שינויים

* ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים. ותמיכה ב[[כלכלת מצב יציב]].   

* ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים. ותמיכה ב[[כלכלת מצב יציב]].   

3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית. בנסיון להשתחחר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים [[סביבתנות|סביבתניים]] רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להתשמש במונח [[קיימות]].

3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית וכן מספר ממשלות מערביות. בנסיון להשתחרר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים [[סביבתנות|סביבתניים]] רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להשתמש במונח [[קיימות]].

[[סביבתנות|סביבתנים]] רבים מבקרים את המושג "פיתוח בר קיימא" וטוענים כי הוא טומן בחובו סתירה פנימית. מדיניות כלכלית המבוססת על מושגי פיתוח ו[[צמיחה כלכלית]] הבאים על חשבון [[דלדול משאבים טבעיים]] אינה יכולה להיות מוגדרת "בת קיימא". בין אם מדובר ב[[משאבים בלתי מתחדשים]] כגון [[נפט]] שכמותם סופית, ובין אם מדובר ב[[משאבים מתחדשים]] כמו [[עץ]], הנצרכים בקצב גבוה בהרבה מקצב ההתחדשות הטבעי שלהם ובין אם מדובר על הבריאות של [[מערכות אקולוגיות]]. עוד נטען כי המושג "פיתוח בר קיימא" בעצמו, הומצא על ידי חברות עסקיות או תאגידים כדי להראות שגם ה[[קפיטליזם]] יכול להיות ידידותי לסביבה, ולהשקיט אנשים המנסים לעודד שינוי עמוק של סביבתנות או קיימות.

[[סביבתנות|סביבתנים]] רבים מבקרים את המושג "פיתוח בר קיימא" וטוענים כי הוא טומן בחובו סתירה פנימית. מדיניות כלכלית המבוססת על מושגי פיתוח ו[[צמיחה כלכלית]] הבאים על חשבון [[דלדול משאבים טבעיים]] אינה יכולה להיות מוגדרת "בת קיימא". בין אם מדובר ב[[משאבים בלתי מתחדשים]] כגון [[נפט]] שכמותם סופית, ובין אם מדובר ב[[משאבים מתחדשים]] כמו [[עץ]], הנצרכים בקצב גבוה בהרבה מקצב ההתחדשות הטבעי שלהם ובין אם מדובר על הבריאות של [[מערכות אקולוגיות]]. עוד נטען כי המושג "פיתוח בר קיימא" בעצמו, הומצא על ידי חברות עסקיות או [[תאגיד|תאגידים]] כדי להראות שגם ה[[קפיטליזם]] יכול להיות ידידותי לסביבה, ולהשקיט אנשים המנסים לעודד שינוי עמוק של סביבתנות או קיימות.

===הקיימות כהנצחת העוני בחברות העניות ===

===הקיימות כהנצחת העוני בחברות העניות ===

קיימת ביקורת על המושג פיתוח בר קיימא ועל היישום שלו לפיה הדבר גורם להנצחת הפערים בין עשירים לעניים. לפי ביקורת זו הקריאה לפיתוח בר קיימא מנציח את ה[[אימפריאליזם]] או היהירות המערבית כלפי המדינות העניות היות והוא מונע את הפיתוח ואת השיפור של התנאים האנושיים של האנשים במדינות העניות.  

קיימת ביקורת על המושג פיתוח בר קיימא ועל היישום שלו לפיה הדבר גורם להנצחת [[אי שוויון כלכלי|הפערים בין עשירים לעניים]]. לפי ביקורת זו הקריאה לפיתוח בר קיימא מנציח את ה[[אימפריאליזם]] או היהירות המערבית כלפי [[המדינות העניות]] היות והוא מונע את הפיתוח ואת השיפור של התנאים האנושיים של האנשים במדינות העניות.  

על פי ביקורת זו, המערב השבע מנסה לנצל את המונח כדי לעודד פרוטקציוניזם על מוצרים מקומיים ולהשאיר את מדינות העניות מאחור.  

