שינויים

רפואה מונעת (הצגת מקור)

גרסה מ־19:41, 15 באפריל 2021

הוסרו 35 בתים , 19:41, 15 באפריל 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 1: שורה 1: −

'''רפואה מונעת''' (באנגלית: '''Preventive healthcare''') היא ענף רפואי העוסק באמצעים למניעת תחלואה, בניגוד לאמצעים לטיפול בתחלואה. Hugh R. Leavell ו-Gurney Clark מגדירים אותה כ"המדע והאומנות של מניעת מחלות, הארכת חיים, וקידום הבריאות והיעילות הפיזיקלית והנפשית".<ref> Leavell, H. R., & Clark, E. G. (1979). Preventive Medicine for the Doctor in his Community (3rd ed.). Huntington, NY: Robert E. Krieger Publishing Company.</ref> בעוד המונח "בריאות" הוא בעל הגדרות רבות, היא מוגדרת במבוא לחוקה של [[ארגון הבריאות העולמי]] מצב של רווחה פיזית, נפשית ו[[רווחה חברתית|חברתית]] מלאה ולא רק היעדרות של מחלה או נכות". מונח מודרני ומקיף יותר לנושא הוא '''[[קידום בריאות]]'''.

+

'''רפואה מונעת''' (באנגלית: '''Preventive healthcare''') היא ענף רפואי העוסק באמצעים למניעת תחלואה, בניגוד לאמצעים לטיפול בתחלואה. Hugh R. Leavell ו-Gurney Clark מגדירים אותה כ"המדע והאומנות של מניעת מחלות, הארכת חיים, וקידום הבריאות והיעילות הפיזיקלית והנפשית".<ref> Leavell, H. R., & Clark, E. G. (1979). Preventive Medicine for the Doctor in his Community (3rd ed.). Huntington, NY: Robert E. Krieger Publishing Company.</ref> בעוד המונח "בריאות" הוא בעל הגדרות רבות, היא מוגדרת במבוא לחוקה של [[ארגון הבריאות העולמי]] מצב של רווחה פיזית, נפשית ו[[רווחה חברתית|חברתית]] מלאה ולא רק היעדרות של מחלה או נכות". מונח מודרני ומקיף יותר לנושא הוא '''[[קידום בריאות]]'''.

בריאות, מחלה ו[[נכות]] אינם [[ניתוח סטטי|מצבים סטטיים]] של הוויה, אלא הם [[תהליך|תהליכים דינמיים]] שמתחילים ומתפתחים על פני זמן, לפני שהאדם מבין שהוא הושפע מהם. משום כך, מניעת מחלות מסתמכת על חיזוי פעולות ומצבים, וניתן לסווג אותה למניעה ראשונית, שניונית ושלישיונית.

שורה 13: שורה 13:

* [[זהירות מונעת]] מפני תאונות בסביבות שונות - בסביבה הביתית, תאונות דרכים, תאונות בעבודה ובנסיבות אחרות (כגון בים, בטבע וכו')

* הימנעות מצריכת יתר של [[אלכוהול]]

−

* שמירה על בריאות נפש תקינה על ידי הימנעות מעודף [[מתח נפשי]], קשרים חברתיים תקינים, פעילות גופנית, פעילות גוף-נפש ועוד.

+

* שמירה על בריאות נפש תקינה על ידי הימנעות מעודף [[מתח נפשי]], קשרים חברתיים תקינים, פעילות גופנית, פעילות גוף-נפש ועוד.

לגבי אנשים שונים עוצמת הסיכונים היא שונה. לדוגמה נפילות, טיפול תרופתי וירידה בשמיעה מהווים גורמי סיכון משמעותיים בקרב אנשים בגיל מבוגר, ואינם מהווים גורם סיכון משמעותי בקרב אנשים בגיל 30. המלצות לנשים יכולות להיות שונות במקצת מההמלצות לגברים. רקע גנטי, היסטוריה רפואית ונסיבות חיים יכולות לשנות את הסיכון של אנשים לסוגי סיכונים שונים. לדוגמה [[תכנון עירוני]] תשתיות וגיל יכולים לשנות את ההסתברות להיפגע ב[[תאונות דרכים]].

שורה 38: שורה 38:

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות בשנה - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

−

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין חלק מהמדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1,000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

+

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין חלק מהמדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1,000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

הסיבות המרכזיות למוות בר-מניעה שונות בין מדינות עשירות למדינות עניות וכן תלוי גם בהבדלים תרבותיים. יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], השמנה וצריכת אלכוהול לדוגמה. ביפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם של תמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מ[[השמנת יתר]] [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה השמנת היתר עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה יחסית ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הוא 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ-10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

שורה 81: שורה 81:

* [[זיהום תעשייתי]] גורם לתחלואה של בני אדם על ידי [[זיהום אוויר]] חמור משריפת דלקים, זיקוק דלקים, ואבק מתעשיות שונות כמו נסורת, עור, גומי, דבקים, תעשיות פטרו-כימיות ועוד. בעוד היקפי זיהום מתעשייה עשויים להיות לפעמים קטנים הם מכילים בדרך כלל את סוגי המזהמים המסוכנים ביותר כמו [[מתכות כבדות]], [[חומרים אורגניים נדיפים]] ועוד. ניתן למנוע חלק מהזיהום על ידי תקנים וטכנולוגיות להקטנת פליטה של זיהום, על ידי מעבר לשיטות ייצור נקיות יותר, מעבר לחלופות פחות מסוכנות. שיטת [[מעריסה לעריסה]] ומחשבות על [[תעשייה בת קיימא]] מייצגים גישות [[הוליזם|הוליסטיות]] ומקיפות יותר לנושא זה במקום הקטנה נקודתית של הזיהום.

* [[זיהום אוויר ביתי]] - במיוחד זיהום אוויר מבישול על מדורות ומשאיפת פיח במדינות עניות הוא אחד הסיכונים המשמעותיים ביותר לבריאות. ניתן למנוע דבר זה על ידי מעבר לתנורים מתקדמים יותר (כגון [[תנורקטה]]) שפולטים פחות [[חומר חלקיקי]], בישול ב[[גז בישול]], וכן ב[[קיימות|שיטות בנות קיימא]] כגון [[תנור שמש]] או תנור חשמל מ[[אנרגיה מתחדשת]].

−

* [[זיהום אוויר מתחבורה]] מהווה בעיה במדינות רבות (מדינות מערביות ומדינות מתפתחות כמו סין, הודו וכו') עקב הגדלת [[שוק הרכב העולמי]] והחרפת בעיות [[פקקים]]. זיהום זה הוא חלק מ[[השפעות בריאותיות של מכוניות]]. ניתן להקטין את הבעיה על ידי מעבר לדלקים נקיים יותר, שימוש ברכבים קטנים יותר, הגבלת כניסת רכבים לערים, מיסוי מתאים, מעבר ל[[רכב ירוק]] (רכב חשמלי וכו') ועוד. שיטות מקיפות יותר כוללות הורדת השימוש ברכב פרטי, הקטנת הפקקים והקטנת הצורך בנסיעות ארוכות - הדבר נמצא תחת הנושא של [[תחבורה בת קיימא]] כולל - [[עירוניות מתחדשת]], פיתוח [[תחבורה ציבורית]] מתקדמת (כולל [[תחבורת מעברים]]), [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] וקידום של [[תחבורה פעילה]].

+

* [[זיהום אוויר מתחבורה]] מהווה בעיה במדינות רבות (מדינות מערביות ומדינות מתפתחות כמו סין, הודו וכו') עקב הגדלת [[שוק הרכב העולמי]] והחרפת בעיות [[פקקים]]. זיהום זה הוא חלק מ[[השפעות בריאותיות של מכוניות]]. ניתן להקטין את הבעיה על ידי מעבר לדלקים נקיים יותר, שימוש ברכבים קטנים יותר, הגבלת כניסת רכבים לערים, מיסוי מתאים, מעבר ל[[רכב ירוק]] (רכב חשמלי וכו') ועוד. שיטות מקיפות יותר כוללות הורדת השימוש ברכב פרטי, הקטנת הפקקים והקטנת הצורך בנסיעות ארוכות - הדבר נמצא תחת הנושא של [[תחבורה בת קיימא]] כולל - [[עירוניות מתחדשת]], פיתוח [[תחבורה ציבורית]] מתקדמת (כולל [[תחבורת מעברים]]), [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] וקידום של [[תחבורה פעילה]].

* חלק ניכר מזיהום האוויר נוצר עקב שריפה של [[פחם]] ו[[מזוט]] בתחנות כוח לשם הפקת חשמל. ניתן להתקין מסננים להקטנת כמות הזיהום. מעבר ל[גז טבעי]] מוריד את זיהום האוויר. גישה יסודית יותר מתייחסת ל[[חסכון באנרגיה]] ו[[אנרגיה מתחדשת]].

