שינויים

נכון לשנת 2015, אחוז [[עישון בישראל|התלמידים בישראל]] שדיווחו שהם מעשנים מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע בכיתה י' עמד על 14.2% בקרב בנים יהודים, ו-32.1% בקרב בנים ערבים, 5.3% בקרב בנות יהודיות ו-8.1% בקרב בנות ערביות. סיגריות ו[[נרגילות]] מכילות ניקוטין ולכן נגרמת [[התמכרות לעישון טבק|התמכרות לטבק]] - לכן עד גיל מסויים יש עליה באחוזי העישון ככל שמסתכלים על נערים מבוגרים יותר. על פי דיווחי צה"ל, ב-20 השנים בין 1988 ועד 2008 עלה אחוז העישון בקרב המתגייסים לצה"ל - בקרב בנות מ-20% ל-28% ובקרב בנים מ-25% ל-31% בקרב המתגייסים.  

נכון לשנת 2015, אחוז [[עישון בישראל|התלמידים בישראל]] שדיווחו שהם מעשנים מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע בכיתה י' עמד על 14.2% בקרב בנים יהודים, ו-32.1% בקרב בנים ערבים, 5.3% בקרב בנות יהודיות ו-8.1% בקרב בנות ערביות. סיגריות ו[[נרגילות]] מכילות ניקוטין ולכן נגרמת [[התמכרות לעישון טבק|התמכרות לטבק]] - לכן עד גיל מסויים יש עליה באחוזי העישון ככל שמסתכלים על נערים מבוגרים יותר. על פי דיווחי צה"ל, ב-20 השנים בין 1988 ועד 2008 עלה אחוז העישון בקרב המתגייסים לצה"ל - בקרב בנות מ-20% ל-28% ובקרב בנים מ-25% ל-31% בקרב המתגייסים.  

הסיבות להתחלת עישון בקרב ילדים ונערים מגוונות: תפיסות מוטעות, השפעה חברתית וסביבתית, לחץ חברתי, עודף של [[לחץ נפשי]], רצון להשתייך, יצר סקרנות, חיקוי של חברים, עישון של אחים או ההורים, רצון להפגין עצמאות והשפעת פרסומות גלויות וסמויות של חברות הטבק. מחקרים מוכיחים כי הורים מעשנים מגדילים פי 2.5 את הסיכוי שילדיהם יתחילו לעשן בגיל תיכון. יש קשר בין טיב היחסים של הורים וילדיהם לבין נטיית הנערים להתחיל לעשן. הבעת עמדה שלילית מצד ההורים בנוגע לעישון של ילדם, מעלה פי 7 את הסיכוי שילדיהם לא יעשנו, עובדה זו נכונה גם אם ההורה מעשן בעצמו.{{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=7659 עישון בקרב בני נוער], האגודה למלחמה בסרטן}}  

הסיבות להתחלת עישון בקרב ילדים ונערים מגוונות: תפיסות מוטעות, השפעה חברתית וסביבתית, לחץ חברתי, עודף של [[לחץ נפשי]], רצון להשתייך, יצר סקרנות, חיקוי של חברים, עישון של אחים או ההורים, רצון להפגין עצמאות והשפעת פרסומות גלויות וסמויות של חברות הטבק. מחקרים מוכיחים כי הורים מעשנים מגדילים פי 2.5 את הסיכוי שילדיהם יתחילו לעשן בגיל תיכון. יש קשר בין טיב היחסים של הורים וילדיהם לבין נטיית הנערים להתחיל לעשן. הבעת עמדה שלילית מצד ההורים בנוגע לעישון של ילדם, מעלה פי 7 את הסיכוי שילדיהם לא יעשנו, עובדה זו נכונה גם אם ההורה מעשן בעצמו.{{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=7659 עישון בקרב בני נוער], האגודה למלחמה בסרטן}}  

'''[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק של סיגריות או נרגילות לילדים ולנוער]]''' הוא דבר חיוני עבור [[חברות הטבק]] כדי להמשיך לשרוד. [[חברות הטבק]] מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. אבל מסמכים פנימיים של חברות הטבק שנחשפו בשנת 1998, מראים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשיית הטבק. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהן נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה, וניתוח השיווק של חברות הטבק מעלה כי חלק גדול מהפרסום של סיגריות מכוון לילדים ולנוער. [[ארגון הבריאות העולמי]] מעיר כי דבר זה מהווה פרדוקס בתחום העישון ו[[תעשיית הטבק]] - מבחינה חוקית ונורמטיבית במדינות מערביות אסור לפרסם ולשווק מוצרי טבק לילדים ולנוער, אבל כדי לשרוד, התעשייה חייבת לעשות זאת <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> [[פרסום סמוי]] בסרטי קולנוע ובתוכניות טלוויזיה משפיע בצורה חזקה - במיוחד כאשר הוא מציג את המעשנים כמצליחנים, סקסיים, "קוליים" וכו', ואת העישון עצמו כפעולה שמאפיינת מבוגרים. פרסום כזה מוצלח במיוחד מול ילדים להורים מעשנים או בסביבה מעשנת.  

'''[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק של סיגריות או נרגילות לילדים ולנוער]]''' הוא דבר חיוני עבור [[חברות הטבק]] כדי להמשיך לשרוד. [[חברות הטבק]] מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. אבל מסמכים פנימיים של חברות הטבק שנחשפו בשנת 1998, מראים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשיית הטבק. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהן נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה, וניתוח השיווק של חברות הטבק מעלה כי חלק גדול מהפרסום של סיגריות מכוון לילדים ולנוער. [[ארגון הבריאות העולמי]] מעיר כי דבר זה מהווה פרדוקס בתחום העישון ו[[תעשיית הטבק]] - מבחינה חוקית ונורמטיבית במדינות מערביות אסור לפרסם ולשווק מוצרי טבק לילדים ולנוער, אבל כדי לשרוד, התעשייה חייבת לעשות זאת <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> [[פרסום סמוי]] בסרטי קולנוע ובתוכניות טלוויזיה משפיע בצורה חזקה - במיוחד כאשר הוא מציג את המעשנים כמצליחנים, סקסיים, "קוליים" וכו', ואת העישון עצמו כפעולה שמאפיינת מבוגרים. פרסום כזה מוצלח במיוחד מול ילדים להורים מעשנים או בסביבה מעשנת.  

