שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:     
==גישת הכלכלה האקולוגית==
 
==גישת הכלכלה האקולוגית==
*הכלכלה כתת מערכת של מערכות תומכות חיים בעולם הפיסי והביולוגי כולל פעילות האדם
+
*[[הכלכלה כתת מערכת]] של [[מערכות תומכות חיים]] בעולם הפיסי והביולוגי כולל פעילות האדם
*פרספקטיבה רחבה יותר באמצעות התייחסות גם לאספקטים ממדעי הטבע כגון התייחסות לאקולוגיה ודינימיקות של אוכלוסיה. לדוגמא דגים הם לא רק משאב כלכלי במקרים של דיג יתר
+
*פרספקטיבה רחבה יותר באמצעות התייחסות גם לאספקטים ממדעי הטבע כגון התייחסות ל[[אקולוגיה]] ו[[דינימיקות של אוכלוסיה]]. לדוגמא דגים הם לא רק משאב כלכלי במקרים של [[דייג יתר]].
*התייחסות מעמיקה לנושאי אנרגיה ([[תרמודינמיקה]]
+
*התייחסות מעמיקה לנושאי [[אנרגיה]] ([[תרמודינמיקה]]
*כושר נשיאה כמגבלה לצמיחה כלכלית כולל כושר נשיאה מבחינת זיהום. מגבלות אלו מצריכות שינויים מבניים
+
*[[כושר נשיאה]] כמגבלה ל[[צמיחה כלכלית]] כולל כושר נשיאה מבחינת [[זיהום]]. מגבלות אלו מצריכות [[שינויים מבניים]].
    
==המעגל הכלכלי וחולשותיו==
 
==המעגל הכלכלי וחולשותיו==
 
===המעגל הכלכלי בתאור הנאו קלאסי===
 
===המעגל הכלכלי בתאור הנאו קלאסי===
*משאבי טבע נכנסים לקטגוריה של קרקע (הון, עבודה), שתי התשומות האחרות מתחדשות בתהליך הכלכלי לעומת המשאבים
+
*[[משאבי טבע]] נכנסים לקטגוריה של [[קרקע]] ([[הון]], עבודה), שתי התשומות האחרות מתחדשות בתהליך הכלכלי לעומת המשאבים.
*המעגל מתעלם מפסולת וזיהום
+
*המעגל מתעלם מ[[פסולת]] ו[[זיהום]]
*השפעות מעבר לשימוש במשאבים ולפסולת כמו שינוי מבנה הקרקע בגלל חקלאות אינטסיבית מודרנית  
+
*[[השפעות סביבתיות|השפעות]] מעבר לשימוש במשאבים ולפסולת כמו [[סחף קרקע|שינוי מבנה הקרקע]] בגלל [[חקלאות תעשייתית|חקלאות אינטסיבית מודרנית]]
    
===מעגל כלכלי רחב יותר===
 
===מעגל כלכלי רחב יותר===
*מוכל בתוך מעגל אקולוגי הכולל כניסה של חומרי גלם ויציאת פסולת
+
*מוכל בתוך [[מחזור אקולוגי]] הכולל כניסה של חומרי גלם ויציאת פסולת
*דבר יחידי שנכנס נטו הוא אנרגיה סולרית ומה שיוצא זה חום שיורי, כל השאר צריך להיות ממוחזר או מוכל בצורה כלשהי במערכת האקולוגית  
+
*דבר יחידי שנכנס נטו הוא [[אנרגיה סולרית]] ומה שיוצא זה חום שיורי, כל השאר צריך להיות ממוחזר או מוכל בצורה כלשהי ב[[מערכת האקולוגית]]
    
===השקה בין זרימה כלכלית לאקולוגית===
 
===השקה בין זרימה כלכלית לאקולוגית===
*פונקציית המקור של הסביבה היא לאפשר הקצאת שירותים וחומרי גלם לשירות האדם. הדרדרות של מקורות אלו יכולה לקרות בגלל שימוש יתר שגורם להפחתת כמות או זיהום שגורם להפחתת האיכות והשמושיות של המקורות
+
*פונקציית המקור של הסביבה היא לאפשר הקצאת שירותים ו[[חומרי גלם]] לשירות [[בני אדם|האדם]]. הדרדרות של מקורות אלו יכולה להתרחש בגלל שימוש יתר שגורם להפחתת כמות או זיהום שגורם להפחתת האיכות והשמושיות של המקורות
 
*פונקציית הקליטה של הסביבה היא היכולת לקלוט באופן בלתי מזיק את תוצרי הפעילות האנושית. פונקציה זו נפגעת כאשר הפסולת רבה מידי יחסית לזמן או שהיא רעילה מידי.   
 