שורה 97: שורה 97:

* הגבלות של פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק (כגון איסור פרסום בבתי קולנוע, בעיתונים ובלוחות מודעות, הגבלת מכירת סיגריות במכונות)

* אזהרות על חבילות סיגריות ובנקודות ממכר של סיגריות על נזקי העישון

−

* הגברת מודעות של הציבור כולו ובמיוחד הורים, מורים ילדים ונוער לנזקי העישון,

+

* הגברת מודעות של הציבור כולו ובמיוחד הורים, מורים ילדים ונוער לנזקי העישון,

* הגברת מודעות לנזקים של מוצרי טבק חדשים כמו נרגילה,

* תכנית התערבות והסברה לילדים - תכניות שמיידעות את הילדים על נזקי העישון ותכניות בניסיון ל"חסן" את הילדים נגד השפעת נערים אחרים שילחצו עליהם לעשן.

שורה 110: שורה 110:

==פעילות גופנית מספקת==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אורח חיים יושבני]], [[אורח חיים פעיל]], [[פעילות גופנית]]}}

−

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מ'''[[אורח חיים יושבני]]''' ברחבי העולם. התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית קשורה למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]) שהם 9% מכלל מקרי המוות ברי-המניעה נכון לשנת 2008. הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

+

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מ'''[[אורח חיים יושבני]]''' ברחבי העולם. התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית קשורה למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]) שהם 9% מכלל מקרי המוות ברי-המניעה נכון לשנת 2008. הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>

שורה 124: שורה 124:

ליבת [[תזונה בריאה|התזונה הבריאה]] כפי שממומלצת על ידי רוב ארגוני הבריאות מבוססת בעיקר על: ירקות, פירות, קטניות, [[דגנים מלאים]], מוצרי חלב דלי שומן, עוף, דגים (לא מטוגנים) - רצוי לפחות פעמיים בשבוע. מקורות השומן המומלצים הם שמנים ושומנים מהצומח: שמן זית, שמן קנולה, אגוזים, שקדים, אבוקדו וטחינה. זוהי התזונה המומלצת למניעת השמנה, סוכרת, מחלות לב ואף סוגי סרטן מסוימים. <ref name="wikirefua_diat1"/>

−

בניגוד להיבטים כמו [[עישון]] או [[פעילות גופנית]] להגדיר מדד בינארי של תזונה בריאה או לא בריאה. כמו כן קיימת מידה של התאמה אישית לפי רקע גנטי, היסטוריה אישית, מגדר, משקל גוף וכמות הפעילות הגופנית. לדוגמה אנשים רבים הם אלרגים לסוגי מזונות שונים בעוד שאנשים אחרים אינם מושפעים ממזונות אלה. ההשפעות של תזונה מזיקה מתפתחות בדרך כלל על פני שנים רבות, פעמים רבות ההשפעות על הבריאות אינן גלויות בגיל צעיר והן באות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר כאשר מאוחר מידי לשנות את המצב. לטענת פרופסור בריאן וונסינק, מחבר הספר "[[עיצוב להרזייה|אכילה בהיסח הדעת]]", רוב ההחלטות של בני אדם בנושא תזונה הן החלטות בלתי-מודעות. אנו אוכלים יותר מידי או אוכלים מזון מזיק לא בגלל שאנחנו לא בהכרח בגלל שאנחנו לא יודעים שהמזון מזיק לנו אלא בגלל שיש גבול לכוח הרצון שלנו בסביבה שמעודדת צריכה של מזון לא בריא.

+

בניגוד להיבטים כמו [[עישון]] או [[פעילות גופנית]] להגדיר מדד בינארי של תזונה בריאה או לא בריאה. כמו כן קיימת מידה של התאמה אישית לפי רקע גנטי, היסטוריה אישית, מגדר, משקל גוף וכמות הפעילות הגופנית. לדוגמה אנשים רבים הם אלרגים לסוגי מזונות שונים בעוד שאנשים אחרים אינם מושפעים ממזונות אלה. ההשפעות של תזונה מזיקה מתפתחות בדרך כלל על פני שנים רבות, פעמים רבות ההשפעות על הבריאות אינן גלויות בגיל צעיר והן באות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר כאשר מאוחר מידי לשנות את המצב. לטענת פרופסור בריאן וונסינק, מחבר הספר "[[עיצוב להרזייה|אכילה בהיסח הדעת]]", רוב ההחלטות של בני אדם בנושא תזונה הן החלטות בלתי-מודעות. אנו אוכלים יותר מידי או אוכלים מזון מזיק לא בגלל שאנחנו לא בהכרח בגלל שאנחנו לא יודעים שהמזון מזיק לנו אלא בגלל שיש גבול לכוח הרצון שלנו בסביבה שמעודדת צריכה של מזון לא בריא.

לפי וונסיק גם השכלה תזונתית אינה מסייעת במיוחד בהימנעות מאכילת יתר בשל סביבה שמעודדת צריכת עוד מזון או צריכה של מזון לא בריא - כמו אכילה מצלחות גדולות מידי או אכילה בזמן שיש הסחות דעת. וונסיק מבקר תוכניות תזונה אחרות אשר מניחות כי על ידי הספקת מידע בלבד או חיזוק כוח הרצון של הצרכנים יתרחש שינוי. וונסיק וחוקרים אחרים מתחום הפסיכולוגיה (כמו [[דן אריאלי]]) מצביעים על כך כי כוח רצון הוא משאב מוגבל, שצריך בדרך כלל לעבוד נגד תמריצים להגדלת צריכת המזון שקיימים בגלל עיצוב והשפעות מהסביבה. כך לדוגמה עייפות מחלישה את כוח הרצון שלנו בהקשר של תזונה ובהקשרים אחרים (כמו הנכונות לרמות). הגישה אומרת כי ניתן לעודד אנשים לצרוך מזון בצורה בריאה (או לא בריאה), ומצביעה על התפקיד של עיצוב של מכירה והגשה של המזון במטבח, במסעדות, בחדרי אוכל בבתי ספר, ובסופרמרקטים בשינוי הדרך בה אנשים צורכים מזון.

שורה 133: שורה 133:

===תאונות דרכים===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[תאונות דרכים]], [[תאונות דרכים בישראל]]}}

−

לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2010, [[תאונות דרכים]] גרמו למותם של 1.24 מיליון בני אדם ברחבי העולם[http://www.who.int/gho/road_safety/mortality/traffic_deaths_number/en/] על פי מחקר של פרופ' פרנק מק'אננה מאוניברסיטת רידינג שבאנגליה, סיכוייו של אדם להיות מעורב בתאונת דרכים עם פצועים במהלך חייו הם 33%[http://www.oryarok.org.il/?p=1682]

+

לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2010, [[תאונות דרכים]] גרמו למותם של 1.24 מיליון בני אדם ברחבי העולם[http://www.who.int/gho/road_safety/mortality/traffic_deaths_number/en/] על פי מחקר של פרופ' פרנק מק'אננה מאוניברסיטת רידינג שבאנגליה, סיכוייו של אדם להיות מעורב בתאונת דרכים עם פצועים במהלך חייו הם 33%[http://www.oryarok.org.il/?p=1682]

על פי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, בקרב אנשים מתחת לגיל 44, תאונות דרכים הן גורם המוות מספר 1 בעולם, ודבר זה חמור יותר בקרב מדינות מתפתחות. מספר ההרוגים בתאונות הדרכים עולה בשנים האחרונות כתוצאה מ[[שוק הרכב העולמי|שימוש מוגבר במכוניות]] [[מדינות עניות|במדינות העניות]] שבהן חיה רוב [[אוכלוסיית העולם]]. שיעור ההרוגים מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה הוא בשיאו במדינות בעלות הכנסה בינונית ועומד על כ-20 אנשים מ-100 אלף איש.[http://www.who.int/gho/road_safety/mortality/traffic_deaths_rates/en/] במדינות אלה מדינות שבהן השימוש במכוניות גדל, אבל תשתיות הדרכים עדיין מיושנות והמודעות והגישה למצעי בטיחות היא נמוכה. בטיחותם של [[הולכי רגל]] ו[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] נפגעת במיוחד, כאשר עיקר הנפגעים מקרבם הם ילדים, נערים ומבוגרים. [[תאונות דרכים]] הורגות כ-400 אנשים בישראל בכל שנה ופוצעות אלפי אנשים.

שורה 147: שורה 147:

===תאונות בעבודה ובטיחות בעבודה===

−

בכל שנה מתים בישראל כ-50 עובדים מ[[תאונות עבודה]] קטלניות, כמחצית מהן מתרחשות בענף הבינוי שבו מתים כ-30 עובדים. עוד כ-16 עובדים בשנה מתים בתעשייה, ופחות מכך בחקלאות ובמסחר. בשנת 2013, 66% מהתאונות הקטלניות התרחשו בשל נפילה מגובה או פגיעה מעצם נע (נפילה של ציוד על הפועל, עצם שעף ממכונה וכו'). בשנת 2013 בענף הבינוי 50% מהתאונות הקטלניות מתרחשות עקב נפילה מגובה, 24% עקב מכה מעצם נע ועוד 12% עקב התחשמלות. בתעשייה 50% מהתאונות הקטלניות הן עקב מכה מעצם נע, 19% הן עקב חנק או הרעלה, 6% עקב התחשמלות ועוד 6% עקב נפילה מגובה. [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf].

