47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − − קורטן טוען כי בתחילה היו התאגידים המצאה חשובה שהועילה למסחר הבינלאומי. בזמנו היו לתאגידים חובות מיוחדים וזכויות מיוחדות. הזכויות המיוחדות נמצאות בהיבט של הפרדה משפטית בין בעלי התאגיד לבין התאגיד עצמו, כך שאם התאגיד מפסיד כסף הבעלים מפסידים רק את סכום הכסף שהשקיעו במניות התאגיד ולא יותר מכך. לפני זה אנשי עסקים חששו להכנס לחובות עצומים עקב השקעות שונות ונמנעו מסיכונים גדולים. יחד עם זאת, עם הזכויות האלה היו בתחילה חובות מיוחדות. כך תאגידים לא יכלו לעסוק בכל תחום שהוא אלא היו מיועדים למטרה מיוחדת. עם הזמן קטנו המגבלות על תאגידים והם זכו בעוד ועוד זכויות. היכולת לפרק תאגידים הלכה ופחתה והם זכו בזכויות הניתנות ל[[בני אדם]] כמו הגנה על חופש הדיבור והגנות נוספות שאנשים זוכים להם מטעם החוק. תאגידים השתמשו בזכויות אלה כדי לשלול זכויות אלה מבני אדם אמיתיים וכדי לבצע [[לובי פוליטי]] ולהשפיע על מדיניות ממשלתית בתחומים שונים כמו [[סביבתנות]]. שורה 9:
שורה 7: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 21:
שורה 54: − +
אין תקציר עריכה
'''כשתאגידים שולטים בעולם''' (When Corporations Rule the World) הוא ספר עיון מאת [[דיוויד קורטן]] אודות התנהלות התאגידים , ההיסטוריה שלהם, [[גלובליזציה]], סביבה, [[צמיחה כלכלית]] וכלכלה, [[תרבות הצריכה]] ו[[כסף]]. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1999, ובעברית בשנת 2005 בהוצאת בבל.
'''כשתאגידים שולטים בעולם''' (When Corporations Rule the World) הוא ספר עיון מאת [[דיוויד קורטן]] אודות התנהלות של [[תאגידים]] , ההיסטוריה שלהם, [[גלובליזציה]], [[הסביבה הטבעית]], [[צמיחה כלכלית]] וכלכלה, [[תרבות הצריכה]] ו[[כסף]]. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1999, ובעברית בשנת 2005 בהוצאת בבל.
[[קובץ:WCRWIIcoverart.gif|200px|עטיפת הספר באנגלית|ממוזער]]
[[קובץ:WCRWIIcoverart.gif|200px|עטיפת הספר באנגלית|ממוזער]]
קורטן בוחן את [[ההיסטוריה התפתחות התאגידים]] בבריטניה ובארצות הברית. הוא טוען כי ליברטרים בארצות הברית עיוותו רעיונות של [[אדם סמית]] וכי ה[[קפיטליזם]] של ימנו - הקפיטליזם התאגידי, עומד בניגוד לרעיון של [[שוק חופשי]]. קורטן מביא את התנגדותו של סמית להפרדה בין בעלות על עסק לבין ניהול העסק - הפרדה שקיימת בתאגידים ציבוריים שבהם הניהול נמצא בידי מנכ"ל והבעלות היא בידי בעלי המניות.
קורטן בוחן את [[ההיסטוריה התפתחות התאגידים]] בבריטניה ובארצות הברית. הוא טוען כי ליברטרים בארצות הברית עיוותו רעיונות של [[אדם סמית]] וכי ה[[קפיטליזם]] של ימנו - הקפיטליזם התאגידי, עומד בניגוד לרעיון של [[שוק חופשי]]. קורטן מביא את התנגדותו של סמית להפרדה בין בעלות על עסק לבין ניהול העסק - הפרדה שקיימת בתאגידים ציבוריים שבהם הניהול נמצא בידי מנכ"ל והבעלות היא בידי בעלי המניות.
