שינויים

===חברת השפע===

===חברת השפע===

'''[[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]]''' (The Affluent Society) הוא אחד מספריו הנודעים של גלבריית. הספר יצא לאור בשנת 1958 ומתייחס להיסטוריה של הכלכלה ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית. גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצרים ושירותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

'''[[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]]''' (The Affluent Society) הוא אחד מספריו הנודעים של גלבריית. הספר יצא לאור בשנת 1958 ומתייחס להיסטוריה של הכלכלה ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית. גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך [[מוצר פרטי|צריכה פרטית]] (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי של כלל החברה על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושירותים ציבוריים]] (כמו סכרים נגד הצפות, [[תחבורה ציבורית]] או הגנה על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]), פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.  

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב בכך שהוא תורם פחות לאושר האנושי - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. כלכלנים טוענים כי ככל שאנו צורכים יותר ממוצר מסויים, כך צריכת יחידה נוספת ממנה מוסיפה לנו פחות תועלת לעומת היחידות הראשונות. לדוגמה כדור הגלידה הראשון טעים לנו ונותן לנו הנאה או תועלת רבה, ואילו כדור הגלידה הרביעי כבר נותן לנו תועלת נמוכה יותר (כלכלנים לא מודים בכך שצריכה של עוד ועוד כדורי גלידה עלולה ליצור נזק ולא רק תועלת). גלבריית מרחיב זאת לכלל המוצרים הפרטיים - עוד ועוד מוצרים פרטיים נותנים לנו תועלת שולית פוחתת ואילו המחסור במוצרים ציבוריים- לדוגמה קושי לברר את האמת ([[אמת כמוצר ציבורי]]) - לדוגמה לנסות להבין מהי [[תזונה בריאה]] או לדבוק בה, או [[זיהום סביבתי]] או הרס של מערכות אקולוגיות או [[שינוי אקלים]] - יוצרות בעיות שמשפיעות יותר ויותר על התועלת שלנו. גלבריית טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף על מוצרים פרטיים. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]] או באופן כללי יותר [[שיווק]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.  

פירוש הדבר הזה לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר ב[[העדפות אנדוגניות]] כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו [[העדפות אקסוגניות]] שמניחים בכלכלה הנאו-קלאסית. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של כלכלת רווחה - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות על ידי מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על ידי יצרני מוצרים אלה.  

פירוש הדבר הזה לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר ב[[העדפות אנדוגניות]] כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו [[העדפות אקסוגניות]] שמניחים בכלכלה הנאו-קלאסית. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של כלכלת רווחה - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות על ידי מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על ידי יצרני מוצרים אלה.  

גלבריית היה מאמין גדול בכוחו של השלטון לשנות את חייהם של בני אדם לטובה, קרא להקמתה של קואליציה של אלה שאכפת להם - "העשירים יישארו עשירים, אלה הנהנים מחיים נוחים ימשיכו ליהנות מהם, אולם בואו נפנה מקום בשולחן גם לעניים".

גלבריית היה מאמין גדול בכוחו של השלטון לשנות את חייהם של בני אדם לטובה, קרא להקמתה של קואליציה של אלה שאכפת להם - "העשירים יישארו עשירים, אלה הנהנים מחיים נוחים ימשיכו ליהנות מהם, אולם בואו נפנה מקום בשולחן גם לעניים".

===המדינה התעשייתית החדשה===

===המדינה התעשייתית החדשה===

בספר '''[[המדינה התעשייתית החדשה (ספר)|המדינה התעשייתית החדשה]]''' (בעברית יצא בסדרת אפקים של הוצאת עם עובד (ב-1967 וב-1975)) טוען גלבריית כי מעט מאוד תעשיות בארצות הברית תואמות את המודל של [[תחרות משוכללת]].  

בספר '''[[המדינה התעשייתית החדשה (ספר)|המדינה התעשייתית החדשה]]''' (בעברית יצא בסדרת אפקים של הוצאת עם עובד (ב-1967 וב-1975)) טוען גלבריית כי מעט מאוד תעשיות בארצות הברית תואמות את המודל של [[תחרות משוכללת]].