+

בכל שנה מתים בישראל כ-50 עובדים מ[[תאונות עבודה]] קטלניות, כמחצית מהן מתרחשות בענף הבינוי שבו מתים כ-30 עובדים. עוד כ-16 עובדים בשנה מתים בתעשייה, ופחות מכך בחקלאות ובמסחר. בשנת 2013, 66% מהתאונות הקטלניות התרחשו בשל נפילה מגובה או פגיעה מעצם נע (נפילה של ציוד על הפועל, עצם שעף ממכונה וכו'). בשנת 2013 בענף הבינוי 50% מהתאונות הקטלניות מתרחשות עקב נפילה מגובה, 24% עקב מכה מעצם נע ועוד 12% עקב התחשמלות. בתעשייה 50% מהתאונות הקטלניות הן עקב מכה מעצם נע, 19% הן עקב חנק או הרעלה, 6% עקב התחשמלות ועוד 6% עקב נפילה מגובה. [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf].

נוסף לתאונות הקטלניות יש תאונות רבות שאינן מסתיימות במוות אלא בפציעה או ב[[נכות]]. מדי שנה מתרחשות כ-60 אלף תאונות המצריכות תשלום דמי פגיעה. מתוכן כ-48 אלף תאונות שהתרחשו במקומות העבודה, והיתר תאונות דרכים הקשורות לעבודה (הגעה אל העבודה או נסיעות במסגרת העבודה). בשנת 2013 שילמה המדינה כ-4 מיליארד ש"ח גמלאות לנפגעי עבודה, כאשר מתוך תחום זה, 2.7 מיליארד ש"ח שולמו כגמלאות נכות, 480 מיליון ש"ח שולמו כדמי ריפוי, ו-400 מיליון כדמי פגיעה (פיצוי עובדים על זמן אבוד על כך שלא יכלו לעבוד) ועוד 300 מיליון כגמלאות תלויים (תשלום לבני משפחה של עובד שנפטר שהיו תלויים בו לפרנסתם). כ-8,000 עובדים נפגעים בשנה בענפי התעשייה, כ-7,000 נפגעים בענפי המסחר ועוד כ-5,000 נפגעים בענפי הבינוי. בכל שנה כ-11 אלף עובדים נעדרים ממקום עבודה לתקופה של חודש, ועוד כ-7,000 נעדרים לתקופה של חודש עד 3 חודשים [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf].

שורה 153: שורה 153:

הסכום של 4 מיליארד ש"ח שאותה משלמת הממשלה לנפגעי תאונות עבודה אינו כולל את כלל הנזקים למשק, שכן למעסיקים נגרמים נזקים נוספים הנגרמים עקב מציאת עובד מחליף ונזק לציוד למבנים - עלויות אלה עומד על 12 מיליארד ש"ח נוספים. [http://www.themarker.com/news/1.2327974]

−

נתונים אלה על נפגעים בתאונות, אינם כוללים היפגעות עובדים לאורך זמן עקב חשיפה במינון נמוך ל[[זיהום תעשייתי]] ופגיעות גופניות ארגונומיות או כאלה הנובעות מ[[תת-פעילות גופנית]] בעבודה. קיימים תקנים רבים שמיועדים להקטין את מספר הנפגעים עקב הרעלות ותאונות עבודה שונות המתרחשות בעבודה. כמעט בכל תחום עבודה ישנם סיכונים בריאותיים - החל משעות ישיבה רבות מידי ותנוחות ישיבה לא נכונות בעבודות משרדיות, עבור דרך שעות עמידה רבות מידי בעבודות מכירה קמעונאית, וכלה בתאונות חשמל, תאונות מכאניות והרעלת עובדים עקב [[זיהום תעשייתי]] במקומות העבודה.

+

נתונים אלה על נפגעים בתאונות, אינם כוללים היפגעות עובדים לאורך זמן עקב חשיפה במינון נמוך ל[[זיהום תעשייתי]] ופגיעות גופניות ארגונומיות או כאלה הנובעות מ[[תת-פעילות גופנית]] בעבודה. קיימים תקנים רבים שמיועדים להקטין את מספר הנפגעים עקב הרעלות ותאונות עבודה שונות המתרחשות בעבודה. כמעט בכל תחום עבודה ישנם סיכונים בריאותיים - החל משעות ישיבה רבות מידי ותנוחות ישיבה לא נכונות בעבודות משרדיות, עבור דרך שעות עמידה רבות מידי בעבודות מכירה קמעונאית, וכלה בתאונות חשמל, תאונות מכאניות והרעלת עובדים עקב [[זיהום תעשייתי]] במקומות העבודה.

===זהירות מונעת ומניעת תאונות בסביבות שונות===

שורה 159: שורה 159:

* '''בטיחות בחשמל ומניעת התחשמלות''' - בקרב ילדים, בתיקון מוצרי חשמל, בבריכות פרטיות, ובעבודות מקצועיות.

* '''בטיחות אש''' - מניעת נזקים של שאיפת עשן (הגורם לחנק - הסכנה העיקרית משריפות) ומניעת כוויות. על ידי זהירות מפני מוקדי אש בבית (כגון שמיכות חשמליות, תנורי סליל ותנורי נפט וגז), הקפדה על תקינות ציוד חשמלי, ובטיחות אש במטבח.

−

* '''מניעת טביעה''' - על ידי רחצה בטוחה. דבר זה כולל השגחה צמודה (המצאות ליד הילדים בתוך המים, והגעה תוך 2-3 שניות) על ילדים בבריכות, הימנעות השארת בריכות, גיגיות וכו' בחצר הבית; בים יש לרחוץ במקומות רחצה מסודרים שבהם יש מציל, שכן חלק מהחופים בנויים כך שיש בהם זרמים, סלעים וכו' המסכנים את הרוחצים. זרמי סחף, הסוחפים מים חזרה מהחוף אל הים, זרמים אלה עלולים לסחוף מתרחצים לעומק הים הם הסיבה ל-80% ממקרי הטביעה בים בארצות הברית. המנגנון העיקרי של טביעה במקרה זה הם מתרחצים שאינם יודעים לשחות או מתרחצים שנכנסים לפאניקה, מנסים לחתור נגד הזרם מגיעים לאפיסת כוחות וטובעים. ניתן להתגונן מפני זרמי סחף על ידי כך שלא נכנסים לפניקה ולא מנסים להתנגד לזרם אלא שוחים במקביל לחוף עד שיוצאים מתוך זרם הסחף ואז חוזרים לאט אל החוף. ובכל מקרה כדאי להכיר כיצד לזהות זרמי סחף ומדוע דווקא איזורים שנראים שלווים ושקטים עלולים להיות איזורים שבהם יש סחף מהיר אל הים. [http://orenmada.net/archives/67634]

+

* '''מניעת טביעה''' - על ידי רחצה בטוחה. דבר זה כולל השגחה צמודה (המצאות ליד הילדים בתוך המים, והגעה תוך 2-3 שניות) על ילדים בבריכות, הימנעות השארת בריכות, גיגיות וכו' בחצר הבית; בים יש לרחוץ במקומות רחצה מסודרים שבהם יש מציל, שכן חלק מהחופים בנויים כך שיש בהם זרמים, סלעים וכו' המסכנים את הרוחצים. זרמי סחף, הסוחפים מים חזרה מהחוף אל הים, זרמים אלה עלולים לסחוף מתרחצים לעומק הים הם הסיבה ל-80% ממקרי הטביעה בים בארצות הברית. המנגנון העיקרי של טביעה במקרה זה הם מתרחצים שאינם יודעים לשחות או מתרחצים שנכנסים לפאניקה, מנסים לחתור נגד הזרם מגיעים לאפיסת כוחות וטובעים. ניתן להתגונן מפני זרמי סחף על ידי כך שלא נכנסים לפניקה ולא מנסים להתנגד לזרם אלא שוחים במקביל לחוף עד שיוצאים מתוך זרם הסחף ואז חוזרים לאט אל החוף. ובכל מקרה כדאי להכיר כיצד לזהות זרמי סחף ומדוע דווקא איזורים שנראים שלווים ושקטים עלולים להיות איזורים שבהם יש סחף מהיר אל הים. [http://orenmada.net/archives/67634]

* '''בטיחות בשמש ומניעת התייבשות ומכות חום''' - בקיץ יש להקפיד לשתות וכן להקפיד לשתות גם בסביבה ממוזגת שבה לא מרגישים את ההתייבשות. ניתן לדעת אם שתינו מספיק או לא לפי צבע השתן. מכת חום היא סכנה נפרדת אבל קשורה שבה החום מתחמם מהר מידי ולא מצליח להיפטר מהחום ביעילות. יש מצבים שבהם שתייה מספקת אינה בהכרח מגינה מפני מכת חום, כמו בעת ריצה ביום חם. במקרים אלה כדאי להימנע מפעילות גופנית, לחפש צל ולנסות לקרר את הגוף (מגע עם קרקע קרירה מקרר את הגוף מהר יותר מאשר אוויר). סכנת התייבשות, ומכת חום גדלה בעת טיולים שכן כבד לסחוב מים וגם חשופים לקרינה ולחום.