קורטן מבקר בספר את הרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] מובילה להגדלת הרווחה החברתית. הוא מבקר את [[הסכמי יער ברטון]] הנוגעים למערכת הכספית שלנו שהיא [[מטבע פיאט]] שניתק משער-הזהב. קורטן טוען כי יש צורך ב"פיתוח המרוכז באנשים" “people-centered development” וכי לתאגידים יש כוח פוליטי רב מידי הן בקביעת מדיניות של ממשלות, הן בהשפעה שלהם על התרבות והן בהשפעתם הכלכלית. קורטן טוען שכדאי להטיל מס בגובה 50% על פרסום כדי להקטין את מה שהוא מכנה "מכונת תעמולה של תאגידים גדולים".
קורטן מבקר בספר את הרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] מובילה להגדלת הרווחה החברתית. הוא מבקר את [[הסכמי יער ברטון]] הנוגעים למערכת הכספית שלנו שהיא [[מטבע פיאט]] שניתק משער-הזהב. קורטן טוען כי יש צורך ב"פיתוח המרוכז באנשים" “people-centered development” וכי לתאגידים יש כוח פוליטי רב מידי הן בקביעת מדיניות של ממשלות, הן בהשפעה שלהם על התרבות והן בהשפעתם הכלכלית. קורטן טוען שכדאי להטיל מס בגובה 50% על פרסום כדי להקטין את מה שהוא מכנה "מכונת תעמולה של תאגידים גדולים".
הספר מבקר את [[תרבות הצריכה]] יוצא נגד הקטנת הרגוליצה על שווקים, טוען כי [[סחר חופשי]] לא תמיד מביא לתוצאות חברתיות טובות, ונגד
הספר מבקר את [[תרבות הצריכה]] יוצא נגד הקטנת הרגוליצה על שווקים, טוען כי [[סחר חופשי]] לא תמיד מביא לתוצאות חברתיות טובות, ונגד
הפרטה. הוא טוען כי יש בעולם ריכוזיות גדלה והולכת של כוח שנמצא בידי תאגידים. הוא יוצא נגד ספקולציות פיננסיות בשווקי הכסף והמניות בעולם. קורטן טוען שיש צורך לקדם כלכלות מקומיות שיתבססו על משאבים מקומייים במקום על מסחר בינלאומי.
הפרטה. הוא טוען כי יש בעולם ריכוזיות גדלה והולכת של כוח שנמצא בידי תאגידים. הוא יוצא נגד ספקולציות פיננסיות בשווקי הכסף והמניות בעולם. קורטן טוען שיש צורך לקדם כלכלות מקומיות שיתבססו על משאבים מקומייים במקום על מסחר בינלאומי.
==עליית כוחם של התאגידים בארצות הברית==
הפרק הרביעי של הספר מוקדש להיסטוריה של התאגידים בארצות הברית, ול[[תהליך]] שבו תאגידים הלכו והתחזקו. קורטן טוען כי בתחילה היו התאגידים המצאה חשובה שהועילה ל[[מסחר בינלאומי|מסחר הבינלאומי]]. בעבר היו לתאגידים חובות מיוחדים וזכויות מיוחדות. הזכויות המיוחדות נמצאות בהיבט של הפרדה משפטית בין בעלי התאגיד לבין התאגיד עצמו, כך שאם התאגיד מפסיד כסף הבעלים מפסידים רק את סכום הכסף שהשקיעו במניות התאגיד ולא יותר מכך. לפני זה אנשי עסקים חששו להכנס לחובות עצומים עקב השקעות שונות ונמנעו מסיכונים גדולים. בעבר הזכויות האלה הגיעו יחד עם חובות מיוחדים. כך תאגידים לא יכלו לעסוק בכל תחום שהוא אלא היו מיועדים למטרה מיוחדת וקיבלו צ'רטר (כתב זכויות) לזמן מוגבל שלאחריו פורקו.
