופרת]] וב[[מתכות כבדות]] נוספות שהגיעו גם למי התהום ויצרו בעיה של [[זיהום מים]].  

באיזור המפעל הצטברו ערימות גדולות של פסולת המכילה סוגים שונים של מזהמים שהובילו ל[[זיהום קרקע]] חמור ב[[עופרת]] וב[[מתכות כבדות]] נוספות שהגיעו גם למי התהום ויצרו בעיה של [[זיהום מים]].  

לאחר סגירת המפעל ב-2001 הוכן דו"ח של [[המשרד להגנת הסביבה]] בקריית הפלדה. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0240_1.pdf] מי שמונה למפרק המפעלים, עורך הדין אילן שביט, ערך בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה סקרים להערכת היקף הזיהום. בשנת 2003 ערך המשרד להגנת הסביבה סקר שדה בשטח קריית הפלדה, שנערך מטעם חברת "אנוש מערכות ניהול והנדסה". עמותת "[[אזרחים למען הסביבה]]" הפועלת בגליל דרשה מהמשרד לאיכות הסביבה לקבל את ממצאיו של סקר שדה וקיבלה אותם בשנת 2004.<ref name="haaretz2004">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.990312 הארובה שמתחת לקרקע] צפריר רינת, הארץ, 12.08.2004</ref>  

לאחר סגירת המפעל ב-2001 הוכן דו"ח של [[המשרד להגנת הסביבה]] בקריית הפלדה. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0240_1.pdf] מי שמונה למפרק המפעלים, עורך הדין אילן שביט, ערך בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה סקרים להערכת היקף הזיהום. בשנת 2003 ערך המשרד להגנת הסביבה סקר שדה בשטח קריית הפלדה, שנערך מטעם חברת "אנוש מערכות ניהול והנדסה". עמותת "[[אזרחים למען הסביבה]]" הפועלת בגליל דרשה מהמשרד לאיכות הסביבה לקבל את ממצאיו של סקר שדה וקיבלה אותם בשנת 2004. <ref name="haaretz2004">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.990312 הארובה שמתחת לקרקע] צפריר רינת, הארץ, 12.08.2004</ref>  

בסקר נלקחה קרקע מ-53 נקודות ובוצעו 9 קידוחים למי תהום בעומק של עד 14 מטרים. על פי הבדיקות, הקרקע בקריית הפלדה מורכבת מחצץ, אפר, פסולת פחם וסיגי מתכת; יש בה ריכוזים של כמה מתכות רעילות ברמה גבוהה מהמותר וכן זיהום של חומרים שונים שמקורם בדלק. רמת ה[[עופרת]] הגיעה לשיעור של 2,240 מיקרוגרם לקילוגרם, בעוד שהרמה המותרת בקרקע היא 400 מיקרוגרם. ב-36 מתוך 39 דגימות קרקע התגלתה חריגה ברמת החומר הרעיל [[ארסן]], והיו עוד עשרות חריגות ברמות של חומרים רעילים נוספים. בקרקע גם נמצא חומר שנאסף ממתקנים למניעת פליטת זיהום אוויר ולאחר מכן הושלך כפסולת. <ref name="haaretz2004"/>

בסקר נלקחה קרקע מ-53 נקודות ובוצעו 9 קידוחים למי תהום בעומק של עד 14 מטרים. על פי הבדיקות, הקרקע בקריית הפלדה מורכבת מחצץ, אפר, פסולת פחם וסיגי מתכת; יש בה ריכוזים של כמה מתכות רעילות ברמה גבוהה מהמותר וכן זיהום של חומרים שונים שמקורם בדלק. רמת ה[[עופרת]] הגיעה לשיעור של 2,240 מיקרוגרם לקילוגרם, בעוד שהרמה המותרת בקרקע היא 400 מיקרוגרם. ב-36 מתוך 39 דגימות קרקע התגלתה חריגה ברמת החומר הרעיל [[ארסן]], והיו עוד עשרות חריגות ברמות של חומרים רעילים נוספים. בקרקע גם נמצא חומר שנאסף ממתקנים למניעת פליטת זיהום אוויר ולאחר מכן הושלך כפסולת. <ref name="haaretz2004"/>

