שינויים

'''פיתוח בר קיימא'''  או '''פיתוח מקיים''' (Sustainable Development) הוא מושג שנועד לתאר תהליך חברתי-כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של [[הסביבה הטבעית]] [[קיימות|באופן מתמשך]].  

'''פיתוח בר קיימא'''  או '''פיתוח מקיים''' (Sustainable Development) הוא מושג שנועד לתאר תהליך חברתי-כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של [[הסביבה הטבעית]] [[קיימות|באופן מתמשך]].

==היסטוריה של המושג==

==היסטוריה של המושג==

ניתן לזהות 4 מגמות להתייחסות למושג "פיתוח בר קיימא".  

ניתן לזהות 4 מגמות להתייחסות למושג "פיתוח בר קיימא".  

* דחייה של רעיון ה[[קיימות]], ואימוץ של צמיחה כלכלית כמילה נרדפת לפיתוח, ולכן גישה ביקורתית כלפי המושג. גישה זו מאפיינת בעיקר את הימין הכלכלי - שמרנים ו[[קפיטליזם|קפיטליסטים]].  

* דחייה של רעיון ה[[קיימות]], ואימוץ של [[צמיחה כלכלית]] כמילה נרדפת לפיתוח, ולכן גישה ביקורתית כלפי המושג. גישה זו מאפיינת בעיקר את הימין הכלכלי - שמרנים ו[[קפיטליזם|קפיטליסטים]].  

* אימוץ של הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח. בגישה זו ברור יותר למה הכוונה ב"פיתוח" אבל לא ברורה הכוונה ב"קיימות".  

* אימוץ של הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח. בגישה זו ברור יותר למה הכוונה ב"פיתוח" אבל לא ברורה הכוונה ב"קיימות".  

* ביקורת על הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח, וכי יש צורך בסוג אחר של צמיחה, צמיחה מקיימת. בגישה זו יש התייחסות גדולה יותר לקיימות, אם כי השאלה מהו פיתוח נשארת עמומה יותר.  

* ביקורת על הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח, וכי יש צורך בסוג אחר של צמיחה, "צמיחה ירוקה" או צמיחה מקיימת. בגישה זו יש התייחסות גדולה יותר לקיימות, אם כי השאלה מהו פיתוח נשארת עמומה למדי.  

* ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים.  

* ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים. ותמיכה ב[[כלכלת מצב יציב]]. 

3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית. בנסיון להשתחחר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים [[סביבתנות|סביבתניים]] רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להתשמש במונח [[קיימות]].

3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית. בנסיון להשתחחר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים [[סביבתנות|סביבתניים]] רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להתשמש במונח [[קיימות]].

[[סביבתנות|סביבתנים]] רבים מבקרים את המושג "פיתוח בר קיימא" וטוענים כי הוא טומן בחובו סתירה פנימית. מדיניות כלכלית המבוססת על מושגי פיתוח ו[[צמיחה כלכלית]] הבאים על חשבון דלדול משאבים טבעיים אינה יכולה להיות מוגדרת "בת קיימא". בין אם מדובר ב[[משאבים בלתי מתחדשים]] כגון [[נפט]] שכמותם סופית, ובין אם מדובר ב[[משאבים מתחדשים]] כמו עץ, הנצרכים בקצב גבוה בהרבה מקצב ההתחדשות הטבעי שלהם. עוד נטען כי המושג "פיתוח בר קיימא" בעצמו, הומצא על ידי חברות עסקיות או תאגידים כדי להראות שגם שה[[קפיטליזם]] יכול להיות ידידותי לסביבה, ולהשקיט אנשים המנסים לעודד שינוי עמוק של סביבתנות או קיימות.

