47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − השימוש העיקרי בארסן הוא לשם חיזוק סגסוגות של [[נחושת]] ובמיוחד כאלו המערבות גם [[עופרת]] (לדוגמה במצברי רכב). ארסן משמש גם במעגלים של מוליכים למחצה שיש בציוד אלקטרוני, ובציוד אלקטרו-אופטי התרכותב גליום-איירונסייד היא אחת התרכובות הנפוצות ביותר. ארסן ותרכובות שלו, במיוחד trioxide, משמשים לשם הכנת [[חומרי הדברה]], טיפול [[במוצרי עץ]] לשם מניעת נזק מחרקים, כ[[מדבירי עשבים]], ו[[מדבירי חרקים]]. עם זאת השימוש ביישומים אלה יורד עם השנים. + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 48:
שורה 82: − + − ==השפעות בריאותיות של ארסן==+ − {{גורם מסרטן וודאי}}+ − − [[זיהום מי תהום]] בארסן היא בעיה שמפיעה על בריאותם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. + − + − ארסן הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. בליעה וחשיפה נשימתית לארסן עלולה לגרום ל[[סרטן העור]], [[סרטן הריאות]], ל[[סרטן שלפוחית השתן]], [[לסרטן הכבד]] ול[[סרטן הכליות]].[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Arsenic.aspx] − − צריכת כמות גדולה של ארסן עלולה לגרום למוות כתוצאה מהרעלה. צריכת כמות נמוכה של ארסן עלולה לגרום לכאבים במערכת העיכול, בחילות, הקאות, ירידה בייצור כדוריות דם לבנות ואדומות ולפגיעה בכלי דם.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Arsenic.aspx] − − בליעה, או חשיפה נשימתית לארסן עלולה לפגוע בצבע העור, ולגרום לנפיחות ואדמומיות העור. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Arsenic.aspx] − ארסן הוא [[חומר טטרוגני]] - חשיפה נשימתית, או בליעה של ארסן אצל נשים בהריון עלולה לגרום למחלות, מומים, לידה במשקל נמוך ומות העובר.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Arsenic.aspx]+ − + − תרכובות ארסן אורגניות עמידות מאוד ועלולות להצטבר ברקמות החיות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Arsenic.aspx] שורה 74:
שורה 101: −
אין תקציר עריכה
'''ארסן''' (Arsenic) הוא יסוד מתכתי, עם הסימון הכימי As וסימון אטומי 33. ארסן הוא סוג של ומצוי במינרלים רבים, בדרך כלל ביחד עם [[גופרית]] ועם מתכות וכן הוא מצוי כקריסטלים של היסוד בצורתו הטהורה. הוא לראשונה תועד על ידי Albertus Magnus בשנת 1250.
'''ארסן''' (Arsenic) הוא יסוד מתכתי, עם הסימון הכימי As וסימון אטומי 33. ארסן הוא סוג של ומצוי במינרלים רבים, בדרך כלל ביחד עם [[גופרית]] ועם מתכות וכן הוא מצוי כקריסטלים של היסוד בצורתו הטהורה. הוא לראשונה תועד על ידי Albertus Magnus בשנת 1250. בצורתו הטהורה, ארסן הוא חומר אפרפר דמוי מתכת.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012]</ref>
==שימושים ומקורות לפליטת ארסן==
==שימושים ומקורות לפליטת ארסן==
הארסן מצוי כיסוד, וכן בתרכובות אורגאניות ואי-אורגאניות שונות. הארסן מצוי בכמויות מזעריות ברקמות חיות, באטמוספרה, במים ובסלעים. בריכוזים גבוהים יותר הארסן הוא רעל חזק וקטלני.<ref name="adamteva"/>
[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. על פי דיווחי המפעלים לאתר רישום הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, הסתכמו פליטות הארסן לאוויר בישראל בשנת 2012 בכמות כוללת של 236 ק"ג לשנה לפי הפירוט הבא: [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=61&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]
מקורות פליטה טבעיים של ארסן הם כתוצאה משחיקת סלעים, התפרצות הרי געש, שריפות יער, ועוד.<ref name="adamteva"/>
השימוש העיקרי בארסן הוא לשם חיזוק סגסוגות של [[נחושת]] ובמיוחד כאלו המערבות גם [[עופרת]] (לדוגמה במצברי רכב). ארסן משמש גם במעגלים של מוליכים למחצה שיש בציוד אלקטרוני, ובציוד אלקטרו-אופטי התרכובת גליום-איירונסייד היא אחת התרכובות הנפוצות ביותר. ארסן ותרכובות שלו, במיוחד trioxide, משמשים לשם הכנת [[חומרי הדברה]], טיפול כחומר שימור עץ [[במוצרי עץ]]. ארסן משמש גם כ[[חומר הדברה]] בחקלאות, בחומרים קוטלי חרקים, [[קוטלי עשבים]], ו[[קוטלי פטריות]]. שימושים נוספים שלו הם בתעשיות, קרמיקה, מתכת ורפואה. <ref name="adamteva"/>
ברחבי העולם, מקורות הפליטה האנושיים העיקריים לארסן הם [[תעשייה כימית]], תעשיית התכת
מתכות, שריפת פסולת, שימוש ב[[חומרי הדברה]], בוצות ושריפת [[פחם]] בתחנות כוח.<ref name="svivamilon"/>
הארסן שנפלט מגיע לאוויר, למים ולקרקע. שם הוא עשוי להיות מעורב בתהליכים כימיים שונים. עיקר הארסן באוויר הוא כחומר ספוח על גבי [[חומר חלקיקי]], בעיקר חלקיקים בעלי קוטר הקטן מ 2.5 מיקרון. הארסן המגיע במי השתייה יכול להיבלע ישירות על ידי בני אדם. ארסן המצוי בקרקע ובמקווי מים עלול [[הצטברות ביולוגית|להצטבר בשרשרת המזון]], בעיקר שרשרת המזון הימית, ואז החשיפה לארסן בבני אדם היא גם דרך [[זיהום במזון]]. <ref name="svivamilon"/>
==השפעות בריאותיות של ארסן==
{{גורם מסרטן וודאי}}
ארסן הוא אחת [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] המסוכנות ביותר, והוא ידוע לשמצה כחומר רעיל מאד לבעלי חיים, כולל בני אדם (אם כי יש סוג של חיידיקים המסוגלים להשתמש בו). ארסן הוא [[זיהום]] גם מזהם מסוכן והוא מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד מתוך 10 הכימיקלים וקבוצות הכימיקלים המזיקים ביותר לבריאות הציבורית בעולם. [http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]
[[זיהום מי תהום]] בארסן היא בעיה שמפיעה על בריאותם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם.
