47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + − משפוט הראשון והשני נוסחו בעקבות המודל מהמאה ה19- של לאון וואל- ראס. הם פותחו בתוך '[[התאוריה של שיווי המשקל הכללי]]' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו. תורה זו מהווה מאז נדבך מרכזי ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. + + + + + + + + + + − על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת. לדוגמא כלכלנים הראו שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן הן נסתרות), שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור אי-הגעה ליעילות פארטו. לדוגמא אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[אי סימטריה במידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר ([[מונופול]], [[קרטל]], ו[[תחרות מונופוליסטית]]), או שיש [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]] (כמו זיהום סביבתי או פקקים), או שהפרטים אינם רציונאליים לחלוטין ([[רציונאליות חסומה]]), או שיש [[עלות עסקה]] גדולה מאפס.
אין תקציר עריכה
מצב כלכלי מכונה '''יעיל''' או שהוא מגיע ל'''יעילות פארטו''' (ע"ש הכלכלן [[וילפרדו פארטו]]), אם לא קיים אף פרט אינו יכול לנקוט בפעולה שתשפר את מצבו מבלי לפגוע במצבו של פרט אחר.
מצב כלכלי מכונה '''יעיל''' או שהוא מגיע ל'''יעילות פארטו''' (ע"ש הכלכלן [[וילפרדו פארטו]]), אם לא קיים אף פרט אינו יכול לנקוט בפעולה שתשפר את מצבו מבלי לפגוע במצבו של פרט אחר.
[[משפט הרווחה הראשון]] (שנוסח על ידי הכלכלן [[קנת ארוו]]), טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים.
==משפטי הרווחה==
[[משפט הרווחה הראשון]], שנוסח על ידי הכלכלן [[קנת ארוו]], טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים.
[[משפט הרווחה השני]] טוען שניתן להגיע לכל הקצאה יעילה באמצעות העברה יחידה ושימוש במנגנון השוק.
[[משפט הרווחה השני]] טוען שניתן להגיע לכל הקצאה יעילה באמצעות העברה יחידה ושימוש במנגנון השוק.
המשפט הראשון והשני של הרווחה נוסחו בעקבות המודל מהמאה ה-19 של לאון וואל- ראס. הם פותחו בתוך '[[התאוריה של שיווי המשקל הכללי]]' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו. תורה זו מהווה מאז נדבך מרכזי ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]].
על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת. לדוגמא כלכלנים הראו שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן הן נסתרות), שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור [[כשל שוק]] - מצב בו השוק לבדו לא גורם להגעה ליעילות פארטו. לדוגמא אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[אי סימטריה במידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר ([[מונופול]], [[קרטל]], ו[[תחרות מונופוליסטית]]), או שיש [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]] (כמו זיהום סביבתי או פקקים), או שהפרטים אינם ראציונאליים לחלוטין ([[רציונאליות חסומה]]), או שיש [[עלות עסקה]] גדולה מאפס.
==שימוש במושג==
לפי הניתוח זה כלכלנים אומרים על תופעות שונות שהן אינן יעילות, לדוגמה, שקצבאות זקנה אינן יעילות. אלא שהשאלה האם דבר הוא באמת יעיל או לא תלויה גם בגבולות המערכת אותה מנתחים. לדוגמה כלכלנים בדרך כלל לא לוקחים בחשבון השפעות של מערכות מורכבות - לדוגמא אובדן ימי עבודה של קרובי משפחה שיטפלו בזקנים שלא מקבלים קצבאות. אבל גם אם נניח שקצבאות אכן לא יעילות - עדיין רוב האנשים חושבים שהן צודקות ומוסריות.
דבר זה מביא אותנו לבעיה נוסכפת - זה שהערך של יעילות כלכלית הפך להיות הערך היחיד בניתוח הכלכלי, ובמשך הזמן הפך להיות ערך יחיד גם בשאלות רבות של מדיניות ציבורית. כלכלנים מסתכלים על מצב מסויים. בודקים אם הוא יעיל או לא, ואם הוא לא, אז ההמלצה הכלכלית היא לשנותו כך שיהיה יעיל יותר כלכלית. כל עוד זוכרים שיעילות פארטו היא ערך אחד בתוך מגוון של ערכים ערכיים, שהבחירה בינהם היא לפי שיקול דעתם של האזרחים,
דבר זה יכול להועיל, אבל כהשערכים האחרים של החברה נדחקים החוצה, והיעילות פארטו הופכת להיות השיקול היחידי זה הופך להיות בעייתי.
==ראו גם ==
==ראו גם ==