שינויים

[[קובץ:Migdalim.PNG|ממוזער|450px|השוואה בין מגדל, בינוי ישראלי רגיל ומבנה חצר (יודן רופא, מכון שחרית). בכל סוגי הבנייה באיור יש 200 דירות בעלות שטח זהה (138 מטר רבוע לדירה), המשתרעות על פני 10 דונם, דבר הנותן צפיפות נטו של 20 יחידות דיור לדונם. מספר הקומות הממוצע בבניה מסוג בינוי ישראלי ובנייה רגילה הוא 5.4 ומטה בעוד הגובה הממוצע של המגדלים הוא 18 קומות.]]

[[קובץ:Migdalim.PNG|ממוזער|450px|השוואה בין מגדל, בינוי ישראלי רגיל ומבנה חצר (יודן רופא, מכון שחרית). בכל סוגי הבנייה באיור יש 200 דירות בעלות שטח זהה (138 מטר רבוע לדירה), המשתרעות על פני 10 דונם, דבר הנותן צפיפות נטו של 20 יחידות דיור לדונם. מספר הקומות הממוצע בבניה מסוג בינוי ישראלי ובנייה רגילה הוא 5.4 ומטה בעוד הגובה הממוצע של המגדלים הוא 18 קומות.]]

רופא מדגים כיצד על אותו שטח, ובהקמה של 3 סוגי צורות דיור, ניתן לספק אותו מספר של דירות בגודל זהה. הקמה של מגדל משאירה לכאורה הכי הרבה שטח פתוח לשימוש הציבור, אבל לרוב השטח הזה אינו משמש את הציבור העירוני, שכן זהו שטח מוצל ולא מזמין שגם נתפס כשטח פרטי. ניתן לבנות שטחים ציבוריים סמוכים למגדל אבל אז צפיפות הבנייה יורדת. יש שתי אפשרויות נוספות של בנייה צפופה. אחת מהן היא בנייה של בנינים בני 5 קומות שכל אחד מהם מוקף בחצר פרטית. סוג כזה של בנייה מקובל בישראל כאשר הקומה הראשונה היא לרוב קומת עמודים ומשמשת לחנייה. באופן כזה השטח מסביב לביניינים אינו מנוצל כמעט בכלל ואינו מזמין פעילות ציבורית. הפתרון השלישי של [[בנייה מרקמית]] או "מבנה חצר" - בנייה בעלת חצר פנימית גדולה ובתים שיש להם "חזית אפס" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין). זהו פתרון שמקובל בחלק מהערים העתיקות באירופה. באופן כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית למגדלים ולחצר שמקיפה את הבית מכל צדדיו.

רופא מדגים כיצד על אותו שטח, ובהקמה של 3 סוגי צורות דיור, ניתן לספק אותו מספר של דירות בגודל זהה.  

* '''הקמה של מגדל'''-  משאירה לכאורה הכי הרבה שטח פתוח לשימוש הציבור, אבל לרוב השטח הזה אינו משמש את הציבור העירוני, שכן זהו שטח מוצל ולא מזמין שגם נתפס כשטח פרטי. ניתן לבנות שטחים ציבוריים סמוכים למגדל אבל אז צפיפות הבנייה יורדת. יש שתי אפשרויות נוספות של בנייה צפופה.  

* '''בנייה של בניינים בני 5 קומות שכל אחד מהם מוקף בחצר פרטית'''. סוג כזה של בנייה מקובל בישראל כאשר הקומה הראשונה היא לרוב קומת עמודים ומשמשת לחנייה. באופן כזה השטח מסביב לביניינים אינו מנוצל כמעט בכלל ואינו מזמין פעילות ציבורית.  

* '''[[בנייה מרקמית]] או "מבנה חצר"''' - בנייה בעלת חצר פנימית גדולה ובתים שיש להם "חזית אפס" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין). זהו פתרון שמקובל בחלק מהערים העתיקות באירופה. באופן כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית למגדלים ולחצר שמקיפה את הבית מכל צדדיו.

==השפעות סביבתיות וחברתיות==

==השפעות סביבתיות וחברתיות==