שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 83: שורה 83:     
כלכלנים בדרך כלל נחפזים ישירות אל תוך טיעון זה בספרי הלימוד שלהם, אבל אני אבצע את המעבר משלב הראשון לשלב השני בצורה איטית, כדי להדגיש את הנקודה שעבור כלכלנים, הכל נקבע על ידי תפוקה שולית יורדת.
 
כלכלנים בדרך כלל נחפזים ישירות אל תוך טיעון זה בספרי הלימוד שלהם, אבל אני אבצע את המעבר משלב הראשון לשלב השני בצורה איטית, כדי להדגיש את הנקודה שעבור כלכלנים, הכל נקבע על ידי תפוקה שולית יורדת.
 +
 +
[[תמונה:Debunking_03_02.jpg|thumb|left|472px| תרשים 3.2 החליפו את הצירים כדי לשרטט את תשומת העבודה מול כמות התפוקה]]
    
הצעד הראשון בתהליך זה הוא תרשים 2, שפשוט מחליף את הצירים מתרשים 1. במקום שהתשומה של העבודה היתה על הציר האופקי והתפוקה על הציר האנכי בתרשים 1, התפוקה בתרשים 2 היא על הציר האופקי והתשומה של העבודה הינה על הציר האנכי. בחרו כל רמה של תפוקה על הציר האופקי של תרשים מספר 2, והציר האנכי יגיד לכם כמה עובדים נדרשים כדי לייצר אותה.
 
הצעד הראשון בתהליך זה הוא תרשים 2, שפשוט מחליף את הצירים מתרשים 1. במקום שהתשומה של העבודה היתה על הציר האופקי והתפוקה על הציר האנכי בתרשים 1, התפוקה בתרשים 2 היא על הציר האופקי והתשומה של העבודה הינה על הציר האנכי. בחרו כל רמה של תפוקה על הציר האופקי של תרשים מספר 2, והציר האנכי יגיד לכם כמה עובדים נדרשים כדי לייצר אותה.
    +
[[תמונה:Debunking_03_03.jpg|thumb|left|471px| תרשים 3.3]]
 
בהמשך, אנו ממירים את הציר האנכי בתרשים 2 ממידה של עבודה למידה של עלויות משתנות. כדי לעשות זאת, כל שעלינו לעשות הוא להכפיל את תשומת העבודה בשכר. היות ובדוגמה שלנו השכר הוא 1000$ , כל המספרים על הצרי האנכי בתרשים 3 גדולים פי 1000 מהמספרים בתרשים 2.
 
בהמשך, אנו ממירים את הציר האנכי בתרשים 2 ממידה של עבודה למידה של עלויות משתנות. כדי לעשות זאת, כל שעלינו לעשות הוא להכפיל את תשומת העבודה בשכר. היות ובדוגמה שלנו השכר הוא 1000$ , כל המספרים על הצרי האנכי בתרשים 3 גדולים פי 1000 מהמספרים בתרשים 2.
    
היות והציר האנכי בתרשים 3 הוא במונחים כספיים, אנו יכולים להוסיף לו עוד נתונים כספיים. ברור מאליו שיש להוסיף את העלויות הקבועות של הייצור - 250,000$ - אל העלויות המשתנות שנראות בתרשים 3, כך שעקומת העלויות מראה כעת את סך העלויות, במקום רק את העלויות המשתנות. מה שלא כל כך ברור מאליו הוא שאנו יכולים כעת להתקדם לשלב שלוש של הטיעון, על ידי הוספה של סך ההכנסה שהפירמה מרוויחה ממכירת מוצריה. היות והנחנו שהפירמה יכולה למכור כמה שהיא רוצה עבור 4$ ליחידה, זה יהיה קו ישר דרך ראשית הצירים עם שיפוע של 4: 4$ של הכנסה לכל יחידה אחת שנמכרת.
 
היות והציר האנכי בתרשים 3 הוא במונחים כספיים, אנו יכולים להוסיף לו עוד נתונים כספיים. ברור מאליו שיש להוסיף את העלויות הקבועות של הייצור - 250,000$ - אל העלויות המשתנות שנראות בתרשים 3, כך שעקומת העלויות מראה כעת את סך העלויות, במקום רק את העלויות המשתנות. מה שלא כל כך ברור מאליו הוא שאנו יכולים כעת להתקדם לשלב שלוש של הטיעון, על ידי הוספה של סך ההכנסה שהפירמה מרוויחה ממכירת מוצריה. היות והנחנו שהפירמה יכולה למכור כמה שהיא רוצה עבור 4$ ליחידה, זה יהיה קו ישר דרך ראשית הצירים עם שיפוע של 4: 4$ של הכנסה לכל יחידה אחת שנמכרת.
  −
תרשים 3.2 החליפו את הצירים כדי לשרטט את תשומת העבודה מול כמות התפוקה
  −
  −
תרשים 3.3
      
==שלב שלישי: קביעת הנקודה של רווחיות מקסימלית==
 
==שלב שלישי: קביעת הנקודה של רווחיות מקסימלית==

תפריט ניווט