47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + שורה 17:
שורה 21: − + שורה 35:
שורה 39: + + + + + + + + + + + שורה 41:
שורה 56: + +
אין תקציר עריכה
'''מוסד חברתי''' או פשוט '''מוסד''' (institution) הוא כל מבנה או מכניזם של [[סדר חברתי]] ושיתוף פעולה שמשפיע על ההתנהגות של פרטים בתוך "קהילה" או קבוצה מסויימת - בין הפרטים הם [[בני אדם]] או בעל חיים אחר. מוסדות חברתיים מזוהים לרוב עם מטרה חברתית כלשהי, ומתעלה מעל הפרטים והכוונות על ידי תיווך של החוקים ששולטים בהתנהגות חברתית.
'''מוסד חברתי''' או פשוט '''מוסד''' (institution) הוא כל מבנה או מכניזם של [[סדר חברתי]] ושיתוף פעולה שמשפיע על ההתנהגות של פרטים בתוך "קהילה" או קבוצה מסויימת - בין הפרטים הם [[בני אדם]] או בעל-חיים אחר. מוסדות חברתיים מזוהים לרוב עם מטרה חברתית כלשהי, ומתעלה מעל הפרטים והכוונות על ידי תיווך של החוקים ששולטים בהתנהגות חברתית.
בעוד שקיים ויכוח באשר להגדרה המדוייקת של מהם מוסדות בדיוק, ועד כמה רחבה הגדרה זו, יש הסכמה באשר לשאלה מה מוסדות אינם. הם אינם כוחות טבע וגורמים טבעיים אחרים כמו נהרות, [[מערכות אקולוגיות]], מבנה גאוגרפי, משאבים וכו', והם גם אינם [[טכנולוגיה]] או יצירות פיזיות שנבנו על ידי הפרטים.
בעוד שקיים ויכוח באשר להגדרה המדוייקת של מהם מוסדות בדיוק, ועד כמה רחבה הגדרה זו, יש הסכמה באשר לשאלה מה מוסדות אינם. הם אינם כוחות טבע וגורמים טבעיים אחרים כמו נהרות, [[מערכות אקולוגיות]], מבנה גאוגרפי, משאבים וכו', והם גם אינם [[טכנולוגיה]] או יצירות פיזיות שנבנו על ידי הפרטים.
על פי התפיסה של [[מערכות מורכבות]] ו[[אנרגיה]], מוסד חברתי הוא סוג של [[מערכת מפזרת]], שכן הסדר שמתקיים במסגרת המוסד החברתי, מחייב השקעה מתמדת של [[אקסרגיה]]. במובן זה מוסד חברתי דומה למערכות ביולוגיות או ל[[טכנולוגיה]] שהם דוגמאות אחרות של מערכת מפזרת. בדומה למערכות מפזרות רבות אחרות, גם מוסדות חברתיים נמצאים בתוך הקשר של מערכות מפזרות אחרות (כמו סוגי טכנולוגיה שונים, מוסדות חברתיים שונים) וקיומם ותפקודם תלוי גם ב[[נישה]] (שורה של תנאים סביבתיים המתקיימת מחוץ להם ומאפשרת להם לפעול). כך לדוגמה [[תאגיד]] מתפקד בתוך הקשר משפטי מסויים, וגודלו ותפקודו של [[תאגיד רב לאומי]] תלויים ב[[טכנולוגיות]] כמו [[מחשוב]], [[תחבורה]] ו[[תקשורת]].
התפקוד של מוסדות רבים תלוי לפעמים גם בגודל שלהם עצמם, כאשר הם מורכבים ממספר רב של פרטים או תתי-ארגונים. ארגונים גודלים נוטים לייצר [[היררכיה]] ודבר זה יכול ליצור בעיות תקשורת בגלל [[תורת המידע]]. היבטים רבים הנוגעים ל[[יתרון לגודל]] או [[חסרון לגודל]] משפיעים על מוסדות חברתיים רבים, כך שתפקודם משתנה עם הגודל. כך לדוגמה מצביע יובל הררי על כך שמעל גודל של 90-150 אנשים, יש קושים לקיים ארגוון חברתי על בסיס היכרות אישית, ויש צורך ב[[מיתוס]] כדי לבנות קבוצה גדולה יותר. מבנה הקשרים בקרב קבוצה גדולה יותר נוטה להיות יותר היררכי ופורמלי.
