שינויים

==מסקנות הועדה==

==מסקנות הועדה==

הוועדה קבעה את היקף הגז שיש להבטיח למשק המקומי במטרה שיספיק ל–25 שנה בלבד, וכתוצאה מכך הגבילה את ה[[ייצוא]] ל–53% מעתודות הגז של ישראל. הוועדה טענה שהייצוא נחוץ לצורך עידוד היזמים לחפש מאגרי גז חדשים ולפתח את המאגרים שנמצאו. בכך תגבר התחרות על אספקת הגז לצרכנים ויגבר ביטחון האספקה עקב ריבוי המקורות.  

הוועדה קבעה את היקף הגז שיש להבטיח למשק המקומי במטרה שיספיק ל–25 שנה, וכתוצאה מכך הגבילה את ה[[ייצוא]] כך שלצורכי צריכה ישראלית, יוקדשו 450 BCM ויתר הגז יותר לייצוא עד לתקרה של 500 BCM. כך לדוגמה אם יתברר שיש במאגרים סך של 900 BCM, אז 50% מהגז יותר לייצוא. נכון לשנת 2013 הערכות לגבי כמויות הגז הן נמוכות יותר, בסדר גודל של 800 BCM, כך שהוועדה מתירה לייצוא 43% מהעתודות, אם ימצאו עתודות נוספות אחוז הגז שיותר לייצוא יהיה גדול יותר. הוועדה טענה שהייצוא נחוץ לצורך עידוד היזמים לחפש מאגרי גז חדשים ולפתח את המאגרים שנמצאו. בכך תגבר התחרות על אספקת הגז לצרכנים ויגבר ביטחון האספקה עקב ריבוי המקורות. הוועדה קבעה גם כי שותפות גז שתרצה לייצא תצטרך לקבל רשיון מיוחד לשם כך מטעם המדינה.  

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר קארו לא הסכימה עם האמור בדו"ח הוועדה והגישה חוות דעת מיעוט. "הדו"ח הסופי של הוועדה ערוך באופן מגמתי וכל תכליתו להצדיק החלטה בלתי אחראית ובלתי מבוססת על ייצוא נרחב של גז טבעי מישראל." וכי המלצות הוועדה מתבססות על הנחות אופטימיות מנקודת המבט של הייצוא: הערכה לש מלאים גדולים ושל תגליות עתידיות גדולות, הנחה כי הביקוש של השוק הישראלי לגז יהיה קטן, וכי המחירים בטווח הבינוני והארוך בשוק האנרגיה העולמי יהיו נמוכים (ולכן כדאי לייצא כעת).  

 

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר קארו לא הסכימה עם האמור בדו"ח הוועדה והגישה חוות דעת מיעוט. "הדו"ח הסופי של הוועדה ערוך באופן מגמתי וכל תכליתו להצדיק החלטה בלתי אחראית ובלתי מבוססת על ייצוא נרחב של גז טבעי מישראל." וכי המלצות הוועדה מתבססות על הנחות אופטימיות מנקודת המבט של הייצוא: הערכה של מלאים גדולים ושל תגליות עתידיות גדולות, הנחה כי הביקוש של השוק הישראלי לגז יהיה קטן, וכי המחירים בטווח הבינוני והארוך בשוק האנרגיה העולמי יהיו נמוכים (ולכן כדאי לייצא כעת).  

===התנגדויות לייצוא===

===התנגדויות לייצוא===

להמלצות הסופיות של הוועדה קמו מתנגדים שטענו כי המלצותיה של הוועדה התבססו על הערכה מופרזת של עתודות הגז<ref>http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949</ref> מחד, והערכת חסר של הביקוש לגז<ref>http://www.tashtiot.co.il/2012/10/25/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-215</ref> מאידך. אם ההמלצות תיושמנה, טענו המתנגדים, יספיק הגז לספק את צרכיה של מדינת ישראל למשך זמן מוגבל, ולאחר תקופה זו המדינה תאלץ לייבא גז במחיר יקר. עמדה זו באה לידי ביטוי על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים<ref>http://www.themarker.com/dynamo/1.1778207</ref>, [[התנועה לאיכות השלטון]], [[אדם טבע ודין]], וארגונים סביבתיים מומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל<ref>http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034</ref>.   