*פונקציית הקליטה של הסביבה היא היכולת לקלוט באופן בלתי מזיק את תוצרי הפעילות האנושית. פונקציה זו נפגעת כאשר הפסולת רבה מידי יחסית לזמן או שהיא רעילה מידי.   
    
==גישת ההערכה הכלכלית (כלכלה סביבתית)==
 
==גישת ההערכה הכלכלית (כלכלה סביבתית)==
 
*קביעת מחיר כלכלי על כל משאב טבע ותשומה סביבתית כולל תשומות שלא נכללות בדר"כ בשוק כמו מים ואוויר נקיים
 
*קביעת מחיר כלכלי על כל משאב טבע ותשומה סביבתית כולל תשומות שלא נכללות בדר"כ בשוק כמו מים ואוויר נקיים
*טכניקות אלו יכולות גם לתת ערך מוניטרי לנזקים שנגרמים ע"י זיהום והיפטרות מפסולת
+
*טכניקות אלו יכולות גם לתת ערך מוניטרי לנזקים שנגרמים על ידי [[זיהום]] והיפטרות מפסולת
 
*טכניקות אלו מכניסות את המעגל הסביבתי לתוך המעגל הכלכלי במידה והערכים הם מדויקים
 
*טכניקות אלו מכניסות את המעגל הסביבתי לתוך המעגל הכלכלי במידה והערכים הם מדויקים
 
*שיטות יישום כמו מיסים, שווקים של פליטות, פרמיות וכו.  
 
*שיטות יישום כמו מיסים, שווקים של פליטות, פרמיות וכו.  
שורה 37: שורה 37:  
===גישת הכלכלה האקולוגית===
 
===גישת הכלכלה האקולוגית===
 
*גישת ההערכה המוניטרית לא יכולה להכיל בצורה מושלמת את המורכבות של תהליכים אקולוגיים
 
*גישת ההערכה המוניטרית לא יכולה להכיל בצורה מושלמת את המורכבות של תהליכים אקולוגיים
*גישה זו יכולה להביא קונפליקטים עם הדרישות של מערכות אקולוגיות
+
*גישה זו יכולה להביא לקונפליקטים עם הדרישות של [[מערכות אקולוגיות]]
 
*צריך להוסיף לגישת ההערכה אנליזות המתמקדות בזרמי אנרגיה, כושר נשיאה ודרישות של איזון אקולוגי
 
*צריך להוסיף לגישת ההערכה אנליזות המתמקדות בזרמי אנרגיה, כושר נשיאה ודרישות של איזון אקולוגי
 
*לעיתים שתי הגישות יהיו זהות מבחינת ההשלכות המעשיות ולעיתים המדיניות המתבקשת תהיה שונה לחלוטין  
 
*לעיתים שתי הגישות יהיו זהות מבחינת ההשלכות המעשיות ולעיתים המדיניות המתבקשת תהיה שונה לחלוטין  
    
==מיקרו כלכלה מול מאקרו כלכלה==
 
==מיקרו כלכלה מול מאקרו כלכלה==
*כלכלה סביבתית מסתמכת בעיקר על מיקרו, גישת המאקרו יכולה להעמיד את המערכת הכלכלית בקונטקסט האקולוגי הרחב יותר
+
*כלכלה סביבתית מסתמכת בעיקר על מיקרו, גישת המאקרו יכולה להעמיד את המערכת הכלכלית בהקשר האקולוגי הרחב יותר
*המאקרו עוסק בקשר בין צמיחה כלכלית למערכות אקולוגיות
+
*המאקרו עוסק בקשר בין [[צמיחה כלכלית]] למערכות אקולוגיות
    