[[סביבתנות|סביבתנים]] רבים מבקרים את המושג "פיתוח בר קיימא" וטוענים כי הוא טומן בחובו סתירה פנימית. מדיניות כלכלית המבוססת על מושגי פיתוח ו[[צמיחה כלכלית]] הבאים על חשבון [[דלדול משאבים טבעיים]] אינה יכולה להיות מוגדרת "בת קיימא". בין אם מדובר ב[[משאבים בלתי מתחדשים]] כגון [[נפט]] שכמותם סופית, ובין אם מדובר ב[[משאבים מתחדשים]] כמו [[עץ]], הנצרכים בקצב גבוה בהרבה מקצב ההתחדשות הטבעי שלהם ובין אם מדובר על הבריאות של [[מערכות אקולוגיות]]. עוד נטען כי המושג "פיתוח בר קיימא" בעצמו, הומצא על ידי חברות עסקיות או תאגידים כדי להראות שגם ה[[קפיטליזם]] יכול להיות ידידותי לסביבה, ולהשקיט אנשים המנסים לעודד שינוי עמוק של סביבתנות או קיימות.

===הקיימות כהנצחת העוני בחברות העניות ===

===הקיימות כהנצחת העוני בחברות העניות ===

ביקורת אחת על המושג ועל היישום שלו היא שהוא למעשה מנציח את האימפריאליזם או היהירות המערבית כלפי המדינות העניות היות והוא מונע את הפיתוח ואת השיפור של התנאים האנושיים של האנשים במדינות העניות.  

קיימת ביקורת על המושג פיתוח בר קיימא ועל היישום שלו לפיה הדבר גורם להנצחת הפערים בין עשירים לעניים. לפי ביקורת זו הקריאה לפיתוח בר קיימא מנציח את ה[[אימפריאליזם]] או היהירות המערבית כלפי המדינות העניות היות והוא מונע את הפיתוח ואת השיפור של התנאים האנושיים של האנשים במדינות העניות.  

 

על פי ביקורת זו, המערב השבע מנסה לנצל את המונח כדי לעודד פרוטקציוניזם על מוצרים מקומיים ולהשאיר את מדינות העניות מאחור.  

על פי ביקורת זו, המערב השבע מנסה לנצל את המונח כדי לעודד פרוטקציוניזם על מוצרים מקומיים ולהשאיר את מדינות העניות מאחור.  

ביקרות אחרת של המונח מרמזת שהיישום שלו יוביל "חזרה לימי הביניים" או "חזרה למערות".

ביקרות אחרת על המונח, בעיקר מצד קפיטליסטים, מרמזת שהיישום שלו יוביל "חזרה לימי הביניים" או "חזרה למערות".

===אימוץ הצמיחה הכלכלית ואימוץ של סביבתנות===

===אימוץ הצמיחה הכלכלית ואימוץ של סביבתנות===

גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2007) רוב העולם העסקי מדבר במונחים אלה. יש גם הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה, ובראשן ההתייחסות ל [[עקומת קוזנץ הסביבתית]].  

גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2012) רוב העולם העסקי מדבר במונחים אלה. יש גם הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה, ובראשן ההתייחסות ל [[עקומת קוזנץ הסביבתית]].  

===דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח===

===דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח===

"פיתוח (או התתפחות), בלי לצמוח מעבר ליכולת הנשיאה הסביבתית. כאשר פיתוח משמעו שיפור איכותי וצמיחה משמעה גידול כמותי". [http://www.nhi.org/online/issues/103/review.html]

"פיתוח (או התתפחות), בלי לצמוח מעבר ליכולת הנשיאה הסביבתית. כאשר פיתוח משמעו שיפור איכותי וצמיחה משמעה גידול כמותי". [http://www.nhi.org/online/issues/103/review.html]

[[דה קפלינג]] מייצג זרם גובר בקרב קובעי מדיניות וב[[כלכלה סביבתית]] שטוענים כי יש להפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין הגדלה פיזית של הכלכלה. לרוב זרם זה טוען כי צמיחה כלכלית אינה זהה להגדלת הרווחה וכי יש לעודד "צמיחה ירוקה", שבה הפעילות הכלכלית גדלה, אבל לא על חשבון הסביבה או על [[דלדול משאבים]].