להמלצות הסופיות של הוועדה קמו מתנגדים שטענו כי המלצותיה של הוועדה התבססו על הערכה מופרזת של עתודות הגז<ref>http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949</ref> מחד, והערכת חסר של הביקוש לגז<ref>http://www.tashtiot.co.il/2012/10/25/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-215</ref> מאידך. אם ההמלצות תיושמנה, טענו המתנגדים, יספיק הגז לספק את צרכיה של מדינת ישראל למשך זמן מוגבל, ולאחר תקופה זו המדינה תאלץ לייבא גז במחיר יקר. עמדה זו באה לידי ביטוי על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים<ref>http://www.themarker.com/dynamo/1.1778207</ref>, [[התנועה לאיכות השלטון]], המכון לתכנון כלכלי, [[אדם טבע ודין]], וארגונים סביבתיים מומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל<ref>http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034</ref>.   

 

דוח מדעני משרדי הסביבה ואנרגיה טוען כי הייצוא ירוקן את מאגרי הגז של ישראל ויגביר את התלות בייבוא [[נפט]] או [[דלק מחצבי]] אחר דווקא ב[[שיא תפוקת הנפט|תקופה שבה צפויה תפוקת הנפט]] העולמית לרדת ותגבר התלות בנפט ערבי. המדענים הציעו לממשלה לשקול לרכוש בעצמה את הגז מהיזמים כדי לעודד אותם לפתח מאגרים. לטענת קיימת אי וודאות לגבי המלאים הקיימים של הגז הטבעי, והן לגבי טכנולוגיות שיכולות להחליף את הגז הטבעי כשזה יגמר. כמו כן הן טוענים כי הערכות הוועדה היו לגבי הביקוש במשק הישראלי היו לא מדוייקות וחסרות. סיכום המלצת המדענים היא:

{{ציטוט|תוכן=מסקנתנו החד משמעית היא כי עד לשנת 2020 יש לקבל הערכות מבוססות יותר של מלאים, פיתוחים של תחליפים טכנולוגיים לגז טבעי ואמידת הביקושים בסקטורים השונים עם ביסוס ההיצע. עד שקלול מושכל של אלמנטים אלו, יש להימנע בתקופת זו מלאשר ייצוא גז טבעי אל מחוץ לגבולות המדינה. במקביל, ועל מנת לבסס את הוודאות עבור חברות הקידוחים, על מדינת ישראל לשכלל ולפתח את יכולות המשק הישראלי לעבור לשימוש בגז בהיקפים גדולים מחד, אך תוך הימנעות מהסתמכות על הגז כמקור אנרגיה בלעדי מאידך.מקור=[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/NGExportMarch2012.pdf חוות דעת מטעם ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד] מרץ 2012}}

{{ציטוט|תוכן=מסקנתנו החד משמעית היא כי עד לשנת 2020 יש לקבל הערכות מבוססות יותר של מלאים, פיתוחים של תחליפים טכנולוגיים לגז טבעי ואמידת הביקושים בסקטורים השונים עם ביסוס ההיצע. עד שקלול מושכל של אלמנטים אלו, יש להימנע בתקופת זו מלאשר ייצוא גז טבעי אל מחוץ לגבולות המדינה. במקביל, ועל מנת לבסס את הוודאות עבור חברות הקידוחים, על מדינת ישראל לשכלל ולפתח את יכולות המשק הישראלי לעבור לשימוש בגז בהיקפים גדולים מחד, אך תוך הימנעות מהסתמכות על הגז כמקור אנרגיה בלעדי מאידך.מקור=[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/NGExportMarch2012.pdf חוות דעת מטעם ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד] מרץ 2012}}

המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הצהיר כי הערכות הוועדה של הביקוש המקומי עמדו בחסר. כך לדוגמה משווה המכון בין סוגי הצריכה של הגז הטבעי הצפויים בישראל לבין סוגי צריכה במדינות אחרות. בעוד שבישראל 92% מהגז אמור לשמש להפקת חשמל, במדינות אחרות שימוש זה עומד על פחות מ-30% ושימושים אחרים כוללים תחבורה, הסקטור הבייתי ותעשייה. בנוסף מצהיר המכון כי רוב המדינות האחרות שמייצאות גז משאירות רזרבות למשך זמן ארוך הרבה יותר יחסית לצריכה המקומית שלהן, לרוב מעל 50 שנה, וכי מדינות שאינן נוהגות כך עושות זאת מחוסר ברירה. כמו כן, טען המכון כי הוועדה לא שקלה ברצינות סיכונים בטחוניים של התקפת על אונייה שנושאת את הגז המונזל שעלולה להסב נזק רציני לערי נמל שיהיו ליד האונייה.[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/התייחסות/המכון%20הישראלי%20לתכנון%20כלכלי.pdf]

== ראו גם ==

== ראו גם ==