===כלים במיקרו כלכלה===
 
===כלים במיקרו כלכלה===
 
*מדידת עלויות ותועלות חיצוניות
 
*מדידת עלויות ותועלות חיצוניות
*איזון בין שימוש במשאבים בהווה ובעתיד. הטכניקה הכלכלית המקובלת היא ע"י ערך היוון (Discount Rate) – *נתינת ערך גבוה יותר לתועלת או עלות בהווה
+
*איזון בין שימוש במשאבים בהווה ובעתיד. הטכניקה הכלכלית המקובלת היא ע"י [[ערך היוון]] (Discount Rate) – נתינת ערך גבוה יותר לתועלת או עלות בהווה
 
*קביעת כללי בעלות על משאבים סביבתיים וכללים לשימוש במשאבים בבעלות משותפת ובמוצרים ציבוריים
 
*קביעת כללי בעלות על משאבים סביבתיים וכללים לשימוש במשאבים בבעלות משותפת ובמוצרים ציבוריים
 
*איזון של תועלות ועלויות כלכליות ע"י אנליזות של עלות תועלת כולל תועלות כגון יופי טבעי
 
*איזון של תועלות ועלויות כלכליות ע"י אנליזות של עלות תועלת כולל תועלות כגון יופי טבעי
שורה 53: שורה 53:     
===מקארו כלכלה===
 
===מקארו כלכלה===
*שיטות הערכה פחות אפקטיביות כאשר מטפלים בנושאים ערכיים חשובים בלתי ניתנים לכימות כגון אסתטיקה, נושאם ערכיים ומגוון מינים.  
+
*שיטות הערכה פחות אפקטיביות כאשר מטפלים בנושאים ערכיים חשובים בלתי ניתנים לכימות כגון אסתטיקה, נושאם ערכיים ו[[מגוון מינים]].  
*שיטות אלו גם בעיתיות לגבי בעיות גלובליות כמו אפקט החממה, החור באוזון, הדרדרות אדמות חקלאיות, מחסור איזורי במים, פגיעה במערכות אקולוגיות של יערות וימים
+
*שיטות אלו גם בעיתיות לגבי בעיות גלובליות כמו [[התחממות עולמית]], [[החור באוזון]], [[סחף קרקע|הדרדרות אדמות חקלאיות]], [[משבר המים העולמי|מחסור איזורי במים]], פגיעה במערכות אקולוגיות של יערות וימים
 
*[[הרמן דיילי]] הציע לפתח כלכלת מאקרו סביבתית, שונה משיטות ההערכה המוניטרית, שמצריכה התייחסות אקולוגית רחבה
 
*[[הרמן דיילי]] הציע לפתח כלכלת מאקרו סביבתית, שונה משיטות ההערכה המוניטרית, שמצריכה התייחסות אקולוגית רחבה
    
===המחזור האקולוגי===
 
===המחזור האקולוגי===
*מורכב ממחזורים רבים כגון מעגל הפחמן, החנקן, המים ומעגלים אורגניים אחרים המאפשרים חיים על פני כדור הארץ
+
*מורכב ממחזורים רבים כגון [[מחזור הפחמן]], [[מחזור החנקן|החנקן]], [[מחזור הזרחן|הזרחן]] , [[מחזור המים|המים]] ומעגלים אורגניים אחרים המאפשרים חיים על פני כדור הארץ
*כל המעגלים תלויים באנרגיה סולרית ופועלים באיזון מורכב ביותר
+
*כל המעגלים תלויים ב[[אנרגיה סולרית]] ופועלים באיזון מורכב ביותר
 
*פעילות כלכלית היא זירוז הזרימות במעגלים האקולוגיים, כאשר הזרימות הן השימוש הכולל של של אנרגיה וחומרים כתשומות ותפוקות של תהליך
 