על פי ביקורת זו, המערב השבע מנסה לנצל את המונח כדי לעודד פרוטקציוניזם על מוצרים מקומיים ולהשאיר את מדינות העניות מאחור. לדגומה לפי הסרט  [[התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט)|התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית]], קידום של [[אנרגיה סולארית]] ופתרונות אחרים של [[אנרגיה מתחדשת]], הינם יקרים יותר מאשר [[דלקים מחצביים]], מונעים מארצות אפריקה מלהתקדם ולהפוך למתועשו.

ביקרות אחרת על המונח, בעיקר מצד [[קפיטליזם|קפיטליסטים]], מרמזת שהיישום שלו יוביל "חזרה לימי הביניים" או "חזרה למערות".

ביקרות אחרת על המונח, בעיקר מצד קפיטליסטים, מרמזת שהיישום שלו יוביל "חזרה לימי הביניים" או "חזרה למערות".

גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2012) רוב העולם העסקי וכן מספר ממשלות מערביות נוקטים בגישה זו. המונח הנפוץ הוא [[דה-קפלינג]] (de-coupling) לפיו ניתן להגדיל את הצמיחה הכלכלית עוד ועוד אבל בלי לפגוע בסביבה.  בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

יש הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה. גישה זו מיוצגת על ידי [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. לפי הנחה זו מדינות עניות מזהמות את הסביבה כי ערך חיי האדם בהן נמוך, עם העליה בשכר עולה גם תוחלת החיים ואיכות חיים ולכן להגנה על הסביבה יש ערך חשוב יותר. גישה זו נתקפה במספר היבטים. ראשית יש חברות עתיקות, עניות בהרבה לעומת חברות מודרניות, שהצליחו לקיים כלכלה בת קיימא (ראו [[התמוטטות]]) במשך אלפי שנים. בנוסף, זיהום הוא רק היבט אחד של [[השפעה סביבתית]] ובתחומים אחרים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[טביעת רגל מימית]], [[טביעת רגל אנרגטית]] ועוד לא רואים עקומה כמו שקוזנץ הציעה אלא עליה של הצריכה לנפש. שלישית אפילו בתחום הזיהום, חלק גדול מהזיהום של מדינות מערביות יוצא למדינות עניות על ידי הוצאה של מפעלים מזהמים למדינות אלה (עובדה שנתפסת על ידי מדד כגון טביעת רגל מימית או טביעת רגל אקולוגית, ולא נתפס על ידי פרמטרים שקונזץ מדד של זיהום מקומי).  

גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2012) רוב העולם העסקי מדבר במונחים אלה. יש גם הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה, ובראשן ההתייחסות ל [[עקומת קוזנץ הסביבתית]].  

===דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח===

===דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח===

גישה זו מנסה לשנות את ההגדרה של [[צמיחה כלכלית]] ולפתח [[מדדים חלופיים לתמ"ג]], כך שהמדד המרכזי לבריאות כלכלית וחברתית ישקף טוב יותר את הרווחה האנושית, וימנע מהצגת פעילות הרסנית לסביבה או לדורות הבאים בתור פיתוח או צמיחה. כלומר, יש עדיין רצון לקיים חברה שתצמח ותתפתח אבל ב"סוג אחר של צמיחה", כזה שיעמוד בתנאים של קיימות. המובילים בתחום זה הם הקשורים לזרם ה[[כלכלה אקולוגית]].

גישה זו מנסה לשנות את ההגדרה של [[צמיחה כלכלית]] ולפתח [[מדדים חלופיים לתמ"ג]], כך שהמדד המרכזי לבריאות כלכלית וחברתית ישקף טוב יותר את הרווחה האנושית, וימנע מהצגת [[השפעה סביבתית|פעילות הרסנית לסביבה]] או לדורות הבאים בתור פיתוח או צמיחה. כלומר, יש עדיין רצון לקיים חברה שתצמח ותתפתח אבל ב"סוג אחר של צמיחה", כזה שיעמוד בתנאים של [[קיימות]]. המובילים בתחום זה הם הקשורים ל[[כלכלה סביבתית]], זרם ה[[כלכלה אקולוגית]], ובשנים האחרונות גם ה-OECD.  