התחלת העישון בגיל צעיר, יחד עם [[התמכרות לטבק]] ו[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקים בריאותיים]] גורמים לכך שסיגריות הן מוצר "מדבק" וקטלני.  

התחלת העישון בגיל צעיר, יחד עם [[התמכרות לטבק]] ו[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקים בריאותיים]] גורמים לכך שסיגריות הן מוצר "מדבק" וקטלני.  

==התמכרות למוצרי טבק בגיל צעיר==

==התמכרות למוצרי טבק בגיל צעיר==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התמכרות לעישון|התמכרות לטבק]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התמכרות לעישון|התמכרות לטבק]]}}

תחילת העישון, או השאיפה מהסיגריה הראשונה, מכונה '''"First Puff"'''. מעשנים רבים מתחילים לעשן במהלך גיל ההתבגרות או בהיותם בוגרים צעירים. מחקרים עצמאיים מראים כי כ-60% מבין המעשנים עישנו את הסיגריה הראשונה לפני גיל 13 וכי 90% מהמעשנים החלו לעשן לפני גיל 20.<ref name="TobaccoExplained"/> על הגורמים המשפיעים על הסיכוי לשאוף את הסיגריה הראשונה ראו [[מניעת עישון]].  

תחילת העישון, או השאיפה מהסיגריה הראשונה, מכונה '''"First Puff"'''. מעשנים רבים מתחילים לעשן במהלך גיל ההתבגרות או בהיותם בוגרים צעירים. מחקרים עצמאיים מראים כי כ-60% מבין המעשנים עישנו את הסיגריה הראשונה לפני גיל 13 וכי 90% מהמעשנים החלו לעשן לפני גיל 20.<ref name="TobaccoExplained"/> על הגורמים המשפיעים על הסיכוי לשאוף את הסיגריה הראשונה ראו [[מניעת עישון]].  

נכון לשנת 2015, רק [[עישון בישראל|מיעוט מבין הילדים והנערים בישראל מעשן]]. עם זאת מתוך מיעוט זה, רוב הילדים המעשנים בישראל התנסו לראשונה בסיגריה בגיל 13 או קודם לכן. בחלוקה לאוכלוסיות שונות - 65% מבין הבנים היהודים המעשנים, 73% מבין הבנים הערבים, 39% מהבנות היהודית, ו-67% מבין הבנות הערביות התנסו לראשונה בסיגריות בגיל 13 או קודם לכן. {{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}}

נכון לשנת 2015, רק [[עישון בישראל|מיעוט מבין הילדים והנערים בישראל מעשן]]. עם זאת מתוך מיעוט זה, רוב הילדים המעשנים בישראל התנסו לראשונה בסיגריה בגיל 13 או קודם לכן. בחלוקה לאוכלוסיות שונות - 65% מבין הבנים היהודים המעשנים, 73% מבין הבנים הערבים, 39% מהבנות היהודית, ו-67% מבין הבנות הערביות התנסו לראשונה בסיגריות בגיל 13 או קודם לכן. {{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}}

בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום התמכרות לניקוטין. אבל מחקר מיולי 2007 של ד"ר ג'וזף דיפראנזה מאוניברסיטת מסצ'וסטס וחוקרים נוספים, מצא כי חלק מהנערים שמתחילים לעשן מתמכרים מהר מאוד לטבק. המחקר עקב אחרי 1,246 נערים מכיתה ו' בארצות הברית וראיינו כל נער 11 פעמים לאורך 4 שנים. הם גם לקחו דגימות רוק כדי לקבוע את רמות הניקוטין בדם, כדי לדעת כמה נערים מעשנים ומה רמת ההתמכרות. בשלב זה או אחר במהלך ארבע שנים אלה, כמעט שליש מהילדים עישנו סיגריה, יותר מ-17% שאפו לריאות (217 נערים- שהם כמחצית מאוכלוסיית הילדים שעישנו בתקופת המחקר), וכ-7.5% מהם צרכו טבק באופן יום-יומי.{{הערה|שם=DiFranza|1=Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704.}}{{הערה|שם=haaretz2007|ניו יורק טיימס, ניקולס בקלר [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1431374 ההתמכרות מתחילה בסיגריה הראשונה], הארץ, 05.08.2007}}

בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום התמכרות לניקוטין. אבל מחקר מיולי 2007 של ד"ר ג'וזף דיפראנזה מאוניברסיטת מסצ'וסטס וחוקרים נוספים, מצא כי חלק מהנערים שמתחילים לעשן מתמכרים מהר מאוד לטבק. המחקר עקב אחרי 1,246 נערים מכיתה ו' בארצות הברית וראיינו כל נער 11 פעמים לאורך 4 שנים. הם גם לקחו דגימות רוק כדי לקבוע את רמות הניקוטין בדם, כדי לדעת כמה נערים מעשנים ומה רמת ההתמכרות. בשלב זה או אחר במהלך ארבע שנים אלה, כמעט שליש מהילדים עישנו סיגריה, יותר מ-17% שאפו לריאות (217 נערים- שהם כמחצית מאוכלוסיית הילדים שעישנו בתקופת המחקר), וכ-7.5% מהם צרכו טבק באופן יום-יומי.{{הערה|שם=DiFranza|1=Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704.}}{{הערה|שם=haaretz2007|ניו יורק טיימס, ניקולס בקלר [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1431374 ההתמכרות מתחילה בסיגריה הראשונה], הארץ, 05.08.2007}}