*פעילות כלכלית היא זירוז הזרימות במעגלים האקולוגיים, כאשר הזרימות הן השימוש הכולל של של אנרגיה וחומרים כתשומות ותפוקות של תהליך
*הזירוז הבולט ביותר הוא השימוש בדלקים מחצביים  
+
*הזירוז הבולט ביותר הוא על ידי השימוש ב[[דלקים מחצביים]]
    
===מעגלים אקולוגיים ומאקרו===
 
===מעגלים אקולוגיים ומאקרו===
שורה 80: שורה 80:  
===אופטימיות מול פסימיות===
 
===אופטימיות מול פסימיות===
 
*הוויכוח הישן על מגבלת משאבים  מול כושר ההמצאה האנושי
 
*הוויכוח הישן על מגבלת משאבים  מול כושר ההמצאה האנושי
*הבעיה העתידית בכל מקרה תהיה נזקים סביבתיים של הצמיחה גם אם לא תהיה קריסה של המשאבים
+
*הבעיה העתידית בכל מקרה תהיה [[נזקים סביבתיים של הצמיחה]] גם אם לא תהיה קריסה של המשאבים
*הדלדלות המשאבים בכל מקרה מביאה לעלייה בצריכת אנרגיה לשם הפקת כמויות קטנות יותר של משאבים באיכות נמוכה יותר
+
*[[הדלדלות המשאבים]] בכל מקרה מביאה לעלייה בצריכת אנרגיה לשם הפקת כמויות קטנות יותר של משאבים באיכות נמוכה יותר
 
*התאוריה הכלכלית מסבירה את הסיבות לניצול יתר אך לא את הפתרונות
 
*התאוריה הכלכלית מסבירה את הסיבות לניצול יתר אך לא את הפתרונות
 
*Global Commons  עם כללים בינלאומיים ולא ניצול חופשי  
 
*Global Commons  עם כללים בינלאומיים ולא ניצול חופשי  
שורה 87: שורה 87:     
===שינוי מתבקש ===
 
===שינוי מתבקש ===
*בעבר המטרות העיקריות של פעילות כלכלית היו גידול בייצור והגדלת ההכנסה לנפש, מטרות אלו מהוות איום לקיימות סביבתית
+
*בעבר המטרות העיקריות של פעילות כלכלית היו גידול בייצור והגדלת ההכנסה לנפש, מטרות אלו מהוות איום ל[[קיימות|קיימות סביבתית]].
 
*המטרות או שיטות השגתן צריכות להשתנות בשעה שלחץ האוכלוסיה והלחץ על הסביבה גדלים
 
*המטרות או שיטות השגתן צריכות להשתנות בשעה שלחץ האוכלוסיה והלחץ על הסביבה גדלים
*כלכלה מקיימת מחייבת ניתוח מחודש של תהליכי ייצור וצריכה  
+
*[[כלכלה בת קיימא|כלכלה מקיימת]] מחייבת ניתוח מחודש של תהליכי ייצור וצריכה  
    
===פיתוח מקיים===
 
===פיתוח מקיים===
*בצד הייצור שימת דגש על הבדלה בין מקורות מתחדשים ללא מתחדשים
+
*בצד הייצור שימת דגש על הבדלה בין [[משאבים מתחדשים|מקורות מתחדשים]] ל[[משאבים מתכלים|משאבים לא מתחדשים]]
 
*שימור ומחזור מקורות לא מתחדשים ומעבר למקורות מתחדשים
 
*שימור ומחזור מקורות לא מתחדשים ומעבר למקורות מתחדשים
*בצד הצריכה הבדלה חשובה בין רצונות לצרכים, אספקת מוצרים בסיסיים לפני מוצרי מותרות
+
*בצד הצריכה הבדלה חשובה בין רצונות לצרכים, אספקת [[מוצרים בסיסיים]] לפני מוצרי מותרות
*החלת מגבלות על גודל המערכת הכלכלית כולל גודל אוכלוסיה או הורדה ברמת החיים
+
*החלת מגבלות על גודל המערכת הכלכלית כולל [[ייצוב אוכלוסין|גודל אוכלוסיה]] או הורדה ברמת החיים
*חקלאות מקיימת
+
*[[חקלאות מקיימת]]
*התייעלות אנרגטית
+
*[[התייעלות אנרגטית]]
*ניהול משאבי טבע
+
*[[ניהול משאבי טבע]]
 
*[[אקולוגיה תעשייתית]] – מעגל סגור, הפחתה במקור.
 
