שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 7 בתים ,  22:01, 30 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 10: שורה 10:     
==השפעה על קיימות==
 
==השפעה על קיימות==
בספר [[התמוטטות]] מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] 12 קטגוריות של בעיות סביבה שיכולות לגרום להתמוטטות החברות המודרניות, כאשר חלקן כבר תרמו בצורה משמעותית להתמוטטות של תרבויות עבר:
+
בספר [[התמוטטות]] מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] 12 קטגוריות של בעיות סביבה שיכולות לגרום להתמוטטות החברות המודרניות, כאשר חלקן כבר תרמו בצורה משמעותית להתמוטטות של תרבויות עבר:
    
[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|380px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת סופות [[קערת האבק]]. דוגמה דרמטית ל[[בליית קרקע]] והשפעותיה. ]]
 
[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|380px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת סופות [[קערת האבק]]. דוגמה דרמטית ל[[בליית קרקע]] והשפעותיה. ]]
שורה 16: שורה 16:  
===הרס מערכות טבעיות===
 
===הרס מערכות טבעיות===
 
ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של [[משאבי טבע]]:
 
ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של [[משאבי טבע]]:
;1. [[הרס בתי גידול]]: - [[בירוא יערות]], הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית.
+
;1. [[הרס בתי גידול]]: - [[בירוא יערות]], הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית.
;2. כילוי מקורות מזון מהבר: - [[דייג יתר]] כלומר דייג במידה שעולה על [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] של ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] ו[[צייד יתר]]. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.
+
;2. כילוי מקורות מזון מהבר: - [[דייג יתר]] כלומר דייג במידה שעולה על [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] של ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] ו[[צייד יתר]]. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.
 
;3. [[אובדן הרבגוניות הגנטית]]: [[הכחדה המונית]] של אלפי מיני בעלי-חיים וצמצום אוכלוסיות של הרבה מינים אחרים והגבלתם לאזורים מצומצמים.  
 
;3. [[אובדן הרבגוניות הגנטית]]: [[הכחדה המונית]] של אלפי מיני בעלי-חיים וצמצום אוכלוסיות של הרבה מינים אחרים והגבלתם לאזורים מצומצמים.  
 
;4. [[אובדן קרקע|הרס הקרקע]]: בעיות [[קרקע]] כמו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, [[זיהום קרקעות]] וחומציות יתר או חסר של האדמה.
 
;4. [[אובדן קרקע|הרס הקרקע]]: בעיות [[קרקע]] כמו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, [[זיהום קרקעות]] וחומציות יתר או חסר של האדמה.
שורה 31: שורה 31:  
===זיהום ביולוגי וכימי===
 
===זיהום ביולוגי וכימי===
 
שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום:
 
שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום:
;8. [[זיהום|פליטת כימיקלים רעילים]]: בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו [[סרטן]] ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות [[PCB]], [[מתכות כבדות]] כמו [[כספית]], [[משבשים אנדוקריניים]] ועוד. חלק מהחומרים האלה כמו [[PCB]] מתפרקים לאט מאוד וחלקם אינו מתפרק כלל [[כספית]] וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב.  
+
;8. [[זיהום|פליטת כימיקלים רעילים]]: בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו [[סרטן]] ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות [[PCB]], [[מתכות כבדות]] כמו [[כספית]], [[משבשים אנדוקריניים]] ועוד. חלק מהחומרים האלה כמו [[PCB]] מתפרקים לאט מאוד וחלקם אינו מתפרק כלל [[כספית]] וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב.  
 
;9. [[מין פולש|מינים פולשים]]: הגורמים לנזקים ב[[חקלאות]], להכחדת מינים אחרים ולהרס מערכות אקולוגיות.  
 
;9. [[מין פולש|מינים פולשים]]: הגורמים לנזקים ב[[חקלאות]], להכחדת מינים אחרים ולהרס מערכות אקולוגיות.  
;10. [[זיהום אוויר|פליטת גזים לאטמוספירה]]: גזים הגורמים ל[[דלדול שכבת האוזון]], ו[[גזי חממה]] הגורמים ל[[התחממות עולמית]] וכתוצאה מכך ל[[שינוי אקלים]] מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד.
+
;10. [[זיהום אוויר|פליטת גזים לאטמוספירה]]: גזים הגורמים ל[[דלדול שכבת האוזון]], ו[[גזי חממה]] הגורמים ל[[התחממות עולמית]] וכתוצאה מכך ל[[שינוי אקלים]] מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד.
 
