עריכה אחת
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
הוספת קטעים נבחרים מהספר תוך מתן הפנייה מתאימה לשמירת זכויות יוצרים
'''קטן זה יפה''' הוא ספרו המפורסם ביתר של הכלכלן [[ארנסט פרידריך שומכר]] על כלכלה, אקולוגיה, וקהילות , שהתפרסם בשנת 1973 וזכה לפרסום אחרי משבר הנפט של אותה שנה. הספר מבוסס על אסופת מאמרים מאת שומכר והקנה לו פרסום רב.
'''קטן זה יפה''' הוא ספרו המפורסם ביתר של הכלכלן [[ארנסט פרידריך שומכר]] על כלכלה, אקולוגיה, וקהילות , שהתפרסם בשנת 1973 וזכה לפרסום אחרי משבר הנפט של אותה שנה. הספר מבוסס על אסופת מאמרים מאת שומכר והקנה לו פרסום רב.
הספר גם תורגם לעברית.
הספר תורגם לעברית בהוצאת אדם בשנת 1984.
==קטעים נבחרים==
"אני טוען שאין להניח את היסודות לשלום באמצעות עושר לכל, במובן המודרני של עושר, מפני שעושר כזה - אם בכלל ניתן להשיגו - ניתן להשגה רק באמצעות הטיפוח של דחפים אנושיים כגון אהבת הבצע וקנאה ההורסים את התבונה, האושר, השלווה ומשום כך את נטייתו הטבעית של האדם לשלום" (עמ' 25).
"צרכיו של האדם אינסופיים הם, ואילו האינסופיות ניתנת להשגה רק בממלכת הרוח, לא בממלכתו של החומר" (עמ' 29)
"דרך חיים הנשענת על חומרנות, כלומר על התפשטות מתמידה וחסרת מעצורים בסביבה סופית ומוגבלת, אינה יכולה להיות ארוכה, ותוחלת החיים שלה הולכת ומתקצרת ככל שהיא מתקדמת לקראת יעדיה" (עמ' 112)
"כמות הפנאי הממשי שהחברה נהנית ממנו עומדת ביחס הפוך לכמות המכונות חוסכות העבודה שהחברה מעסיקה... אומנם תושבי המדינות המתפתחות "מבצעים" הרבה פחות מאשר אנחנו "מבצעים" אבל עובדה היא שהעול המונח על כתפיהם מעיק פחות מהעול המונח על כתפינו" (עמ' 113)
כשאנו מדברים על עידוד הפיתוח, על מה אנו חושבים - על מוצרים או על בני אדם? אם על בני אדם, על אלו מהם במיוחד? מי הם? היכן הם? מדוע הם זקוקים לסיוע? מה הוא בעצם הסיוע שלו הם זקוקים וכן הלאה. התעניינות בבני אדם מעוררת שאלות רבות מסוג זה. המוצרים, לעומת זאת, אינם מעוררים שאלות כה רבות והופכים למושגים כגון תל"ג, יבוא, יצוא ועוד. כמובן, האוכלוסיות עשויות להיכלל בדיון זה אך רק ככמות סתמית המשמשת כמחלק" (עמ' 146)
"הקריטריון המקובל להצלחה, כלומר הגידול בתל"ג, הוא קריטריון מטעה ביותר, והוא מוכרח לגרום לתופעות שניתן לאפיינן רק כניאו-קולוניאליזם" (עמ' 148)
"הסיוע הטוב ביותר שניתן להעניק הוא סיוע שכלי, מענק של ידע מועיל. מענק של ידע עולה לאין-ערוך על מענק של דברים חומריים... מענק של דברים חומריים הופך את מקבליו לתלויים; מענק של ידע משחרר אותם" (עמ' 150)
"כאשר הדברים הפשוטים של החיים, שבהם בלבד אני מעוניין, מיוצרים בתהליכים ההולכים ונעשים מתוחכמים, היכולת לעמוד בכך הופכת להיות מעבר לאפשרויותיה של חברה ענייה" (עמ' 161)
על נטיעת עצים: "...הדבר ניתן לביצוע בלי להזדקק אפילו לפרוטה אחת של סיוע זר, ואין כאן בעיה של חסכון והשקעה. המפעל הזה ייצר חומרי מזון, סיבים, חומרי בניין, צל, מים וכמעט כל דבר שהאדם באמת זקוק לו" (עמ' 167).
תיאוריה של ארגון רחב-היקף
"בכל ארגון, גדול כקטן, חייבת להיות מידה מסוימת של בהירות וסדר טוב. אם נוצר אי סדר, אי אפשר לבצע שום דבר. אולם הסדר הטוב, הוא סטאטי ונטול חיים ולפיכך יש צורך בהרבה חופש תנועה ומרחב כדי שאפשר יהיה להיחלץ מהסדר הממוסד ולעשות בדרים שטרם נעשו, שלא שוערו על ידי שומרי הסדר הטוב. התוצאה החדשה, שלא נחזתה מראש, היא רעיונו היצירתי של האדם" (עמ' 186).
עקרונות לארגון רחב היקף
1. תת יחידות אוטונומיות למחצה (חופש)
2. איזון מהמרכז של היחידות ותמיכה בהן (סדר)
3. קשר ישיר בין ביצועים להמשך פעילות היחידות (רווחים נשארים בתוך היחידה ויחידות לא רווחיות מוערכות מחדש)
4. מוטיבציה ומניעת ניכור בתוך תת יחידות קטנות יותר
5. קביעת מדיניות והנחייה מצד המרכז (קביעת משימות על)
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==