*[[אקולוגיה תעשייתית]] – מעגל סגור, הפחתה במקור.
   שורה 108: שורה 108:     
==הון טבעי==
 
==הון טבעי==
(הרחבה של תשומת הקרקע שלא מקבלת חשיבות בתאוריה הניאו קלאסית) – כל התכולה של משאבים טבעיים שעומדים לרשותנו ואשר מאפשרים פעילות כלכלית ואת החיים עצמם. צריך להיות חשוב לפחות כמו הון מעשה ידי אדם, חשבונאות מדויקת של מצב ההון הטבעי צריכה להעשות ולהיחשב בחשבונאות הלאומית.
+
'''הון טבעי''' - (הרחבה של תשומת הקרקע שלא מקבלת חשיבות בתאוריה הניאו קלאסית) – כל התכולה של משאבים טבעיים שעומדים לרשותנו ואשר מאפשרים פעילות כלכלית ואת החיים עצמם. צריך להיות חשוב לפחות כמו הון מעשה ידי אדם, חשבונאות מדויקת של מצב ההון הטבעי צריכה להעשות ולהיחשב בחשבונאות הלאומית.
היחס מבוסס על הקביעה שאי אפשר להגדיל הכנסה באמצעות הפחתה בהון
+
היחס מבוסס על הקביעה שאי אפשר להגדיל הכנסה באמצעות הפחתה בהון.
 
בהכנסה הלאומית מחשבים פחת של הון מעשה ידי אדם שחייב להיות פחות מההשקעה כדי לשמר צמיחה (השקעה נטו)
 
בהכנסה הלאומית מחשבים פחת של הון מעשה ידי אדם שחייב להיות פחות מההשקעה כדי לשמר צמיחה (השקעה נטו)
 
פחת בהון הטבעי נחשב כתרומה חיובית להכנסות   
 
פחת בהון הטבעי נחשב כתרומה חיובית להכנסות   
שורה 116: שורה 116:  
* [[מערכת פתוחה|מערכות פתוחות]] מול סגורות
 
* [[מערכת פתוחה|מערכות פתוחות]] מול סגורות
 
* מכלכלת עולם ריק ל[[כלכלת עולם מלא]]
 
* מכלכלת עולם ריק ל[[כלכלת עולם מלא]]
* תחליפיות של [[הון טבעי]] בהון מעשה ידי אדם אינה מלאה
+
* תחליפיות של [[הון טבעי]] ב[[הון מעשה ידי אדם]] אינה מלאה
* קיימות חזקה – תחליפיות נמוכה ולהיפך
+
* [[קיימות חזקה]] – תחליפיות נמוכה ולהיפך
 
* [[צדק בין דורי]] מול שיעור היוון גבוה
 
* [[צדק בין דורי]] מול שיעור היוון גבוה
 
* מושג רווחה
 
* מושג רווחה
שורה 126: שורה 126:  
* השפעה חמורה במיוחד במדינות מתפתחות
 
* השפעה חמורה במיוחד במדינות מתפתחות
 
* חיסכון לאומי אמיתי משתנה כשמפחיתים הון טבעי
 
* חיסכון לאומי אמיתי משתנה כשמפחיתים הון טבעי
* הפחתת הוצאות על תיקון נזקים סביבתיים
+
* הפחתת הוצאות על תיקון [[נזקים סביבתיים]]
* קשיים להגיע חשבונאות ירוקה מוסכמת – חשבונאות לויינית
+
* קשיים להגיע לחשבונאות ירוקה מוסכמת – חשבונאות לויינית
    
[[קטגוריה:כלכלה]]  
 
[[קטגוריה:כלכלה]]  
 
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
 
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
 +
[[קטגוריה:קיימות]]
 
[[קטגוריה:קורסים]]
 
[[קטגוריה:קורסים]]

תפריט ניווט