כדי שתיספג כמות דם שתספיק להיווצרות תלות, צריך לשאוף את עשן הסיגריות לריאות, לכן החוקרים הגבילו את הניתוח שלהם ל-217 ה"לוקחים לריאות" מקרב המתנדבים. הגיל הממוצע שלהם כשהם שאפו לריאות בפעם הראשונה היה 12.8. מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. ו-38% פיתחו תלות בטבק, כפי שהיא מוגדרת במדריך האבחון של ארגון הבריאות העולמי. {{הערה|שם=haaretz2007}}

כדי שתיספג כמות דם שתספיק להיווצרות תלות, צריך לשאוף את עשן הסיגריות לריאות, לכן החוקרים הגבילו את הניתוח שלהם ל-217 ה"לוקחים לריאות" מקרב המתנדבים. הגיל הממוצע שלהם כשהם שאפו לריאות בפעם הראשונה היה 12.8. מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. ו-38% פיתחו תלות בטבק, כפי שהיא מוגדרת במדריך האבחון של ארגון הבריאות העולמי. {{הערה|שם=haaretz2007}}

10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. ניתוח של הרוק שלהם הראה שאין צורך בריכוז גבוה של ניקוטין בדם במשך היום כדי שתהיה תלות בסיגריות. בכמה מקרים היה אבחון של תלות בטבק בתוך 13 ימים מהעישון הראשון. {{הערה|שם=haaretz2007}}

10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. ניתוח של הרוק שלהם הראה שאין צורך בריכוז גבוה של ניקוטין בדם במשך היום כדי שתהיה תלות בסיגריות. בכמה מקרים היה אבחון של תלות בטבק בתוך 13 ימים מהעישון הראשון. {{הערה|שם=haaretz2007}}

ארגון הבריאות העולמי פירסם ביולי 2019 דו"ח שבו נקבע כי חברות הסיגריות האלקטרוניות משתמשות בשיטות שיווק ומיתוג שמכוונות לצעירים, ומוכרות מוצרים בטעמים במטרה להגדיל את מספר הצרכנים שלהן — במסווה של תרומה לבריאות הציבור. הדו"ח מיועד לתעשיית הטבק העולמית בכלל, ובתוכו פרק המוקדש לתעשיית המוצרים המתיימרים להיות מופחתי נזק — ובראשם הסיגריות האלקטרוניות, אך גם מוצרים כמו [[אייקוס]] של [[פיליפ מוריס]], המבוסס על חימום טבק במקום על שריפתו, נכללו בו. [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.7603191] מספר ימים לאחר פירסום איגוד הבריאות העולמי קרא האיגוד הישראלי לרפואת ילדים להחמיר את ההתייחסות לסיגריות אלקטרוניות, ונקט לראשונה עמדה בנושא. לטענת ראשי האיגוד, פרופ' שי אשכנזי וד"ר צחי גרוסמן, עישון סיגריות אלקטרוניות יחריף התמכרויות, נזקים ריאתיים וירחיב את המעבר לעישון סיגריות טבק לא אלקטרוניות. "אם אנחנו חפצים שבני נוער ישאפו לחיים ולא ישאפו סכנה לריאותיהם, יש להתנגד לשיווק סיגריות אלקטרוניות והפצתן בקרב צעירי ישראל", נמסר בהודעה שפרסם האיגוד. פרופ' יונה אמיתי, חבר הנהלת האיגוד ומומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור בקופת החולים מאוחדת, הגדיר את הסיגריות האלקטרוניות "סוס טרויאני". "הסיגריות האלקטרוניות, שהפופולרית שבהן היא 'ג'ול', הן סוס טרויאני. היא מופיעה כידיד אבל הופכת לאויב. צעירים בגיל העשרה נחשפים למוצר שנראה מפתה ובטוח, אבל מכניס אותם בדלת האחורית להתמכרות לניקוטין ולמעגל המעשנים", אמר ל"הארץ". "גם אם באופן פורמלי השיווק של המוצרים הללו מוגבל, אנחנו מכירים את המציאות בפועל ואת מגבלות האכיפה. זה סוג של כסת"ח". [https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.7604568]

ארגון הבריאות העולמי פירסם ביולי 2019 דו"ח שבו נקבע כי חברות הסיגריות האלקטרוניות משתמשות בשיטות שיווק ומיתוג שמכוונות לצעירים, ומוכרות מוצרים בטעמים במטרה להגדיל את מספר הצרכנים שלהן — במסווה של תרומה לבריאות הציבור. הדו"ח מיועד לתעשיית הטבק העולמית בכלל, ובתוכו פרק המוקדש לתעשיית המוצרים המתיימרים להיות מופחתי נזק — ובראשם הסיגריות האלקטרוניות, אך גם מוצרים כמו [[אייקוס]] של [[פיליפ מוריס]], המבוסס על חימום טבק במקום על שריפתו, נכללו בו. [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.7603191] מספר ימים לאחר פירסום איגוד הבריאות העולמי קרא האיגוד הישראלי לרפואת ילדים להחמיר את ההתייחסות לסיגריות אלקטרוניות, ונקט לראשונה עמדה בנושא. לטענת ראשי האיגוד, פרופ' שי אשכנזי וד"ר צחי גרוסמן, עישון סיגריות אלקטרוניות יחריף התמכרויות, נזקים ריאתיים וירחיב את המעבר לעישון סיגריות טבק לא אלקטרוניות. "אם אנחנו חפצים שבני נוער ישאפו לחיים ולא ישאפו סכנה לריאותיהם, יש להתנגד לשיווק סיגריות אלקטרוניות והפצתן בקרב צעירי ישראל", נמסר בהודעה שפרסם האיגוד. פרופ' יונה אמיתי, חבר הנהלת האיגוד ומומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור בקופת החולים מאוחדת, הגדיר את הסיגריות האלקטרוניות "סוס טרויאני". "הסיגריות האלקטרוניות, שהפופולרית שבהן היא 'ג'ול', הן סוס טרויאני. היא מופיעה כידיד אבל הופכת לאויב. צעירים בגיל העשרה נחשפים למוצר שנראה מפתה ובטוח, אבל מכניס אותם בדלת האחורית להתמכרות לניקוטין ולמעגל המעשנים", אמר ל"הארץ". "גם אם באופן פורמלי השיווק של המוצרים הללו מוגבל, אנחנו מכירים את המציאות בפועל ואת מגבלות האכיפה. זה סוג של כסת"ח". [https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.7604568]

