שינויים

זה הוא לב המערכת, המנוע שמניע אותה. הוא כל כך חשוב בשביל למלא את כל הסדקים האלה במערכת, שהגנה על החץ הזה היא בעדיפות עליונה אצל שני האנשים האלו.  

זה הוא לב המערכת, המנוע שמניע אותה. הוא כל כך חשוב בשביל למלא את כל הסדקים האלה במערכת, שהגנה על החץ הזה היא בעדיפות עליונה אצל שני האנשים האלו.  

זה מסביר למה, אחרי פיגועי התאומים, כשהמדינה שלנו נכנסה להלם, הנשיא בוש יכל להציע מספר הצעות מתאימות: להתאבל, להתפלל, לקוות. לא! הוא אמר לקנות. לקנות?!

זה מסביר למה, אחרי פיגועי התאומים, כשהמדינה שלנו נכנסה להלם, הנשיא בוש היה יכול להציע מספר הצעות מתאימות: להתאבל, להתפלל, לקוות. לא! הוא אמר לקנות. לקנות?!

הפכנו להיות מדינה של צרכנים. הזהות הראשונית שלנו היא של צרכנים, לא אמהות, מורים, חקלאים, אלא צרכנים. הדרך הראשונה שבה הערך שלנו נמדד ומופגן היא כמה אנחנו תורמים לחץ הזה, כמה אנחנו צורכים. והו! כמה שאנחנו צורכים!

הפכנו להיות מדינה של צרכנים. הזהות הראשונית שלנו היא של צרכנים, לא אמהות, מורים, חקלאים, אלא צרכנים. הערך שלנו נמדד ומופגן בהתאם לרמת התרומה שלנו לחץ הזה, כמה אנחנו צורכים. והו! כמה שאנחנו צורכים!

אנחנו קונים וקונים וקונים. תמשיכו להזרים את המוצרים.

אנחנו קונים וקונים וקונים. תמשיכו להזרים את המוצרים.

נחשו איזה אחוז מסך כל המוצרים שזורמים דרך המערכת הזאת, נמצאים עדיין בשימוש 6 חודשים אחרי מכירתם בארצות הברית. 50%? 20? לא. אחוז אחד. אחד! במילים אחרות, 99% מהדברים שאנחנו קוצרים, כורים, מעבדים, מעבירים - 99% מהדברים שאנחנו מריצים דרך המערכת הזאת נזרקים תוך 6 חודשים. עכשיו, האם אנחנו יכולים לקיים את כדור הארץ עם שיעור כזה של תפוקה חומרית?

נחשו איזה אחוז מסך כל המוצרים שזורמים דרך המערכת הזאת, נמצאים עדיין בשימוש 6 חודשים אחרי מכירתם בארצות הברית. 50%? 20? לא. אחוז אחד. אחד! במילים אחרות, 99% מהדברים שאנחנו קוצרים, כורים, מעבדים, מעבירים - 99% מהדברים שאנחנו מריצים דרך המערכת הזאת נזרקים תוך 6 חודשים. עכשיו, האם אנחנו יכולים לקיים את כדור הארץ עם שיעור כזה של תפוקה חומרית?

זה לא תמיד היה ככה. האדם האמריקאי הממוצע צורך עכשיו פי 2 ממה שהוא צרך לפני 50 שנה. תשאלו את סבתא שלכם. בימים שלה, ניהול נכון של כלכלת בית, ותושייה וחסכנות היו בעלי ערך. אז, איך זה קרה?

זה לא תמיד היה ככה. האדם האמריקאי הממוצע צורך עכשיו פי 2 ממה שהוא צרך לפני 50 שנה. תשאלו את סבתא שלכם. בימים שלה, ניהול נכון של כלכלת בית, תושייה וחסכנות היו בעלי ערך. אז, איך זה קרה?

ובכן, זה לא ממש "קרה". זה היה מתוכנן.

ובכן, זה לא ממש "קרה". זה היה מתוכנן.

