שינויים

'''מחקר בסיסי''' (נקרא גם '''מחקר טהור''' או '''מדע בסיסי''') הוא תחום מחקר מדעי שתפקידו לחקור שאלות עקרוניות ללא מטרה יישומית, ללא שברור בזמן ביצוע המחקר איזה תועלות יצמחו ממנו. דבר זה מנוגד ל[[מחקר יישומי]] שנועד לענות על שאלות קונקרטיות יותר.  

'''מחקר בסיסי''' (נקרא גם '''מחקר טהור''' או '''מדע בסיסי''') הוא תחום מחקר מדעי שתפקידו לחקור שאלות עקרוניות ללא מטרה יישומית, וללא שברור בזמן ביצוע המחקר אילו תועלות יצמחו ממנו. דבר זה מנוגד ל[[מחקר יישומי]] שנועד לענות על שאלות קונקרטיות יותר.  

במקרים רבים של מחקר מדעי, השלכות המחקר אינן תמיד ידועות מראש ועשויים לחלוף עשרות ואף מאות שנים בין קיום המחקר לבין פיתוחים טכנולוגיים, רפואיים או חברתיים ממחקר זה. כדוגמה קיצונית לנושא זה- חקר תורת המספרים היה ענף מתמטי תאורטי לחלוטין, ובמשך אלפי שנים הוא התקיים ללא כל יישום נראה לעין. בשנת 1977 פרסמו רונלד ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן את ה[https://he.wikipedia.org/wiki/RSA RSA], אלגוריתם המבוסס על תורת המספרים ומאפשר את רוב ההצפנה המקובלת באינטרנט. ללא פיתוח זה של תורת המספרים,לא היה ניתן לבצע תקשורת מאובטחת לצורך ביצוע עסקאות פיננסיות וקניות. ניתן לראות במחקר בסיסי חלק מ[[תהליך ארוך טווח]] וקידום שלו הוא חלק מ[[תכנון ארוך טווח]].  

במקרים רבים של מחקר מדעי, השלכות המחקר אינן תמיד ידועות מראש ועשויים לחלוף עשרות ואף מאות שנים בין קיום המחקר לבין פיתוחים טכנולוגיים, רפואיים או חברתיים ממחקר זה. כדוגמה קיצונית לנושא זה- חקר תורת המספרים היה ענף מתמטי תאורטי לחלוטין, ובמשך אלפי שנים הוא התקיים ללא כל יישום נראה לעין. בשנת 1977 פרסמו רונלד ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן את ה-https://he.wikipedia.org/wiki/RSA] RSA], אלגוריתם המבוסס על תורת המספרים ומאפשר את רוב ההצפנה המקובלת באינטרנט. ללא פיתוח זה של תורת המספרים, לא היה ניתן לבצע תקשורת מאובטחת לצורך ביצוע עסקאות פיננסיות וקניות. ניתן לראות במחקר בסיסי חלק מ[[תהליך ארוך טווח]] וקידום שלו הוא חלק מ[[תכנון ארוך טווח]].  

==מימון של מחקר בסיסי==

==מימון של מחקר בסיסי==

ניתן לראות במחקר בסיסי סוג של [[מוצר ציבורי]], שכן התועלת ממנו נוגעת לקבוצה רחבה של אנשים, אבל קשה לבצע הדרה של אנשים שלא שילמו על קיום המחקר. בנוסף הזמן הרב שחולף וחוסר הוודאות הכרוכים בשאלה מי ינהה מתוצאות המחקר מקשים על מודל תשלום שבו מי שנהנה מתוצאות המחקר גם ישלם עליו. לדוגמה אנשים רבים נהנים כיום מתרופות, חלק גדול מתרופות אלה פותחו על סמך הבנת חוקי הגנטיקה שחקר גרגורי מנדל. אבל אין בידי אנשים שנהנים מהתרופות היום לשלם למנדל שחי במאה ה-17.  

ניתן לראות במחקר בסיסי סוג של [[מוצר ציבורי]], שכן התועלת ממנו נוגעת לקבוצה רחבה של אנשים, וקשה לבצע הדרה של אנשים שלא שילמו על קיום המחקר. בנוסף הזמן הרב שחולף וחוסר הוודאות הכרוכים בשאלה מי יהנה מתוצאות המחקר מקשים על מודל תשלום שבו מי שנהנה מתוצאות המחקר גם ישלם עליו. לדוגמה אנשים רבים נהנים כיום מתרופות, חלק גדול מתרופות אלה פותחו על סמך הבנת חוקי הגנטיקה שחקר גרגורי מנדל. אבל אין בידי אנשים שנהנים מהתרופות היום לשלם למנדל שחי במאה ה-17.  

בדרך כלל המימון של מחקר בסיסי מבוצע על ידי ממשלות או גופים רב לאומיים כמו האו"ם, ולא על ידי תאגידים, קרנות מחקר ייעודיות או גופים פרטיים. הסיכון לפירמות העוסקות במימון מחקר כזה הוא גדול והן משתדלות להמעיט בהשקעות במחקר בסיסי ככל הניתן, שכן החזר ההשקעה אינו בטוח ועלול לקחת זמן רב מאד, ולאו דווקא שהפירמה שקיימה את המחקר היא גם זו שיכולה להרוויח את מירב התועלת ממצאי המחקר.  

בדרך כלל המימון של מחקר בסיסי מבוצע על ידי ממשלות או גופים רב לאומיים כמו האו"ם, ולא על ידי תאגידים, קרנות מחקר ייעודיות או גופים פרטיים. הסיכון לפירמות העוסקות במימון מחקר כזה הוא גדול והן משתדלות להמעיט בהשקעות במחקר בסיסי ככל הניתן, שכן החזר ההשקעה אינו בטוח ועלול לקחת זמן רב מאד, ולאו דווקא שהפירמה שקיימה את המחקר היא גם זו שיכולה להרוויח את מירב התועלת ממצאי המחקר.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Basic_research מחקר בסיסי] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Basic_research מחקר בסיסי] בוויקיפדיה האנגלית

[[קטגוריה:מידע]]

[[קטגוריה:מידע]]

[[קטגוריה:מדע]]

[[קטגוריה:מדע]]

[[קטגוריה:מוצר ציבורי]]

[[קטגוריה:מוצר ציבורי]]