==היסטוריה של שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער==

==היסטוריה של שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער==

בשנת 1964, לאחר לחץ ציבורי משמעותי נוצר בארצות הברית "קוד הפרסום לטבק" שלכאורה אסר על פרסום שמכוון לנוער.<ref name="Richards">John W. Richards, Jr., Joe B. Tye and Paul M. Fischer, "The Tobacco Industry's Code of Advertising in the United States: Myth and Reality", Tobacco Control, Vol. 5, (Winter 1996), pp. 297</ref> עם זאת פרסום כזה נמשך בחלק מהמדינות הלא מערביות שבהן אין מגבלה על שיווק לנוער. חברות השתמשו בשחקנים מפורסמים (כגון רונלד רייגן שהפך מאוחר יותר לנשיא ארצות הברית) כדי לפרסם את הסיגריות למבוגרים ולנוער. הרגשות והערכים בפרסום סיגריות כוללות נעורים, עצמאות, בטחון עצמי, מרדנות, חופש, אותנטיות, מיניות ובריאות. דוגמה למסר של עצמאות, חופש ואינדיבידואליזם שכיבול קיים בסיגריות היא "איש המלרבורו" שמייצג את המעשן כבוקר קשוח על גבי סוס. המגזין שנועד לשחורים בארצות הברית Ebony נהג לפרסם סיגריות באמצעות ספורטאים. <ref>Richard W. Pollay, Jung S. Lee and David Carter-Whitney, "Separate, but Not Equal: Racial Segmentation in Cigarette Advertising", Journal of Advertising, Vol. 21, (Mar. 1992), pp. 55-56</ref>

בשנת 1964, לאחר לחץ ציבורי משמעותי נוצר בארצות הברית "קוד הפרסום לטבק" שלכאורה אסר על פרסום שמכוון לנוער.<ref name="Richards">John W. Richards, Jr., Joe B. Tye and Paul M. Fischer, "The Tobacco Industry's Code of Advertising in the United States: Myth and Reality", Tobacco Control, Vol. 5, (Winter 1996), pp. 297</ref> עם זאת פרסום כזה נמשך בחלק מהמדינות הלא מערביות שבהן אין מגבלה על שיווק לנוער. חברות השתמשו בשחקנים מפורסמים (כגון רונלד רייגן שהפך מאוחר יותר לנשיא ארצות הברית) כדי לפרסם את הסיגריות למבוגרים ולנוער. הרגשות והערכים בפרסום סיגריות כוללות נעורים, עצמאות, בטחון עצמי, מרדנות, חופש, אותנטיות, מיניות ובריאות. דוגמה למסר של עצמאות, חופש ואינדיבידואליזם שכיבול קיים בסיגריות היא "איש המלרבורו" שמייצג את המעשן כבוקר קשוח על גבי סוס. המגזין שנועד לשחורים בארצות הברית Ebony נהג לפרסם סיגריות באמצעות ספורטאים. <ref>Richard W. Pollay, Jung S. Lee and David Carter-Whitney, "Separate, but Not Equal: Racial Segmentation in Cigarette Advertising", Journal of Advertising, Vol. 21, (Mar. 1992), pp. 55-56</ref>

לדוגמה, מסמך של חברת הטבק השנייה בגודלה בארצות הברית, R. J. Reynolds Tobacco Company (RJR-T), תכנן את הנחות היסוד של החברה לשנים 1976-86: <ref name="TobaccoExplained"/> {{הערה|RJ Reynolds, Tobacco Company Research Department, Secret Planning Assumptions and Forecast for the Period 1976-1986, 1976, 15 March}}

לדוגמה, מסמך של חברת הטבק השנייה בגודלה בארצות הברית, R. J. Reynolds Tobacco Company (RJR-T), תכנן את הנחות היסוד של החברה לשנים 1976-86: <ref name="TobaccoExplained"/> {{הערה|RJ Reynolds, Tobacco Company Research Department, Secret Planning Assumptions and Forecast for the Period 1976-1986, 1976, 15 March}}

{{ציטוט|תוכן="יש כעת ראיות שמצביעות על כך שקבוצת בני ה-14-18 הם סיגמנט גדל מבין אוכלוסיית המעשנים. RJR-T חייבת לבסס במהרה מותג חדש בשוק זה, כדי לשמור על המעמד שלנו בתעשייה בטווח הארוך."}}

{{ציטוט|תוכן="יש כעת ראיות שמצביעות על כך שקבוצת בני ה-14-18 הם סיגמנט גדל מבין אוכלוסיית המעשנים. RJR-T חייבת לבסס במהרה מותג חדש בשוק זה, כדי לשמור על המעמד שלנו בתעשייה בטווח הארוך."}}

