שינויים

Polychlorinated dibenzo-p-dioxins, או בראשי תיבות '''PCDDs''', או פשוט '''דיאוקסינים''' (Dioxins) שהן נגזרות של dibenzo-p-dioxin. קיימות 75 תרכובות דיאוקסינים, ומתוכן 8 תרכובות הן רעילות ומסוכנות.  

Polychlorinated dibenzo-p-dioxins, או בראשי תיבות '''PCDDs''', או פשוט '''דיאוקסינים''' (Dioxins) שהן נגזרות של dibenzo-p-dioxin. קיימות 75 תרכובות דיאוקסינים, ומתוכן 8 תרכובות הן רעילות ומסוכנות.  

TCDD טאטראכלורודיבנזו- פארא-דיאוקסין 2,3,7,8 (Tetrachlorodibenzo- para - dioxin - 2,3,7,8) הוא אחד החומרים הרעילים ביותר במשפחה, ועליו בוצעו רוב המחקרים. בנוסף הוא גם מסרטן וודאי בבני אדם. את מידת הרעילות של תרכובות CDD אחרות נהוג להשוות אליו.  

TCDD טאטראכלורודיבנזו- פארא-דיאוקסין 2,3,7,8 (Tetrachlorodibenzo- para - dioxin - 2,3,7,8) הוא אחד החומרים הרעילים ביותר במשפחה, ועליו בוצעו רוב המחקרים. בנוסף הוא גם מסרטן וודאי בבני אדם. את מידת הרעילות של תרכובות CDD אחרות נהוג להשוות אליו.  

;פוראנים:

;פוראנים:

;ביפנילים:

;ביפנילים:

Polychlorinated biphenyls, [[ביפנילים עתירי כלור]], או בראשי תיבות '''[[PCBs]]''' או '''ביפנילים'''. גם תרכובות אלה, לא נחשבות מבחינה כימית כדיאוקסינים, אבל מבחינה ביולוגית ל-12 מהן יש תכונות דומות לדיאוקסינים. תחת תנאים מסויימים עשויים להפוך ל-dibenzofurans ( פוראנים) כתוצאה מחמצון חלקי.  

Polychlorinated biphenyls, [[ביפנילים עתירי כלור]], או בראשי תיבות '''[[PCBs]]''' או '''ביפנילים'''. גם תרכובות אלה, לא נחשבות מבחינה כימית כדיאוקסינים, אבל מבחינה ביולוגית ל-12 מהן יש תכונות דומות לדיאוקסינים. תחת תנאים מסויימים עשויים להפוך ל-dibenzofurans ( פוראנים) כתוצאה מחמצון חלקי.  

;הרכב ותכונות הצטברות בסביבה הטבעית:

;הרכב ותכונות הצטברות בסביבה הטבעית:

הדיאוקסינים הם חומרים כלורו-אורגנים ארומטיים הבנויים משתי טבעות ארומטיות עם גשר חמצן ביניהן: כאשר הגשר מורכב משני אטומי חמצן, החומר נקרא "דיאוקסין", וכאשר חמצן בודד מקשר בין הטבעות החומר נקרא "פוראן". PCBs הם תרכובות אורגניות בעלות 1-10 אטומים של כלור הצמודים לביפניל (מולקולה המורכבת משתי טבעות בנזן).<ref name="phc2011">לוסיה ברגובוי-ילין, [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים: דיאוקסינים, פוראנים וביפנילים באוויר], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], אפריל 2011</ref>

הדיאוקסינים הם חומרים כלורו-אורגנים ארומטיים הבנויים משתי טבעות ארומטיות עם גשר חמצן ביניהן: כאשר הגשר מורכב משני אטומי חמצן, החומר נקרא "דיאוקסין", וכאשר חמצן בודד מקשר בין הטבעות החומר נקרא "פוראן". PCBs הם תרכובות אורגניות בעלות 1-10 אטומים של כלור הצמודים לביפניל (מולקולה המורכבת משתי טבעות בנזן).<ref name="phc2011">לוסיה ברגובוי-ילין, [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים: דיאוקסינים, פוראנים וביפנילים באוויר], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], אפריל 2011</ref>  

חומרים אלו מתאפיינים בתכונות ביו-כימיות ופיזיקליות דומות: התרכובות הן בעלות יציבות גבוהה - ולכן קשה לפרק אותן ולהיפטר מהן למעט שריפה בטמפרטורות גבוהות, יש להם מסיסות נמוכה במים לעומת מסיסות גבוהה בשומן - כך שכאשר הם מושלכים לאוויר, למים או לאדמה הם מתפרקים באיטיות רבה לתוך מאגרי מים, משם הם עוברים לתוך יצורים ביולוגיים ו[[הצטברות ביולוגית|ומצטברים ברקמות]]. בנוסף לכל החומרים יש גם רמות רעילות גבוהות גם בריכוזים נמוכים מאוד.<ref name="phc2011"/>