שורה 174: שורה 174:

הבית וחצר הבית הוא המקום שבו מתרחשות מרבית התאונות בקרב ילדים (39%) בקרב ילדים יהודים עיקר הסכנות בסביבה זו הן טביעה (22%), נפילה וחנק. ואילו בקרב ילדים ערבים עיקר סכנת המוות הוא מהיפגעות מרכב בחצר הבית (42%) והרעלה או כוויה עקב שריפה (17%). זירת הדרכים היא הזירה השנייה המסוכנת לילדים ובה ילדים נפגעים בעיקר מנסיעה במכונית וכהולכי רגל וחלקם עקב שכחה במכונית. במרחב הציבורי הסיבה העיקרית למוות היא טביעה.<ref name="beterem2014"/>

−

ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים קם במטרה לפעול למען בטיחות הילדים כנגד תאונות. הוא נציג של הארגונים Safe kids World Wide, ו-European Child Safety Alliance שעוסקים בנושא בעולם. מטרת הארגון היא להפחית את שיעורי התמותה מפגיעות בקרב ילדים בגילאי 0-17 ב-35% (יחסית לממוצע בשנים 2005-2003) וכן להוריד את שיעור התמותה בקרב ילדים ערבים שם שיעור ההיפגעות בקרב ילדים גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית. [http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=27&PageId=58]

+

ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים קם במטרה לפעול למען בטיחות הילדים כנגד תאונות. הוא נציג של הארגונים Safe kids World Wide, ו-European Child Safety Alliance שעוסקים בנושא בעולם. מטרת הארגון היא להפחית את שיעורי התמותה מפגיעות בקרב ילדים בגילאי 0-17 ב-35% (יחסית לממוצע בשנים 2005-2003) וכן להוריד את שיעור התמותה בקרב ילדים ערבים שם שיעור ההיפגעות בקרב ילדים גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית. [http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=27&PageId=58]

−

המלצות הארגון מחלוקות לפי גילאים שונים - המלצות לתינוקות, פעוטות, ילדים ונוער. וכן לפי מקומות בבית, ברכב, בגינת המשחקים ובשעות הפנאי, וכן בטיחות בבתי הספר ובגנים. לדוגמה להלן 9 צעדים להכנת בית בטוח יותר לילדים[http://www.beterem.org/template/default.aspx?PageId=279&catId=19&maincat=1]:

+

המלצות הארגון מחלוקות לפי גילאים שונים - המלצות לתינוקות, פעוטות, ילדים ונוער. וכן לפי מקומות בבית, ברכב, בגינת המשחקים ובשעות הפנאי, וכן בטיחות בבתי הספר ובגנים. לדוגמה להלן 9 צעדים להכנת בית בטוח יותר לילדים[http://www.beterem.org/template/default.aspx?PageId=279&catId=19&maincat=1]:

# חלונות בטוחים נגד נפילת ילדים - מתקינים סורגים או התקנים להגבלת פתיחת החלון ל-10 ס"מ.

# חומרים מסוכנים במקום בטוח - מתכננים ארונות הניתנים לנעילה, לאחסון חומרים מסוכנים בגובה של 1.5 מ' ומעלה.

# אמצעי חימום בטוחים לילדים - בוחרים אמצעים בטוחים לחימום הבית: מזגן/רדיאטור/הסקה מרכזית/ חימום תת-ריצפתי (לא תנור סליל או גז לדוגמה), ומגבילים אותם לחום מרבי של 50 מעלות צלזיוס (וברמת קרינה שאינה עולה על 4 מיליגאוס בחימום תת-ריצפתי).

−

# מרפסות בטוחות לילדים - מתקינים במרפסות, בגגות ובמדרגות מעקות בעלי שלבים אנכיים, בגובה של 1.30 מ' לפחות.

+

# מרפסות בטוחות לילדים - מתקינים במרפסות, בגגות ובמדרגות מעקות בעלי שלבים אנכיים, בגובה של 1.30 מ' לפחות.

# מדרגות בטוחות לילדים - מתקינים שערים במעלה המדרגות ובמורדן.

# ברזים בטוחים לילדים - מגבילים את טמפרטורת המים החמים בברזי הבית ל-50 מעלות צלזיוס, באמצעות אביזרים מיוחדים המותקנים על צנרת הבית או על ברזי האמבטיה.

שורה 210: שורה 210:

* [[השמנת יתר בקרב ילדים]] - תאי שומן יכולים להתרבות או לא להתרבות עד גיל מסויים. לאחר גיל זה כמות תאי השומן באדם קבועה אם כי כל תא שומן יכול לגדול או לקטון. לכן אנשים שהיו שמנים בילדותם הם בעלי תאי שומן רבים יותר לעומת אנשים שהיו רזים בילדותם וכתוצאה מכך קשה להם יותר לשמור על משקל תקין.

* [[תת תזונה]] - הילד זקוק למזון כדי להתפתח, והספקה בלתי מתאימה של חומרי מזון עלולה לגרור הפרעות שונות בהתפתחות כגון גובה נמוך, פגיעה ביכולות שכליות, התפתחות לקויה של מערכות המין, בעיות במערכות העיכול ועוד.

−

* חשיפה לזיהום - ילדים הם בעלי קצב חילוף חומרים גבוה יותר, ובמהלך ההיריון, הילדות והנערות מתפתחות מערכות שונות בגוף שעוד לא התעצבו במלואן. כולל מערכות המין, המוח, העיכול, המערכת החיסונית ועוד. חשיפה ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] כגון [[זיהום במזון]] או [[זיהום אוויר]], [[חומרי הדברה]], [[זיהום מתרופות]], חשיפה ל[[קרינה סלולרית]] וסוגי קרינה אחרים, יכולה להיות בעלות השלכות חמורות יותר כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות וילדים.

+

* חשיפה לזיהום - ילדים הם בעלי קצב חילוף חומרים גבוה יותר, ובמהלך ההיריון, הילדות והנערות מתפתחות מערכות שונות בגוף שעוד לא התעצבו במלואן. כולל מערכות המין, המוח, העיכול, המערכת החיסונית ועוד. חשיפה ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] כגון [[זיהום במזון]] או [[זיהום אוויר]], [[חומרי הדברה]], [[זיהום מתרופות]], חשיפה ל[[קרינה סלולרית]] וסוגי קרינה אחרים, יכולה להיות בעלות השלכות חמורות יותר כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות וילדים.

* אלימות נגד ילדים והזנחה של ילדים עלולה לגרור בעיות נפשיות שונות וכן פיתוח דפוסים מזיקים בהמשך החיים כגון התמודדות לא מוצלחת עם פוסט-טראומה עקב תקיפה מינית או אלימות במשפחה.

−

* חשיפה למחלות מדבקות - תינוקות הם בעלי מערכת חיסונית שעוד לא התפתחה במלואה, ולכן יש מחלות שעלולת להזיק להם יותר מאשר למבוגרים. דוגמה לכך היא שפעת.

+

* חשיפה למחלות מדבקות - תינוקות הם בעלי מערכת חיסונית שעוד לא התפתחה במלואה, ולכן יש מחלות שעלולת להזיק להם יותר מאשר למבוגרים. דוגמה לכך היא שפעת.

===התפתחות הרגלי בריאות===

שורה 218: שורה 218:

* [[מניעת עישון|התחלת עישון]] והידרדרות לסמים - רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18. שאיפת הסיגריה הראשונה עלולה להתרחש בגיל 10-12, בהשראת חברים או אחים, ולפעמים גם בגלל חיקוי של מורים, הורים ודמויות נערצות. שיווק ופרסום של סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות משפיע מאוד על הסיכוי להתחלת עישון. ל[[לחץ נפשי]], [[לחץ חברתי]] ולנסיבות חברתיות (כגון מעמד כלכלי, ארץ מוצא ועוד) יש השפעה חשובה על ההסתברות להתחלת עישון וגיל התחלת העישון. היות וטבק הוא חומר ממכר מאוד, הסיכוי להיות מעשן לפרק ארוך מהחיים עקב עישון בגיל הילדות והנערות גבוה מאוד. באופן דומה חשיפה לשתיית אלכוהול וצריכת סמים אחרים נובעת גם היא לא פעם מלחצים בגיל ההתבגרות והרגלים והשקפות מגיל ההתבגרות. כמו כן עישון טבק מגדיל את ההסתברות לצריכת סמים אחרים.

−

* הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים וסוכר מתחילה בילדות. קבלת מבנה הגוף והימנעות מדיאטות כסאח. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתייה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.

+

* הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים וסוכר מתחילה בילדות. קבלת מבנה הגוף והימנעות מדיאטות כסאח. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתייה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפייה, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב).

* [[התמכרות למשחקי מחשב|הרגלים הקשורים למשחקי מחשב]].

−

* תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפתחות מחלות אלרגיות כמו אסתמה בהמשך.

+

* תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפתחות מחלות אלרגיות כמו אסתמה בהמשך.

* הרגלי פעילות גופנית וספורט, ופיתוח [[אורח חיים פעיל]] כגון הרגלי הליכה ורכיבה באופניים, התפתחות שיווי משקל, הרגלי נשימה, הרגלי יציבה, בטחון עצמי גופני, שלווה נפשית ועוד. יש לשים לב שספורט קבוצתי עלול לגרום ל[[מתח נפשי]] וחלק מהמחקרים מראים כי הוא מקושר ל[[התחלת עישון]].

* הרגלי היגיינה אישית כגון רחיצת ידיים לפני הארוחה ולאחר הליכה לשירותים, קינוח האף ושמירה על אף יבש, לבוש בהתאם למזג האוויר.

