שינויים

הוועדה קבעה את היקף הגז שיש להבטיח למשק המקומי במטרה שיספיק ל–25 שנה בלבד, וכתוצאה מכך הגבילה את ה[[ייצוא]] ל–53% מעתודות הגז של ישראל. הוועדה טענה שהייצוא נחוץ לצורך עידוד היזמים לחפש מאגרי גז חדשים ולפתח את המאגרים שנמצאו. בכך תגבר התחרות על אספקת הגז לצרכנים ויגבר ביטחון האספקה עקב ריבוי המקורות.  

הוועדה קבעה את היקף הגז שיש להבטיח למשק המקומי במטרה שיספיק ל–25 שנה בלבד, וכתוצאה מכך הגבילה את ה[[ייצוא]] ל–53% מעתודות הגז של ישראל. הוועדה טענה שהייצוא נחוץ לצורך עידוד היזמים לחפש מאגרי גז חדשים ולפתח את המאגרים שנמצאו. בכך תגבר התחרות על אספקת הגז לצרכנים ויגבר ביטחון האספקה עקב ריבוי המקורות.  

===התנגדויות===

 

===התנגדויות לייצוא===

[[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] הגישו ניירות עמדה לדו"ח הביינים של הוועדה, וטענו כי יש לפתח תוכנית ארוכת טווח ל[[משק האנרגיה הישראלי]] ולהבטיח עתודות גז מעבר ל-25 שנה. זאת על רקע היות משאב הגז משאב אסטרטגי שעלול להיות בו מחסור עולמי עקב [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]].  

[[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] הגישו ניירות עמדה לדו"ח הביינים של הוועדה, וטענו כי יש לפתח תוכנית ארוכת טווח ל[[משק האנרגיה הישראלי]] ולהבטיח עתודות גז מעבר ל-25 שנה. זאת על רקע היות משאב הגז משאב אסטרטגי שעלול להיות בו מחסור עולמי עקב [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]].  

להמלצות הסופיות של הוועדה קמו מתנגדים שטענו כי המלצותיה של הוועדה התבססו על הערכה מופרזת של עתודות הגז<ref>http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949</ref> מחד, והערכת חסר של הביקוש לגז<ref>http://www.tashtiot.co.il/2012/10/25/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-215</ref> מאידך. אם ההמלצות תיושמנה, טענו המתנגדים, יספיק הגז לספק את צרכיה של מדינת ישראל למשך זמן מוגבל, ולאחר תקופה זו המדינה תאלץ לייבא גז במחיר יקר. עמדה זו באה לידי ביטוי על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים<ref>http://www.themarker.com/dynamo/1.1778207</ref>, [[התנועה לאיכות השלטון]], [[אדם טבע ודין]], וארגונים סביבתיים מומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל<ref>http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034</ref>. יש הטוענים כי כמויות הגז ליצוא הוגדלו בעקבות לחצי היזמים על ראש הממשלה ושר האנרגיה והמים<ref>http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000768935</ref>.

להמלצות הסופיות של הוועדה קמו מתנגדים שטענו כי המלצותיה של הוועדה התבססו על הערכה מופרזת של עתודות הגז<ref>http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949</ref> מחד, והערכת חסר של הביקוש לגז<ref>http://www.tashtiot.co.il/2012/10/25/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-215</ref> מאידך. אם ההמלצות תיושמנה, טענו המתנגדים, יספיק הגז לספק את צרכיה של מדינת ישראל למשך זמן מוגבל, ולאחר תקופה זו המדינה תאלץ לייבא גז במחיר יקר. עמדה זו באה לידי ביטוי על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים<ref>http://www.themarker.com/dynamo/1.1778207</ref>, [[התנועה לאיכות השלטון]], [[אדם טבע ודין]], וארגונים סביבתיים מומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל<ref>http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034</ref>.

 

המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, ד"ר שלמה ולד וד"ר סיניה נתניהו, שאינם חברי הוועדה, מתנגדים לייצוא גז בשלב זה. הדו"ח שכתבו, נגנז בתחילה אך פורסם לקראת סוף הכנת הדו"ח.<ref name="globs7_12"/> הם טוענים כי הייצוא ירוקן את מאגרי הגז של ישראל ויגביר את התלות בייבוא [[נפט]] או [[דלק מחצבי]] אחר דווקא ב[[שיא תפוקת הנפט|תקופה שבה צפויה תפוקת הנפט]] העולמית לרדת ותגבר התלות בנפט ערבי. המדענים הציעו לממשלה לשקול לרכוש בעצמה את הגז מהיזמים כדי לעודד אותם לפתח מאגרים.

== ראו גם ==

== ראו גם ==