30,778
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 5:
שורה 5: + − ארגון [[אדם טבע ודין]] פעל להעברת הצעת חוק פרטית לשם מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות. הצעה זו הוגשה על ידי חבר הכנסת [[אופיר פינס]] שהיה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, [[דב חנין]] ואחרים בשנת 2007. ההצעה עברה קריאה טרומית בשנת 2008 − [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/742/856.html]. בעקבות הצעה זו קידם המשרד להגנת הסביבה, הצעת חוק דומה. הצעת החוק מגדירה לראשונה מהי קרקע מזוהמת, קובעת חקיקה ומדיניות חדשה למניעת זיהום קרקע, לאיתור קרקעות מזוהמות ולטיהורן. בינואר 2011 אושרה הצעה זו על ידי וועדת השרים לענייני חקיקה.[http://www.tashtiot.co.il/2011/01/17/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-10/], ביולי 2012 נידונה ההצעה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. גורמים בתעשייה ובנדל"ן מתנגדים לחוק, בטענה שהוא ייקר את התעשייה ואת הנדל"ן בישראל. מצד שני גורמים אלה לא מציינים מי ישלם את [[השפעה חיצונית|העלות החיצונית]] של הזיהום - מי צריך לשלם על הנזקים הבריאותיים שעלולים להגרם ממים או קרקע שזוהמו, בין היתר על ידם. − − דו"ח של מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, משנת 2010 מיפה את בעיות זיהום הקרקע בגוש דן. אנשי המשרד הכינו מפה של זיהומים וזיהו כ-270 אתרים החשודים כמזוהמים בגוש דן. האתרים נמצאים באור יהודה, אזור, בת ים, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, חולון, רמת גן, רמת השרון ותל אביב. עד שנת 2010 בוצעו בדיקות ב-214 אתרים, וב-137 מתוכם (64 אחוז) התאמתו החששות ונמצאו זיהומים בקרקע. מספר רב של זיהומים התגלה סמוך ל[[תחנות דלק]] (93 אחוז מהתחנות שנבדקו), באתרים תעשייתיים (75 אחוז) ובמוסכים (73 אחוז).[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/813/392.html] יש לציין כי יכולים להיות הבדלים ניכרים בין סוגי המזהמים בהקשר של רעילות המזהמים והתפשטותם. בעוד שזיהום מתחנת דלק עשוי להתפשט לטווח של עשרות עד מאות מטרים בשכבה דקה יחסית של פני הקרקע, זיהומים תעשייתיים עלולים להוות סיכון גדול יותר למי התהום ולהתפשט לטווח של קילומטרים. בין השאר חשף הדו"ח כי קיים חשש לזיהום קרקע חמור ב"בור" שבקרייה.[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/813/392.html] − − על פי הדו"ח: "במקרים רבים, השפכים היו מוזרמים לנחל הקרוב או אל מעבר לגדר המפעלבתעשייה נעשה שימוש באלפי חומרים מסוכנים ובתרכובות רעילות כגון פחמימנים מוכלרים, שמנים מינרליים ומתכות כבדות". [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/813/392.html] − − בשנת 2012 פעל [[המשרד להגנת הסביבה]] לקידום חקיקת "חוק קרקעות מזוהמות", לאפיון בעיית הקרקעות המזוהמות במפעלים ביטחוניים ובקרקעות בניהולו של צה"ל. המשרד הקים מאגר מידע ממוחשב על קרקעות מזוהמות וחשודות בזיהום.<ref>[http://plans.gov.il/pdf/ ספר תוכניות העבודה לשנת 2012], ממשלת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, יעד 3.3 עמ' 115</ref> נכון ל-2013 המידע במאגר אינו זמין לציבור כ[[נתונים חופשיים]] או בצורה אחרת של [[שקיפות|שקיפות מידע]]. − − בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט בחיפה, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת בכמות גדולה של [[נפט|נפט גולמי]]. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים הסמוכה לחווה. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref>
הפנייה לערך מורחב על זיהום קרקע בישראל וצמצום הטקסט על ישראל בערך
==זיהום קרקע בישראל==
==זיהום קרקע בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|זיהום קרקע בישראל}}
[[זיהום קרקע בישראל|בישראל קיים זיהום קרקע]] קשה בעיקר באיזורים עירוניים וליד איזורי תעשייה. במפרץ חיפה ובגליל התחתון נתגלו חומרים מזהמים כמו [[מתכות כבדות]] וחומרים רדיו-אקטיביים. באיזור המרכז ידועים מקרים של זיהומי קרקע קשים ב[[תע"ש רמת-השרון|מפעל תע"ש ברמת השרון]], ב[[תע"ש מגן|מפעל תע"ש מגן]] בגבול גבעתיים-תל אביב ובאיזורי התעשייה של חולון ובת ים. החשש המרכזי הוא כי זיהומים אלה יחדרו ל[[מי תהום|מי התהום]] ודרכם למי השתיה. במקרים קיצוניים יש חשש מצורות חשיפה נוספות לזיהום הקרקע - לדוגמה על ידי אדי מים שיחדרו מקרקעות מזוהמות למרתפים וכן מאדי מים מזוהמים בשימושים כמו מקלחת.
[[זיהום קרקע בישראל|בישראל קיים זיהום קרקע]] קשה בעיקר באיזורים עירוניים וליד איזורי תעשייה. במפרץ חיפה ובגליל התחתון נתגלו חומרים מזהמים כמו [[מתכות כבדות]] וחומרים רדיו-אקטיביים. באיזור המרכז ידועים מקרים של זיהומי קרקע קשים ב[[תע"ש רמת-השרון|מפעל תע"ש ברמת השרון]], ב[[תע"ש מגן|מפעל תע"ש מגן]] בגבול גבעתיים-תל אביב ובאיזורי התעשייה של חולון ובת ים. החשש המרכזי הוא כי זיהומים אלה יחדרו ל[[מי תהום|מי התהום]] ודרכם למי השתיה. במקרים קיצוניים יש חשש מצורות חשיפה נוספות לזיהום הקרקע - לדוגמה על ידי אדי מים שיחדרו מקרקעות מזוהמות למרתפים וכן מאדי מים מזוהמים בשימושים כמו מקלחת.
"אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות" ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] אמור לעקוב ולפקח אחר זיהום הקרקעות בישראל. האגף הכין רשימה ראשונית של ערכי סף מהם קרקע נחשבת מזוהמת וכן פרוטוקול לביצוע בדיקות קרקע.[http://www.sviva.gov.il/AboutOffice/OrganizationCart/IndustriesCluster/Pages/Industrial_waste_soil-pollution.aspx]. רשימה זו וכן הפרוטקול אינם זמינים לציבור.
"אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות" ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] אמור לעקוב ולפקח אחר זיהום הקרקעות בישראל. האגף הכין רשימה ראשונית של ערכי סף מהם קרקע נחשבת מזוהמת וכן פרוטוקול לביצוע בדיקות קרקע.[http://www.sviva.gov.il/AboutOffice/OrganizationCart/IndustriesCluster/Pages/Industrial_waste_soil-pollution.aspx]. רשימה זו וכן הפרוטקול אינם זמינים לציבור.
==שיקום קרקעות מזוהמות==
==שיקום קרקעות מזוהמות==