שורה 242: שורה 242:

לעיתים קרובות מוצגת המניעה הראשונית רק כבחירה של "אורח חיים" או בחירה שמבוצעת אך ורק על ידי הפרט עצמו. הדבר נובע בחלקו מכך שהחשיפה העיקרית של הציבור הרחב לנושא היא דרך הסברה של גורמי בריאות שמנסים בעיקר לשנות את ההתנהגות שהפרט עצמו יכול לשנות. [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו הפרלמנט, הממשלה ורשויות מקומיות, [[קהילות]], עסקים, ארגוני בריאות, רופאים, חברים ומשפחה יכולים להשפיע מאוד על התפתחות הרגלי בריאות של הפרט וכן על הסיכוי שלו לחלות או להיות מעורב בתאונה או במחלה. יש השפעה ל"[[המערכת האקולוגית הטכנולוגית|מערכת האקולוגית הטכנולוגית]]" שבתוכה הפרט נמצא ולתפקוד של [[הסביבה הטבעית]].

−

[[טכנולוגיה|הסביבה הטכנית]] משפיעה על בריאות הפרט. [[זיהום אוויר]], [[זיהום במזון]], [[זיהום אוויר ביתי]], [[משבשים אנדוקריניים]], [[חומרים מסרטנים]], [[תכנון מוטה תחבורת מכוניות]], חשיפה ל[[מזון מעובד]], [[זיהום אור]] ו[[זיהום רעש]] כולם משפיעים על בריאות הפרט בצורה ניכרת. לעיתים הפרט יכול לנקוט בצעדים שונים כדי להקטין את החשיפה שלו להשפעות אלה, אבל לעיתים קרובות הדבר [[כפייה|נכפה עליו]] או שהתגוננות מפני נזקים עולה במאמץ מודעות וכסף והיא פריבילגיה של עשירים. בחלק מהמקרים הנזק שנגרם הוא נזק סמוי שקשה להוכיח אותו, יש נזק הסתברותי שפוגע רק בחלק מהאוכלוסייה או שיש צורות רבות של פגיעה ולפרט או אפילו לחברה כולה קשה לדעת מה הן הדברים המרכזיים שצריך לבצע כדי למנוע תחלואה. מחקר בסיסי, מחקר מעשי, פיתוח פתרונות והטמעה של פתרונות אלה (בצורה של [[הפנמת עלויות]] בשוק ו/או תקינה או הסברה לציבור הרחב או לבעלי מקצוע) הן מאמץ חברתי שלא תלוי בפרט עצמו אלא בחברה שבו הוא חי ולפעמים במאמץ בינלאומי (לדוגמה חקר הסרטן). עבור הפרט עצמו בחירה בטכנולוגיה בריאה יותר יכולה להיות דבר קשה לביצוע מבחינת שינוי הרגלים, או מבחינה עלות כלכלית של דבר זה. לדוגמה הקטנת זיהום אוויר ליד הבית כרוכה במעבר דירה, כיום לחלק מסוגי הזיהום יש השפעה על מחיר הדירה כך שדירה מול איזור ירוק תעלה יותר לעומת דירה באיזור מזוהם - כך שחלקים גדולים מהאוכלוסייה אינם יכולים לקנות דירה כזו. אם יש מודעות גבוהה יותר לנזקים של זיהום אוויר אזי הדבר משפיע בצורה חזקה יותר על הביקוש לדירות "נקיות" אבל פירוש הדבר שתהיה חלוקה חדה יותר בין עשירים שחיים במקומות נקיים מול עניים שחיים במקומות מזוהמים. החלפה של הטכנולוגיה בטכנולוגיה בריאה יותר היא לא תמיד דבר פשוט ברמה הלאומית לביצוע שכן יש מקרים של [[נעילה טכנולוגית]] ו[[נעילה מוסדית]]. נעילה טכנולוגית היא טכנולוגיה מזיקה שקשה להיפטר ממנה לדוגמה [[פרבור]] שמעודד שימוש במכוניות ומגביל שימוש ב[[תחבורה פעילה]]. נעילה מוסדית היא טכנולוגיה שהצמיחה מוסדות ששומרים על קיומה משום שדבר זה מייצר עבורם רווח כלכלי ו/או פוליטי - לדוגמה [[עישון]] עבור חברות עישון או תחבורה של מכוניות עבור [[חברות מכוניות]] או שימוש יתר או שימוש מזיק בתרופות המניב חלק מהרווח של [[חברות התרופות]].

+

[[טכנולוגיה|הסביבה הטכנית]] משפיעה על בריאות הפרט. [[זיהום אוויר]], [[זיהום במזון]], [[זיהום אוויר ביתי]], [[משבשים אנדוקריניים]], [[חומרים מסרטנים]], [[תכנון מוטה תחבורת מכוניות]], חשיפה ל[[מזון מעובד]], [[זיהום אור]] ו[[זיהום רעש]] כולם משפיעים על בריאות הפרט בצורה ניכרת. לעיתים הפרט יכול לנקוט בצעדים שונים כדי להקטין את החשיפה שלו להשפעות אלה, אבל לעיתים קרובות הדבר [[כפייה|נכפה עליו]] או שהתגוננות מפני נזקים עולה במאמץ מודעות וכסף והיא פריבילגיה של עשירים. בחלק מהמקרים הנזק שנגרם הוא נזק סמוי שקשה להוכיח אותו, יש נזק הסתברותי שפוגע רק בחלק מהאוכלוסייה או שיש צורות רבות של פגיעה ולפרט או אפילו לחברה כולה קשה לדעת מה הן הדברים המרכזיים שצריך לבצע כדי למנוע תחלואה. מחקר בסיסי, מחקר מעשי, פיתוח פתרונות והטמעה של פתרונות אלה (בצורה של [[הפנמת עלויות]] בשוק ו/או תקינה או הסברה לציבור הרחב או לבעלי מקצוע) הן מאמץ חברתי שלא תלוי בפרט עצמו אלא בחברה שבו הוא חי ולפעמים במאמץ בינלאומי (לדוגמה חקר הסרטן). עבור הפרט עצמו בחירה בטכנולוגיה בריאה יותר יכולה להיות דבר קשה לביצוע מבחינת שינוי הרגלים, או מבחינה עלות כלכלית של דבר זה. לדוגמה הקטנת זיהום אוויר ליד הבית כרוכה במעבר דירה, כיום לחלק מסוגי הזיהום יש השפעה על מחיר הדירה כך שדירה מול איזור ירוק תעלה יותר לעומת דירה באיזור מזוהם - כך שחלקים גדולים מהאוכלוסייה אינם יכולים לקנות דירה כזו. אם יש מודעות גבוהה יותר לנזקים של זיהום אוויר אזי הדבר משפיע בצורה חזקה יותר על הביקוש לדירות "נקיות" אבל פירוש הדבר שתהיה חלוקה חדה יותר בין עשירים שחיים במקומות נקיים מול עניים שחיים במקומות מזוהמים. החלפה של הטכנולוגיה בטכנולוגיה בריאה יותר היא לא תמיד דבר פשוט ברמה הלאומית לביצוע שכן יש מקרים של [[נעילה טכנולוגית]] ו[[נעילה מוסדית]]. נעילה טכנולוגית היא טכנולוגיה מזיקה שקשה להיפטר ממנה לדוגמה [[פרבור]] שמעודד שימוש במכוניות ומגביל שימוש ב[[תחבורה פעילה]]. נעילה מוסדית היא טכנולוגיה שהצמיחה מוסדות ששומרים על קיומה משום שדבר זה מייצר עבורם רווח כלכלי ו/או פוליטי - לדוגמה [[עישון]] עבור חברות עישון או תחבורה של מכוניות עבור [[חברות מכוניות]] או שימוש יתר או שימוש מזיק בתרופות המניב חלק מהרווח של [[חברות התרופות]].

−

[[הסביבה הטבעית]] וכן [[הסביבה העירונית]] משפיעות על בריאות הפרט ובדרך כלל היבטים אלה לא נתונים להחלטת הפרט. קיום של מערכות אקולוגיות מתפקדות מספק [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שונים שיכולים לשפר את בריאות הפרט (ולפעמים גם להזיק לו) - טיהור טבעי אוויר ומים, השפעה על מיקרו אקלים, הסיכוי לקבל זיהום במזון, חשיפה לאירועים כמו הצפות, איכות מי התהום, חשיפה לגורמים ביולוגיים נושאי מחלות קשורים לתפקוד של מערכות אקולוגיות מרוחקות וכאלה שנמצאות ליד הפרט. [[עצים בעיר]] לדוגמה יכולים להקל על תופעות שונות כמו [[זיהום אוויר]] וזיהום רעש וכן לספק [[צל]] המספק הגנה חלקית מפני השמש. למערכות אקולוגיות השפעה גם על [[בטיחות מזון]] ועל הסיכוי להתפתחות משברים חברתיים שונים ואף על מלחמות אזרחים ומלחמות בין אומות. למערכות אקולוגיות ולנוף עשויה להיות השפעה נפשית על ידי הקטנה של [[לחץ נפשי]].