אפילו מחשבים. שמתם לב שכאשר אתם קונים עכשיו מחשב חדש, הטכנולוגיה משתנה כל כך מהר שתוך כמה שנים, המחשב מהווה מכשול לתקשורת? הייתי סקרנית לגבי זה, אז פתחתי מחשב שולחני גדול כדי לראות מה יש בפנים, ומצאתי שהחלק שמשתנה כל שנה, הוא חלק פצפון בפינה. אבל אי אפשר רק להחליף את החלק הזה, כי כל גירסה חדשה יוצאת בצורה אחרת, אז חייבים לזרוק הכל ולקנות חדש.

אפילו מחשבים. שמתם לב שכאשר אתם קונים עכשיו מחשב חדש, הטכנולוגיה משתנה כל כך מהר שתוך כמה שנים, המחשב מהווה מכשול לתקשורת? הייתי סקרנית לגבי זה, אז פתחתי מחשב שולחני גדול כדי לראות מה יש בפנים, ומצאתי שהחלק שמשתנה כל שנה, הוא חלק פצפון בפינה. אבל אי אפשר רק להחליף את החלק הזה, כי כל גירסה חדשה יוצאת בצורה אחרת, אז חייבים לזרוק הכל ולקנות חדש.

אז קראתי ציטוטים ממגזינים לעיצוב תעשייתי משנות ה-50 של המאה ה-20, בתקופה שהתיישנות מתוכננת התחילה באמת לתפוס. המעצבים האלה ממש פתוחים לגבי זה. הם באמת דנים במהירות המרבית שבה הם יכולים לגרום לדברים להשבר, ועדיין להשאיר את הצרכן עם מספיק אמון במוצר כדי שהוא יילך ויקנה עוד אחד. זה היה כל כך מכוון!

אז קראתי ציטוטים ממגזינים לעיצוב תעשייתי משנות ה-50 של המאה ה-20, בתקופה שהתיישנות מתוכננת התחילה באמת לתפוס. המעצבים האלה ממש פתוחים לגבי זה. הם באמת דנים במהירות המירבית שבה הם יכולים לגרום לדברים להשבר, ועדיין להשאיר את הצרכן עם מספיק אמון במוצר כדי שהוא יילך ויקנה עוד אחד. זה היה כל כך מכוון!

אבל דברים לא יכולים להשבר מספיק מהר בשביל להשאיר את החץ הזה מעל המים, אז יש את "התיישנות נתפסת". עכשיו, התיישנות נתפסת משכנעת אותנו לזרוק דברים שהם עדיין שמישים לחלוטין.

אבל דברים לא יכולים להשבר מספיק מהר בשביל להשאיר את החץ הזה מעל המים, אז יש את "ההתיישנות הנתפסת". עכשיו, התיישנות נתפסת משכנעת אותנו לזרוק דברים שהם עדיין שמישים לחלוטין.

איך הם עושים את זה? ובכן, הם משנים את הצורה שבה דברים נראים, ככה שאם קנית את הדברים שלך לפני כמה שנים, כולם יכולים להגיד לך שלא תרמת לחץ הזה לאחרונה, ומאחר והדרך שבה אנחנו מדגימים את הערך שלנו היא על ידי תרומה לחץ הזה, זה יכול להיות מביך.

איך הם עושים את זה? ובכן, הם משנים את הצורה שבה דברים נראים, ככה שאם קנית את הדברים שלך לפני כמה שנים, כולם יכולים להגיד לך שלא תרמת לחץ הזה לאחרונה, ומאחר והדרך שבה אנחנו מדגימים את הערך שלנו היא על ידי תרומה לחץ הזה, זה יכול להיות מביך.

אני יודעת. היה לי את אותו מסך מחשב שמן ולבן על השולחן שלי במשך 5 שנים. חברה שלי לעבודה קיבלה עכשיו מחשב חדש. יש לה מסך שטוח נוצץ ומבריק. הוא מתאים למחשב שלה, לטלפון שלה, אפילו למחזיק-עטים שלה. הוא נראה מגניב. היא נראית כאילו היא נוהגת בחללית, ואני...אני נראית כאילו יש לי מכונת כביסה על השולחן שלי.

