47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''חקר הכלכלה''' (Economics) או '''מדע הכלכלה''' הוא תחום מחקר במדעי החברה שמיועד לחקור את תפקוד ה..."
'''חקר הכלכלה''' (Economics) או '''מדע הכלכלה''' הוא תחום מחקר במדעי החברה שמיועד לחקור את תפקוד ה[[כלכלה]]. התחום הזה עוסקת בעיקר בשאלות הנוגעות למחירים, מוצרים, [[שוק|שווקים]], [[כסף]] והיבטים דומים. קיימת מחלוקת בשאלה מה התחום שבו הכלכלה עוסקת.
בעברית המילה '''[[כלכלה]]''' (Economy) שמתארת את הנושא שאותו חוקרת הכלכלה - מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו - משמשת לעיתים קרובות גם כדי לתאר את המחקר הכלכלי.
[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] מיק קומון (Mick Common) מציע את ההגדרה הבאה <ref>Mick Common, Measuring national economic performance without using prices, [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]]64-1, 2007. p 92-102 </ref>
"כלכלה היא המחקר של הדרך בה אנשים מספקים את הצרכים והתאוות שלהם. היות והמערכת הכלכלית נמצאת בתוך [[ביוספרה|המערכת הסביבתית]], הרי ניתן לסכם את [[המערכת הכלכלית]] כך: זו מערכת שלוקחת מהסביבה שלה חומרים ואנרגיה, משתמשת בהם יחד עם עבודה והון כדי ליצור אמצעים לסיפוק הצרכים והרצונות של אנשים, ומחזירה חזרה לסביבה כמות שווה של מאסה בצורת פסולת. הסביבה מספקת גם זרם של שירותים לכלכלה על ידי אפשרות לקליטה הרחקה וטיהור של הפסולת."
הגדרה אחרת של חקר הכלכלה, של הכלכלן הבריטי ליונל רונבינס:
"חקר השימוש במשאבים המצויים בצמצום שיש להם שימושים חלופיים".[http://shareconomy.wordpress.com/about/]
==זרמי מחשבה בכלכלה==
כלכלה עתיקה - בימי יוון העתיקה היו מספר פילוסופים שדיברו על סוגיות כלכליות. אחת השאלות שעלתה לדוגמה היא מדוע יהולמים - שלא היה להם שימוש מעשי מלבד קישוט, הם יקרים יותר ממים שהם דבר שימושי ומציל חיים. התשובה היא שיהלומים הם נדירים יותר. מאוחר יותר בזמן הרנאנס הוגים מרכתנלים שקידמו [[מרקנטליזם]] ששם דגש על צבירת זהב, וכן הוגים [[פזיוקרטים]] ששמו דגש על הגדלת התנובה החלקאית.
'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]]. הכלכלנים שבה ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין גורמים שונים באוכלוסיה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ואו בעלי ה[[הון]] -מפעלים), האיכרים והפועלים.
'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה נתפסה כבעלת השלכות בעייתיות על השפעתם של העשירים על החברה. בשנות 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. מאז התחזק זרם זה בהדרגה והפך לזרם המרכזי בכלכלה. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהנתן העדפות נתונות וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא מדיניות [[נאו ליבריליזם|נאו ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]] או [[השפעה חיצונית]] ועידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.
'''[[כלכלה קיינסינית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי שהתמקד ב[[מיקרו כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח מודרני, קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה. קיינס טען גם שהשוק יכול להקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך וכתוצאה מכך יש אבטלה שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי התערבות פיסקלית - כמו בניית תשתיות והן על ידי התערבות מוניטרית - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד.
זרמים נוספים:
* [[כלכלה אקולוגית]]
* [[כלכלה אבולוציונית]]
* [[כלכלה מוסדית]]
* [[כלכלה בודהיסטית]]
==ראו גם==
* [[קפיטליזם]]
* [[צמיחה כלכלית]]
* [[גידול אוכלוסין]]
* [[אי שוויון כלכלי]]
* [[הון]]
* [[סיווג ענפי תעשייה]]
* [[שירותי המערכת האקולוגית]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Economy כלכלה] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:כלכלה|*]]
בעברית המילה '''[[כלכלה]]''' (Economy) שמתארת את הנושא שאותו חוקרת הכלכלה - מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו - משמשת לעיתים קרובות גם כדי לתאר את המחקר הכלכלי.
[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] מיק קומון (Mick Common) מציע את ההגדרה הבאה <ref>Mick Common, Measuring national economic performance without using prices, [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]]64-1, 2007. p 92-102 </ref>
"כלכלה היא המחקר של הדרך בה אנשים מספקים את הצרכים והתאוות שלהם. היות והמערכת הכלכלית נמצאת בתוך [[ביוספרה|המערכת הסביבתית]], הרי ניתן לסכם את [[המערכת הכלכלית]] כך: זו מערכת שלוקחת מהסביבה שלה חומרים ואנרגיה, משתמשת בהם יחד עם עבודה והון כדי ליצור אמצעים לסיפוק הצרכים והרצונות של אנשים, ומחזירה חזרה לסביבה כמות שווה של מאסה בצורת פסולת. הסביבה מספקת גם זרם של שירותים לכלכלה על ידי אפשרות לקליטה הרחקה וטיהור של הפסולת."
הגדרה אחרת של חקר הכלכלה, של הכלכלן הבריטי ליונל רונבינס:
"חקר השימוש במשאבים המצויים בצמצום שיש להם שימושים חלופיים".[http://shareconomy.wordpress.com/about/]
==זרמי מחשבה בכלכלה==
כלכלה עתיקה - בימי יוון העתיקה היו מספר פילוסופים שדיברו על סוגיות כלכליות. אחת השאלות שעלתה לדוגמה היא מדוע יהולמים - שלא היה להם שימוש מעשי מלבד קישוט, הם יקרים יותר ממים שהם דבר שימושי ומציל חיים. התשובה היא שיהלומים הם נדירים יותר. מאוחר יותר בזמן הרנאנס הוגים מרכתנלים שקידמו [[מרקנטליזם]] ששם דגש על צבירת זהב, וכן הוגים [[פזיוקרטים]] ששמו דגש על הגדלת התנובה החלקאית.
'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]]. הכלכלנים שבה ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין גורמים שונים באוכלוסיה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ואו בעלי ה[[הון]] -מפעלים), האיכרים והפועלים.
'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה נתפסה כבעלת השלכות בעייתיות על השפעתם של העשירים על החברה. בשנות 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. מאז התחזק זרם זה בהדרגה והפך לזרם המרכזי בכלכלה. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהנתן העדפות נתונות וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא מדיניות [[נאו ליבריליזם|נאו ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]] או [[השפעה חיצונית]] ועידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.
'''[[כלכלה קיינסינית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי שהתמקד ב[[מיקרו כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח מודרני, קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה. קיינס טען גם שהשוק יכול להקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך וכתוצאה מכך יש אבטלה שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי התערבות פיסקלית - כמו בניית תשתיות והן על ידי התערבות מוניטרית - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד.
זרמים נוספים:
* [[כלכלה אקולוגית]]
* [[כלכלה אבולוציונית]]
* [[כלכלה מוסדית]]
* [[כלכלה בודהיסטית]]
==ראו גם==
* [[קפיטליזם]]
* [[צמיחה כלכלית]]
* [[גידול אוכלוסין]]
* [[אי שוויון כלכלי]]
* [[הון]]
* [[סיווג ענפי תעשייה]]
* [[שירותי המערכת האקולוגית]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Economy כלכלה] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:כלכלה|*]]