ארסן הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. בליעה וחשיפה נשימתית לארסן עלולה לגרום ל[[סרטן העור]], [[סרטן הריאות]], ל[[סרטן שלפוחית השתן]], [[לסרטן הכבד]] ול[[סרטן הכליות]].<ref name="svivamilon">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Arsenic.aspx ארסן בכל תרכובותיו] מילון חומרים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>
צריכת כמות גדולה של ארסן עלולה לגרום למוות כתוצאה מהרעלה. צריכת כמות נמוכה של ארסן עלולה לגרום לכאבים במערכת העיכול, בחילות, הקאות, ירידה בייצור כדוריות דם לבנות ואדומות ולפגיעה בכלי דם.<ref name="svivamilon"/>
בליעה, או חשיפה נשימתית לארסן עלולה לפגוע בצבע העור, ולגרום לנפיחות ואדמומיות העור. <ref name="svivamilon"/>
ארסן הוא [[חומר טטרוגני]] - חשיפה נשימתית, או בליעה של ארסן אצל נשים בהריון עלולה לגרום למחלות, מומים, לידה במשקל נמוך ומות העובר.<ref name="svivamilon"/>
תרכובות ארסן אורגניות עמידות מאוד ועלולות להצטבר ברקמות החיות. <ref name="svivamilon"/>
==פליטות ארסן בישראל==
;פליטות ארסן לאוויר בישראל:
[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. בישראל יש ערך סביבה מחייב לריכוז הארסן באוויר של 6 ננוגרם למ"ק (ביחס לחלקיקי SPM). למרות זאות ריכוזי הארסן באוויר אינם מנוטרים כדרך שיגרה, נכון לשנת 2014.<ref name="adamteva"/>
בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של חלקיקי זיהום אוויר מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים
שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק, אינם נחשבים פורמאלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באיזורי התעשייה והמגורים באשדוד ובכפר מסריק.<ref name="adamteva"/>
על פי דיווחי המפעלים לאתר רישום הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, הסתכמו פליטות הארסן לאוויר בישראל בשנת 2012 בכמות כוללת של 236 ק"ג לשנה לפי הפירוט הבא: [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=61&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]
:
:
|}
|}
מועצות מקומיות בהן היתה פליטה גבוה של ארסן לאוויר כללו את אשדוד שבה נפלטה כמות שנתית של 100 ק"ג ארסן, ברמלה 35 ק"ג, בנצרת עילית 24 ק"ג, במועצה תמר 31 ק"ג, ובחיפה 18 ק"ג. בנוסף לפליטות לאוויר, שפכה חברת נובל אנרג'י עוד 1 ק"ג ארסן לים, ואילו מכון טיהור מי השפכים בחדרה שפך 91 ק"ג ארסן לשפכים. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=61&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]
מועצות מקומיות בהן היתה פליטה גבוה של ארסן לאוויר כללו את אשדוד שבה נפלטה כמות שנתית של 100 ק"ג ארסן, ברמלה 35 ק"ג, בנצרת עילית 24 ק"ג, במועצה תמר 31 ק"ג, ובחיפה 18 ק"ג.
;ארסן במים:
נכון לשנת 2012, מכון טיהור מי השפכים בחדרה דיווח על שפיכת 91 ק"ג ארסן לשפכים. חברת נובל אנרג'י דיווחה על שפיכת 1 ק"ג ארסן לים. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=61&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]
ארסן הוא אחת [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] המסוכנות ביותר, והוא ידוע לשמצה כחומר רעיל מאד לבעלי חיים, כולל בני אדם (אם כי יש סוג של חיידיקים המסוגלים להשתמש בו). ארסן הוא [[זיהום]] גם מזהם מסוכן והוא מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד מתוך 10 הכימיקלים וקבוצות הכימיקלים המזיקים ביותר לבריאות הציבורית בעולם. [http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]
בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובכ 90% מהם לא -
נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה ריכוזיו היו נמוכים מהתקנים.<ref name="svivamilon"/>
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13/1/2009
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13/1/2009