אני יודעת. היה לי את אותו מסך מחשב שמן ולבן על השולחן שלי במשך 5 שנים. חברה שלי לעבודה קיבלה עכשיו מחשב חדש. יש לה מסך שטוח נוצץ ומבריק. הוא מתאים למחשב שלה, לטלפון שלה, אפילו למחזיק-עטים שלה. הוא נראה מגניב. היא נראית כאילו היא נוהגת בחללית, ואני...אני נראית כאילו יש לי מכונת כביסה על השולחן שלי.

אופנה היא עוד דוגמה מצויינת בשביל זה. תהיתם פעם למה העקבים של נעלי נשים משתנים כל הזמן מרחבים בשנה אחת, לדקים בשנה שאחר כך, לרחבים שוב, ואז שוב לדקים? זה לא בגלל שיש איזשהו דיון לגבי איזה מבנה עקב הוא הבריא ביותר לרגליים של נשים. זה בגלל שלנעול עקבים רחבים בשנה של עקבים דקים מראה לכולם שלא תרמת לחץ לאחרונה, אז את לא בעלת ערך כמו האישה עם העקבים הדקים לידך, או יותר סביר, על איזו מודעה. זה בשביל לגרום לך להמשיך לקנות נעליים חדשות.

אופנה היא עוד דוגמה מצויינת בשביל זה. תהיתם פעם למה העקבים של נעלי נשים משתנים כל הזמן מרחבים בשנה אחת, לדקים בשנה שאחר כך, לרחבים שוב, ואז שוב לדקים? זה לא בגלל שיש איזשהו דיון לגבי איזה מבנה עקב הוא הבריא ביותר לרגליים של נשים. זה בגלל שלנעול עקבים רחבים בשנה של עקבים דקים מראה לכולם שלא תרמת לחץ לאחרונה, אז את לא בעלת ערך כמו האישה עם העקבים הדקים לידך, או יותר סביר, לאישה המופיעה על איזו מודעה. זה בשביל לגרום לך להמשיך לקנות נעליים חדשות.

פרסומות, והתקשורת בכלל, משחקות תפקיד חשוב בכל זה.

פרסומות והתקשורת בכלל, משחקות תפקיד חשוב בכל זה.

על כל אחד מאיתנו בארצות הברית, מכוונים למעלה מ-3,000 פרסומות מידי יום.

על כל אחד מאיתנו בארצות הברית, מכוונים למעלה מ-3,000 פרסומות מידי יום.

כל אחד מאיתנו רואה יותר פרסומות בשנה, מאשר אנשים שחיו לפני 50 שנה ראו בכל ימי חייהם. ואם אתם חושבים על זה, מה המטרה של מודעת פרסומת, חוץ מלגרום לנו להיות לא מאושרים ממה שיש לנו? אז, 3,000 פעמים ביום, אומרים לנו שהשיער שלנו לא בסדר, העור שלנו לא בסדר, הבגדים שלנו לא בסדר, הרהיטים שלנו לא בסדר, המכוניות שלנו לא בסדר, אנחנו לא בסדר, אבל שאפשר לפתור הכל אם רק נצא לקניות.

כל אחד מאיתנו רואה יותר פרסומות בשנה, מאשר אנשים שחיו לפני 50 שנה ראו בכל ימי חייהם. ואם אתם חושבים על זה, מה המטרה של מודעת פרסומת, חוץ מלגרום לנו להיות לא מאושרים ממה שיש לנו? אז, 3,000 פעמים ביום, אומרים לנו שהשיער שלנו לא בסדר, העור שלנו לא בסדר, הבגדים שלנו לא בסדר, הרהיטים שלנו לא בסדר, המכוניות שלנו לא בסדר, אנחנו לא בסדר, אבל שאפשר לפתור הכל אם רק נצא לקניות.

התקשורת גם עוזרת בכל שהיא מחביאה את כל החלק הזה, ואת כל החלק הזה, ככה שהחלק היחידי של כלכלת החומרים שאנחנו רואים, זה הקניות. הכרייה, ייצור וזריקה - כולם מתקיימים מחוץ לשדה הראייה שלנו.  

התקשורת גם עוזרת בכך שהיא מחביאה את כל החלק הזה, ואת כל החלק הזה, ככה שהחלק היחידי של כלכלת החומרים שאנחנו רואים, זה הקניות. הכרייה, ייצור וזריקה - כולם מתקיימים מחוץ לשדה הראייה שלנו.  

