שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 51: שורה 51:  
חשיפה תעסוקתית או סביבתית לחומרי הדברה מקושרת לאיכות זרע נמוכה יותר. {{הערה|שם=Chiu}} פירוש הדבר חשיפה של עובדים בחקלאות, עובדים שעוסקים בייצור או ביישום שם חומרי הדברה. חשיפה סביבתית לחומרי הדברה עלולה להתרחש עקב [[נדידת חומרי הדברה]] - בעיקר באזורים סמוכים לשדות חקלאיים או עקב [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] בחומרי הדברה.  
 
חשיפה תעסוקתית או סביבתית לחומרי הדברה מקושרת לאיכות זרע נמוכה יותר. {{הערה|שם=Chiu}} פירוש הדבר חשיפה של עובדים בחקלאות, עובדים שעוסקים בייצור או ביישום שם חומרי הדברה. חשיפה סביבתית לחומרי הדברה עלולה להתרחש עקב [[נדידת חומרי הדברה]] - בעיקר באזורים סמוכים לשדות חקלאיים או עקב [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] בחומרי הדברה.  
   −
[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]
+
[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]
    
בחשיפה גבוהה לחומר הוא גורם לעקרות בקרב זכרים ממחלקת היונקים. לאחר גילוי סכנות הבריאות שלו לבני אדם, אסרה [[סוכנות הסביבה של האו"ם]] על שימוש בחומר בשנת 1979.[http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/dibromo-.html] עם זאת החומר גורם ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום]] גם לאחר שנים רבות. לדוגמה באזורים חקלאיים באזור Turlock בקליפורניה היה שימוש בחומר בשנות ה-70 של המאה ה-20. נכון לשנת 1989 היה צורך לסגור בארות באזור עקב נוכחות של החומר במים. {{הערה|"Environmental Screening Analysis, Tully Road Properties, Turlock, California". - Earth Metrics Incorporated. - Report 7826, San Mateo, California. - March, 1989}}  
 
בחשיפה גבוהה לחומר הוא גורם לעקרות בקרב זכרים ממחלקת היונקים. לאחר גילוי סכנות הבריאות שלו לבני אדם, אסרה [[סוכנות הסביבה של האו"ם]] על שימוש בחומר בשנת 1979.[http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/dibromo-.html] עם זאת החומר גורם ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום]] גם לאחר שנים רבות. לדוגמה באזורים חקלאיים באזור Turlock בקליפורניה היה שימוש בחומר בשנות ה-70 של המאה ה-20. נכון לשנת 1989 היה צורך לסגור בארות באזור עקב נוכחות של החומר במים. {{הערה|"Environmental Screening Analysis, Tully Road Properties, Turlock, California". - Earth Metrics Incorporated. - Report 7826, San Mateo, California. - March, 1989}}  
שורה 77: שורה 77:     
בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות ו[[האגודה למלחמה בסרטן]] כי [[סרטן בישראל|ישראל]] היא המדינה המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. יש עליה בתחלואה בקרב גברים יהודים ונשים ערביות. פרופ' אורה פלטיאל-קלרפילד, המטולוגית בכירה ופרופסורית לאפידמיולוגיה מהמחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם, ובית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטה העברית בירושלים, טוענת שיש שתי השערות לכך שישראל היא המובילה בעולם בתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. אחת מהן היא המרכיב הגנטי, שכן יש מחקרים שמראים שיהודים נמצאים בסיכון גבוה יותר. ההשערה השנייה היא חשיפה לחומרי הדברה. לטענתה ישראל היא מדינה קטנה מאוד ואין בה הפרדה בין [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]] לאזורים לא חקלאיים, ולכן החשיפה בישראל לחומרי הדברה גבוהה יותר. לטענתה חשיפה לחומרי הדברה מעלה את התחלואה ב-35%. {{הערה|
 
בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות ו[[האגודה למלחמה בסרטן]] כי [[סרטן בישראל|ישראל]] היא המדינה המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. יש עליה בתחלואה בקרב גברים יהודים ונשים ערביות. פרופ' אורה פלטיאל-קלרפילד, המטולוגית בכירה ופרופסורית לאפידמיולוגיה מהמחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם, ובית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטה העברית בירושלים, טוענת שיש שתי השערות לכך שישראל היא המובילה בעולם בתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. אחת מהן היא המרכיב הגנטי, שכן יש מחקרים שמראים שיהודים נמצאים בסיכון גבוה יותר. ההשערה השנייה היא חשיפה לחומרי הדברה. לטענתה ישראל היא מדינה קטנה מאוד ואין בה הפרדה בין [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]] לאזורים לא חקלאיים, ולכן החשיפה בישראל לחומרי הדברה גבוהה יותר. לטענתה חשיפה לחומרי הדברה מעלה את התחלואה ב-35%. {{הערה|
ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה] , ynet, 04.02.2015}} בשנת 2016 פורסם כי בישראל יש שיעור גבוה של [[לימפומה|לימפומה מסוג הודג'קין]] ביחס למדינות אחרות. באותה שנה גם פורסם מחקר מטעם חוקרים ישראלים שמצא כי שיעורי מחלה זו גבוהים ב-60% בקרב ילידי ישראל לעומת עולים מחוץ לארץ או ילדי חו"ל. כמו כן יש עליה עם השנים בעוצמת ההבדל בין ילדי הארץ לבין עולים. דבר זה הוביל את החוקרים לחשוד ב[[זיהום סביבתי]] שקיים בארץ - אחד הגורמים החשודים הוא זיהום עקב חומרי הדברה. {{הערה|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html למה דווקא ילידי הארץ חולים יותר בהודג'קין לימפומה], ynet, 26.8.2016
+
ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה] , ynet, 04.02.2015}} בשנת 2016 פורסם כי בישראל יש שיעור גבוה של [[לימפומה|לימפומה מסוג הודג'קין]] ביחס למדינות אחרות. באותה שנה גם פורסם מחקר מטעם חוקרים ישראלים שמצא כי שיעורי מחלה זו גבוהים ב-60% בקרב ילידי ישראל לעומת עולים מחוץ לארץ או ילדי חו"ל. כמו כן יש עליה עם השנים בעוצמת ההבדל בין ילדי הארץ לבין עולים. דבר זה הוביל את החוקרים לחשוד ב[[זיהום סביבתי]] שקיים בארץ - אחד הגורמים החשודים הוא זיהום עקב חומרי הדברה. {{הערה|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html למה דווקא ילידי הארץ חולים יותר בהודג'קין לימפומה], ynet, 26.8.2016
 
}}
 
}}
  

תפריט ניווט