שינויים

קין מזכיר כי קיימת הצעה חלופית שהתקיימה במאה השנים הראשונות של ה[[כלכלה הקלאסית]]: לפי תאוריה זו המחירים נקבעו לפי עלויות הייצור. בצורת הניתוח הסטטית שבה כלכלנים נאו קלאסים נוהגים לתאר את שוק הסחורות, פרוש התאוריה הקלאסית הוא עקומת היצע מאוזנת, או אפילו יורדת. כך שכאשר עולה הכמות המיוצרת, מחיר השוק של הסחורות נשאר קבוע (פריון קבוע) או אפילו יורד (פריון עולה, או [[יתרון לגודל]] בתחום הייצור. בפרק 3 של הספר, טוען קין כי למרות שהעמדה הנאו קלאסית נראית הגיונית ומתוחכמת יותר למרעית עין, יש לה בעיות לוגית קשות. קין מסיק לכן, שהעמדה הקלאסית היא תאור מדוייק יותר של המציאות.

קין מזכיר כי קיימת הצעה חלופית שהתקיימה במאה השנים הראשונות של ה[[כלכלה הקלאסית]]: לפי תאוריה זו המחירים נקבעו לפי עלויות הייצור. בצורת הניתוח הסטטית שבה כלכלנים נאו קלאסים נוהגים לתאר את שוק הסחורות, פרוש התאוריה הקלאסית הוא עקומת היצע מאוזנת, או אפילו יורדת. כך שכאשר עולה הכמות המיוצרת, מחיר השוק של הסחורות נשאר קבוע (פריון קבוע) או אפילו יורד (פריון עולה, או [[יתרון לגודל]] בתחום הייצור. בפרק 3 של הספר, טוען קין כי למרות שהעמדה הנאו קלאסית נראית הגיונית ומתוחכמת יותר למרעית עין, יש לה בעיות לוגית קשות. קין מסיק לכן, שהעמדה הקלאסית היא תאור מדוייק יותר של המציאות.

קין מביא טיעון של הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] שסותר את תאוריית הייצור. סראפה משתמש בהנחות הנאו קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר (האם מדובר בתעשייה שלמה כמו חלקאות, או בתחום ייצור צר כמו לחם) ומגיע בשני המקרים לסתירה עצמית - סתירה של עמדות המוצא של התאוריה הנאו קלאסית. סראפה מניח שתי הנחות מפתח של הניתוח הנאו קלאסי -האחת היא שביקוש והיצע הם בלתי תלויים. והשניה היא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. (כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה). סראפה וקין טוענים ששני התנאים האלה, סותרים זה את זה.  

קין מביא טיעון של הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] שסותר את תאוריית הייצור הנאו קלאסית. סראפה משתמש בהנחות הנאו קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר (האם מדובר בתעשייה שלמה כמו חלקאות, או בתחום ייצור צר כמו לחם) ומגיע בשני המקרים לסתירה של הנחות המוצא של התאוריה הנאו קלאסית. סראפה מניח שתי הנחות מפתח של הניתוח הנאו קלאסי:

* הנחה האחת היא שביקוש והיצע הם בלתי תלויים זה בזה, כלומר אם עקומת ההיצע עולה, הדבר לא משפיע על הביקוש - לדוגמה על ידי השפעה על השכר.

* הנחה השניה היא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה.  

 

סראפה ובעקבותיו קין טוענים ששני התנאים האלה, סותרים זה את זה.

 

 

במקרה השני, סראפה מניח שמדובר בשוק קטן יותר - לדוגמה בשוק החיטה. בתחום זה סביר להניח שההיצע לא משפיע על הביקוש בגלל שחלקם של העובדים מכלל המשק הוא זניח. מצד שני סראפה וקין טוענים כי במצב זה ניתן לנייד משאבים מתחומים אחרים (כמו שטחי אדמה, מכונות או עובדים של תחומי חקלאות אחרים) וכי לא סביר להניח שיש גורמי ייצור שלא ניתן לשנות אותם.  

[[תמונה:Debunking_03_13.png|ימין|thumb|300px|תאור של שוק המוצרים לאחר פרקים 2 ו-3 של "הפרכת הכלכלה", אם מסתכלים בשוק בעל ניתוח סטטי (בו אין חשיבות לזמן). עקומת ההיצע יורדת, ועקומת הביקוש יורדת גם אך לא בצורה "חלקה" ומונוטונית. מקבלים נקודות שיווי משקל רבות, כאשר אין שינוי ברצונות הצרכנים, בתמהיל הפירמות בשוק או בטכנולוגיית הייצור. קין אינו טוען שזה המצב, אלא עובר בהמשך לתאור דינאמי של הכלכלה.]]

[[תמונה:Debunking_03_13.png|ימין|thumb|300px|תאור של שוק המוצרים לאחר פרקים 2 ו-3 של "הפרכת הכלכלה", אם מסתכלים בשוק בעל ניתוח סטטי (בו אין חשיבות לזמן). עקומת ההיצע יורדת, ועקומת הביקוש יורדת גם אך לא בצורה "חלקה" ומונוטונית. מקבלים נקודות שיווי משקל רבות, כאשר אין שינוי ברצונות הצרכנים, בתמהיל הפירמות בשוק או בטכנולוגיית הייצור. קין אינו טוען שזה המצב, אלא עובר בהמשך לתאור דינאמי של הכלכלה.]]