עורכי הסקר מצאו במים ריכוזים החורגים מהמותר של המתכות אלומיניום, נחושת, עופרת, מגנזיום וניקל. הם מצאו גם ריכוזים חריגים של פחמימנים, מזהמים שמקורם בדלק. הבדיקות הראו שזיהום מהקרקע נשטף וממשיך לחלחל למי התהום.<ref name="haaretz2004"/>

עורכי הסקר מצאו במים ריכוזים החורגים מהמותר של המתכות אלומיניום, נחושת, עופרת, מגנזיום וניקל. הם מצאו גם ריכוזים חריגים של פחמימנים, מזהמים שמקורם בדלק. הבדיקות הראו שזיהום מהקרקע נשטף וממשיך לחלחל למי התהום. <ref name="haaretz2004"/>

המפרק של מפעלי קריית הפלדה, עורך הדין שביט, מסר בשנת 2004  שבתוקף תפקידו התברר לו שבמשך שנים רבות לא ננקטו על ידי המדינה פעולות אכיפה ממשיות למניעת זיהום סביבתי בקריה. לדבריו, עלות ניקוי הקרקע תיקבע על פי הסקרים שבועצו אז . על פי הבנה עם המדינה, הנטל הכספי של הניקוי, עד לסכום של 40 מיליון שקלים, ייפול באופן שווה על המדינה ועל הגורמים המנהלים את הליך הפירוק. <ref name="haaretz2004"/>

המפרק של מפעלי קריית הפלדה, עורך הדין שביט, מסר בשנת 2004  שבתוקף תפקידו התברר לו שבמשך שנים רבות לא ננקטו על ידי המדינה פעולות אכיפה ממשיות למניעת זיהום סביבתי בקריה. לדבריו, עלות ניקוי הקרקע תיקבע על פי הסקרים שבועצו אז. על פי הבנה עם המדינה, הנטל הכספי של הניקוי, עד לסכום של 40 מיליון שקלים, ייפול באופן שווה על המדינה ועל הגורמים המנהלים את הליך הפירוק. <ref name="haaretz2004"/>

בשנת 2007 עתרו העמותות [[אדם טבע ודין]], [[אזרחים למען הסביבה]] ו[[הקואליציה לבריאות ציבור]] לבג"ץ, נגד השר להגנת הסביבה ושר האוצר, בדרישה לטפל באופן מיידי בהר הפסולת שב"קריית הפלדה" בעכו (שנמכרה לידי חוד אסף).  העמותות טענו כי האתר מהווה סכנה בריאותית ומקור ל[[זיהום קרקע]] ולסכנה ל[[זיהום מי התהום]] באיזור.  

בשנת 2007 עתרו העמותות [[אדם טבע ודין]], [[אזרחים למען הסביבה]] ו[[הקואליציה לבריאות ציבור]] לבג"ץ, נגד השר להגנת הסביבה ושר האוצר, בדרישה לטפל באופן מיידי בהר הפסולת שב"קריית הפלדה" בעכו (שנמכרה לידי חוד אסף).  העמותות טענו כי האתר מהווה סכנה בריאותית ומקור ל[[זיהום קרקע]] ולסכנה ל[[זיהום מי התהום]] באיזור.  

בעתירה נאמר כי בשנת 2001 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעניק סיוע כספי לקריית הפלדה לצורך פינוי וסילוק הר הפסולת המסוכנת. החלטת הממשלה קבעה כי משרד האוצר יקצה כספים, מכספי תוכנית לפיתוח איזורי תעשייה של משרד התמ"ת, לסילוק הר הפסולת ולניקוי המתחם. בשנת 2006 הוסכם שוב על יישום מיידי של ההחלטה אבל היא לא בוצעה.  