בשנת 1972 כתב נשיא חברת הסרטים "האחים וֶרנר" לחברת הסיגריות RJ Reynolds, על מנת לדווח על כל כך ש"כל הדמויות הראשיות במותחן שיצא לאחרונה לאקרנים, מעשנים במהלך הסרט... סרט הוא יעיל יותר מאשר תשדיר פרסומת ברדיו או בטלוויזיה או מאשר שלטי חוצות על סיגריות, שהרי הציבור אינו קושר את הסיגריה למפרסם מסחרי, אלא מתרשם מהיות עישון הסיגריה פופולרי בקרב כוכבי הקולנוע הנערצים המשמשים דגם חיקוי להמונים". על פי התאוריה של Piaget, השפעת העישון בסרטים יעילה דווקא בילדים. {{הערה|שם=sela2005}}

בשנת 1972 כתב נשיא חברת הסרטים "האחים וֶרנר" לחברת הסיגריות RJ Reynolds, על מנת לדווח על כל כך ש"כל הדמויות הראשיות במותחן שיצא לאחרונה לאקרנים, מעשנים במהלך הסרט... סרט הוא יעיל יותר מאשר תשדיר פרסומת ברדיו או בטלוויזיה או מאשר שלטי חוצות על סיגריות, שהרי הציבור אינו קושר את הסיגריה למפרסם מסחרי, אלא מתרשם מהיות עישון הסיגריה פופולרי בקרב כוכבי הקולנוע הנערצים המשמשים דגם חיקוי להמונים". על פי התאוריה של Piaget, השפעת העישון בסרטים יעילה דווקא בילדים. {{הערה|שם=sela2005}}

פרופ' בן עמי סלע מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובית החולים שיבא בתל השומר מצטט מחקר ולפיו מאז שנת 1990 ועד 2002 הוכפלו למעשה סצנות העישון בסרטים המיוצרים בארצות הברית, ונפח העישון בסרטים חזר לימי הזוהר שלו משנות ה-50, בטרם החלו להתברר הנזקים הבריאותיים שמחולל עישון{{הערה|שם=sela2005|פרופ' בן-עמי סלע, [https://www.hayadan.org.il/smoking-movie-stars-250705 ‏על כוכבים מעשנים בסרטי-קולנוע: בין מקדמי העישון היותר יעילים בקרב בני נוער], באתר "הידען", 25 ביולי 2005}}.  

פרופ' בן עמי סלע מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובית החולים שיבא בתל השומר מצטט מחקר ולפיו מאז שנת 1990 ועד 2002 הוכפלו למעשה סצנות העישון בסרטים המיוצרים בארצות הברית, ונפח העישון בסרטים חזר לימי הזוהר שלו משנות ה-50, בטרם החלו להתברר הנזקים הבריאותיים שמחולל עישון{{הערה|שם=sela2005|פרופ' בן-עמי סלע, [https://www.hayadan.org.il/smoking-movie-stars-250705 ‏על כוכבים מעשנים בסרטי-קולנוע: בין מקדמי העישון היותר יעילים בקרב בני נוער], באתר "הידען", 25 ביולי 2005}}.  

מחקר של רופאי משפחה ופסיכולוגים מניו-המפשייר וצפון קרולינה על ההשפעה של עישון בסרטים על בני נוער הצופים בהם, התפרסם בשנת 2003 ב-Lancet. המחקר הראה מתאם סטטיסטי גבוה בין צפייה בסרטים שכללו כוכבי קולנוע שעישנו לבין התחלת עישון בקרב בני נוער. נערים ונערות שדורגו ברביעון העליון של חשיפה וצפייה בסרטים אלה, 17% החלו מעשנים (107 מתוכם), ואילו מבין אלה שדורגו ברביעון התחתון מבחינת חשיפתם לסרטים בהם מעשנים רק 3% (22 מתוכם), החלו מעשנים. השפעת הסרטים הייתה גדולה יותר בקרב ילדים להורים מעשנים. מסקנת המחקר היא שניתן לייחס במדגם זה לצפייה בסרטים עם סצנות עישון 52.2% מהשיקולים המביאים להתחלת עישון בנערים ונערות אלה. נכון לשנת 2005, בארה"ב מדי יום מתחילים לעשן בערך 2,050 נערים ונערות גילאי 12 עד 17 שנה, כאשר 32% מהם ימותו טרם זמנם כתוצאה מהיותם מעשנים. לפי מסקנות המחקר משנת 2003, עישון בסרטים אחראי לכך שמדי יום 1,080 נערים ונערות אמריקאים מתחילים לעשן. לפי המחקר ב-60% מהסרטים בהם צפו הנערים שנסקרו, היו סרטים המוגדרים כ"סרטים לכל המשפחה" עם דירוג המוכר בארה"ב כ-G, או PG וכן PG-13. לפי פרופ' בן עמי סלע, מסקנות המחקר תומכות בהגבלת סרטים המכילים סצנות עישון כסרטים למבוגרים בלבד. {{הערה|שם=sela2005}}

מחקר של רופאי משפחה ופסיכולוגים מניו-המפשייר וצפון קרולינה על ההשפעה של עישון בסרטים על בני נוער הצופים בהם, התפרסם בשנת 2003 ב-Lancet. המחקר הראה מתאם סטטיסטי גבוה בין צפייה בסרטים שכללו כוכבי קולנוע שעישנו לבין התחלת עישון בקרב בני נוער. נערים ונערות שדורגו ברביעון העליון של חשיפה וצפייה בסרטים אלה, 17% החלו מעשנים (107 מתוכם), ואילו מבין אלה שדורגו ברביעון התחתון מבחינת חשיפתם לסרטים בהם מעשנים רק 3% (22 מתוכם), החלו מעשנים. השפעת הסרטים הייתה גדולה יותר בקרב ילדים להורים מעשנים. מסקנת המחקר היא שניתן לייחס במדגם זה לצפייה בסרטים עם סצנות עישון 52.2% מהשיקולים המביאים להתחלת עישון בנערים ונערות אלה. נכון לשנת 2005, בארה"ב מדי יום מתחילים לעשן בערך 2,050 נערים ונערות גילאי 12 עד 17 שנה, כאשר 32% מהם ימותו טרם זמנם כתוצאה מהיותם מעשנים. לפי מסקנות המחקר משנת 2003, עישון בסרטים אחראי לכך שמדי יום 1,080 נערים ונערות אמריקאים מתחילים לעשן. לפי המחקר ב-60% מהסרטים בהם צפו הנערים שנסקרו, היו סרטים המוגדרים כ"סרטים לכל המשפחה" עם דירוג המוכר בארה"ב כ-G, או PG וכן PG-13. לפי פרופ' בן עמי סלע, מסקנות המחקר תומכות בהגבלת סרטים המכילים סצנות עישון כסרטים למבוגרים בלבד. {{הערה|שם=sela2005}}