==דוגמאות למוסדות==
==דוגמאות למוסדות==
* כוחות משטרה ואכיפה. משטרה צבאית, פקחים.
* כוחות משטרה ואכיפה. משטרה צבאית, פקחים.
* תקשורת המונים - כולל מערכות תקשרות לחדשות (עיתונים, טלוויזיה) וסוגי מדיה אחרים כמו ספרים, רדיו, קולנוע, אינטרנט, בלוגים, רשתות חברתיות. פרסומות, ארגונים ליחסי ציבור.
* תקשורת המונים - כולל מערכות תקשרות לחדשות (עיתונים, טלוויזיה) וסוגי מדיה אחרים כמו ספרים, רדיו, קולנוע, אינטרנט, בלוגים, רשתות חברתיות. פרסומות, ארגונים ליחסי ציבור.
* מוסדות בכלכלה - כולל פירמות, [[תאגיד|תאגידים]], מוסדות פיננסים, מפעלים, [[קפיטליזם]], חלוקת העבודה, [[מעמד חברתי]] ועוד.
* מוסדות בכלכלה - כולל [[שוק]], פירמות, [[תאגיד|תאגידים]], [[תאגיד רב לאומי]], מוסדות פיננסים, מפעלים, [[קפיטליזם]], חלוקת העבודה, [[מעמד חברתי]] ועוד.
* מוסדות ומערכות פיננסיות - [[כסף]], בנקים, [[עבדות]], [[מס]], [[חובות]], [[רכוש]], [[הון]], [[ביטוח]], [[פנסיה]], קרנות השקעה וחסכון, מניות, בורסות.
* מוסדות ומערכות פיננסיות - [[כסף]], בנקים, [[עבדות]], [[מס]], [[חובות]], [[רכוש]], [[הון]], [[ביטוח]], [[פנסיה]], קרנות השקעה וחסכון, מניות, בורסות.
* החברה האזרחית - ארגונים ללא מטרת רווח, ארגוני צדקה, מפלגות פוליטיות, צוותי חשיבה, קהילות וירטואליות.
* החברה האזרחית - ארגונים ללא מטרת רווח, ארגוני צדקה, מפלגות פוליטיות, צוותי חשיבה, קהילות וירטואליות.
הכלכלן המוסדי [[אבנר גרייף]] סיפק ב-2006 הגדרה דומה אבל מעט אחרת:
הכלכלן המוסדי [[אבנר גרייף]] סיפק ב-2006 הגדרה דומה אבל מעט אחרת:
"מערכת של גורמים חברתיים שיחד מייצרים התנהגות רגולרית", כאשר ב"גורמים חברתיים" הכונה ל"גורמים מעשה ידי אדם, שאינם פיסיים שהם חיצוניים (אקסוגנים) לכל פרט שעליו הם משפיעים" כאשר הדבר כולל "חוקים, אמונות, נורמות וארגונים". <ref name="Davis"/>
"מערכת של גורמים חברתיים שיחד מייצרים התנהגות רגולרית", כאשר ב"גורמים חברתיים" הכונה ל"גורמים מעשה ידי אדם, שאינם פיסיים שהם חיצוניים (אקסוגנים) לכל פרט שעליו הם משפיעים" כאשר הדבר כולל "חוקים, אמונות, נורמות וארגונים". <ref name="Davis"/>
==מוסד חברתי ביצורים חיים אחרים==
התנהגות חברתית אינה ייחודית רק ל[[בני אדם]] וקיימת קשת שלמה של "מוסדות חברתיים" גם בקרב יצורים חיים אחרים, בעיקר בקרב בעלי-חיים מורכבים כמו יונקים או ציפורים. היבט זה נחקר במסגרת "אתולוגיה חברתית". מבנים חברתיים אלה כוללים עדר, להקה, מושבה, תאום התנהגות בזמן חיזור או קינון, מוסדות דומים ל"נישואים לכל החיים" קיימים בקרב מספר עופות.
