שינויים

הזיהום של נהר התמזה בלונדון בשפכי ביוב ובשפכים תעשייתיים הוא אחד המקרים המפורסמים של זיהום נהרות. מעריכים כי בין 1830 ל -1860 מתו עשרות אלפי אנשים מ[[כולרה]] כתוצאה מזיהום התמזה בביוב מחד, ושימוש במים לשם רחצה ושתייה מאידך. בשנת 1878 טבעה בנהר הספינה SS Princess Alic, ומעל 650 מנוסעיה מתו. חלק ניכר מהם מת כנראה כתוצאה מחשיפה לזיהום בנהר. [http://resources.woodlands-junior.kent.sch.uk/riverthames/pollution.htm]

הזיהום של נהר התמזה בלונדון בשפכי ביוב ובשפכים תעשייתיים הוא אחד המקרים המפורסמים של זיהום נהרות. מעריכים כי בין 1830 ל -1860 מתו עשרות אלפי אנשים מ[[כולרה]] כתוצאה מזיהום התמזה בביוב מחד, ושימוש במים לשם רחצה ושתייה מאידך. בשנת 1878 טבעה בנהר הספינה SS Princess Alic, ומעל 650 מנוסעיה מתו. חלק ניכר מהם מת כנראה כתוצאה מחשיפה לזיהום בנהר. [http://resources.woodlands-junior.kent.sch.uk/riverthames/pollution.htm]

אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה, זיהום מים ולזיהום ב[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית הצטברה בגופם של רכיכות ודגים במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ 10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.  

אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה, לזיהום מים ולזיהום ב[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית הצטברה בגופם של רכיכות ודגים במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ 10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.  

במשך 40 שנה תאגיד [[מונסנטו]] היה [[מונופול|היצרן הבלעדי]] של משפחת החומרים הרעילה ו[[חומר מסרטן|המסרטנת]] מסוג [[PCB]] בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך הייצור והשיווק הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. במשך שנים רבות שפכה מנוסנטו מיליוני ליטרים של [[PCB]] לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בארצות הברית ויצרה זיהום מים חמור. מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A46648-2001Dec31 Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref>  מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובות PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח ורמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html].  חברת סלושה, חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלוית המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר לכמה אלפים מתושבי העיירה.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>

במשך 40 שנה תאגיד [[מונסנטו]] היה [[מונופול|היצרן הבלעדי]] של משפחת החומרים הרעילה ו[[חומר מסרטן|המסרטנת]] מסוג [[PCB]] בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך הייצור והשיווק הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. במשך שנים רבות שפכה מנוסנטו מיליוני ליטרים של [[PCB]] לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בארצות הברית ויצרה זיהום מים חמור. מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A46648-2001Dec31 Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref>  מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובות PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח ורמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html].  חברת סלושה, חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלוית המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר לכמה אלפים מתושבי העיירה.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>

==סוגים של זיהומי מים==

==סוגים של זיהומי מים==