בניגוד למציאות בה [[עישון ועוני|עישון נפוץ יותר בקרב עניים ופחות משכילים]], בסרטים המעשנים מצטיירים כמצליחנים בעלי מעמד חברתי גבוה- גברים לבנים, בני המעמד הבינוני ומעלה, צעירים יחסית, מצליחים, כובשי לבבות בהקשר הרומנטי, ולרוב מצודדים במראם החיצוני. מספר השחקנים בתפקידים מובילים כגון מדינאים, עורכי-דין, ואלה המוגדרים כ"מנצחים" (Winners), או אלה שזוכים לכבוש את ליבה של השחקנית הנחשקת בתפקיד הנשי המוביל, נמצאו מעשנים בסצנות המפתח פי-2 ומעלה יותר מאשר אלה בתפקידי המשנה, שאינם זוכים לאמפתיה של קהל הצופים.{{הערה|שם=sela2005}}

בניגוד למציאות בה [[עישון ועוני|עישון נפוץ יותר בקרב עניים ופחות משכילים]], בסרטים המעשנים מצטיירים כמצליחנים בעלי מעמד חברתי גבוה- גברים לבנים, בני המעמד הבינוני ומעלה, צעירים יחסית, מצליחים, כובשי לבבות בהקשר הרומנטי, ולרוב מצודדים במראם החיצוני. מספר השחקנים בתפקידים מובילים כגון מדינאים, עורכי-דין, ואלה המוגדרים כ"מנצחים" (Winners), או אלה שזוכים לכבוש את ליבה של השחקנית הנחשקת בתפקיד הנשי המוביל, נמצאו מעשנים בסצנות המפתח פי-2 ומעלה יותר מאשר אלה בתפקידי המשנה, שאינם זוכים לאמפתיה של קהל הצופים.{{הערה|שם=sela2005}}

==מכירת טבק לקטינים בישראל==

==מכירת טבק לקטינים בישראל==

לפי החוק בישראל אסור למכור סיגריות ומוצרי טבק לבני נוער. אבל החוק לא נאכף. לפי סקר שבוצע בשנת 2018 על ידי [[המיזם למיגור העישון]] בהשתתפות 424 בני נוער יהודים, התגלה כי 7% הגדירו עצמם מעשנים, ועוד 17% התנסו בעישון. 65% מבין המעשנים ו- 73% מבין מי שהתנסו בעישון אמרו שקל או קל מאוד להשיג סיגריות. רק 2% מתוך המעשנים טענו כי קשה לרכוש סיגריות ו-8% נוספים טענו שהם משלמים לאדם אחר כדי שיקנה סיגריות עבורם. {{הערה|מיטל יסעור, [https://www.israelhayom.co.il/article/584359 65% מבני הנוער: למרות החוק, קל להשיג סיגריות], ישראל היום, 03.09.2018}}{{הערה|אורן פרסיקו, [https://www.the7eye.org.il/302121 "הם פשוט השמיטו את זה"], על כך שהסקר בוצע בקרב נערים יהודים בלבד, העין השביעית, 03.09.2018}}

לפי החוק בישראל אסור למכור סיגריות ומוצרי טבק לבני נוער. אבל החוק לא נאכף. לפי סקר שבוצע בשנת 2018 על ידי [[המיזם למיגור העישון]] בהשתתפות 424 בני נוער יהודים, התגלה כי 7% הגדירו עצמם מעשנים, ועוד 17% התנסו בעישון. 65% מבין המעשנים ו- 73% מבין מי שהתנסו בעישון אמרו שקל או קל מאוד להשיג סיגריות. רק 2% מתוך המעשנים טענו כי קשה לרכוש סיגריות ו-8% נוספים טענו שהם משלמים לאדם אחר כדי שיקנה סיגריות עבורם. {{הערה|מיטל יסעור, [https://www.israelhayom.co.il/article/584359 65% מבני הנוער: למרות החוק, קל להשיג סיגריות], ישראל היום, 03.09.2018}}{{הערה|אורן פרסיקו, [https://www.the7eye.org.il/302121 "הם פשוט השמיטו את זה"], על כך שהסקר בוצע בקרב נערים יהודים בלבד, העין השביעית, 03.09.2018}}

==שיווק ופרסום מוצרי טבק לקטינים בישראל==

==שיווק ופרסום מוצרי טבק לקטינים בישראל==

===הגבלות על שיווק סיגריות לילדים ונוער בשנות ה-80===

===הגבלות על שיווק סיגריות לילדים ונוער בשנות ה-80===

בשנת 1964 החלו בארצות הברית ניסיונות להגבלת עישון סיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1964%2F01%2F13&id=Ar00203&sk=1570166E פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות], חרות, 13/01/1964}}. בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים, ובינואר 1964, פרסמה גם היא המלצות להפחתת העישון למינימום ולנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01218&sk=C58D563C ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות], דבר, 27/01/1964}}{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות] מעריב, 27/01/1964}}  

בשנת 1964 החלו בארצות הברית ניסיונות להגבלת עישון סיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1964%2F01%2F13&id=Ar00203&sk=1570166E פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות], חרות, 13/01/1964}}. בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים, ובינואר 1964, פרסמה גם היא המלצות להפחתת העישון למינימום ולנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01218&sk=C58D563C ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות], דבר, 27/01/1964}}{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות] מעריב, 27/01/1964}}  

