שינויים

קין מביא טיעון של הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] שסותר את תאוריית הייצור. סראפה משתמש בהנחות הנאו קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר (האם מדובר בתעשייה שלמה כמו חלקאות, או בתחום ייצור צר כמו לחם) ומגיע בשני המקרים לסתירה עצמית - סתירה של עמדות המוצא של התאוריה הנאו קלאסית. סראפה מניח שתי הנחות מפתח של הניתוח הנאו קלאסי -האחת היא שביקוש והיצע הם בלתי תלויים. והשניה היא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. (כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה). סראפה וקין טוענים ששני התנאים האלה, סותרים זה את זה.  

קין מביא טיעון של הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] שסותר את תאוריית הייצור. סראפה משתמש בהנחות הנאו קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר (האם מדובר בתעשייה שלמה כמו חלקאות, או בתחום ייצור צר כמו לחם) ומגיע בשני המקרים לסתירה עצמית - סתירה של עמדות המוצא של התאוריה הנאו קלאסית. סראפה מניח שתי הנחות מפתח של הניתוח הנאו קלאסי -האחת היא שביקוש והיצע הם בלתי תלויים. והשניה היא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. (כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה). סראפה וקין טוענים ששני התנאים האלה, סותרים זה את זה.  

קין בוחן מספר תגובות כלכליות אפשריות מול הטיעון של סראפה. בהמשך הפרק קין טוען כי פירמות אינן מביאות רווח למקסימום אם הן משוות את ה"עלות השולית" ל"תפוקה שולית", שכן למרות שטיעון זה נראה הגיוני בניתוח סטטי שבו אין חשיבות לזמן, ניתוח דינאמי מביא למסקנה אחרת. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.

קין בוחן מספר תגובות כלכליות אפשריות מול הטיעון של סראפה. בהמשך הפרק קין טוען כי פירמות אינן מביאות רווח למקסימום אם הן משוות את ה"עלות השולית" ל"תפוקה שולית", שכן למרות שטיעון זה נראה הגיוני בניתוח סטטי שבו אין חשיבות לזמן, ניתוח דינאמי מביא למסקנה אחרת. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.