שינויים

{{תבנית:זיהום אוויר}}

{{תבנית:זיהום אוויר}}

המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית, תחנות כוח ובאופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקו דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת עלכמות האוויר שמשתמשים בה בבערה.  

המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית, תחנות כוח ובאופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקן דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת עלכמות האוויר שמשתמשים בה בבערה.  

חנקן דו-חמצני הוא [[זיהום|מזהם סביבתי]] רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/]

חנקן דו-חמצני הוא [[זיהום|מזהם סביבתי]] רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/]