אז, בארצות הברית יש לנו יותר דברים מאשר אי פעם בעבר, אבל סקרים מראים שהאושר הלאומי שלנו נמצא בירידה. האושר הלאומי שלנו היה בשיאו מתישהו בשנות ה-50, באותו זמן ששגעון הצריכה הזה התפוצץ. המממ...צירוף מקרים מעניין...

אז, בארצות הברית יש לנו יותר דברים מאשר אי פעם בעבר, אבל סקרים מראים שהאושר הלאומי שלנו נמצא בירידה. האושר הלאומי שלנו היה בשיאו מתישהו בשנות ה-50, באותו זמן ששגעון הצריכה הזה התפוצץ. המממ...צירוף מקרים מעניין...

אני חושבת שאני יודעת למה. יש לנו יותר דברים, אבל יש לנו פחות זמן לדברים שבאמת עושים אותנו מאושרים: משפחה, חברים, שעות פנאי. אנחנו עובדים יותר קשה מאי פעם בעבר. יש מומחים שאומרים שכיום יש לנו פחות שעות פנאי מאשר בחברה הפאודלית.

אני חושבת שאני יודעת למה. יש לנו יותר דברים, אבל יש לנו פחות זמן לדברים שבאמת עושים אותנו מאושרים: משפחה, חברים, שעות פנאי. אנחנו עובדים יותר קשה מאי פעם בעבר. יש מומחים שאומרים שכיום יש לנו פחות שעות פנאי מאשר בחברה הפאודלית.

ואתם יודעים מה 2 הפעילויות העיקריות שאנחנו עושים עם מה שנשאר משעות הפנאי שלנו? רואים טלוויזיה ועושים קניות. בארצות הברית, אנחנו מבלים פי 3 עד 4 זמן בקניות, מאשר המקבילים שלנו באירופה.

ואתם יודעים מה 2 הפעילויות העיקריות שאנחנו עושים עם מה שנשאר משעות הפנאי שלנו? רואים טלוויזיה ועושים קניות. בארצות הברית, אנחנו מבלים פי 3 עד 4 יותר זמן בקניות, מאשר המקבילים שלנו באירופה.

אז אנחנו נמצאים במצב המגוחך הזה שבו שאנחנו הולכים לעבוד, אולי אפילו ל-2 עבודות, ואנחנו חוזרים הביתה, ואנחנו מותשים אז אנחנו מתרסקים על הספה החדשה שלנו, ורואים טלוויזיה, והפרסומות אומרות לנו "אתה אפס!", אז אנחנו חייבים ללכת לקניות לקנות משהו כדי להרגיש יותר טוב, אז אנחנו חייבים ללכת לעבודה כדי שנוכל לשלם על הדברים הרגע קנינו, אז אנחנו חוזרים הביתה, ואנחנו יותר עייפים, אז אנחנו יושבים ורואים עוד טלוויזיה והיא אומרת לנו ללכת לקניון שוב, ואנחנו נמצאים על ההליכון המטורף הזה של לעבוד-לראות-לבזבז, ואנחנו פשוט יכולים לעצור.

אז אנחנו נמצאים במצב המגוחך הזה, שבו אנחנו הולכים לעבוד, אולי אפילו ב-2 עבודות, חוזרים הביתה מותשים ואז אנחנו מתרסקים על הספה החדשה שלנו, רואים טלוויזיה והפרסומות אומרות לנו "אתה אפס!", אז אנחנו חייבים ללכת לקניות, לקנות משהו כדי להרגיש יותר טוב, וללכת לעבודה כדי שנוכל לשלם על הדברים שהרגע קנינו, ואז אנחנו חוזרים הביתה יותר עייפים ושוב יושבים ורואים עוד טלוויזיה שאומרת לנו ללכת לקניון שוב ואנחנו נמצאים על ההליכון המטורף הזה של לעבוד-לראות-לבזבז, ואנחנו יכולים פשוט לעצור.

===סילוק אשפה===

===סילוק אשפה===