חומרים אלו מתאפיינים בתכונות ביו-כימיות ופיזיקליות דומות: התרכובות הן בעלות יציבות גבוהה - ולכן קשה לפרק אותן ולהיפטר מהן למעט שריפה בטמפרטורות גבוהות, יש להם מסיסות נמוכה במים לעומת מסיסות גבוהה בשומן - כך שכאשר הם מושלכים לאוויר, למים או לאדמה הם מתפרקים באיטיות רבה לתוך מאגרי מים, משם הם עוברים לתוך יצורים ביולוגיים ו[[הצטברות ביולוגית|ומצטברים ברקמות]]. בנוסף לכל החומרים יש גם רמות רעילות גבוהות גם בריכוזים נמוכים מאוד.<ref name="phc2011"/>

==השפעות בריאותיות של דיאוקסינים==

==השפעות בריאותיות של דיאוקסינים==

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety, הגדירה את הדיאוקסינים ותרכובות דמויויות דיאוקסינים, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety, הגדירה את הדיאוקסינים ותרכובות דמויויות דיאוקסינים, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]

חשיפה קצרה של האדם לרמה גבוהה של דיאוקסינים עלולה לגרום לפגיעות בעור כמו פצעי אקנה, כתמים כהים על העור ושינוי בתפקודי כבד.<ref name="health1"/>

חשיפה קצרה של האדם לרמה גבוהה של דיאוקסינים עלולה לגרום לפגיעות בעור כמו פצעי אקנה, כתמים כהים על העור ושינוי בתפקודי כבד.<ref name="health1"/>

אם רוצים להוריד את רמת הפליטה והייצור של דיאוקסינים לאפס מתעשיות יש צורך בשינוי בתהליכי ה[[ייצור]] במפעלים אלו. לפי גרינפיס, כיוון שדיאוקסינים משתחררים בשל שימוש בכלור על צורותיו השונות, כל התעשיות המשתמשות בשלב זה או אחר ב[[כלור]] או בתרכובות המכילות כלור צריכות להפסיק את השימוש בכלור.<ref name="gereenpeace"/>  

אם רוצים להוריד את רמת הפליטה והייצור של דיאוקסינים לאפס מתעשיות יש צורך בשינוי בתהליכי ה[[ייצור]] במפעלים אלו. לפי גרינפיס, כיוון שדיאוקסינים משתחררים בשל שימוש בכלור על צורותיו השונות, כל התעשיות המשתמשות בשלב זה או אחר ב[[כלור]] או בתרכובות המכילות כלור צריכות להפסיק את השימוש בכלור.<ref name="gereenpeace"/>  

גרינפיס מתנגדת לשימוש ב[[טכנולוגיית קצה צינור]] כגון מסננים, שימוש במשרפות או הטמנה שמעבירים את הכימיקלים מסביבה אחת לאחרת, ורואים בדבר זה התחמקות מפתרון הבעיה אלא דחייה של הפתרון. הארגון גם מתנגד לשריפת חומרים המכילים כלור משום שזו דרך נוספת המשחררת דיאוקסינים לסביבה.<ref name="gereenpeace"/>

גרינפיס מתנגדת לשימוש ב[[טכנולוגיית קצה צינור]] כגון מסננים, שימוש במשרפות או הטמנה שמעבירים את הכימיקלים מסביבה אחת לאחרת, ורואים בדבר זה התחמקות מפתרון הבעיה אלא דחייה של הפתרון. הארגון גם מתנגד לשריפת חומרים המכילים כלור משום שזו דרך נוספת המשחררת דיאוקסינים לסביבה.<ref name="gereenpeace"/>

לפי משרד הבריאות, מעריכים כי למעלה מ-90% מחשיפת האדם לדיאוקסינים הינה דרך המזון, בעיקר [[מזון מהחי]] - בשר, מוצרי חלב, דגים ורכיכות. מכאן שהבטחת [[זיהום במזון|בטיחות המזון]] הינה קריטית. <ref name="health1"/>  

לפי משרד הבריאות, מעריכים כי למעלה מ-90% מחשיפת האדם לדיאוקסינים הינה דרך המזון, בעיקר [[מזון מהחי]] - בשר, מוצרי חלב, דגים ורכיכות. מכאן שהבטחת [[זיהום במזון|בטיחות המזון]] הינה קריטית. <ref name="health1"/>  

האזרחים יכולים לבחור דרכים שונות בנסיון להקטין חשיפה לדיאוקסינים. דרך אחת היא הקטנה של צריכת מזון מהחי - צמחונות חלקית, [[צמחונות]] או [[טבעונות]] שמקטינות את הבעיות של זיהום של דיאוקסינים דרך המזון. עבור אנשים שצורכים מזון מהחי, הפרדת השומן מהבשר, צריכה של מוצרי חלב דלי שומן ובישול המזון יכולים להקטין את העומס של הגוף מתרכובות דיאוקסינים.<ref name="health1"/> גיוון מקורות המזון יכולה לסייע להמנעות של חשיפה ממקור בודד של דיאוקסינים. פעולות אלה חשובות בעיקר לילדות ונשים צעירות בגיל הפוריות כדי לצמצם חשיפת עוברים לדיאוקסינים גם דרך חלב אם.<ref name="health1"/>  