+

[[הסביבה הטבעית]] וכן [[הסביבה העירונית]] משפיעות על בריאות הפרט ובדרך כלל היבטים אלה לא נתונים להחלטת הפרט. קיום של מערכות אקולוגיות מתפקדות מספק [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שונים שיכולים לשפר את בריאות הפרט (ולפעמים גם להזיק לו) - טיהור טבעי אוויר ומים, השפעה על מיקרו אקלים, הסיכוי לקבל זיהום במזון, חשיפה לאירועים כמו הצפות, איכות מי התהום, חשיפה לגורמים ביולוגיים נושאי מחלות קשורים לתפקוד של מערכות אקולוגיות מרוחקות וכאלה שנמצאות ליד הפרט. [[עצים בעיר]] לדוגמה יכולים להקל על תופעות שונות כמו [[זיהום אוויר]] וזיהום רעש וכן לספק [[צל]] המספק הגנה חלקית מפני השמש. למערכות אקולוגיות השפעה גם על [[בטיחות מזון]] ועל הסיכוי להתפתחות משברים חברתיים שונים ואף על מלחמות אזרחים ומלחמות בין אומות. למערכות אקולוגיות ולנוף עשויה להיות השפעה נפשית על ידי הקטנה של [[לחץ נפשי]].

היבטים רבים בסביבה החברתית שבה האדם נמצא כמו גזענות, בטיחות בדרכים, אלימות ברחוב, פשיעה, אלימות מינית במשפחה או מחוצה לה, הבטיחות במקום העבודה, האווירה הפסיכולוגית במקום העבודה אינן נתונות רק ידי הפרט עצמו אלא תלויות ב[[נורמות חברתיות]], חקיקה ובסביבה הטכנולוגית שבה האדם נמצא. לדוגמה הפרט עצמו יכול להחליט באיזה רכב הוא נוסע או כמה הוא נוסע בצורה זהירה, אבל הוא אינו יכול להחליט בכוחות עצמו על מחקר ותקינה של מכוניות בהקשר של הבטיחות שלהן, ולא יכול להחליט על מידת הזהירות שבה אנשים אחרים נוהגים. עובד שעובד בתחום הבניה יכול לנקוט באמצעים שונים כדי למנוע נפילה מגובה, אבל הדבר תלוי גם באמצעי בטיחות שעליהם מחליט הקבלן, וזה עצמו תלוי בשאלה של אכיפת תקנות ובקיום של נורמות בענף כולו.

−

ל[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] יכולים לקדם היבטים רבים הנוגעים למחקר בריאותי, לטכנולוגיה, למודעות הפרט, לסביבה הטבעית ולסביבה החברתית בה הפרטים נמצאים ובכך להשפיע על הבריאות שלהם. הפרלמנט, הממשלה, ורשויות מקומיות כמו גם ארגונים מקצועיי הקשורים בתכנון יכולים להשפיע על [[אקולוגיה עירונית]] טובה כגון ([[עירוניות מתחדשת]], סלילת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] או [[עירוב שימושי קרקע]]) ובכך לעודד [[אורח חיים פעיל]]. צעדים נוספים הם תרבותיים: כמו אירועי [[פעילות גופנית]] הדרכות בטיחות בחיי היום-יום, ובתחום התחבורה והפנאי (לדוגמה הדרכות מניעת תאונות בבית וברחוב לקשישים ולילדים) ובתחום התחבורה; חקיקה להגבלת [[שיווק ופרסום של עישון]] כגון הגבלת פרסום סיגריות בקולנוע או הגבלות על הצבת מכונות אוטומטיות לממכר סיגריות [[מניעת עישון|מקטינה את הסיכוי להתחלת עישון]] ומגבירים את הסיכוי של [[גמילה מעישון]]; פעילויות כמו חובת סימון תזונתי או עידוד של [[עיצוב להרזייה]] בקרב עסקים והגבלות על [[כלכלת השמנה|שיווק מזון לא בריא]] יכולים לשפר את הגישה ל[[מזון בריא]]; יש צעדים רבים אחרים שנמצאים בתחום הציבורי המוסדי כמו תקני בנייה של בתים ומשרדים (נגד [[תסמונת הבניין החולה]] ולבטיחות נגד תאונות, מקלחות במשרדים כדי לאפשר אופניים), תקני בטיחות לדרכים ולכלי רכב, תקני בטיחות למזון (נגד [[זיהום במזון]]), צורות המימון של מחקר רפואי, [[תעשיית התרופות|פיקוח על הבטיחות של תרופות]], פיקוח על שיווק תרופות והתווית תרופות, הפיקוח על בטיחות ו/או רעילות של מוצרי צריכה, [[תכנון עירוני]] כגון [[איזורי מיתון תנועה]] או תקנות נגד [[זיהום רעש]] או הקפדה על [[זיהום מים|איכות המים]] והפרדתם מה[[ביוב]] העירוני ועוד.

+

ל[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] יכולים לקדם היבטים רבים הנוגעים למחקר בריאותי, לטכנולוגיה, למודעות הפרט, לסביבה הטבעית ולסביבה החברתית בה הפרטים נמצאים ובכך להשפיע על הבריאות שלהם. הפרלמנט, הממשלה, ורשויות מקומיות כמו גם ארגונים מקצועיי הקשורים בתכנון יכולים להשפיע על [[אקולוגיה עירונית]] טובה כגון ([[עירוניות מתחדשת]], סלילת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] או [[עירוב שימושי קרקע]]) ובכך לעודד [[אורח חיים פעיל]]. צעדים נוספים הם תרבותיים: כמו אירועי [[פעילות גופנית]] הדרכות בטיחות בחיי היום-יום, ובתחום התחבורה והפנאי (לדוגמה הדרכות מניעת תאונות בבית וברחוב לקשישים ולילדים) ובתחום התחבורה; חקיקה להגבלת [[שיווק ופרסום של עישון]] כגון הגבלת פרסום סיגריות בקולנוע או הגבלות על הצבת מכונות אוטומטיות לממכר סיגריות [[מניעת עישון|מקטינה את הסיכוי להתחלת עישון]] ומגבירים את הסיכוי של [[גמילה מעישון]]; פעילויות כמו חובת סימון תזונתי או עידוד של [[עיצוב להרזייה]] בקרב עסקים והגבלות על [[כלכלת השמנה|שיווק מזון לא בריא]] יכולים לשפר את הגישה ל[[מזון בריא]]; יש צעדים רבים אחרים שנמצאים בתחום הציבורי המוסדי כמו תקני בנייה של בתים ומשרדים (נגד [[תסמונת הבניין החולה]] ולבטיחות נגד תאונות, מקלחות במשרדים כדי לאפשר אופניים), תקני בטיחות לדרכים ולכלי רכב, תקני בטיחות למזון (נגד [[זיהום במזון]]), צורות המימון של מחקר רפואי, [[תעשיית התרופות|פיקוח על הבטיחות של תרופות]], פיקוח על שיווק תרופות והתווית תרופות, הפיקוח על בטיחות ו/או רעילות של מוצרי צריכה, [[תכנון עירוני]] כגון [[איזורי מיתון תנועה]] או תקנות נגד [[זיהום רעש]] או הקפדה על [[זיהום מים|איכות המים]] והפרדתם מה[[ביוב]] העירוני ועוד.

יש מדינות שבהן נלקחת [[פוליטיקה|החלטות פוליטיות]] ברמה הלאומית כגון צעדים להקטנת [[זיהום אוויר]], או למניעת [[תסמונת הבניין החולה]] או חשיפה ל[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] על ידי חקיקה, תמריצים ותקנים. באופן כללי יותר ארגוני בריאות כיום מתייחסים ל[[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כגון [[אי שוויון כלכלי]], [[אי שוויון בריאותי]], הדרה חברתית, [[אבטלה]], תנאי העבודה, אירועים בתחילת החיים, וכן התייחסות חברתית לתזונה ולתנועה. לממשלה ולמוסדות חברתיים אחרים (כולל מוסדות [[תרבות]]) יש יכולת השפעה על כל הגורמים האלה, בעוד שהפרט הבודד אינו יכול להשפיע עליהם.

שורה 266: שורה 266:

בעיה כלכלית נוספת נובעת מהתמריצים של גורמי בריאות שונים - במיוחד של רופאים ושל [[חברות תרופות]] - האינטרס הכלכלי של גופים אלה הוא אחוזי תחלואה כרונית גבוהה שנמשכים למשך שנים רבות. ריפוי מהיר או מניעה מראש של התחלואה מקטינה את הכנסות הגופים המטפלים.

−

להסתכלות של רפואה מונעת יכולה להיות השפעה על [[חקר הכלכלה|התאוריה הכלכלית]]. השפעה אחת היא על מדדי של [[רווחה חברתית]] ועל ניתוח [[מיקרו-כלכלה]]. ההנחה ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] היא קיום של של "פרט מייצג" אבל פרט זה לא נולד עם "הון בריאותי" - [[הון נפשי]] או [[הון טבעי]] נתון. מכיוון שהון זה לא מופיע במודל, לא ניתן לפגוע, לתחזק או לשפר את מצאי ההון הבריאותי, והון זה לא משפיע לא על הרווחה של הפרט ולא על התפקוד של הפרט בשוק העבודה ובהחלטות שלו בנוגע להשכלה ולקניית מוצרים. בניגוד למודל הכלכלי הנאו-קלאסי למצב הבריאותי של האדם מבחינה פיזית ונפשית יש השפעה עצומה על רווחת הפרט. פרטים עם אותה כמות של הכנסה וצריכת מוצרים יהיו בעלי רווחה שונה אם מצבם הבריאותי שונה. כמו כן לסביבה הכלכלית החברתית, הטכנולוגית והטבעית יש השפעות גדולות על בריאות הפרט.