ביקורת דומה על שימוש יתר במונח של קיימות בכלל ושל פיתוח בר קיימא בפרט. הכלכלן [[הרמן דיילי]] כותב לדוגמה: "דרך אחת להפוך כל מושג לבלתי מזיק היא להרחיב אותו כך שהוא יכלול כל דבר".  

ביקורת דומה על שימוש יתר במונח של קיימות בכלל, ושל פיתוח בר קיימא בפרט. הכלכלן [[הרמן דיילי]] כותב לדוגמה: "דרך אחת להפוך כל מושג לבלתי מזיק היא להרחיב אותו כך שהוא יכלול כל דבר".  

לפי דיילי המונח של קיימות פרושו:

לפי דיילי המונח של קיימות פרושו:

"פיתוח (או התתפחות), בלי לצמוח מעבר ליכולת הנשיאה הסביבתית. כאשר פיתוח משמעו שיפור איכותי וצמיחה משמעה גידול כמותי". [http://www.nhi.org/online/issues/103/review.html]

"פיתוח (או התתפחות), בלי לצמוח מעבר ליכולת הנשיאה הסביבתית. כאשר פיתוח משמעו שיפור איכותי וצמיחה משמעה גידול כמותי". [http://www.nhi.org/online/issues/103/review.html]

[[דה קפלינג]] מייצג זרם גובר בקרב קובעי מדיניות וב[[כלכלה סביבתית]] שטוענים כי יש להפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין הגדלה פיזית של הכלכלה. לרוב זרם זה טוען כי צמיחה כלכלית אינה זהה להגדלת הרווחה החברתית וכי יש לעודד "צמיחה ירוקה", שבה הפעילות הכלכלית גדלה, אבל לא על חשבון [[הסביבה הטבעית]פ או על חשבון [[דלדול משאבים]].

גם בקרב גישה זו יש הדוגלים ב-[[דה קפלינג]], בעיקר בקרב קובעי מדיניות וב[[כלכלה סביבתית]] שטוענים כי יש להפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין הגדלה פיזית של הכלכלה. לרוב זרם זה טוען כי צמיחה כלכלית אינה זהה להגדלת [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]] וכי יש לעודד "צמיחה ירוקה", שבה הפעילות הכלכלית גדלה, אבל לא על חשבון [[הסביבה הטבעית]] או על חשבון [[דלדול משאבים]].

===דחייה של מושג הצמיחה===

===דחייה של מושג הצמיחה===

גישת [[כלכלת מצב יציב]] שפותחה על ידי הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] ואחרים טוענת כי צמיחה אינסופית אינה אפשרית במסגרת עולם סופי. גישה הזו מאופיינת בחשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, ונסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח.  או ב[[פטיש הצמיחה]].  

גישת [[כלכלת מצב יציב]] שפותחה על ידי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] ואחרים טוענת כי צמיחה אינסופית אינה אפשרית במסגרת עולם סופי. המגבלות של צמיחה חומרית הוצגה באופן הבהיר ביותר בספר [[גבולות לצמיחה]], ויש גבול כמה אפשר להגיע בצמיחה שאינה חומרית בלי להשפיע על הצמיחה החומרית. גישה הזו מאופיינת בחשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, ונסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח.  או ב[[פטיש הצמיחה]].  

הספרים [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] וכן [[רובים חיידקים ופלדה]] מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורך חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]] והן בהיבטים של [[צריכת משאבים]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעה סביבתית]] לנפש.  

הספרים [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] וכן [[רובים חיידקים ופלדה]] מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורך חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]] והן בהיבטים של [[צריכת משאבים]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעה סביבתית]] לנפש.