47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 2:
שורה 2: + שורה 16:
שורה 17: + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
ההשפעות של זיהום קרקע כוללות [[סחף קרקע]] ופגיעה באיכות הקרקע בהקשר של [[חקלאות]], פגיעה ב[[ביוספרה]] ב[[מערכות אקולוגיות]] וצמחים פטריות ובעלי חיים בעקבות זיהומים, לקיחה ישירה של הקרקע, ו[[קיטוע שטחים]]. השפעה נוספת היא [[זיהום מים|זיהום מי התהום]] כאשר המזהמים מחלחלים לקרקע, דבר שגורם למחלות שונות כולל [[סרטן]].
ההשפעות של זיהום קרקע כוללות [[סחף קרקע]] ופגיעה באיכות הקרקע בהקשר של [[חקלאות]], פגיעה ב[[ביוספרה]] ב[[מערכות אקולוגיות]] וצמחים פטריות ובעלי חיים בעקבות זיהומים, לקיחה ישירה של הקרקע, ו[[קיטוע שטחים]]. השפעה נוספת היא [[זיהום מים|זיהום מי התהום]] כאשר המזהמים מחלחלים לקרקע, דבר שגורם למחלות שונות כולל [[סרטן]].
==זיהום קרקע בישראל==
==זיהום קרקע בישראל==
בשנת 2012 פעל [[המשרד להגנת הסביבה]] לקידום חקיקת "חוק קרקעות מזוהמות", לאפיון בעיית הקרקעות המזוהמות במפעלים ביטחוניים ובקרקעות בניהולו של צה"ל. המשרד הקים מאגר מידע ממוחשב על קרקעות מזוהמות וחשודות בזיהום.<ref>[http://plans.gov.il/pdf/ ספר תוכניות העבודה לשנת 2012], ממשלת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, יעד 3.3 עמ' 115</ref> נכון ל-2013 המידע במאגר אינו זמין לציבור כ[[נתונים חופשיים]] או בצורה אחרת של [[שקיפות|שקיפות מידע]].
בשנת 2012 פעל [[המשרד להגנת הסביבה]] לקידום חקיקת "חוק קרקעות מזוהמות", לאפיון בעיית הקרקעות המזוהמות במפעלים ביטחוניים ובקרקעות בניהולו של צה"ל. המשרד הקים מאגר מידע ממוחשב על קרקעות מזוהמות וחשודות בזיהום.<ref>[http://plans.gov.il/pdf/ ספר תוכניות העבודה לשנת 2012], ממשלת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, יעד 3.3 עמ' 115</ref> נכון ל-2013 המידע במאגר אינו זמין לציבור כ[[נתונים חופשיים]] או בצורה אחרת של [[שקיפות|שקיפות מידע]].
==שיקום קרקעות מזוהמות==
זיהום קרקע יכול להיגרם כתוצאה מזיהום דלקים, מזיהום ב[[מתכות כבדות]] ומפסולות אחרות. לכל אחד מהמזהמים נדרשת תוכנית עבודה שונה. שיקום קרקעות צריך להתבצע בהתאם לייעוד המתוכנן לקרקע - קרקע המיועדת למגורים או לגידולי חלקאות למאכל היא רגישה יותר יחסית לשימושי קרקע אחרים.
שיקום קרקעות מזוהמות מערב בעלי מקצוע רבים: הידרולוגים, גיאולוגים, מהנדסי קרקע, מהנדסי בניין, מהנדסי מכונות, מהנדסי סביבה, אדריכלים, מהנדסים אזרחים ועוד. הטיפולים בקרקע מזוהמת מתחלקים לסוגים שונים: טיפול ביולוגי, טיפול טרמי, טיפול כימי ושילובים בין הטיפולים השונים. קיימות כיום טכנולוגיות רבות ומגוונות לטיפול בקרקעות המזוהמות. הטיפולים יכולים להתבצע באתר עצמו ללא הוצאת הקרקע ממקומה ואז הטיפול ייקרא טיפול במקום (InSitu) או טיפול בקרקע שהוצאה ממקומה הטבעי ואז הטיפול ייקרא "טיפול חוץ" (ExSitu). פינוי הקרקע לשם טיפול מייקר את עלות השיקום, והצורך בו נקבע בהתאם לחומרת הבעיה.
נכון לשנת 2014 עדיין קיימות בישראל קרקעות מזוהמות. טיפול באדמות אלה חשוב ולעיתים קרובות דחוף כדי למנוע מהזיהום להמשיך ו[[זיהום מי תהום|לחלחל למי תהום]] ולמקומות נוספים. טיפול כזה צריך להעשות על ידי חברה מקצועית בתחום.
על פי החוק בישראל, על החברה המבצעת שיקום קרקעות מזוהמות, לפעול בהתאם להנחיות ולדרישות של [[המשרד להגנת הסביבה]] הכוללות:ניתוח המזהמים הקיימים בקרקע ,מיפוי תחום הזיהום ורק בסיומם להתאים את שיטת הטיפול ואת תוכנית הביצוע המעשית באתר המזוהם. במידה והקרקע המזוהמת דורשת פינוי, יש לפנותה למטמנה המאושרת על ידי המשרד להגנת הסביבה. נכון לשנת 2014, המטמנה הגדולה בישראל נמצאת ב[[מישור רותם]] והחברה המטפלת בה היא חברת 'איזיטופ' המשקמת ומטהרת את הקרקעות מזוהמות בתיאום מול [[המשרד להגנת הסביבה]].
==ראו גם==
==ראו גם==