+

להסתכלות של רפואה מונעת יכולה להיות השפעה על [[חקר הכלכלה|התאוריה הכלכלית]]. השפעה אחת היא על מדדי של [[רווחה חברתית]] ועל ניתוח [[מיקרו-כלכלה]]. ההנחה ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] היא קיום של של "פרט מייצג" אבל פרט זה לא נולד עם "הון בריאותי" - [[הון נפשי]] או [[הון טבעי]] נתון. מכיוון שהון זה לא מופיע במודל, לא ניתן לפגוע, לתחזק או לשפר את מצאי ההון הבריאותי, והון זה לא משפיע לא על הרווחה של הפרט ולא על התפקוד של הפרט בשוק העבודה ובהחלטות שלו בנוגע להשכלה ולקניית מוצרים. בניגוד למודל הכלכלי הנאו-קלאסי למצב הבריאותי של האדם מבחינה פיזית ונפשית יש השפעה עצומה על רווחת הפרט. פרטים עם אותה כמות של הכנסה וצריכת מוצרים יהיו בעלי רווחה שונה אם מצבם הבריאותי שונה. כמו כן לסביבה הכלכלית החברתית, הטכנולוגית והטבעית יש השפעות גדולות על בריאות הפרט.

הניתוח הכלכלי הרגיל מניח שאנשים קונים מוצרים בגלל שאלה מספקים "תועלת". ניתוח זהיר יותר מראה שהתועלות מרוב המוצרים נובעים מתפקודים או שירותים שהמוצרים האלה מספקים. כל מוצר מכיל חבילה שלמה של תפקודים שחלקם מועילים וחלקם מזיקים לרווחה. קיימים מוצרים ושירותים שיחד עם הספקת התפקוד העיקרי שלהם (לדוגמה הספקה של שירות תחבורה או שירות הובלת משאות במכוניות) משרים גם תפקודים שפוגעים בבריאות (ראו לדוגמה [[השפעות בריאותיות של מכוניות]]) ובדרך כלל השפעה זו היא סמויה ונמשכת על פני זמן רב והיא אינה וודאית. לפי התאוריה של הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] מוצרים אלה מכונים "מספקים פוגעניים" בגלל שהם מספקים את התפקוד העיקרי אבל במקביל מייצרים מחסור במימדים אחרים, לעומתם יש "מספקים סינרגטיים" שמספקים גם את הצורך העיקרי וגם משפרים מימדים אחרים של רווחה (לדוגמה משפרים את הבריאות - לדוגמה הנקה בחלב-אם גם מספקת חלב וגם מספקת היבטים חיוביים אחרים כגון שיפור המערכת החיסונית של הילד או קשר רגשי בינו לבין האם). לרוב הבחירה בין מוצרים שונים אינה נעשית ללא תלות במוצרים אחרים אלא נעשית במסגרת תרבות ועיצוב טכנולוגי מסויימים שמקלים על קבוצה שלמה של פתרונות ומקשה על פתרונות אחרים (לדוגמה [[פרבור]], שימוש רב במכוניות, מזון מהיר, ו[[איזור ידידותי להולכי רגל|קושי לקיים הליכה ברגל כחלק מחיי היום- יום]] הולכים יחד זה עם זה והם אינם בלתי תלויים) שינוי שלהם קשה ברמת הפרט ואפילו ברמה הציבורית הוא עלול להיות קשה בגלל [[נעילה טכנולוגית]]. לעומתם [[תחבורה פעילה]], [[עירוניות מתחדשת]], [[תחבורה בת קיימא]], כמות נמוכה של [[זיהום אוויר]] ו[[הון חברתי]] משמעותי הם כולם חלק מ[[מכלול טכנו-מוסדי]] אחר.

−

ההנחה ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] היא שהפרט צורך מוצרים מתוך עמדה של ידע מלא על איכות המוצרים, רציונליות מלאה וללא השפעות חברתיות או טכנולוגיות (בחירה במוצר א' לא משפיעה על הבחירה במוצר ב'). ממצאים מתחום הרפואה והרפואה מונעת מצביעים על כך שדגם זה אינו מדוייק - תפקוד של מוסדות והחלטות של הפרט משפיעים על הבריאות הפיזית שלו ועל הבריאות הנפשית שלו ודרכן על הרווחה שלו. השפעות רבות אינן ידועות לפרט (לדוגמה זיהום, או מידת ההשפעה של עישון או תזונה או פעילות גופנית), החלטות לא נלקחות מתוך הסתכלות רציונלית בלבד אלא גם עקב הרגלים, רגשות ותפיסות חברתיות. ההשפעה על הרווחה של הפרט אינה מינורית אלא יכולה להסתכם בהוצאות גבוהות על רפואה, על מגבלות שונות בתפקוד הפרט (כמו [[נכות]]) ועל ה[[רווחה חברתית]]. עקב קיום של כשלי שוק שונים, לא מתקיים שוק משוכלל בתחום, וקיומו של [[שוק תחרותי]] לא בהכרח מקדם את הרווחה בתחום הבריאות.

+

ההנחה ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] היא שהפרט צורך מוצרים מתוך עמדה של ידע מלא על איכות המוצרים, רציונליות מלאה וללא השפעות חברתיות או טכנולוגיות (בחירה במוצר א' לא משפיעה על הבחירה במוצר ב'). ממצאים מתחום הרפואה והרפואה מונעת מצביעים על כך שדגם זה אינו מדוייק - תפקוד של מוסדות והחלטות של הפרט משפיעים על הבריאות הפיזית שלו ועל הבריאות הנפשית שלו ודרכן על הרווחה שלו. השפעות רבות אינן ידועות לפרט (לדוגמה זיהום, או מידת ההשפעה של עישון או תזונה או פעילות גופנית), החלטות לא נלקחות מתוך הסתכלות רציונלית בלבד אלא גם עקב הרגלים, רגשות ותפיסות חברתיות. ההשפעה על הרווחה של הפרט אינה מינורית אלא יכולה להסתכם בהוצאות גבוהות על רפואה, על מגבלות שונות בתפקוד הפרט (כמו [[נכות]]) ועל ה[[רווחה חברתית]]. עקב קיום של כשלי שוק שונים, לא מתקיים שוק משוכלל בתחום, וקיומו של [[שוק תחרותי]] לא בהכרח מקדם את הרווחה בתחום הבריאות.

==רפואה מונעת בישראל==

שורה 277: שורה 277:

לפי ארגון הבריאות העולמי בשנת 2012 היו בישראל 41 אלף מקרי מוות. מתוכם 86% היו עקב מחלות לא מדבקות: 27% עקב מחלות סרטן, 26% עקב מחלות לב, 5% עקב מחלות נשימה כרוניות, 6% עקב סוכרת, ועוד 22% עקב מחלות לא מדבקות אחרות. עוד 14% היו עקב גורמים אחרים - 5% עקב פציעות (תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות בבית וכו') ועוד 9% עקב גורמים נוספים כגון מחלות מדבקות, בעיות נפשיות, ועוד.[http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf]

−

לפי משרד הבריאות נכון לשנת 2011, [[סרטן בישראל|מחלות הסרטן]] הן גורם המוות מספר החשוב ביותר בישראל, ומובילות למותם של 25% מכלל הישראלים. מבין ישראלים שנפטרו בגילאים 1-74, 38% מתו כתוצאה מסרטן, זאת בהשוואה למחלות לב (11%), סוכרת (5%), תאונות (4%) ומחלות כלי דם במוח (4%) - כלומר בגילאים אלה, מחלות סרטן גורמות ליותר מקרי מוות מאשר שאר 4 הסיבות הנפוצות גם יחד. (24%). <ref name="mort2011">נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/leading_causes_2011.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2011 ]משרד הבריאות</ref> בקרב זכרים בישראל, סרטן הוא סיבת המוות העיקרית מעל גיל 25, וסיבת המוות הרביעית בחשיבותה לפני גיל זה (תאונות, מומים מולדים, התאבדות ורצח הן סיבות חשובות יותר לפני גיל זה). בקרב נקבות בישראל, סרטן הוא סיבת המוות העיקרית בגילים מעל גיל 15 ועד גיל 74. עד גיל 15 סרטן הוא סיבת המוות מספר 3 (לאחר מומים מולדים ותאונות) ומעל גיל 74 הוא סיבת המוות השנייה בחשיבותה (לאחר מחלות לב) <ref name="mort2011"/>