בעתירה נאמר כי בשנת 2001 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעניק סיוע כספי לקריית הפלדה לצורך פינוי וסילוק הר הפסולת המסוכנת. החלטת הממשלה קבעה כי משרד האוצר יקצה כספים, מכספי תוכנית לפיתוח איזורי תעשייה של משרד התמ"ת, לסילוק הר הפסולת ולניקוי המתחם. בשנת 2006 הוסכם שוב על יישום מיידי של ההחלטה אבל היא לא בוצעה.  

לטענת אדם טבע ודין,  האתר הכיל כמויות עצומות של [[מתכות כבדות]] מסוגים שונים כגון [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]], מנגן שחלקם מוצקים וחלקם גרגירי אבק קטנטנים אשר ספחו אליהם חומרים מסרטנים ורעילים במיוחד כגון דיאוקסינים. מזהמים האלה עלולים להנשא גם עם הרוח אל הישובים הסמוכים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3366938,00.html#n]

לטענת אדם טבע ודין,  האתר הכיל כמויות עצומות של [[מתכות כבדות]] מסוגים שונים כגון [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]], מנגן שחלקם מוצקים וחלקם גרגירי אבק קטנטנים אשר ספחו אליהם חומרים מסרטנים ורעילים במיוחד כגון דיאוקסינים. מזהמים האלה עלולים להנשא גם עם הרוח אל הישובים הסמוכים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3366938,00.html#n]

בשנת 2010 השופטת ב. גילאור מבית המשפט המחוזי החלטה תקדימית המורה למפרק מפעלי פלדה בעכו לנהל את פרויקט ניקוי הקרקע המזוהמת בפיקוח בית המשפט. לטענת השופטת הררי הפסולת משתרעים על פני שטח של כ- 23 דונם ומכילים כ- 375,000 טון פסולת, אשר עלולה להוות מפגע איכות סביבה במיוחד לאיכות החיים של תושבי עכו וסביבתה, לרבות חשש להשפעות בריאותיות. כל זאת בתביעה של מפרקי המפעלים הישנים נגד הבעלים החדשים של המפעל ונגד בנקים שונים. [http://www.psakdin.co.il/Court/%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a7-%d7%9e%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%a4%d7%9c%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%9b%d7%95-%d7%9c%d7%a0%d7%94%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%aa-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98]

בשנת 2010 השופטת ב. גילאור מבית המשפט המחוזי החליטה תקדימית למפרק מפעלי פלדה בעכו לנהל את פרויקט ניקוי הקרקע המזוהמת בפיקוח בית המשפט. לטענת השופטת הררי הפסולת משתרעים על פני שטח של כ- 23 דונם ומכילים כ- 375,000 טון פסולת, אשר עלולה להוות מפגע איכות סביבה במיוחד לאיכות החיים של תושבי עכו וסביבתה, לרבות חשש להשפעות בריאותיות. כל זאת בתביעה של מפרקי המפעלים הישנים נגד הבעלים החדשים של המפעל ונגד בנקים שונים. [http://www.psakdin.co.il/Court/%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a7-%d7%9e%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%a4%d7%9c%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%9b%d7%95-%d7%9c%d7%a0%d7%94%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%aa-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98]

==זיהום אוויר==

==זיהום אוויר==

במשך שנים, [[זיהום אוויר בישראל|זיהם המפעל את האוויר]] ה[[זיהום מים בישראל|מים]] ו[[זיהום קרקע|הקרקע]] סביבו ב[[דיוקסין]] - [[חומר מסרטן]] מאוד גם בכמויות קטנות.  

במשך שנים, [[זיהום אוויר בישראל|זיהם המפעל את האוויר]] ה[[זיהום מים בישראל|מים]] ו[[זיהום קרקע|הקרקע]] סביבו ב[[דיוקסין]] - [[חומר מסרטן]] מאוד גם בכמויות קטנות.  

בדו"ח של [[המשרד לאיכות הסביבה]] משנת 2005 יש תוצאות של בדיקות פתע שנערכו ב”חוד פלדה” בשנת זו. הוא חרג ב-148% מהתקן לפליטת מתכות לאוויר.  