עם זאת הפעילות נגד מכירת מוצרי טבק לקטינים והגבלות פרסום החלה רק בשנת 1980 והחוק נכס לתוקף רק בשנת 1983 - כלומר כ-19 שנים לאחר המלצות הרופאים. חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג-1983 אושר בכנסת ב-17 בינואר 1983 ונכנס לתוקף לאחר חצי שנה מיום פרסומו, כלומר ב-25 ביולי 1983 (הסעיף המחייב הדפסת אזהרה בכל פרסומת בעיתון למוצרי טבק נכנס לתוקף מוקדם יותר, ב-25 באפריל 1983). {{הערה|1=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawSecondary.aspx?lawitemid=148257 חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג-1983], במאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת}} החוק כולל מגבלות שונות על פרסום ושיווק של מוצרי טבק (כמו איסור פרסום בקולנוע, ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות לילדים ולנוער, בשלטים למעט בחנויות), הזהרות על סכנות העישון על החפיסות וכן איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים, ודרישה להציב, בעסק המוכר סיגריות, שלט בולט המדווח על איסור זה, ואיסור על חלוקה חינם של מוצר טבק לצרכן.

עם זאת הפעילות נגד מכירת מוצרי טבק לקטינים והגבלות פרסום החלה רק בשנת 1980 והחוק נכס לתוקף רק בשנת 1983 - כלומר כ-19 שנים לאחר המלצות הרופאים. חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג-1983 אושר בכנסת ב-17 בינואר 1983 ונכנס לתוקף לאחר חצי שנה מיום פרסומו, כלומר ב-25 ביולי 1983 (הסעיף המחייב הדפסת אזהרה בכל פרסומת בעיתון למוצרי טבק נכנס לתוקף מוקדם יותר, ב-25 באפריל 1983). {{הערה|1=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawSecondary.aspx?lawitemid=148257 חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג-1983], במאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת}} החוק כולל מגבלות שונות על פרסום ושיווק של מוצרי טבק (כמו איסור פרסום בקולנוע, ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות לילדים ולנוער, בשלטים למעט בחנויות), הזהרות על סכנות העישון על החפיסות וכן איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים, ודרישה להציב, בעסק המוכר סיגריות, שלט בולט המדווח על איסור זה, ואיסור על חלוקה חינם של מוצר טבק לצרכן.

===מיקוד של פרסום מוצרי טבק באוכלוסיה צעירה===

===מיקוד של פרסום מוצרי טבק באוכלוסיה צעירה===

בהתאם להנחיות ולהמלצות של [[אמנת המסגרת לפיקוח על טבק]] (FCTC) הוביל משרד הבריאות תיקון לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, ולפיו על יצרן או יבואן של מוצרי טבק להגיש לשר הבריאות, עד 1- ביוני מדי שנה דו"ח על הוצאות על פרסומות, קידומי מכירות ומתון חסויות למוצרי טבק. חברות הטבק מוציאות מיליוני שקלים בשנה על פרסום. {{הערה|שם =health2012|[http://www.the7eye.org.il/wp-content/uploads/2013/11/smoking-2012.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2012], משרד הבריאות באתר העין השביעית }} בשנת 2012 הגיעו הפרסומות לשיא של 60 מיליון ש"ח. קשה לדעת אם בשנים מאוחרות יותר הייתה ירידה בפרסום או שהנתונים הנמוכים יותר נובעים מירידה בדיווח של החברות. {{הערה|שם=smoking_2015}}

בהתאם להנחיות ולהמלצות של [[אמנת המסגרת לפיקוח על טבק]] (FCTC) הוביל משרד הבריאות תיקון לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, ולפיו על יצרן או יבואן של מוצרי טבק להגיש לשר הבריאות, עד 1- ביוני מדי שנה דו"ח על הוצאות על פרסומות, קידומי מכירות ומתון חסויות למוצרי טבק. חברות הטבק מוציאות מיליוני שקלים בשנה על פרסום. {{הערה|שם =health2012|[http://www.the7eye.org.il/wp-content/uploads/2013/11/smoking-2012.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2012], משרד הבריאות באתר העין השביעית }} בשנת 2012 הגיעו הפרסומות לשיא של 60 מיליון ש"ח. קשה לדעת אם בשנים מאוחרות יותר הייתה ירידה בפרסום או שהנתונים הנמוכים יותר נובעים מירידה בדיווח של החברות. {{הערה|שם=smoking_2015}}

מבחינת פילוח שוק הפרסום, עולה כי היקפי הפרסום באינטרנט גדלים משמעותית. בשנת 2012 הם השתוו להיקפי הפרסום בעיתונות הכתובה. פרסום כזה מאפשר לחברות להגיע בצורה ממוקדת לקהלי המטרה של חברות הסיגריות, קרי צעירים.{{הערה|שם =health2012}} גם בשנת 2015 יש עליה בפרסום של מוצרי טבק באינטרנט על חשבון הפרסום בעיתונות, מאחר שפרסום באינטרנט מאפשר הגעה לקהלי יעד מוגדרים, בעיקר צעירים, באופן יעיל וממוקד וכן מאפשר פרסום מתוחכם יותר, כגון שימוש במשחקים ותחרויות אינטראקטיביות המושכות את אותם צעירים, שמבחינת תעשיית הטבק הם הצרכנים הפוטנציאליים והחלופה למעשנים שנפטרו או נגמלו{{הערה|שם=smoking_2015}} משרד הבריאות טוען כי אילוצים תקציביים מונעים ממנו להשקיע בשנים האחרונות כסף בפרסום נגד עישון באמצעי המדיה השונים. עם זאת המדינה גובה מיסים בגובה של מעל 6 מיליארד ש"ח מצרכני הסיגריות נכון לשנת 2015. ולפי הערכת משרד הבריאות הנזק מ[[השפעה חיצונית]] בלבד כתוצאה מעישון (לא כולל נזק למעשנים עצמם) עומד על מעל 12 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם=smoking_2015}}