   
 
   
 
דיימונד מתייחס בספר אחר, [[רובים חיידקים ופלדה]] למקרים של [[מגיפות]] ולקשר שלהן ל[[צריכת מזון מהחי]] ולמגורים משותפים ומגע רב בין בני אדם לבין חיות המשמשות למאכל. כיום איום כזה במגפות מוחרף על ידי היבטים של תיירות ומסחר רב וכן בשל [[עמידות לאנטיביוטיקה]].
 
דיימונד מתייחס בספר אחר, [[רובים חיידקים ופלדה]] למקרים של [[מגיפות]] ולקשר שלהן ל[[צריכת מזון מהחי]] ולמגורים משותפים ומגע רב בין בני אדם לבין חיות המשמשות למאכל. כיום איום כזה במגפות מוחרף על ידי היבטים של תיירות ומסחר רב וכן בשל [[עמידות לאנטיביוטיקה]].
שורה 40: שורה 40:  
שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (על פי הנוסחה [[I=PAT]])
 
שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (על פי הנוסחה [[I=PAT]])
   −
;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת פריון הילודה, לא ברור מתי, אם בכלל תתייצב האוכלוסייה. גידול האוכלוסייה מהווה זרז מהותי לבעיות סביבה רבות הקשורות לחקלאות ו/או להרס מערכות אקולוגיות - השפעה וניצול של [[ייצור ראשוני]], [[בירוא יערות]], [[הרס בתי גידול]], [[דייג יתר]] ועוד. בנוסף, כתלות בסוג הטכנולוגיה ובגודל התוצר הכלכלי לנפש, גידול האוכלוסייה יכול להשפיע על גורמים כמו [[זיהום]], [[התחממות עולמית]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]].
+
;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת פריון הילודה, לא ברור מתי, אם בכלל תתייצב האוכלוסייה. גידול האוכלוסייה מהווה זרז מהותי לבעיות סביבה רבות הקשורות לחקלאות ו/או להרס מערכות אקולוגיות - השפעה וניצול של [[ייצור ראשוני]], [[בירוא יערות]], [[הרס בתי גידול]], [[דייג יתר]] ועוד. בנוסף, כתלות בסוג הטכנולוגיה ובגודל התוצר הכלכלי לנפש, גידול האוכלוסייה יכול להשפיע על גורמים כמו [[זיהום]], [[התחממות עולמית]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]].  
    
{{בעיות סביבתיות}}
 
{{בעיות סביבתיות}}
שורה 50: שורה 50:     
===גבולות פלנטריים===
 
===גבולות פלנטריים===
רשימה מעט שונה הורכבה במסגרת המאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009. מחברי המאמר מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם: [[שינויי אקלים]], [[החמצת אוקיינוסים]], [[דלדול שכבת האוזון|אוזון סטרטוספרי]], [[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]], שימוש עולמי ב[[מים מתוקים]], שינויים במערכות ה[[קרקע]] וקצב אובדן של [[מגוון ביולוגי|שונות ביולוגית]].
+
רשימה מעט שונה הורכבה במסגרת המאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009. מחברי המאמר מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם: [[שינויי אקלים]], [[החמצת אוקיינוסים]], [[דלדול שכבת האוזון|אוזון סטרטוספרי]], [[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]], שימוש עולמי ב[[מים מתוקים]], שינויים במערכות ה[[קרקע]] וקצב אובדן של [[מגוון ביולוגי|שונות ביולוגית]].
    
שני גבולות נוספים שבהם לא הצליחו החוקרים לזהות גבול ברור הם '''[[זיהום כימי]]''' וכמות העמסה של '''[[אירוסולים באטמוספירה]]'''. החוקרים מצאו כי האנושות חרגה כבר באופן משמעותי 3 גבולות פלנטריים- אובדן שונות ביולוגית, שינויים במחזור החנקן ושינויי אקלים. בשני תחומי נוספים - החמצת אוקיינוסים ומחזור הזרחן מתקרבים לחצייה של גבולות אלה.
 
שני גבולות נוספים שבהם לא הצליחו החוקרים לזהות גבול ברור הם '''[[זיהום כימי]]''' וכמות העמסה של '''[[אירוסולים באטמוספירה]]'''. החוקרים מצאו כי האנושות חרגה כבר באופן משמעותי 3 גבולות פלנטריים- אובדן שונות ביולוגית, שינויים במחזור החנקן ושינויי אקלים. בשני תחומי נוספים - החמצת אוקיינוסים ומחזור הזרחן מתקרבים לחצייה של גבולות אלה.

תפריט ניווט