בדו"ח של [[המשרד לאיכות הסביבה]] משנת 2005 יש תוצאות של בדיקות פתע שנערכו ב”חוד פלדה” בשנה זו. המפעל חרג ב-148% מהתקן לפליטת מתכות לאוויר.  

מחקר של מומחים מהטכניון בראשות פרופ’ יורם אבנימלך, הוזמן על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]]. המומחים קבעו כי: “אנו ממליצים לאכוף מיד את מילוי התנאים ברשיון העסק, כל דחייה בביצוע עלולה לעלות בנזקים חמורים לציבור”. יורם אבנימלך אומר: “המלצנו לאנשי המשרד לבקר במפעלים דומים בחו”ל כדי ללמוד איך להתמודד עם תעשיות כאלה, וטענו שאם התעשייה לא עומדת בדרישות יש לסגור את המפעל ולא להרעיל את הסביבה”.

מחקר של מומחים מהטכניון בראשות פרופ’ יורם אבנימלך, הוזמן על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]]. המומחים קבעו כי: “אנו ממליצים לאכוף מיד את מילוי התנאים ברשיון העסק, כל דחייה בביצוע עלולה לעלות בנזקים חמורים לציבור”. יורם אבנימלך אומר: “המלצנו לאנשי המשרד לבקר במפעלים דומים בחו”ל כדי ללמוד איך להתמודד עם תעשיות כאלה, וטענו שאם התעשייה לא עומדת בדרישות יש לסגור את המפעל ולא להרעיל את הסביבה”.

בקיץ 2006 ערך המשרד להגנת הסביבה בדיקת פתע על המפעל וגילה כי המפעל פולט דיאוקסינים בהיקף של עד פי 10 מהתקן. <ref name="yoav_choen">[http://news.msn.co.il/news/Internal/Health/200612/20061222122133.htm המפעל מתיך והתושבים מתים] יואב כהן, גלי צה"ל, 22/12/06 </ref> בכמות גדולה פי 3 יחסית לכל שאר המפעלים המזהמים במפרץ חיפה.<ref name="nrg2009"/>  

בקיץ 2006 ערך המשרד להגנת הסביבה בדיקת פתע במפעל וגילה כי המפעל פולט דיאוקסינים בהיקף של עד פי 10 מהתקן. <ref name="yoav_choen">[http://news.msn.co.il/news/Internal/Health/200612/20061222122133.htm המפעל מתיך והתושבים מתים] יואב כהן, גלי צה"ל, 22/12/06 </ref> בכמות גדולה פי 3 יחסית לכל שאר המפעלים המזהמים במפרץ חיפה.<ref name="nrg2009"/>  

בעקבות בדיקת המשרד, התחייב המפעל בתאריך 18/10/2006 :

בעקבות בדיקת המשרד, התחייב המפעל בתאריך 18/10/2006:

* להתקין מתקן להזרקת פחם פעיל במערך הטיפול בגזי הפליטה, כדי לטפל בדיאוקסינים. לטענת המשרד לאיכות הסביבה זו הטכנולוגיה הישימה הטובה ביותר לתעשייה זו. התקנת המתקן הסתיימה בתוך כחודש.[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=News^l3196&enZone=News]  

* להתקין מתקן להזרקת פחם פעיל במערך הטיפול בגזי הפליטה, כדי לטפל בדיאוקסינים. לטענת המשרד לאיכות הסביבה זו הטכנולוגיה הישימה הטובה ביותר לתעשייה זו. התקנת המתקן הסתיימה בתוך כחודש. [http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=News^l3196&enZone=News]  

* המפעל התחייב לערוך טיפול מקיף ומיידי בגג המבנה המשמש להתכה למניעת יציאת גזים לסביבה. הטיפול כולל החלפת חלק מהגג ואת איטום הגג.

* המפעל התחייב לערוך טיפול מקיף ומיידי בגג המבנה המשמש להתכה למניעת יציאת גזים לסביבה. הטיפול כולל החלפת חלק מהגג ואת איטום הגג.