שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,912 בתים ,  12:14, 10 במרץ 2013
שורה 37: שורה 37:     
===התנגדויות לייצוא===
 
===התנגדויות לייצוא===
להמלצות הסופיות של הוועדה קמו מתנגדים שטענו כי המלצותיה של הוועדה התבססו על הערכה מופרזת של עתודות הגז<ref>http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949</ref> מחד, והערכת חסר של הביקוש לגז<ref>http://www.tashtiot.co.il/2012/10/25/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-215</ref> מאידך. אם ההמלצות תיושמנה, טענו המתנגדים, יספיק הגז לספק את צרכיה של מדינת ישראל למשך זמן מוגבל, ולאחר תקופה זו המדינה תאלץ לייבא גז במחיר יקר. עמדה זו באה לידי ביטוי על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים<ref>http://www.themarker.com/dynamo/1.1778207</ref>, [[התנועה לאיכות השלטון]], המכון לתכנון כלכלי, [[אדם טבע ודין]], וארגונים סביבתיים מומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל<ref>http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034</ref>. 
+
להמלצות הסופיות של הוועדה קמו מתנגדים שטענו כי המלצותיה של הוועדה התבססו על הערכה מופרזת של עתודות הגז<ref>http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949</ref> מחד, והערכת חסר של הביקוש לגז<ref>http://www.tashtiot.co.il/2012/10/25/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-215</ref> מאידך. אם ההמלצות תיושמנה, טענו המתנגדים, יספיק הגז לספק את צרכיה של מדינת ישראל למשך זמן מוגבל, ולאחר תקופה זו המדינה תאלץ לייבא גז במחיר יקר. עמדה זו באה לידי ביטוי על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים<ref>http://www.themarker.com/dynamo/1.1778207</ref>, [[התנועה לאיכות השלטון]], המכון לתכנון כלכלי, [[אדם טבע ודין]], וארגונים סביבתיים מומחים נוספים.  
    
דו"ח מדעני משרדי הסביבה ואנרגיה טוען כי הייצוא ירוקן את מאגרי הגז של ישראל ויגביר את התלות בייבוא [[נפט]] או [[דלק מחצבי]] אחר דווקא ב[[שיא תפוקת הנפט|תקופה שבה צפויה תפוקת הנפט]] העולמית לרדת ותגבר התלות בנפט ערבי. המדענים הציעו לממשלה לשקול לרכוש בעצמה את הגז מהיזמים כדי לעודד אותם לפתח מאגרים. לטענתם קיימת אי וודאות לגבי המלאים הקיימים של הגז הטבעי, והן לגבי טכנולוגיות שיכולות להחליף את הגז הטבעי כשזה יגמר. כמו כן הן טוענים כי הערכות הוועדה היו לגבי הביקוש במשק הישראלי היו לא מדוייקות וחסרות. סיכום המלצת המדענים היא:
 
דו"ח מדעני משרדי הסביבה ואנרגיה טוען כי הייצוא ירוקן את מאגרי הגז של ישראל ויגביר את התלות בייבוא [[נפט]] או [[דלק מחצבי]] אחר דווקא ב[[שיא תפוקת הנפט|תקופה שבה צפויה תפוקת הנפט]] העולמית לרדת ותגבר התלות בנפט ערבי. המדענים הציעו לממשלה לשקול לרכוש בעצמה את הגז מהיזמים כדי לעודד אותם לפתח מאגרים. לטענתם קיימת אי וודאות לגבי המלאים הקיימים של הגז הטבעי, והן לגבי טכנולוגיות שיכולות להחליף את הגז הטבעי כשזה יגמר. כמו כן הן טוענים כי הערכות הוועדה היו לגבי הביקוש במשק הישראלי היו לא מדוייקות וחסרות. סיכום המלצת המדענים היא:
שורה 44: שורה 44:     
המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הצהיר כי הערכות הוועדה של הביקוש המקומי עמדו בחסר. כך לדוגמה משווה המכון בין סוגי הצריכה של הגז הטבעי הצפויים בישראל לבין סוגי צריכה במדינות אחרות. בעוד שבישראל 92% מהגז אמור לשמש להפקת חשמל, במדינות אחרות שימוש זה עומד על פחות מ-30% ושימושים אחרים כוללים תחבורה, הסקטור הבייתי ותעשייה. בנוסף מצהיר המכון כי רוב המדינות האחרות שמייצאות גז משאירות רזרבות למשך זמן ארוך הרבה יותר יחסית לצריכה המקומית שלהן, לרוב מעל 50 שנה, וכי מדינות שאינן נוהגות כך עושות זאת מחוסר ברירה. כמו כן, טען המכון כי הוועדה לא שקלה ברצינות סיכונים בטחוניים של התקפת על אונייה שנושאת את הגז המונזל שעלולה להסב נזק רציני לערי נמל שיהיו ליד האונייה.[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/התייחסות/המכון%20הישראלי%20לתכנון%20כלכלי.pdf]
 
המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הצהיר כי הערכות הוועדה של הביקוש המקומי עמדו בחסר. כך לדוגמה משווה המכון בין סוגי הצריכה של הגז הטבעי הצפויים בישראל לבין סוגי צריכה במדינות אחרות. בעוד שבישראל 92% מהגז אמור לשמש להפקת חשמל, במדינות אחרות שימוש זה עומד על פחות מ-30% ושימושים אחרים כוללים תחבורה, הסקטור הבייתי ותעשייה. בנוסף מצהיר המכון כי רוב המדינות האחרות שמייצאות גז משאירות רזרבות למשך זמן ארוך הרבה יותר יחסית לצריכה המקומית שלהן, לרוב מעל 50 שנה, וכי מדינות שאינן נוהגות כך עושות זאת מחוסר ברירה. כמו כן, טען המכון כי הוועדה לא שקלה ברצינות סיכונים בטחוניים של התקפת על אונייה שנושאת את הגז המונזל שעלולה להסב נזק רציני לערי נמל שיהיו ליד האונייה.[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/התייחסות/המכון%20הישראלי%20לתכנון%20כלכלי.pdf]
 +
 +
[[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] תקף את הוועדה וטען כי
 +
{{ציטוט|תוכן=ועדת צמח הוקמה לא כדי לשאול לכמה גז טבעי ישראל באמת זקוקה, ומה התועלות שניתן יהיה להפיק משימוש מקומי בו לטובת עתיד המדינה, אלא רק כדי לבחון איך לייצא אותו ולמקסם את מכירתו|מקור =, 21.08.2012[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034 "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"] ראיון עם גלעד ארדן, איתי טרילניק, דה מרקר }}
 +
 +
ארדן טען כי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל. כמו כן הוא אמר שמוקדם מידי לקבל החלטה בנושא וכי יש לשקול את שאלת הייצוא בעוד 3 שנים אולי בעוד 10 שנים. ארדן מזהיר מפני תרחיש אפשרי של [[שיא תפוקת הנפט|התייקרות עתידית של הנפט]] וכי דבר זה לא נלקח בחשבון על ידי הוועדה, כמו כן הוא קובל על כך שמשרדים שמייצגים צרכנים של גז טבעי - משרד התמ"ת ומשרד התחבורה, לא היו חברים בוועדה.
 +
<ref name="erdan"> ראיון עם  גלעד ארדן, איתי טרילניק, דה מרקר, 21.08.2012[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034 "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"]</ref>
 +
 +
ארדן משיב גם לטענות לפיהן ייצוא חיוני להפקת הגז, שכן ללא ייצוא הרווחים יהיו קטנים מיד. לטענתו על משרד האוצר לחפש מודל מימון שיאפשר את פיתוח הגז ללא ייצוא, כך הוא מציע כי תמלוגי הגז או מיסים מרווחי יתר של חברות הגז יופנו לטובת רשת ביטחון שתבטיח רווחיות מספיקה לחברות הגז, בדומה להתחייבות דומה של הממשלה ב[[כביש חוצה ישראל]].<ref name="erdan"/>
    
== ראו גם ==
 
== ראו גם ==

תפריט ניווט