שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  13:29, 31 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 10: שורה 10:  
==הבחנת יסוד==
 
==הבחנת יסוד==
   −
ייצור ראשוני מחולק לשני תתי מרכיבים: ייצור ראשוני ברוטו (GPP), המבטא את סך האנרגיה כימית '''שהתקבלה''' בתהליך הפוטוסינתזה, וייצור ראשוני נטו (NPP), המבטא את האנרגיה הכימית '''שנוצלה''' לצורכי הגדלת ביומסה: תהליכי רבייה וגדילה. ההבדל בין שני המרכיבים הוא שייצור ראשוני ברוטו כולל בתוכו גם אנרגיה כימית שמנוצלת לתהליכי תחזוק האורגניזם, והוא תהליך הנשימה.
+
ייצור ראשוני מחולק לשני תתי מרכיבים: ייצור ראשוני ברוטו (GPP), המבטא את סך האנרגיה כימית '''שהתקבלה''' בתהליך הפוטוסינתזה, וייצור ראשוני נטו (NPP), המבטא את האנרגיה הכימית '''שנוצלה''' לצורכי הגדלת ביומסה: תהליכי רבייה וגדילה. ההבדל בין שני המרכיבים הוא שייצור ראשוני ברוטו כולל בתוכו גם אנרגיה כימית שמנוצלת לתהליכי תחזוק האורגניזם, והוא תהליך הנשימה.  
    
מדעני אקלים מבחינים בין '''ייצור ראשוני גולמי (ברוטו)''' (GPP) שהוא סך האנרגיה הכימית הכמות הכוללת של פחמן דו חמצני '''שמתקבלת''' מכלל הפוטוסינתזה והכימוסינתזה היוצרת אנרגיה כימית, לבין '''יצור ראשוני נטו''' (NPP) שהוא כמות הפחמן הדו חמצני שקובעה לאחר קיזוז הפסדי פחמן דו חמצני עקב '''שימוש''' באנרגיה הכימית לצורכי הגדלת ביומסה (למשל [[צריכת חמצן צמחית]] הגורמת לפליטה של פחמן דו חמצני חזרה לסביבה הלא אורגנית).
 
מדעני אקלים מבחינים בין '''ייצור ראשוני גולמי (ברוטו)''' (GPP) שהוא סך האנרגיה הכימית הכמות הכוללת של פחמן דו חמצני '''שמתקבלת''' מכלל הפוטוסינתזה והכימוסינתזה היוצרת אנרגיה כימית, לבין '''יצור ראשוני נטו''' (NPP) שהוא כמות הפחמן הדו חמצני שקובעה לאחר קיזוז הפסדי פחמן דו חמצני עקב '''שימוש''' באנרגיה הכימית לצורכי הגדלת ביומסה (למשל [[צריכת חמצן צמחית]] הגורמת לפליטה של פחמן דו חמצני חזרה לסביבה הלא אורגנית).
שורה 30: שורה 30:  
הסיבה האחת היא [[החוק השני של התרמודינמיקה]], לפיו התמרה של אנרגיה אינה יכולה להתבצע ביעילות תרמודינמית של 100%. חלק מהאנרגיה חייב להתבזבז לסביבה כחום.
 
הסיבה האחת היא [[החוק השני של התרמודינמיקה]], לפיו התמרה של אנרגיה אינה יכולה להתבצע ביעילות תרמודינמית של 100%. חלק מהאנרגיה חייב להתבזבז לסביבה כחום.
   −
הסיבה השנייה והמשמעותית יותר, קשורה למגבלות שונות שיש על התשומות הנדרשות לתהליך ההטמעה. בקרב צמחים ביבשה המגבלות הן כמות ואיכות הקרינה שמגיעה אל הצמחים, כמות המים, הטמפרטורה, כמות חומרי ההזנה שיש להם, ועוד. הטמפרטורה של הסביבה משפיעה על הקצב בו ניתן לבצע הטמעה. שלושת הגורמים המרכזיים המרכזיים הם טמפרטורה, כמות אור שמש ומים והם משפיעים זה על זה וכן יכולים להשתנות במקומות שונים ובעונות שנה שונות. לדוגמה אותו יער שהוא חלק מ [[יערות הצפון]] יכול להיות בעל מגבלות שונות בעונות שונות - בעלי מגבלה של אור שמש באמצע החורף, עם מגבלה של טמפרטורה באביב ובסתיו (טמפרטורה קרה מידי) ומגבלת מים בעונת הקיץ. {{הערה|שם= sciencedirect|[https://www.sciencedirect.com/topics/earth-and-planetary-sciences/photosynthesis Photosynthesis - Vulnerability of Ecosystems to Climate], C. Boisvenue, S.W. Running, in Climate Vulnerability, 2013, sciencedirect.com}}
+
הסיבה השנייה והמשמעותית יותר, קשורה למגבלות שונות שיש על התשומות הנדרשות לתהליך ההטמעה. בקרב צמחים ביבשה המגבלות הן כמות ואיכות הקרינה שמגיעה אל הצמחים, כמות המים, הטמפרטורה, כמות חומרי ההזנה שיש להם, ועוד. הטמפרטורה של הסביבה משפיעה על הקצב בו ניתן לבצע הטמעה. שלושת הגורמים המרכזיים המרכזיים הם טמפרטורה, כמות אור שמש ומים והם משפיעים זה על זה וכן יכולים להשתנות במקומות שונים ובעונות שנה שונות. לדוגמה אותו יער שהוא חלק מ [[יערות הצפון]] יכול להיות בעל מגבלות שונות בעונות שונות - בעלי מגבלה של אור שמש באמצע החורף, עם מגבלה של טמפרטורה באביב ובסתיו (טמפרטורה קרה מידי) ומגבלת מים בעונת הקיץ. {{הערה|שם= sciencedirect|[https://www.sciencedirect.com/topics/earth-and-planetary-sciences/photosynthesis Photosynthesis - Vulnerability of Ecosystems to Climate], C. Boisvenue, S.W. Running, in Climate Vulnerability, 2013, sciencedirect.com}}
    
===כמות וסוג הקרינה===
 
===כמות וסוג הקרינה===

תפריט ניווט