עם הזמן קטנו המגבלות על תאגידים והם זכו בעוד ועוד זכויות. היכולת לפרק תאגידים הלכה ופחתה והם זכו בזכויות הניתנות ל[[בני אדם]] כמו הגנה על חופש הדיבור והגנות נוספות שאנשים זוכים להם מטעם החוק. תאגידים השתמשו בזכויות אלה כדי לשלול זכויות אלה מבני אדם אמיתיים וכדי לבצע [[לובי פוליטי]] ולהשפיע על מדיניות ממשלתית בתחומים שונים כמו [[סביבתנות]].
==הקשרים בין תאגידים לבין ליברטרים וכלכלנים==
הפרק החמישי של הספר מוקדש לקשרים בין שלוש קבוצות - אנשים עשירים ומנכ"לים של תאגידים, כלכלנים המלמדים באוניברסיטאות ופוליטיקאים וארגונים ליברטרים כמו [[מכון קאטו]] שמקדמים מדיניות למען "ליברליזם של שווקים" או [[שוק חופשי]]
בין היתר טוען קורטן כי כלכלני התאוריה הנאו קלאסית הפכו למעין כמרים המפיצים אידאולוגיה מנותקת מהמציאות:
{{ציטוט|תוכן=במסע אחר הצמיחה הכלכלית, האידאולוגיה של 'שוק- חופשי' אומצה ברחבי העולם בלהט של אמונה פונדמנטליסטית בדת. כסף הוא המדד היחידי שלה לערך, ודרכיה מקדמות קווי-מדיניות שמעמיקים את ההתפוררות הסביבתית והחברתית בכל מקום. מקצוע הכלכלה משמש לה ככמורה. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו בדרכים שגורמות לכך שיהיה קשה יותר לפתור את הבעיות הקיומיות ביותר שלנו. אבל ערעור על הדוקטרינה שלו הפך להיות כפירה וירטואלית, המעוררת סיכוי לצנזורה מטעם חברים למקצוע ונזק לקריירה האישית, ברוב המוסדות העסקיים, בממשל ובאקדמיה. במילותיו של הסוציולוג האוסטרלי מיכאל פוסי, הכלכלה הצטמצמה לכדי "הגנה אידאולוגית כנגד התבוננות אינטיליגנטית ואחריות אזרחית," והיא הכניסה ללימודי הכלכלה ברוב האוניברסיטאות אלמנט חזק של הטפה אידאולוגית.}}
==ההבדל בין ליברטרים לבין אדם סמית==
קורטן טוען לדוגמה כי ליברלים וכלכלנים עיוותו רעיונות של הכלכלנים [[אדם סמית]] ו[[דיוויד ריקארדו]], שהיו מתנגדים לדעתו להגנה על רכוש אינטלקטואלי של [[תאגידי תרופות]] לדוגמה, כמו כן לפי קורטן סמית התנגד לתאוות בצע בלתי מרוסנת כפי שניתן לראות בכלכלת התאגידים שבה יש פערים עצומים וכי סמית עצמו סלד מהתאגידים כשם שהוא סלד ממשלות גדולות
קורטן טוען לדוגמה כי אדם סמית תאר מספר תנאים לכך ששוק חופשי יוביל לרווחה. תנאי אחד הוא תחרות חופשית שבה אין מעט תאגידים גדולים אלא הרבה יצרנים קטנים. תנאי שני הוא שאין [[עלויות חיצוניות]] שמוטלות על הציבור במקום שהיצרנים או הצרכנים ישלמו את מחירם הכלכלי.
תנאי שלישי שחיוני לתאורית השוק של אדם סמית ולתאורית המסחר של דויד ריקרדו לדעת קורטן הוא ש[[הון]] יהיה [[כלכלה מקומית|מקומי]] או לאומי ושניהול ההון יבוצע ישירות על ידי בעלי ההון, בניגוד להשקעות של הון בינלאומי במדינות אחרות, ובניגוד להשקעות הון שבהם ניהול ההון מבוצע על ידי מנכ"ל, בניהול דירקטוריון של בעלי מניות, שלעיתים קרובות מושקעים דרך קרן הון סיכון או דרך [[קרן פנסיה]] ואינם מודעים כלל כיצד הכסף שלהם מושקע.
