שינויים

'''פיתוח בר קיימא''' או '''פיתוח מקיים''' (באנגלית: '''Sustainable Development''') הוא מושג שנועד לתאר תהליך חברתי-כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של [[הסביבה הטבעית]] [[קיימות|באופן מתמשך]].

'''פיתוח בר קיימא''' או '''פיתוח מקיים''' (באנגלית: '''Sustainable Development''') הוא מושג שנועד לתאר תהליך חברתי-כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של [[הסביבה הטבעית]] [[קיימות|באופן מתמשך]].

==היסטוריה של המושג==

==היסטוריה של המושג==

* אימוץ של הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח ואימוץ רעיון הקיימות. בגישה זו ברור יותר למה הכוונה ב"פיתוח" אבל לא ברורה הכוונה ב"קיימות".  

* אימוץ של הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח ואימוץ רעיון הקיימות. בגישה זו ברור יותר למה הכוונה ב"פיתוח" אבל לא ברורה הכוונה ב"קיימות".  

* ביקורת על הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח, וכי יש צורך בסוג אחר של צמיחה, "צמיחה ירוקה" או צמיחה מקיימת. בגישה זו יש התייחסות גדולה יותר לקיימות, אם כי השאלה מהו פיתוח נשארת עמומה למדי.  

* ביקורת על הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח, וכי יש צורך בסוג אחר של צמיחה, "צמיחה ירוקה" או צמיחה מקיימת. בגישה זו יש התייחסות גדולה יותר לקיימות, אם כי השאלה מהו פיתוח נשארת עמומה למדי.  

* ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים ותמיכה ב[[כלכלת מצב יציב]].  

* ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים ותמיכה ב[[כלכלת מצב יציב]].

3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית וכן מספר ממשלות מערביות. בניסיון להשתחרר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים [[סביבתנות|סביבתניים]] רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להשתמש במונח [[קיימות]].

3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית וכן מספר ממשלות מערביות. בניסיון להשתחרר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים [[סביבתנות|סביבתניים]] רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להשתמש במונח [[קיימות]].

===אימוץ הצמיחה הכלכלית ואימוץ של סביבתנות===

===אימוץ הצמיחה הכלכלית ואימוץ של סביבתנות===

{{הפניה לערך מורחב|דה קפלינג}}

{{הפניה לערך מורחב|דה קפלינג}}

גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2012) רוב העולם העסקי וכן מספר ממשלות מערביות נוקטים בגישה זו. המונח הנפוץ הוא [[דה-קפלינג]] (De-coupling) לפיו ניתן להגדיל את הצמיחה הכלכלית עוד ועוד אבל בלי לפגוע בסביבה. בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאוד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2012) רוב העולם העסקי וכן מספר ממשלות מערביות נוקטים בגישה זו. המונח הנפוץ הוא [[דה-קפלינג]] (De-coupling) לפיו ניתן להגדיל את הצמיחה הכלכלית עוד ועוד אבל בלי לפגוע בסביבה. בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאוד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

יש הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה. גישה זו מיוצגת על ידי [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. לפי הנחה זו מדינות עניות מזהמות את הסביבה כי ערך חיי האדם בהן נמוך, עם העליה בשכר עולה גם תוחלת החיים ואיכות חיים ולכן להגנה על הסביבה יש ערך חשוב יותר. גישה זו נתקפה במספר היבטים. ראשית יש חברות עתיקות, עניות בהרבה לעומת חברות מודרניות, שהצליחו לקיים כלכלה בת קיימא (ראו [[התמוטטות]]) במשך אלפי שנים. בנוסף, זיהום הוא רק היבט אחד של [[השפעה סביבתית]] ובתחומים אחרים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[טביעת רגל מימית]], [[טביעת רגל אנרגטית]] ועוד לא רואים עקומה כמו שקוזנץ תאר אלא עליה של הצריכה לנפש ואיתה עליה בהשפעה על הסביבה. שלישית אפילו בתחום הזיהום, חלק גדול מהזיהום של מדינות מערביות יוצא למדינות עניות ([[יצוא זיהום]]) על ידי הוצאה של מפעלים מזהמים למדינות אלה (עובדה שנתפסת על ידי מדד כגון טביעת רגל מימית או טביעת רגל אקולוגית, ולא נתפס על ידי פרמטרים שקוזנץ מדד של זיהום מקומי).

יש הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה. גישה זו מיוצגת על ידי [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. לפי הנחה זו מדינות עניות מזהמות את הסביבה כי ערך חיי האדם בהן נמוך, עם העליה בשכר עולה גם תוחלת החיים ואיכות חיים ולכן להגנה על הסביבה יש ערך חשוב יותר. גישה זו נתקפה במספר היבטים. ראשית יש חברות עתיקות, עניות בהרבה לעומת חברות מודרניות, שהצליחו לקיים כלכלה בת קיימא (ראו [[התמוטטות]]) במשך אלפי שנים. בנוסף, זיהום הוא רק היבט אחד של [[השפעה סביבתית]] ובתחומים אחרים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[טביעת רגל מימית]], [[טביעת רגל אנרגטית]] ועוד לא רואים עקומה כמו שקוזנץ תאר אלא עליה של הצריכה לנפש ואיתה עליה בהשפעה על הסביבה. שלישית אפילו בתחום הזיהום, חלק גדול מהזיהום של מדינות מערביות יוצא למדינות עניות ([[יצוא זיהום]]) על ידי הוצאה של מפעלים מזהמים למדינות אלה (עובדה שנתפסת על ידי מדד כגון טביעת רגל מימית או טביעת רגל אקולוגית, ולא נתפס על ידי פרמטרים שקוזנץ מדד של זיהום מקומי).

===דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח===

===דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח===

===דחייה של מושג הצמיחה===

===דחייה של מושג הצמיחה===

{{הפניה לערך מורחב|כלכלת מצב יציב}}

{{הפניה לערך מורחב|כלכלת מצב יציב}}

גישת [[כלכלת מצב יציב]] שפותחה על ידי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] ואחרים טוענת כי צמיחה אינסופית אינה אפשרית במסגרת עולם סופי. המגבלות של צמיחה חומרית הוצגה באופן הבהיר ביותר בספר [[גבולות לצמיחה]], ויש גבול כמה אפשר להגיע בצמיחה שאינה חומרית בלי להשפיע על הצמיחה החומרית. גישה הזו מאופיינת בחשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, וניסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח. או ב[[פטיש הצמיחה]].  

גישת [[כלכלת מצב יציב]] שפותחה על ידי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] ואחרים טוענת כי צמיחה אינסופית אינה אפשרית במסגרת עולם סופי. המגבלות של צמיחה חומרית הוצגה באופן הבהיר ביותר בספר [[גבולות לצמיחה]], ויש גבול כמה אפשר להגיע בצמיחה שאינה חומרית בלי להשפיע על הצמיחה החומרית. גישה הזו מאופיינת בחשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, וניסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח. או ב[[פטיש הצמיחה]].  

הספרים [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] וכן [[רובים חיידקים ופלדה]] מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורח חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] והן בהיבטים של [[צריכת משאבים]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעה סביבתית]] לנפש.  

הספרים [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] וכן [[רובים חיידקים ופלדה]] מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורח חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] והן בהיבטים של [[צריכת משאבים]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעה סביבתית]] לנפש.  

מדובר בחברות חקלאיות ובחברות של [[ציידים לקטים]] כך שיש שוני ודמיון בינן לבין חברות מודרניות. מצד אחד לא היו להן ה[[טכנולוגיה]] וה[[מדע]] והן לא יכלו לרתום [[אנרגיות מתחדשות]] או [[דלק מחצבי]], להפיק חומרי [[דשן כימי]] או לבצע [[התפלה]] ולא היו בידיהן חומרים מתקדמים או ידע מדעי בכימיה ובפיזיקה. ועם זאת היו להן גם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים לשמירה על קיימות, יכולת התבוננות וקרבה של החברה אל הטבע, וידע סביבתי רב בקרב האוכלוסייה. כמו כן, בעיות הסביבה שלהן הורכבו "רק" מבעיות הקשורות ל[[חקלאות בת קיימא]] ולא כללו סיבוכים נוספים של [[תעשייה בת קיימא|תעשייה]] הכוללים [[זיהום]] ותלות של הכלכלה ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]]. תלות בחברות אחרות כמקור מזון או אנרגיה הייתה נדירה - כשהייתה תלות כזו, היא תרמה לפחות ב-3 חברות להרס החברה כאשר נפגע הסחר עם החברות האחרות - ב[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], ב[[איי פיטקרן]], ובאיים ליד יפן.

מדובר בחברות חקלאיות ובחברות של [[ציידים לקטים]] כך שיש שוני ודמיון בינן לבין חברות מודרניות. מצד אחד לא היו להן ה[[טכנולוגיה]] וה[[מדע]] והן לא יכלו לרתום [[אנרגיות מתחדשות]] או [[דלק מחצבי]], להפיק חומרי [[דשן כימי]] או לבצע [[התפלה]] ולא היו בידיהן חומרים מתקדמים או ידע מדעי בכימיה ובפיזיקה. ועם זאת היו להן גם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים לשמירה על קיימות, יכולת התבוננות וקרבה של החברה אל הטבע, וידע סביבתי רב בקרב האוכלוסייה. כמו כן, בעיות הסביבה שלהן הורכבו "רק" מבעיות הקשורות ל[[חקלאות בת קיימא]] ולא כללו סיבוכים נוספים של [[תעשייה בת קיימא|תעשייה]] הכוללים [[זיהום]] ותלות של הכלכלה ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]]. תלות בחברות אחרות כמקור מזון או אנרגיה הייתה נדירה - כשהייתה תלות כזו, היא תרמה לפחות ב-3 חברות להרס החברה כאשר נפגע הסחר עם החברות האחרות - ב[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], ב[[איי פיטקרן]], ובאיים ליד יפן.

==תוכניות לפיתוח בר קיימא==

==תוכניות לפיתוח בר קיימא==