[[דה קפלינג]] מייצג זרם גובר בקרב קובעי מדיניות וב[[כלכלה סביבתית]] שטוענים כי יש להפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין הגדלה פיזית של הכלכלה. לרוב זרם זה טוען כי צמיחה כלכלית אינה זהה להגדלת הרווחה החברתית וכי יש לעודד "צמיחה ירוקה", שבה הפעילות הכלכלית גדלה, אבל לא על חשבון [[הסביבה הטבעית]פ או על חשבון [[דלדול משאבים]].

===דחייה של מושג הצמיחה===

===דחייה של מושג הצמיחה===

את הגישה הזו מאפיינת דחיה או חשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, ונסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח. הדים לגישה זו אפשר למצוא ב[[כלכלת מצב יציב]], או ב[[פטיש הצמיחה]].  

גישת [[כלכלת מצב יציב]] שפותחה על ידי הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] ואחרים טוענת כי צמיחה אינסופית אינה אפשרית במסגרת עולם סופי. גישה הזו מאופיינת בחשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, ונסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח. או ב[[פטיש הצמיחה]].  

הספרים [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] וכן [[רובים חיידקים ופלדה]] מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורך חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]] והן בהיבטים של [[צריכת משאבים]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעה סביבתית]] לנפש.  

הספרים [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] וכן [[רובים חיידקים ופלדה]] מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורך חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]] והן בהיבטים של [[צריכת משאבים]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעה סביבתית]] לנפש.  

מדובר בחברות חקלאיות ובחברות של [[ציידים לקטים]] שיש שוני ודמיון בינן לבין חברות מודריניות. מצד אחד לא היו בידיהם ה[[טכנולוגיה]] וה[[מדע]] והן לא יכלו לרתום [[אנרגיות מתחדשות]] או [[דלק מחצבי]] או לקבל חומרי [[דשן סינטטי]] או לבצע [[התפלה]] ולא היו בידהן חומרים מתקדמים או ידע רשמי בכימיה ובפיזיקה.  ועם זאת היו להן גם מוסדות חברתיים רבים לשמירה על קיימות, יכולת התבוננות וקרבה של החברה אל הטבע, וידע סביבתי רב בקרב האכולוסיה, כמו כן בעיות הסביבה שלהן הורכבו "רק" מבעיות הקשורות לחקלאות ולא כללו סיבוכים של תעשייה הכוללים [[זיהום]], תלות של הכלכלה ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]] והתלות בחברות אחרות כמקור מזון או אנרגיה היתה נדירה - כשהיתה תלות כזו היא תרמה לפחות ב-3 חברות להרס החברה כאשר נפגע הסחר עם החברות האחרות - ב[[התיישבות הנורדים בגרינלד]], ב[[איי פיטקרן]], ובאיים ליד יפאן.

מדובר בחברות חקלאיות ובחברות של [[ציידים לקטים]] שיש שוני ודמיון בינן לבין חברות מודריניות. מצד אחד לא היו בידיהם ה[[טכנולוגיה]] וה[[מדע]] והן לא יכלו לרתום [[אנרגיות מתחדשות]] או [[דלק מחצבי]], להפיק חומרי [[דשן סינטטי]] או לבצע [[התפלה]] ולא היו בידהן חומרים מתקדמים או ידע מדעי בכימיה ובפיזיקה.  ועם זאת היו להן גם מוסדות חברתיים רבים לשמירה על קיימות, יכולת התבוננות וקרבה של החברה אל הטבע, וידע סביבתי רב בקרב האכולוסיה, כמו כן בעיות הסביבה שלהן הורכבו "רק" מבעיות הקשורות לחקלאות ולא כללו סיבוכים נוספים של תעשייה הכוללים: [[זיהום]], תלות של הכלכלה ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]]. תלות בחברות אחרות כמקור מזון או אנרגיה היתה נדירה - כשהיתה תלות כזו היא תרמה לפחות ב-3 חברות להרס החברה כאשר נפגע הסחר עם החברות האחרות - ב[[התיישבות הנורדים בגרינלד]], ב[[איי פיטקרן]], ובאיים ליד יפאן.

==תוכניות לפיתוח בר קיימא==

==תוכניות לפיתוח בר קיימא==