מבחינת פילוח שוק הפרסום, עולה כי היקפי הפרסום באינטרנט גדלים משמעותית. בשנת 2012 הם השתוו להיקפי הפרסום בעיתונות הכתובה. פרסום כזה מאפשר לחברות להגיע בצורה ממוקדת לקהלי המטרה של חברות הסיגריות, קרי צעירים.{{הערה|שם =health2012}} גם בשנת 2015 יש עליה בפרסום של מוצרי טבק באינטרנט על חשבון הפרסום בעיתונות, מאחר שפרסום באינטרנט מאפשר הגעה לקהלי יעד מוגדרים, בעיקר צעירים, באופן יעיל וממוקד וכן מאפשר פרסום מתוחכם יותר, כגון שימוש במשחקים ותחרויות אינטראקטיביות המושכות את אותם צעירים, שמבחינת תעשיית הטבק הם הצרכנים הפוטנציאליים והחלופה למעשנים שנפטרו או נגמלו{{הערה|שם=smoking_2015}} משרד הבריאות טוען כי אילוצים תקציביים מונעים ממנו להשקיע בשנים האחרונות כסף בפרסום נגד עישון באמצעי המדיה השונים. עם זאת המדינה גובה מיסים בגובה של מעל 6 מיליארד ש"ח מצרכני הסיגריות נכון לשנת 2015. ולפי הערכת משרד הבריאות הנזק מ[[השפעה חיצונית]] בלבד כתוצאה מעישון (לא כולל נזק למעשנים עצמם) עומד על מעל 12 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם=smoking_2015}}

בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר [[עיתונות בישראל|עיתונים מרכזיים בישראל]] יחד עם [[חברות הטבק]] החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם, בסיוע [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]]. והצעה זו נפלה במרץ 2014 {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 31.05.2016}}

בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר [[עיתונות בישראל|עיתונים מרכזיים בישראל]] יחד עם [[חברות הטבק]] החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם, בסיוע [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]]. והצעה זו נפלה במרץ 2014 {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 31.05.2016}}

==ראו גם==

==ראו גם==

* אורינה אלמסי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03043.pdf עישון נרגילה בקרב בני נוער], מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 20 בפברואר 2012

* אורינה אלמסי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03043.pdf עישון נרגילה בקרב בני נוער], מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 20 בפברואר 2012

* [https://www.cdc.gov/tobacco/data_statistics/fact_sheets/youth_data/tobacco_use/index.htm עישון וצריכת טבק בקרב בני נוער (בארצות הברית)] - דף עובדות של המרכז לבקרת מחלות, CDC, ארצות הברית.  

* [https://www.cdc.gov/tobacco/data_statistics/fact_sheets/youth_data/tobacco_use/index.htm עישון וצריכת טבק בקרב בני נוער (בארצות הברית)] - דף עובדות של המרכז לבקרת מחלות, CDC, ארצות הברית.  

* [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK294302/ דפוסי עישון בקרב נוער, צעירים ובוגרים], חלק מדו"ח של 50 שנה של תוצאות העישון, המנתח הכללי בארה"ב, המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, 2014

* [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK294302/ דפוסי עישון בקרב נוער, צעירים ובוגרים], חלק מדו"ח של 50 שנה של תוצאות העישון, המנתח הכללי בארה"ב, המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, 2014

   

   

* [https://www.thetruth.com the truth] קמפיין למניעת עישון בקרב בני נוער בארצות הברית.  

* [https://www.thetruth.com the truth] קמפיין למניעת עישון בקרב בני נוער בארצות הברית.  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4291781,00.html סכנת עישון: בני נוער מתמכרים מ-2 סיגריות ביום], ynet, 23.10.2012

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4291781,00.html סכנת עישון: בני נוער מתמכרים מ-2 סיגריות ביום], ynet, 23.10.2012

* רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4911497,00.html מחקר: שכיחות העישון עולה ב-40% במהלך השירות בצבא], 23.01.2017 ynet

* רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4911497,00.html מחקר: שכיחות העישון עולה ב-40% במהלך השירות בצבא], 23.01.2017 ynet

* יקי אדמקור, [http://news.walla.co.il/item/3027841 כמה בני נוער בישראל מעשנים ושותים אלכוהול? הנתונים המדאיגים נחשפים], ואללה, 2 בינואר 2017

* יקי אדמקור, [http://news.walla.co.il/item/3027841 כמה בני נוער בישראל מעשנים ושותים אלכוהול? הנתונים המדאיגים נחשפים], ואללה, 2 בינואר 2017

* [https://www.youtube.com/watch?v=bfVa5GbYfw4 גמילה מעישון לבני נוער - חדשות השבת, ערוץ 2 - אלן קאר], 13 באפריל 2010

* [https://www.youtube.com/watch?v=bfVa5GbYfw4 גמילה מעישון לבני נוער - חדשות השבת, ערוץ 2 - אלן קאר], 13 באפריל 2010

* [https://www.youtube.com/watch?v=lkEEGqfE5jo גמילה מעישון לבני נוער - בריאות 10 - רפי קרסו - אלן קאר], דייויס גולדמן, מנהל תחום בני נוער ברשת אלן קאר, 14 באפריל 2010

* [https://www.youtube.com/watch?v=lkEEGqfE5jo גמילה מעישון לבני נוער - בריאות 10 - רפי קרסו - אלן קאר], דייויס גולדמן, מנהל תחום בני נוער ברשת אלן קאר, 14 באפריל 2010