שינויים

'''כשתאגידים שולטים בעולם''' (When Corporations Rule the World) הוא ספר עיון מאת [[דיוויד קורטן]] אודות התנהלות התאגידים , ההיסטוריה שלהם, גלובליזציה, סביבה, כלכלה, [[תרבות הצריכה]] ו[[כסף]]. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1999, ובעברית בשנת 2005 בהוצאת בבל.  

'''כשתאגידים שולטים בעולם''' (When Corporations Rule the World) הוא ספר עיון מאת [[דיוויד קורטן]] אודות התנהלות התאגידים , ההיסטוריה שלהם, [[גלובליזציה]], סביבה, [[צמיחה כלכלית]] וכלכלה, [[תרבות הצריכה]] ו[[כסף]]. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1999, ובעברית בשנת 2005 בהוצאת בבל.

קורטן בוחן את [[ההיסטוריה התפתחות התאגידים]] בבריטניה ובארצות הברית. הוא טוען כי ליברטרים בארצות הברית עיוותו רעיונות של [[אדם סמית]] וכי ה[[קפיטליזם]] של ימנו - הקפיטליזם התאגידי, עומד בניגוד לרעיון של [[שוק חופשי]]. קורטן מביא את התנגדותו של סמית להפרדה בין בעלות על עסק לבין ניהול העסק - הפרדה שקיימת בתאגידים ציבוריים שבהם הניהול נמצא בידי מנכ"ל והבעלות היא בידי בעלי המניות.  

קורטן בוחן את [[ההיסטוריה התפתחות התאגידים]] בבריטניה ובארצות הברית. הוא טוען כי ליברטרים בארצות הברית עיוותו רעיונות של [[אדם סמית]] וכי ה[[קפיטליזם]] של ימנו - הקפיטליזם התאגידי, עומד בניגוד לרעיון של [[שוק חופשי]]. קורטן לדוגמה מביא את התנגדותו של סמית להפרדה בין בעלות על עסק לבין ניהול העסק - הפרדה שקיימת בתאגידים ציבוריים שבהם הניהול נמצא בידי מנכ"ל והבעלות היא בידי בעלי המניות.  

קורטן טוען כי בתחילה היו התאגידים המצאה חשובה שהועילה למסחר הבינלאומי. בזמנו היו לתאגידים חובות מיוחדים וזכויות מיוחדות. הזכויות המיוחדות נמצאות בהיבט של הפרדה משפטית בין בעלי התאגיד לבין התאגיד עצמו, כך שאם התאגיד מפסיד כסף הבעלים מפסידים רק את סכום הכסף שהשקיעו במניות התאגיד ולא יותר מכך. לפני זה אנשי עסקים חששו להכנס לחובות עצומים עקב השקעות שונות ונמנעו מסיכונים גדולים. יחד עם זאת, עם הזכויות האלה היו בתחילה חובות מיוחדות. כך תאגידים לא יכלו לעסוק בכל תחום שהוא אלא היו מיועדים למטרה מיוחדת. עם הזמן קטנו המגבלות על תאגידים והם זכו בעוד ועוד זכויות. היכולת לפרק תאגידים הלכה ופחתה והם זכו בזכויות הניתנות ל[[בני אדם]] כמו הגנה על חופש הדיבור והגנות נוספות שאנשים זוכים להם מטעם החוק. תאגידים השתמשו בזכויות אלה כדי לשלול זכויות אלה מבני אדם אמיתיים וכדי לבצע [[לובי פוליטי]] ולהשפיע על מדיניות ממשלתית בתחומים שונים כמו [[סביבתנות]].  

קורטן טוען כי בתחילה היו התאגידים המצאה חשובה שהועילה למסחר הבינלאומי. בזמנו היו לתאגידים חובות מיוחדים וזכויות מיוחדות. הזכויות המיוחדות נמצאות בהיבט של הפרדה משפטית בין בעלי התאגיד לבין התאגיד עצמו, כך שאם התאגיד מפסיד כסף הבעלים מפסידים רק את סכום הכסף שהשקיעו במניות התאגיד ולא יותר מכך. לפני זה אנשי עסקים חששו להכנס לחובות עצומים עקב השקעות שונות ונמנעו מסיכונים גדולים. יחד עם זאת, עם הזכויות האלה היו בתחילה חובות מיוחדות. כך תאגידים לא יכלו לעסוק בכל תחום שהוא אלא היו מיועדים למטרה מיוחדת. עם הזמן קטנו המגבלות על תאגידים והם זכו בעוד ועוד זכויות. היכולת לפרק תאגידים הלכה ופחתה והם זכו בזכויות הניתנות לבני אדם כמו הגנה על חופש הדיבור והגנות נוספות שאנשים זוכים להם מטעם החוק. תאגידים השתמשו בזכויות אלה כדי לשלול זכויות אלה מבני אדם אמיתיים וכדי להשפיע על מדיניות ממשלתית בתחומים שונים כמו [[סביבתנות]].  

קורטן מבקר בספר את הרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] מובילה להגדלת הרווחה החברתית. הוא מבקר את [[הסכמי יער ברטון]] הנוגעים למערכת הכספית שלנו שהיא [[מטבע פיאט]] שניתק משער-הזהב. קורטן טוען כי יש צורך ב"פיתוח המרוכז באנשים" “people-centered development” וכי לתאגידים יש כוח פוליטי רב מידי הן בקביעת מדיניות של ממשלות, הן בהשפעה שלהם על התרבות והן בהשפעתם הכלכלית. קורטן טוען שכדאי להטיל מס בגובה 50% על פרסום כדי להקטין את מה שהוא מכנה "מכונת תעמולה של תאגידים גדולים".  

הספר מבקר את [[תרבות הצריכה]] יוצא נגד הקטנת הרגוליצה על שווקים, טוען כי [[סחר חופשי]] לא תמיד מביא לתוצאות חברתיות טובות, ונגד  

 

קורטן מבקר את [[תרבות הצריכה]] יוצא נגד הקטנת הרגוליצה על שווקים, טוען כי [[סחר חופשי]] לא תמיד מביא לתוצאות חברתיות טובות, ונגד  

הפרטה. הוא טוען כי יש בעולם ריכוזיות גדלה והולכת של כוח שנמצא בידי תאגידים. הוא יוצא נגד ספקולציות פיננסיות בשווקי הכסף והמניות בעולם. קורטן טוען שיש צורך לקדם כלכלות מקומיות שיתבססו על משאבים מקומייים במקום על מסחר בינלאומי.  

הפרטה. הוא טוען כי יש בעולם ריכוזיות גדלה והולכת של כוח שנמצא בידי תאגידים. הוא יוצא נגד ספקולציות פיננסיות בשווקי הכסף והמניות בעולם. קורטן טוען שיש צורך לקדם כלכלות מקומיות שיתבססו על משאבים מקומייים במקום על מסחר בינלאומי.