קורטן מביא לדוגמה את הציטוט הבא מתוך [[עושר העמים (ספר)|עושר העמים]], שהוא הציטוט המפורסם ביותר מהספר, המתאר את חשיבות "[[היד הנעלמה]]" ומראה שהוא מתייחס להגיון הכלכלי של העדפת תעשייה מקומית:
{{ציטוט|תוכן=בהעדיפו להתבסס על תעשיה מקומית על פני תעשיה זרה, הוא [היזם] מתכוון רק לבטחון שלו, ועל ידי הכוונת התעשיה באופן כזה שהתפוקה שלה תהיה בעלת הערך הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח שלו עצמו, והוא על ידי כך, כמו במקרים רבים אחרים, מובל על ידי היד הנעלמה לקדם מטרה שאין לה חלק בכוונותיו|מקור =[[עושר העמים (ספר)]], [[אדם סמית]] עמוד 423.}}
==שוק תחרותי==
בפרק ה-שישי של הספר קורטן מציין כי מה שאפיין את ארצות הברית בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה לא היה [[שוק חופשי]] נטול כל רסן כפי שהוא מתואר לעיתים על ידי ה[[קפיטליזם|קפיטליסטים]] אלא שוק עם מעורבות ממשלתית. לפי קורטן התערבות ממשלתית חיונית לשם שמירה על תנאים בהם השוק יכול לתפקד.
קורטן מציין שורה של תנאים לשם שמירה על שוק תחרותי, כפי שהם נוסחו על ידי [[הרמן דיילי]] ג'ון קוב ג'וניור בספר [[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]]:
* '''תחרות הוגנת''' - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של [[מונופול|מונופוליזציה]]. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל [[יתרונות לגודל]] ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש [[קשרי הון שלטון]] ויכולת [[לובי פוליטי]]. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.
* '''הון מוסרי''' או [[הון חברתי]] - שוק ללא [[אמון]], שיתוף פעולה, חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד [[יעילות פארטו|בלתי יעיל]], ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה. לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.
* '''[[רכוש ציבורי]]''' - הרבה השקעות ושרותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, בטחון הציבור ומערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, והגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם.
* '''[[כלכלת מחיר מלא|עלות מלאה בתמחיר]]'''. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר [[עלויות חיצוניות]] עוברות [[הפנמת עלויות]].
* '''חלוקה הוגנת'''. יעילות השוק והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את השוויון שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטיה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של צמיחה כלכלית, לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שווינית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.
* '''[[כלכלה בת קיימא|יציבות ברת קיימה של האקולוגיה]]'''. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך השרדות [[בני אדם|המין האנושי]]. אסור שתהיה [[התחממות עולמית]] או [[דייג ייתר]] או [[שחיקת קרקעות]]. השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שסימנים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רשיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרשיונות, ותפקח על הציות להם.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [http://readingmachine.co.il/home/books/1112198076 כשתאגידים שולטים בעולם] באתר בבל.
* [http://readingmachine.co.il/home/books/1112198076 כשתאגידים שולטים בעולם] באתר בבל.
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-964.htm כשתאגידים שולטים בעולם] גלעד סרי לוי, 29/04/2006 e-mago
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-964.htm כשתאגידים שולטים בעולם] גלעד סרי לוי, 29/04/2006 e-mago
* [http://www.tlv1.co.il/?p=1586 התאגיד – הפסיכופת ששולט בנו] יואב לרמן, עוד בלוג תל אביבי, על הספר The Corporation: The Pathological Pursuit of Profit and Power, 2008
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]