אחד המוסדות החברתיים המורכבים ביותר בקרב בעלי חיים היא הלהקה. בלהקה בדרך כלל קיימת היררכיה שבה זכר שליט או נקבה שליטה מנהיגה את הלהקה, מקבלת החלטות ומטילה את מרותה על מדרג בעלי חיים אחרים. בחלק מבעלי החיים כמו פילים, מדובר בנקבה מבוגרת, ובחלק כמו בשימפנזים, מדובר בזכר שמייצר קואליציות כדי לשמור על מרותו. מוסד חברתי מורכב אחר שקיים בקרב בעלי חיים הוא שפה ותקשורת שלפעמים היא תוך מינית ולפעמים בין מינים שונים.
יש שיתופי פעולה בין מינים שונים. בניסוי שנעשה בקרב קופים, הם קיבלו [[כסף]] ויכלו להשתמש בו כדי להשיג מזון. קוף אחד שילם לקופה אחת בכסף כדי לזכות בשירותי מין. דבר זה מצביע על הדבר שלקופים יש יכולת להבין את המושג הבסיסי של כסף.
יובל הררי מציין כי [[המהפכה הלשונית]] היתה אחד ההבדלים הגדולים שהובילה לשינוי מהותי ולהבדלות האדם, משום שהיא הובילה ליצירת [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]] ובכך לסדר חברתי שאינו מבוסס על תהליכים גנטיים. כך לדוגמה שימפנזות נקבות אינן יכולות לבצע מהפכה ולהפוך למנהיגות הלהקה, משום שההסדרים החברתיים מעוגנים בסדר גנטי ולא בתהנגות נרכשת. עם זאת גם לבעלי חיים אחרים יש קשת התנהגות מסויימת שהיא התנהגות נרכשת שיכולה להשתנות בעקבות חוויות או לימוד ממשחק. מאפיין נוסף של בני אדם הוא שחלק ניכר מההתנהגותם היא נרכשת ולא מולדת, ולכן גם המוסדות החברתיים שלהם מורכבים בהרבה. [[מיתוס]] הוא זה שמאפשר לבני אדם רבים, שאינם מכירים זה את זה, לשתף פעולה.
שיתוף פעולה המוני והיררכי קיים בממלכת החי בהקשר של כוורת או תל נמלים, ודבר זה הוביל חוקרי חברה מסויימים להאמין שמבנים היררכים בקרב בני אדם דומים לכוורת, שבה בני אדם מצייתים ל"מלכה". עם זאת, המבנה ההיררכי בכוורת ושיתוף הפעולה בה מבוססים על כך שהפועלות והחיילות הן עקרות, והמלכה היא מעין "אבר מין" שמהווה עבורן את הסיכוי היחיד להעביר הלאה את הגנים שיצרו אותן. על פי ההגיון של [[הגן האנוכי (ספר)|הגן האנוכי]] ניתן להגיד כי הגנים של דבורים לדוגמה מייצרים מבנה חי מבוזר שבו התאים לא מאוגדים באורגניזם אחד, אלא בכמה סוגי אורגניזמים, שמשתפים יחד פעולה משום שלכולם מטרה גנטית אחת. מבנה חברתי דומה אך שונה הוא שימוש ב[[סריס|סריסים]] כדי להוות שומרים על מלך או לשם שמירה והעברה תרבות או רעיון הלאה.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[מיתוס]]
* [[מיתוס]]
* [[אבולוציה חברתית ותרבותית]]
* [[אבולוציה חברתית ותרבותית]]
* [[מערכת מפזרת]]
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==