האזרחים יכולים לבחור דרכים שונות בנסיון להקטין חשיפה לדיאוקסינים. דרך אחת היא הקטנה של צריכת מזון מהחי - צמחונות חלקית, [[צמחונות]] או [[טבעונות]] שמקטינות את הבעיות של זיהום של דיאוקסינים דרך המזון. עבור אנשים שצורכים מזון מהחי, הפרדת השומן מהבשר, צריכה של מוצרי חלב דלי שומן ובישול המזון יכולים להקטין את העומס של הגוף מתרכובות דיאוקסינים.<ref name="health1"/> גיוון מקורות המזון יכולה לסייע להמנעות של חשיפה ממקור בודד של דיאוקסינים. פעולות אלה חשובות בעיקר לילדות ונשים צעירות בגיל הפוריות כדי לצמצם חשיפת עוברים לדיאוקסינים גם דרך חלב אם.<ref name="health1"/>  

לפי משרד הבריאות, לצרכנים יש רק יכולת מוגבלת להקטין את החשיפה שלהם לדיאוקסינים. זהו תפקיד הרשויות לבצע [[ניטור]] ו[[רגולציה]] כדי ולבדוק את בטיחות אספקת המזון ולפעול לבטיחות ובריאות הציבור. לפי משרד הבריאות יש לבצע באוכלוסיה בדיקות לחשיפה כגון בדיקת מזהמים בדם או בחלב אם וכן לבדוק את ההשפעות השונות על ידי מעקב קליני. <ref name="health1"/> למרות הצהרות אלה הניטור על המצאות דיאוקסינים בישראל אינו מבוצע בצורה סדירה ולא כולל חשיפת מזהמים בקרב הציבור.  

לפי משרד הבריאות, לצרכנים יש רק יכולת מוגבלת להקטין את החשיפה שלהם לדיאוקסינים. זהו תפקיד הרשויות לבצע [[ניטור]] ו[[רגולציה]] כדי ולבדוק את בטיחות אספקת המזון ולפעול לבטיחות ובריאות הציבור. לפי משרד הבריאות יש לבצע באוכלוסיה בדיקות לחשיפה כגון בדיקת מזהמים בדם או בחלב אם וכן לבדוק את ההשפעות השונות על ידי מעקב קליני. <ref name="health1"/> למרות הצהרות אלה הניטור על המצאות דיאוקסינים בישראל אינו מבוצע בצורה סדירה ולא כולל חשיפת מזהמים בקרב הציבור.  

מפעלי יציקה ומחזור מתכות:

מפעלי יציקה ומחזור מתכות:

* מחזור מתכות - מפעל למיחזור מתכות "דן מיחזור" בטירה, הורשע בגרימת זיהום אויר חמור.[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4090572,00.html]

* מחזור מתכות - מפעל למיחזור מתכות "דן מיחזור" בטירה, הורשע בגרימת זיהום אויר חמור.[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4090572,00.html]  

* מפעל [[חוד פלדה]] בדרום עכו ומצפון לקריות, תרם ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] דיאוקסינים במשך שנים. ממזרח למפעל קיימות בריכות דגים.  

* מפעל [[חוד פלדה]] בדרום עכו ומצפון לקריות, תרם ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] דיאוקסינים במשך שנים. ממזרח למפעל קיימות בריכות דגים.  

* מפעל [[יהודה פלדות]] באשדוד.<ref name="adamteva"/>

* מפעל [[יהודה פלדות]] באשדוד.<ref name="adamteva"/>

* [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים] דו"ח [[הקואליציה לבריאות הציבור]] אפריל 2011.  

* [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים] דו"ח [[הקואליציה לבריאות הציבור]] אפריל 2011.  

* [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs225/en/ דיאוקסינים והשפעותיהם על הבריאות] ארגון הבריאות העולמי.  

* [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs225/en/ דיאוקסינים והשפעותיהם על הבריאות] ארגון הבריאות העולמי.  

* [http://www.toxipedia.org/display/toxipedia/Dioxin דיאוקסין] ב[[טוקסיפדיה]] - אנציקלופדיה לנושאי רעלים וזיהום.

* [http://www.toxipedia.org/display/toxipedia/Dioxin דיאוקסין] ב[[טוקסיפדיה]] - אנציקלופדיה לנושאי רעלים וזיהום.  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3470478,00.html זיהום האוויר בנשר גדל בשל שריפת הקומפוסט] חשש לדיאוקסינים בעשן. יעל עברי-דראל, ynet, 13.11.2007

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3470478,00.html זיהום האוויר בנשר גדל בשל שריפת הקומפוסט] חשש לדיאוקסינים בעשן. יעל עברי-דראל, ynet, 13.11.2007

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיאוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.  

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיאוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.