+

לפי משרד הבריאות נכון לשנת 2011, [[סרטן בישראל|מחלות הסרטן]] הן גורם המוות מספר החשוב ביותר בישראל, ומובילות למותם של 25% מכלל הישראלים. מבין ישראלים שנפטרו בגילאים 1-74, 38% מתו כתוצאה מסרטן, זאת בהשוואה למחלות לב (11%), סוכרת (5%), תאונות (4%) ומחלות כלי דם במוח (4%) - כלומר בגילאים אלה, מחלות סרטן גורמות ליותר מקרי מוות מאשר שאר 4 הסיבות הנפוצות גם יחד. (24%). <ref name="mort2011">נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/leading_causes_2011.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2011 ]משרד הבריאות</ref> בקרב זכרים בישראל, סרטן הוא סיבת המוות העיקרית מעל גיל 25, וסיבת המוות הרביעית בחשיבותה לפני גיל זה (תאונות, מומים מולדים, התאבדות ורצח הן סיבות חשובות יותר לפני גיל זה). בקרב נקבות בישראל, סרטן הוא סיבת המוות העיקרית בגילים מעל גיל 15 ועד גיל 74. עד גיל 15 סרטן הוא סיבת המוות מספר 3 (לאחר מומים מולדים ותאונות) ומעל גיל 74 הוא סיבת המוות השנייה בחשיבותה (לאחר מחלות לב) <ref name="mort2011"/>

−

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי מאז שנת 2000 ועד 2012 יש ירידה של עשרות אחוזים בשיעורי המוות המתוקננים ל-100 אלף איש, לכל 4 המחלות הלא מדבקות העיקריות - [[סרטן]], [[מחלות לב]], מחלות נשימה כרוניות ו[[סוכרת]]. לדוגמה שיעור התמותה המתוקנן לגברים ממחלות לב ירד מ-180 ל-105, שיעור התמותה ממחלות לב בנשים ירד מ-150 ל-130. שיעור התמותה המתוקנן מסרטן בקרב גברים ירד מ-120 ל-70, ומ-115 ל-100 בקרב נשים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת וממחלות נשימה ירדה מאיזור 35 לאיזור 20. הסיכון למות מאחת מ-4 המחלות הלא מדבקות העיקריות בגילאים 30-70 עמד בשנת 2012 על 9% [http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf] לפי נתוני משרד הבריאות יש ירידה מתונה בתמותה מסרטן, וירידה חדה יותר בתמותה מסוכרת, מחלות לב, מחלות כלי דם במוח, ובתאונות. <ref name="mort2011"/>

+

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי מאז שנת 2000 ועד 2012 יש ירידה של עשרות אחוזים בשיעורי המוות המתוקננים ל-100 אלף איש, לכל 4 המחלות הלא מדבקות העיקריות - [[סרטן]], [[מחלות לב]], מחלות נשימה כרוניות ו[[סוכרת]]. לדוגמה שיעור התמותה המתוקנן לגברים ממחלות לב ירד מ-180 ל-105, שיעור התמותה ממחלות לב בנשים ירד מ-150 ל-130. שיעור התמותה המתוקנן מסרטן בקרב גברים ירד מ-120 ל-70, ומ-115 ל-100 בקרב נשים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת וממחלות נשימה ירדה מאיזור 35 לאיזור 20. הסיכון למות מאחת מ-4 המחלות הלא מדבקות העיקריות בגילאים 30-70 עמד בשנת 2012 על 9% [http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf] לפי נתוני משרד הבריאות יש ירידה מתונה בתמותה מסרטן, וירידה חדה יותר בתמותה מסוכרת, מחלות לב, מחלות כלי דם במוח, ובתאונות. <ref name="mort2011"/>

−

עם זאת, ייתכן כי נתונים אלה מושפעים מנורמות חברתיות שהיו בעבר, משיפור ביכולות הטיפול, או מתפקוד טוב של מערכת הבריאות בעבר ולא דווקא ממגמות ירידה בתחלואה או משיפור בגורמי סיכון. 26% מתוך הישראלים (23% מהגברים ו-29% מתוך הנשים) סובלים מהשמנת יתר, 21% הם בעלי לחץ דם גבוה, 26% מהישראלים מעשנים (35% מהגברים ו-17% מהנשים).[http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf] לפי מחקרים מהארץ, יש בישראל גידול בתופעות של [[השמנת יתר]], ו[[סוכרת]] וגידול מתמיד ב[[תחבורה בישראל|שימוש ברכב פרטי]] וכן אחוז צפייה גבוהים בטלוויזיה עלולים להוביל לגידול ב[[אורח חיים יושבני]].

+

עם זאת, ייתכן כי נתונים אלה מושפעים מנורמות חברתיות שהיו בעבר, משיפור ביכולות הטיפול, או מתפקוד טוב של מערכת הבריאות בעבר ולא דווקא ממגמות ירידה בתחלואה או משיפור בגורמי סיכון. 26% מתוך הישראלים (23% מהגברים ו-29% מתוך הנשים) סובלים מהשמנת יתר, 21% הם בעלי לחץ דם גבוה, 26% מהישראלים מעשנים (35% מהגברים ו-17% מהנשים).[http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf] לפי מחקרים מהארץ, יש בישראל גידול בתופעות של [[השמנת יתר]], ו[[סוכרת]] וגידול מתמיד ב[[תחבורה בישראל|שימוש ברכב פרטי]] וכן אחוז צפייה גבוהים בטלוויזיה עלולים להוביל לגידול ב[[אורח חיים יושבני]].

כמו כן לפי הארגון, למרות שבישראל יש תוכנית לאומית להקטנת השימוש המזיק באלכוהול, אין בה תוכנית לאומית להגברת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]], לקידום [[תזונה|תזונה בריאה]] יותר או להפחתת השימוש ב[[עישון|טבק]].[http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf]

שורה 303: שורה 303:

* [http://vizhub.healthdata.org/gbd-compare/ כלי להמחשת סיבות תחלואה ומוות בחתכים שונים] כמו גיל, מדינה או סוג מדינה, ועוד

* [http://www.health.gov.il/Subjects/HealthyIsrael/Pages/default.aspx לעתיד בריא 2020] באתר משרד הבריאות

−

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1838166 מחקר בבני שבט באמזונס מעלה: מחלות לב הן תופעה של החברה המודרנית] ניו יורק טיימס, ז'אן פרידמן-רודובסקי, הארץ, 09.10.2012

+

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1838166 מחקר בבני שבט באמזונס מעלה: מחלות לב הן תופעה של החברה המודרנית] ניו יורק טיימס, ז'אן פרידמן-רודובסקי, הארץ, 09.10.2012

* [http://www.cdc.gov/nchs/data/hus/hus13.pdf בריאות בארצות הברית] המרכז לבקרת מחלות, 2013, כולל נתונים על פני שנים של עישון, משקל יתר ועוד גורמי סיכון

* [http://www.cdc.gov/nchs/data/hus/hus08.pdf בריאות בארצות הברית] המרכז לבקרת מחלות, 2008, כולל נתונים על צעירים בגיל 20-29

שורה 337: שורה 337:

;תזונה בריאה ומניעת השמנה:

−

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Dietary_recommendations_for_disease_prevention תזונה נבונה למניעת מחלות] נספח מס' 8 - תזונה נבונה למניעת מחלות, ב"קידום בריאות ורפואה מונעת", בעריכת פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, 2013, באתר ויקירפואה.

+

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Dietary_recommendations_for_disease_prevention תזונה נבונה למניעת מחלות] נספח מס' 8 - תזונה נבונה למניעת מחלות, ב"קידום בריאות ורפואה מונעת", בעריכת פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, 2013, באתר ויקירפואה.

* [https://www.coursera.org/course/obesityecon Principles of Obesity Economics] קורס באוניברסיטת ג'ון הופקינס, בנושא העקרונות הכלכליים שמעודדים השמנה.

* [http://www.jhsph.edu/research/centers-and-institutes/center-for-human-nutrition/index.html המרכז לתזונת האדם], אוניברסיטת ג'ון הופקינס, בית הספר לבריאות הציבור

שורה 354: שורה 354:

* [http://www.beterem.org/home/ ארגון "בטרם"]

* [http://www.beterem.org/download/files/00021804.pdf דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2013], ארגון "בטרם"

−

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524128,00.html דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה] ד"ר איתי גל, ynet 27.05.2014

+

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524128,00.html דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה] ד"ר איתי גל, ynet 27.05.2014

* [http://www.bello.co.il/he/diete/a/nutrition/?ContentID=351 עשרת הדברות להקניית הרגלי תזונה נכונה לילדים] גילי דלל

* [http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=204&ArticleID=1127 תזונה נכונה לילדים] אתר eatwell

שורה 372: שורה 372:

;בטיחות בעבודה:

−

* [https://www.osh.org.il/heb/main/ המוסד לבטיחות לגיהות]

+

* [https://www.osh.org.il/heb/main/ המוסד לבטיחות לגיהות]

* [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf דוח תאונות עבודה בישראל 2009-2013] המוסד לבטיחות לגיהות

;עזרה נפשית ופסיכולוגיה חיובית:

−

* [http://www.eran.org.il ער"ן - עזרה נפשית בטלפון] עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט.

+

* [http://www.eran.org.il ער"ן - עזרה נפשית בטלפון] עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט.

* [http://www.psychologia.co.il/positive-psychology-happiness.htm/ פסיכולוגיה חיובית ומהות האושר האנושי] קרן קפלן, ואורן קפלן, פסיכולוגיים קליניים

Neriah

מפעילי מערכת

2,690

עריכות

שינויים

רפואה מונעת (הצגת מקור)

גרסה מ־19:41, 15 באפריל 2021

תפריט ניווט

חיפוש